ריחוק חברתי

פורסם לראשונה ב- 1.10.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Avi Itzhaki.

אבי שלח לנו את תמונת החתולים, שמצורפת פה לתגובה הראשונה.

אז מילת היום היא –

תַבַּאעֻד אִגְ’תִמַאעִיּ تَبَاعُد اِجْتِمَاعِيّ – ריחוק חברתי ‎

על השורש ב.ע.ד היו לנו שני פוסטים, האחרון היה זה:

https://bit.ly/35O8X9j

ובתוכו יש קישור לראשון עם פרטים רבים נוספים.

על השורש ג’.מ.ע היה לנו הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שביקשה את המילה ג’מאעה, ושל הקורא Dudi Maman, שכתב לנו:

“אם לא כתבתם בעניין, אשמח לקרוא על גַ’מַע, גַ’מַעַא וכו’.

(אני מקווה שכתבתי נכון. מסגד, חבורה וכו’. כתבתי לפי השמיעה)”

אז מילת היום היא –

יוֹםֶ אלְגֻ’מְעַה يوم الجُمْعَة – יום שישי

רגע, אבל זו לא המילה שביקשו דודי או חיה. אז מה הקטע?

הקטע הוא שהשורש הזה הופיע אצלנו פעמים רבות בעבר, ושהיום יום שישי…

אז הנה ריכוז של כל מה שכתבנו עליו:

השורש הערבי ג’.מ.ע הוא אחד הנפוצים בערבית, שכן הוא מופיע במילים רבות הקשורות לקבוצות אלו ואחרות של אנשים.

בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים; השורש ג.מ.ע, העוסק בגמיעת מים, הוא פשוט וריאציה של השורש הנפוץ יותר ג.מ.א.

* הפועל גַ’מַע جمع בבניין הראשון – אסף, כינס

* גַ’אמְעַה جامعة – אוניברסיטה (וראו בהמשך)

* גַ’אמִעִיּ جامعيّ – אוניברסיטאי, אקדמי

* גַ’אמִעַתֶ אלדֻּוַלֶ אלְעַרַבִּיַּה جَامِعَة الدُّوَل الْعَرَبِيَّة – הליגה הערבית

* גַ’מֶע جمْع, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – איסוף, כינוס. כשם עצם: המון, קהל רב; צורת רבים של שם עצם בדקדוק

* גַ’מֶע מַעְלוּמַאת جَمْع مَعْلومات – איסוף מידע

* גַ’מַאעַה جماعة, שם פעולה נוסף של הבניין – קבוצת אנשים, חבר’ה

* גַ’מַאעִיּ جَماعِيّ – קולקטיבי

* אֶלדַּ’אכִּרַה אֶלְגַ’מַאעִיַּה الذّاكِرة الْجَماعِيّة – זיכרון קולקטיבי

* עִקַאבּ גַ’מַאעִיּ عِقاب جَماعِيّ – עונש קיבוצי, קולקטיבי

* סֶכְּס / נִיכּ גַ’מַאעִיּ سكس / نيك جَماعِيّ – אורגיה

* מַגְ’מוּע مجموع, צורת הבינוני הפעול של הבניין – סך הכל

* מַגְ’מוּעַה مجموعة, צורת הבינוני הפעול נקבה של הבניין – קבוצה, חבורה; אוסף, קובץ

* גַ’מְעִיֶּה جمعيّة – אגודה; עמותה

* גַ’מִיע جميع – כל-

* (יום) אלְגֻ’מְעַה الجمعة – יום שישי (יום ההתכנסות במסגדים); שבוע; שם פרטי של גבר (זהו גם שמו הערבי של “ששת”, Friday, מהספר רובינזון קרוזו)

* סוּקֶ אלְגֻ’מְעַה سوق الجمعة – השוק של יום שישי

* גֻ’מְעַה מֻבַּארַכַּה (עַלֵיכֹּם) جمعة مباركة (عليكم) – יום שישי מבורך (המקבילה המוסלמית ל-שבת שלום ומבורך)

* גֻ’מְעַתְכֻּם חַ’צְ’רַא جمعتكم خضرا – ברכת “שבוע טוב” (לא רק אצל יהודים) (מיל’: השבוע שלכם ירוק)

* אַלְגֻ’מְעַה אֶלְחַזִינַה / אֶלְעַטִ’ימַה الجمعة الحزينة / العظيمة (בנצרות) – “יום שישי הטוב”, יום שישי של צליבת ישו

* הפועל גַ’מַּע جمّع בבניין השני – קיבץ, אסף

* מֻגַ’מַּע תִגַ’ארִיּ مجمّع تجاريّ (בצורת הבינוני הפעול של הבניין) – מרכז מסחרי, קַניון

* גִ’מַאע جِماع, בספרותית, בצורת שם הפעולה של הבניין השלישי – יחסי מין

* הפועל הספרותי אַגְ’מַעַ أجمع בבניין הרביעי – הסכימ/ו פה אחד ל-

* אִגְ’מַאע إجماع, שם הפעולה של הבניין הרביעי – הסכמה פה אחד. בִּאלְאִגְ’מַאע بِالإجْماع – ברוב קולות, פה אחד

* הפועל תַגַ’מַּעַ تجمّع בבניין החמישי – התקהל, התקבץ, התאסף, התקהל

* תַגַ’מֻּע تجمُّع וברבים תַגַ’מֻּעַאת تجمّعات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התקהלות, התרכזות

* הפועל אִגְ’תַמַע اجتمع בבניין השמיני – נפגש עם-, התכנס

* אִגְ’תִמַאע اجتماع, צורת שם הפעולה של הבניין – פגישה, מפגש, כינוס

* עִלְמֶ אלִאגְ’תִמַאע علم الاجتماع – סוציולוגיה

* אִגְ’תִמַאעִיּ اجتماعيّ – חברתי, סוציאלי

* מֻגְ’תַמַע مجتمع, צורת הבינוני הפעול של הבניין – חֶבְרָה (אנושית)

* אַגְ’מַע أجمعُ, במשקל ערך היתרון וההפלגה – הכל, כולו

* מַגְ’מַע مَجْمع וברבים מַגַ’אמֶע مجامع – אסיפה, ועד; מקום התכנסות

=-=-=-=

עכשיו שמעו סיפור (שסופר כבר פעמיים בארבע השנים וחצי בהן אני כותב פה ובמעוננו הקודם. הסליחה עם הזוכרים…):

גַ’אמֶע جامع, צורת הבינוני פועל של הבניין הראשון – מסגד גדול (בניגוד למַסְגֶ’ד مسجد, שיכול להיות גם מסגד קטן בכפר או בשכונה). אני לא הייתי בהודו, אבל מספרים שמסגד בהודית (אין באמת שפה “הודית”, אבל הבנתם את הרעיון) נקרא ג’אמה. נשמע ממש הודי, אבל המקור, כפי שאנו מבינים, ערבי לחלוטין

גַ’אמִעַה جامعة, צורת הבינוני הפועל בנקבה – אוניברסיטה

כשאני, שָלֵו, למדתי ערבית באוניברסיטה לפני 26 שנה, למדו איתי בחוג ללשון עברית פרחי כמורה גרמנים. הם באו לארץ ללמוד מספר דברים, בין השאר תלמוד, ושם נפגשנו. מכיוון שהם גם למדו ערבית והבינו שאני מבין את השפה, הם שאלו אותי איך יכול להיות שבערבית מסגד גדול ואוניברסיטה זה אותה המילה. עניתי להם שממש לא, זה אותו השורש ואותה צורה דקדוקית (בינוני פועל בבניין 1, אולם המסגד הוא זכר, והאוניברסיטה נקבה, ויש שם עוד הברה), אבל אלו מילים שונות שנשמעות שונה: מילה אחת נגמרת בעין עיצורית, והשנייה בעין עם תנועת a.

לא עזר כמה פעמים אמרתי להם ג’אמעעעעעע לעומת ג’אמעהההההה, הם לא הצליחו לשמוע (!!!) את ההבדל. הסיבה לכך שבתור גרמנים (במקרה היה מדובר בגרמנים. זה תקף לכל אדם שעבר את גיל ההתבגרות ונחשף לשפה שאינה שפת האם שלו), הם אינם מכירים את הצליל ע, ומכיוון שלא נחשפו לו כילדים, הם גם אינם מצליחים לשמוע אותו. ולכן שתי המילים נשמעו להם זהות, גם לאחר שהגזמתי בהגייה, בהארכה ובהטעמת העין הגרונית. הסיפור הזה מדהים אותי בכל פעם שאני נזכר בו.

מסתבר שלאחר גיל ההתבגרות רוב, או כל בני האדם, מתקשים מאוד להבחין בצלילים שאינם קיימים בשפת האם שלהם או שלא נחשפו אליהם בילדותם, לא כל שכן לבטא אותם בעצמם. לכן מבוגרים שלומדים שפה זרה כמעט תמיד יהגו אותה עם מבטא שפתם המקורית.

=-=-=

הנה מַוַּאל (בלדה עממית. מואל הוא גם פתיח מוזיקלי) קצרצר נוסף מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.

והשיר הזה, שהוא סוג של יצירת מופת בעיניי, יופיע השבוע שוב אצלנו (כפי שהופיע רבות בעבר).

את המואל של היום אפשר לשמוע מדקה 6:57 בקישור הבא: