מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חַ’נְדַק خَنْدَق וברבים חַ’נַאדֶק خَنَادِق – שוחה, חפירה, חפיר, תעלה (צבאית)
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאי הירדני אחמד מנאעי.
הסרטון פורסם ב- 2.4.24 וכותרתו:
خد راحه نفسيه
(קח) רגיעה לנפש
טלעת מע סאאק תאכסי, אקסם באללה, אסתח’דמ כל שי אלא אידיה באלסואקה. עמל כל אשי, וטאיר!
קדים באלסואקה, מן כת’ר מא הו קדים בס דור ראדיו, טלע ח’בר עאג’ל:
“אנתצאר אלמסלמין פי ע’זות אלח’נדק”. קדים.
טלעת פי אלתאכסי וקעדת אסתנא ע בין מא יחמל כמאן תנין עשאן יתחרכ.
לאללי ביתאבענא מן ברא ביסמוה סרפיס, ענדנא.
(מן וין ביתאבעוכ, מן ברא? יא זלמה, אהלכ ביערפוש אנכ תצור! כמל, כמל!)
אג’א עלי, קאל לי: וין טריקכ? קלת לה: עלא ג’בל טארק. קאל לי: וין בטארק?
אסמע, כת’יר בימון ע טארק! היכ הו וטארק!
כיף ביסוק? האי אלסתירנג? ברכבתה, ברכבתה אלימין, היכ ביסוק, בילעב סאבוי קאעד, בילם נקאט. ותפלת מנה אלסיארה, בתרוח ע אלימין, בילחקהא באאח’ר לחט’ה.
טבען אחנא ג’וא היכ: אה!!!! אוו!!! וטאיר!
אנא טבען קאעד היכ באתשאהד, אקסם באללה, קאעד היכ: יא רב, יא אללה, לא אלה אלא אללה. אסמע, ח’תמת חצן אלמסלם.
ואג’תה מכאלמה ע אלטריק, אלואצ’ח אנה פי משכלה. לאנה היכ ביחכי: “ולמתא הדא אלחכי!” וטאיר! “טיב, אנא בס ח’ליני אוצלה!”
מא אנת היכ מש חתוצלה!
צ’לת אלאמור היכ לחתא שפת האלמנט’ר: תטלעת עליה, לקיתה חאט אג’רה אלשמאל ע אלשבאכ, מרכיהא.
קלת חלו, וביסוק ברכבתה אלימין היכ, ובאידיה שו ביעמל? עמל כל אשי ביתעארצ’ מע אלסואקה: פתח תלפונה וקעד יפכ קאעדת אלשאחן. אלציאנה, ג’נבי, ערפת היכ.
ואלטריק מאשיה.
בעדין נקץ עליה אלדבוס תאע אלח’ט. לפ היכ, פתח אלעלבה אללי ג’נבה, קעד איש? ידור. עאדי! רואק, ואלטריק מאשיה ואחנא מנמות קאעדין.
בעדין תטורת אלאמור: טאל אלהויה ואלרח’צה, חטהם ע רכבתה אללי ביסוק פיהא, וקעד יצור. ביקדם ע אלשע’ל ג’נבי. ולכ, שו בתסוי?
לא, וביעזם עלי ג’בס. כיף ביעזם? היכ, בילף כלה, תפצ’ל!
מא בדיש!
ואללה ע’יר תאכל!
יא זלמה, אנת, אחנא בדנא נמות מא אחנא, רכז!
طلعت مع سائق تاكسي، أقسم بالله، استخدم كلّ شي إلّا ايديه بالسواقة. عمل كلّ اشي، وطاير!
قديم بالسّواقة، من كثر ما هو قديم بس دوّر راديو، طلع خبر عاجل:
“انتصار المسلمين في غزوة الخندق”. قديم.
طلعت في التاكسي وقعدت أستنّى ع بين ما يحمّل كمان تنين عشان يتحرّك.
لاللي بيتابعنا من برّا بيسمّوه سرفيس، عندنا.
(من وين بيتابعوك، من برّا؟ يا زلمة، أهلك بيعرفوش إنّك تصوّر! كمّل، كمّل!)
اجا عليّ، قال لي: وين طريقك؟ قلت له: على جبل طارق. قال لي: وين بطارق؟
اسمع، كثير بيمون ع طارق! هيك هو وطارق!
كيف بيسوق؟ هاي الستيرنج؟ بركبته، بركبته اليمين، هيك بيسوق، بيلعب سابوي قاعد، بيلمّ نقاط. وتفلت منه السّيّارة، بتروح ع اليمين، بيلحّقها بآخر لحظة.
طبعًا احنا جوّا هيك: اه!!!! اوو!!! وطاير!
أنا طبعًا قاعد هيك باتشاهد، أقسم بالله، قاعد هيك: يا ربّ، يا الله، لا إله إلّا الله. اسمع، ختمت “حصن المسلم”.
واجته مكالمة ع الطّريق، الواضح إنّه في مشكلة. لأنّه هيك بيحكي: “ولمتى هدا الحكي!” وطاير! “طيّب، أنا بس خلّيني أوصله!”
ما انت هيك مش حتوصله!
ضلّت الأمور هيك لحتّى شفت هالمنظر: تطلّعت عليه، لقيته حاطّ اجره الشّمال ع الشّبّاك، مركّيها.
قلت حلو، وبيسوق بركبته اليمين هيك، وبايديه شو بيعمل؟ عمل كلّ اشي بيتعارض مع السّواقة: فتح تلفونه وقعد يفكّ قاعدة الشّاحن. الصّيانة، جنبي، عرفت هيك.
والطريق ماشيه.
بعدين نقص عليه الدّبّوس تاع الخطّ. لفّ هيك، فتح العلبة اللي جنبه، قعد ايش؟ يدوّر. عادي! رواق، والطّريق ماشية واحنا منموت قاعدين.
بعدين تطوّرت الأمور: طال الهويّة والرّخصة، حطّهم ع ركبته اللي بيسوق فيها، وقعد يصوّر. بيقدّم ع الشّغل جنبي. ولك، شو بتسوّي؟
لا، وبيعزم عليّ جبس. كيف بيعزم؟ هيك، بيلفّ كلّه، تفضّل!
ما بدّيش!
والله غير تاكل!
يا زلمة، انت، احنا بدّنا نموت ما احنا، ركّز!
נסעתי עם נהג מונית, אני נשבע באלוהים, הוא השתמש בַּנהיגה בכל דבר פרט לידיים שלו. הוא עשה הכול, וטס!
הוא נהג ותיק, מרוב שהוא ותיק ברגע שהוא הפעיל את הרדיו שודר מבזק:
“ניצחון המוסלמים בקרב השוחה (בשנת 626 לספירה)”. ותיק.
עליתי על המונית וישבתי לחכות עד שהוא יעלה עוד שני נוסעים כדי שהוא יצא לדרך.
למי שעוקב אחרינו מחו”ל, קוראים ל(מונית הזו מונית) שירות, אצלנו.
([מחקה עוקבים שלו] מאיפה בחו”ל עוקבים אחריך בדיוק? בן אדם, אפילו ההורים שלך לא יודעים שאתה מצלם סרטונים! תמשיך, תמשיך!)
הוא אמר לי: לאן אתה צריך? עניתי לו: להר טארק (בעמאן). הוא אמר לי: איפה בטארק?
שמע, הוא ממש מקורב לטארק! הוא וטארק ככה (קרובים)!
איך הוא נוהג? זה ההגה? אז עם הברך שלו, עם ברך ימין, ככה הוא נוהג, הוא משחק “סאבווי”, צובר נקודות. ואם המכונית “בורחת” לו, לימין, הוא משיג אותה בשנייה האחרונה.
כמובן אנחנו הנוסעים ככה (מבוהלים): אהההה!!!! אווו!!!!! והוא טס!
אני יושב ואומר את השהאדה (כהכנה למוות), אני נשבע באלוהים, אומר: ריבון העולמים, אלוהים, אין אלוהים פרט לאללה. שמע, סיימתי את הספר “המבצר של המוסלמי”*.
הוא קיבל שיחת טלפון בדרך, והיה ברור שיש לו בעיה. כי הוא אמר: “עד מתי זה?!” והוא טס! “טוב, תן לי להסיע אותו!”
אבל ככה לא תצליח להסיע אותו!
העניינים המשיכו כך עד שראיתי את המראה הבא: הבטתי עליו, ראיתי שהוא מניח את רגלו השמאלית על החלון, משעין אותה.
אמרתי יופי, והוא נוהג עם ברך ימין שלו ככה, ומה הוא עושה עם הידיים? הוא עשה כל דבר שנוגד נהיגה: הוא פתח את הטלפון שלו והתחיל לפרק את התושבת של המַטְען. פעולות תחזוקה, לידי, הבנת?
והדרך נמשכת.
אח”כ הייתה חסרה לו הסיכה הזו שפותחים איתה את כרטיס הסים. הוא הסתובב כך, פתח את הקופסה שלידו, וחיפש. רגיל! ברוגע, והדרך נמשכת ואנחנו מתים (מפחד).
אח”כ הייתה התפתחות: הוא שלף את הת.ז והרישיון, הניח אותם על הברך שלו שהוא נוהג איתה, והתחיל לצלם. הוא מגיש מועמדות לעבודה לידי. בוא’נה, מה אתה עושה?
לא, והוא גם הציע לי אבטיח. איך הוא הציע? ככה, הוא הסתובב כולו, בבקשה!
אני לא רוצה!
אין סיכוי שאתה לא אוכל!
בן אדם, אנו הולכים למות, תתרכז!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* “המבצר של המוסלמי: סיפורי הקוראן והסונה” حصن المسلم من أذكار الكتاب والسنة הוא ספר תפילות שפורסם ב- 1988 והוא אחד מספרי הדת הנפוצים ביותר בשל סגנונו הקריא והסתמכותו על סיפורים מהימנים.
كتاب أدعية تأليف سعيد بن علي بن وهف القحطاني حرر في شهر صفر 1409هـ والكتاب يحتوي على أذكار النبي محمد صلى الله عليه وسلم في مختلف مواضع الحياة اليومية وهو من أكثر الكتب الإسلامية انتشارا لسهولة أسلوبه والتزامه بالصحيح من الأحاديث.
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ח’.נ.ד.ק עוסק בשוחות ובחפירות:
* הפועל חַ’נְדַק خَنْدَق על דרך הבניין השני – חפר תעלה
* הפועל תְחַ’נְדַק تخَنْدَق על דרך הבניין החמישי – התחפר, נכנס לתעלה
* מֻתַחַ’נְדֶק متخندِق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מחופר
* תַבְּטִינֶ אלְחַ’נַאדֶק تبطين الخَنادق – דיפון חפירות
* חַרְבֶּ אלְחַ’נַאדֶק حرب الخَنادق – מלחמת חפירות
* אִחְנַא פִי חַ’נְדַק וַאחַד احنا في خَنْدَق واحد – כולנו באותה הצרה, “באותה סירה”, באותו מצב, שכם אל שכם (מיל’: אנו באותה שוחה)
זהו פתגם להבעת הזדהות, תמיכה ושותפות גורל, בדיוק כמו:
כֻּלְּנַא פִי אלְהַוַא סַוַא كلّنا في الهَوَى سوى (מיל’: כולנו באהבה ביחד, או כולנו נישאים ברוח)
הפוסט הוקדש למילה זו מכיוון שבקטע הוזכר:
“קרב השוחה (בערבית: غَزْوَةُ ٱلْخنْدَقِ, תעתיק מדויק: ע’זות אל-ח’נדק) הוא הכינוי המקובל למצור שהטילו אנשי העיר מכה בשיתוף עם שבטים בדואים על העיר אלמדינה (אז ית’רב), שהסתיים בכישלונם. הקרב קרוי על שם השוחות שחפרו אנשי אלמדינה לשם הגנה על עירם.
הקרב נודע גם בשם קרב המחנות (בערבית: غَزْوَةُ ٱلْأَحْزَابِ, תעתיק מדויק: ע’זות אלאחזאב), על שם הסורה המתארת אותו בקוראן, היא סורת אלאחזאב (סורת המחנות). […]” (ויקיפדיה)
=-=
בזכות הקורא אהרן גפן אני מוסיף את:
“עין חנדק הוא מעיין בהרי ירושלים, מזרחית למושב אבן ספיר. עד שנת 1948, המעיין שרת את תושבי אל-ג’ורה, כפר שהיה מעל המעיין. […] שמו של המעיין “עין חנדק” הוא שינוי קל של שמו הערבי “עין אלח’נדק”, ופירושו עין הנקרה או עין התעלה או החפירה. […]” (ויקיפדיה)
מקור התמונה: National Library of Scotland
חיילים בריטיים בצרפת במלחמת העולם הראשונה
זה היה הפוסט ה- 2,510 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
