מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי הקורא אלון רומלד, שכתב לנו:
“האם היה تبرير – הצדקה, צידוק?”
אז מילת היום היא –
תַבְּרִיר تَبْرِير – הצדקה, מציאת תירוץ; נימוק
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה על המשפט: יַלַּא אִטְלַע בַּרַּה – קדימה, צא החוצה!
אז מילת היום היא –
בַּרַּה بَرَّة – בחוץ
התייחסנו לשורש ולמילה פעמיים בעבר:
מילת היום היא –
בְּרַארַה برَارَة – אספסוף; זבל
לשמיעה:
המילה הזו די הפתיעה אותי וגרמה לי להשקיע זמן רב בחיפוש מקורותיה.
מצד אחד, אני מכיר אותה מילדות. מצד שני, אף מילון בו בדקתי, להוציא אחד, אינו מכיר בקיומה. אז היא בכלל ממקור ערבי?
לפי אותו מילון בודד – כן; “מילון הסלנג המקיף” של רוביק רוזנטל גורס ש- ברארה היא פסולת בערבית.
אבל המילה אינה באמת נפוצה או שגורה בפי ערבים. אולי לכם, הקוראים, יש מענה לסוגיה?
=-=-=-=
בַּרַּה برّة או בַּרַּא برّا – חוץ, בחוץ, החוצה!
לשמיעה:
השורש של המילה של היום הוא ב.ר.ר (גזרת הכפולים).
בעיקרון, המילה הזו היא בערבית מדוברת בלבד. כל מה שקשור ל- חוץ בערבית ספרותית יבוא עם השורש ח’.ר.ג’. خرج.
מה קורה עם השורש הזה בספרותית?
בספרותית השורש עוסק בדברים טובים, צודקים וברים:
* הפועל הספרותי בַּרַּ بَرَّ בבניין הראשון – קיים, מילא (הבטחה. לא בשימוש)
* מַבְּרוּר مبرور בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעשה טוב
* חַגּ’ מַבְּרוּר حجّ مبرور – ברכה שנאמרת לעולים לרגל למכה: שהחג’ (העלייה לרגל) תהיה טובה/לטובה
* הפועל בַּרַּר برّر בבניין השני – הצדיק, זיכה נאשם
* מֻבַּרִּר مبرّر וברבים מֻבַּרִּרַאת مبرّرات בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – צידוק, הצדקה, נימוק מצדיק
* בִּדוּן מֻבַּרִּר بدون مبرّر – ללא צידוק, ללא הצדקה
* הפועל תְבַּרַּר تبرّر בבניין החמישי – זוכה מאשמה
* בִּרּ بِرّ – ניקיון כפיים; כיבוד אב ואם
* בַּרּ بَرّ וברבים אַבְּרַאר أبرار – צדיק, חף מפשע (לא בשימוש רב)
* בַּרּ برّ, בנוסף – יבשה, וזו דווקא מילה שימושית
* בַּרִּי برّيّ – יבשתי; פראי, של בר
* בַּרַּן וַבַּחְרַן וַגַ’וַּן برًّا وبحرًا وجوًّا – ביבשה, בים ובאוויר
* בַּרַּה برّة – כברת אדמה (בספרותית)
* בַּרַּיַּה برّيّة – מִדְבָּר, ערבה (לא נפוץ). במדוברת, בצורת הסמיכות: בַּרִּיֶּת אֶל- برّيّة ال- או בַּרַאת אל- برّات ال- – מחוץ ל-
* בֻּרּ بُرّ – בר (כמו בעברית), דגן, חיטה
* בַּרְמַאאִיּ بَرْمَائِيّ – אמפיבי (הלחם מילים בערבית: בר + מאא’)
* בַּרְמַאאִיַּאת برمائيات – דו חיים
במדוברת ברה פירושה בחוץ:
מַא כֻּנְת בַּרַּה אלְיוֹם ما كنت برّة اليوم – לא הייתי בחוץ היום
או החוצה: אִטְלַע בַּרַּה! اطلع برّة – צא החוצה!
* מִן בַּרַּה רֻחַ’אם מִן גֻ’וַּא סְחַ’אם من برّة رخام من جوّا سخام / מִנֶּ אלְוִשּ רח’אם מנ אלְקַפַא סח’אם من الوشّ رخام من القفا سخام – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ / מהצד של החזית שַיִש, מבפנים / מהצד האחורי זוהמה)
* מִן בַּרַּה אַללָּה אללה וּמִן גֻ’וַּא יִעְלֶם בִּהִ אַללָּה من برّة الله الله ومن جوّا يعلم به الله – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ איזה יופי, מבפנים רק אללה יודע)
* אֻקְעֹד בַּרַּה וַלַא תֻקְעֹד גַ’מְבֶּ אלְגַ’רַּה اقعد برّة ولا تقعد جمب الجرّة – אם אתה יושב ליד הכד (ממנו יוצקים מים לכוסות),יטריחו וינצלו אותך כל הזמן, אז עדיף לשבת בחוץ, ולא לידו (מיל’: שב בחוץ ואל תשב ליד הכד)
בַּרַאנִיּ برّانيّ – חיצוני
מעיר בנושא הקורא הידען Avshalom Farjun:
המילה ברארה / برارة אכן קיימת בערבית מדוברת, והוראתה היא:
1. מה שנופל או שנשאר בחוץ, כאשר מפרידים דברים זה מזה, או מחלקים. הדברים הלא ראויים הנשארים בחוץ
2. פירות שנופלים מהעץ, ואינם ראויים למאכל.
מן הסתם קשור לחלוטין למילה ברא / برّا.
=-=-=-=
מה קורה בעברית?
השורש עוסק בדברים ברים, זכים וטהורים; בתבואה; בשדה מחוץ לישוב; בדברים (חיות) שאינם מבוית (חתול בר, חזיר בר).
כתב לנו הקורא נועם אקסלרד:
ייתכן ש-برّا קשורה לשורש בר”ר בעברית,
כלומר כשמוציאים החוצה “בוררים” ומוציאים מקבוצת הברירה?
עניתי לו: בזכות תגובתך הבנתי שלא התייחסתי בפסקה על עברית למשמעויות של בָּרַר, בְּרֵרה, לברור, לברר, בֵּרור וכו’…
ייתכן ש-برّا קשורה לשורש בר”ר בעברית,
כלומר כשמוציאים החוצה “בוררים” ומוציאים מקבוצת הברירה?
עניתי לו: בזכות תגובתך הבנתי שלא התייחסתי בפסקה על עברית למשמעויות של בָּרַר, בְּרֵרה, לברור, לברר, בֵּרור וכו’…
“בַּר מִינַן [אבן-שושן מנקד: בַּר מִנַּן]
1. מי שנפטר, מת.
* וכן אם בר מינן מת באותה דירה אין לשפוך את מי המצות. ספר מהרי”ל, הלכות מים לישת מצות.
* פעם אחת היה בר מינן בערב פסח, ואמר מהר”ש שאסורים כל העם לסעוד עד שהוציאו המת לבית הקברות. ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב פסח.
2. לא עלינו, שלא יקרה לנו.
* וכן הוא כל זמן שישראל עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו ולהפך בר מינן. פרוש אור החיים לבראשית פרק ג.
גיזרון
מארמית: “חוץ מאיתנו”. הבטוי מופיע לראשונה בכתובים במאה ה-12 או ה-13″ (ויקימילון).
=-=
“מִלְּגַו וּמִלְּבַר
מבפנים ומבחוץ (מארמית).
בר (מארמית) – חוץ.
גו (מארמית) – תוך, פנים” (מילון השפה העברית).
=-=
“אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ
מחשבותיו אינן עולות בקנה אחד עם התנהגותו. בדרך כלל נהוג לייחס את הביטוי למי שאינו נוהג ביושר ובכנות אלא בצביעות ובדו־פרצופיות.
* “כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש” (ברכות כח א)
* “כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם” (יומא עב ב)
גיזרון
אמרת חז”ל על יסוד התלמוד (מסכת ברכות כ”ח א). מארמית: בר (חוץ)” (ויקימילון).
יפה, לא? שאר המשמעויות של השורש בעברית קשורות לבירורים, ברֵרות, דברים ברורים, בוררים וכו’.
=-=-=-=
ונסיים עם סיפור יפה, וכל הכבוד לויקיפדיה:
“אברהם שפירא (ג’ בתשרי תרל”א, 28 בספטמבר 1870 – ה’ בטבת תשכ”ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש “אגודת השומרים”. מרבית חייו עשה בפתח תקווה. חבריו כינוהו בשם “ג’דע”, והוא נודע בכינוי “זקן השומרים”.
[…]
על פי יוסי גמזו בספרו “אתם נוער אתם?!” (1958, הוצאת מסדה) אברהם שפירא זכור בין היתר כמי שאמר “אתם נוער אתם? אתם חרא!” (מטעמי לשון נקיה, הגרסה שנרשמה והשתרשה היא “אתם בררה!”)
כותב יוסי גמזו בספרו בעמוד 4 – כה אמר אברהם שפירא…-
…
לא אחדל מלשאול והטיח:
אתם נער אתם? אתם … בררה!
ואומרים כי לפתע החווירו
אז המון פרצופי בני-נוער
באמר מר אברום שפירוא
ת’דברים שהואלתם לשמע.
…
גמזו שילב משפט זה בשירו “סימן שאתה צעיר”. שיר נוסף בו שובץ משפט זה הוא שירו של דן אלמגור “ונצואלה” “.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל בַּרַּ بَرَّ בבניין הראשון: קִיים, ביצע בדרך הטובה ביותר; ציית ל-; הכניע, הביס, ניצח; כיבד את, עזר ל-; פרנס, חזר בתשובה, נעשה צדיק
* בַּארּ بارّ וברבים אַבְּרַאר أبرار או בַּרַרַה بررة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם בצורה בַּרּ برّ: מכבד את הוריו; צדיק, עושה חסד, מיטיב, נאמן
* מַבְּרוּר مبرور, בצורת הבינוני הפעול – טוב, ישר; מְקויָּם ביושר, עשוי ללא תרמית
* הפועל בַּרַּרַ برّر בבניין השני – נימק, תרץ; הצדיק; התיר לעשות
* תַבְּרִיר تبرير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מילת היום: הצדקה, מציאת תירוץ; נימוק
* תַבְּרִירִיַּה تبريريّة – אפולוגטיקה, הצטדקות
* מֻבַּרִּר مبرِّر בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סיבה מספקת; תירוץ, אמתלה
* מֻבַּרַּר مبرَّر, בצורת הבינוני הפעול – מוצדק
* הפועל אַבַּרַּ أبرّ בבניין הרביעי – נסע ביבשה, נחת על היבשה; קיים שבועה; ניצח, התגבר על-
* אִבְּרַאר إبرار, בצורת שם הפעולה – החפה, העלאה של כלי רכב מהים או מספינה לחוף / ליבשה
* הפועל תַבַּרַּרַ تبرّر בבניין החמישי – נעשה צדיק; ציית ל-, שמע ל-
* בַּרּ بَرّ – יבשה, מדבר
* בִּרּ بِرّ – חסד, טובה, צדקה; יושר, אמת, הגינות; ציות; לב
* בֻּרּ بُرّ – חיטה
* מַבַּרַּה مَبرّة: מוסד צדקה; חסד, טובה, נדיבות, צדקה; כיבוד אב ואם
* חַגּ’ מַבְּרוּר וַסַעִי מַשְכּוּר וַדַ’נַבּ מַעְ’פוּר حجّ مبرور وسعي مشكور وذنب مغفور – מי ייתן והעלייה לרגל למכה, החג’, תתקבל ברצון ע”י אללה, והריצה בין אלצפא ואלמרוה תתקבל בתודה והחטאים יימחלו
* חַרַק מַרַאכְּבֹּה קַבְּלֶ מַא וִצֶלֶ אלְבַּרּ حرق مراكبه قبل ما وصل البرّ – כרת את הענף עליו הוא יושב (מיל’: שרף את ספינותיו לפני שהגיע ליבשה)
* אִללִּי עַלַא אלַבַּרּ עַוַּאם إللّي على البرّ عوّام – מי שאינו נדרש להוכיח יכולת יכול להתפאר בעצמו ללא חשש; אפשר להתרברב כל עוד אין נדרשים להוכיח יכולת (מיל’: מי שעל היבשה הוא שחיין)
* חַ’יְרֶ אלְבִּרּ עַאגְ’לֹה خير البرّ عاجله – יפה שעה אחת קודם, אל תדחה דברים, “זריזין מקדימים למצוות”; זהו חדית’: אדם עושה מעשים טובים וחסדים ללא שהיות
תמונה: ideogram
זה היה הפוסט ה- 2,385 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
חייבים להזכיר את بِرّ الْوَالِدَيْنِ – כיבוד אב ואם, למרות שאינני בטוח שהשורש זהה.
זה כן השורש הזה, והמונח מופיע בצורה מתומצתת (בִּרּ בלבד) במרכז הפוסט הארוך…
אבל תודה על ההעשרה!