מרחבא
שלום לכולם,
ראשית, אני מעוניין לפרסם גם פה תוכן ששלחה לי ידידתי הוותיקה יעל גידניאן:
אני שמחה לשתף בהסכת חדש שהוצאתי: “שיר ערש”.
זה הסכת דוקו שמספר, בכל פרק, את סיפורו של שיר ערש אחר. שירי הערש מגוונים: עתיקים וחדשים, בעברית ובשפות אחרות מהעולם. חוץ מהסיפורים שמאחורי השירים, הם מדברים על ילדות ועל הורות, על העולם ועל היכולת להתפלל על הטוב, גם בתקופות אפלות.
אני חושבת שתמצא עניין לפחות בפרק הראשון שנקרא “יאללה תנאם”, ע”ש השיר המפורסם של פירוז והאחים רחבאני.
האזנה נעימה!
יעל
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עַלַא מַא אַטִ’נּ (אזן) عَلَى مَا أَظِنّ – לדעתי, להבנתי
תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו th (במילה the) גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d או z גרונית-נחצית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
yunis1998
محمد يونس
למוחמד יונס יש 1.2 מיליון עוקבים, והוא כותב על עצמו:
فلسطيني
_غزاوي
_غزاوياتمنى وقفتكم معي انا وعائلتي
פלסטיני עזתי
אני מקווה שתעמדו לצידי ולצד משפחתי
הסרטון פורסם ב- 16.4.24 וכותרתו:
بكفي ذل
מספיק עם ההשפלה/ביזיון
מוחמד מחזיק בידו בסרטון קופסת שימורים.
הדי אג’ת מן אלמסאעדאת, הדי מן תרכיא, עלא מא אט’ן, תרכיא.
ואללה מן אמבארח לליום, יעני האיהא, האיהא מן ג’וא, מן אמבארח לליום קאעד בתטלע וקאעד ג’נביהא וקאעד באחאול אתהיא אנה הי איש יעני? מג’דרה ולא ברע’ל ולא איש? ואללה מא אנא פאהם.
יעני צדקוני חטית מנהא קבל שויה ללבסה, אול אשי אלחמד ללה טבען עלא כל אשי, בס ואללה אחנא מש ג’ועאנין, עשאן תכונוא באלצורה יעני, לא, אלחמד ללה. אלולאד עז ושבעאנין פי ביותנא.
בס אאמנוא באללה אלבסה מא בדהא תאכלהא.
יעני אלואחד יא בירמיש(?) זי אלח’לק יא מא ירמיש.
هدي اجت من المساعدات، هدي من تركيا، على ما أظنّ، تركيا.
والله من امبارح لليوم، يعني هايها، هايها من جوّا، من امبارح لليوم قاعد بتطلّع وقاعد جنبيها وقاعد باحاول أتهيّأ إنّه هي ايش يعني؟ مجدّرة ولّا برغل ولّا ايش؟ والله ما أنا فاهم.
يعني صدّقوني حطّيت منها قبل شوية للبسّة، أوّل اشي الحمد لله طبعًا على كلّ اشي، بس والله احنا مش جوعانين، عشان تكونوا بالصّورة يعني، لا، الحمد لله. الولاد عزّ وشبعانين في بيوتنا.
بس آمنوا بالله البسّة ما بدّها؟؟؟ تاكلها.
يعني الواحد يا بيرميش(؟) زي الخلق يا ما يرميش.
זה בא עם הסיוע, זה מתורכיה, אני סבור, תורכיה.
בחיי, הנה היא, זה (התוכן שלה, של הקופסה) מבפנים, מאתמול עד היום אני מביט בה ויושב לידה, מנסה להכין את עצמי, מה זה בכלל? מג’דרה, בורגול או מה? בחיי אני לא מבין.
האמינו לי, שמתי ממנה לפני זמן מה לחתולה – קודם כל השבח לאל, כמובן, על כל דבר, אבל בחיי אנחנו לא רעבים, כדי שתהיו מעודכנים, לא, השבח לאל. הילדים חזקים ושבעים בבתים שלנו.
אבל הַאמינו באל, החתולה לא רצתה לאכול מזה.
כלומר הבן אדם לא יודע אם לזרוק את זה כמו (שאר) האנשים או לא לזרוק.
=-=
יום אח”כ הוא פרסם סרטון נוסף שכותרתו:
وصلت اظن
(המסר) עבר, אני חושב
אמבארח למא נזלת פידיו ען הדי אלעלבה, יא ג’מאעת אלח’יר, פי נאס קאעדה תקול לי: “אחמד אללה, הדי נעמה”.
ואללה מא אנא חכית פי אלפידיו: אלחמד ללה עלא כל חאל, טבען נעמה פי אלאול ואלאח’יר. לכן פי נאס יעני תסוק אלאנסאניה ואלצ’מיר ואלאחסאס ואלאמור הדי.
אלמקצד מן כלאמי, למא אנת בדכ תבעת’ שע’לה ללנאס, מסאעדה, או בדכ תבעת’, תטעמי אנסאן, תבעת’ לה שע’לה, למא יאכלהא תצ’מ עט’מה, שע’לה אנה למא יאכלהא יחס חאלה אנה שבע מנהא, תמאם? מא תבעת’ לוש שע’לה תחססה אנה הו ג’ועאן ואנה הו מש לאקי אלאכל. לא.
אללי בדי אוצל לכו איאה, אנה אחנא ענדנא עזת נפס וכראמה ואלחמד ללה שבעאנין פי ביותנא קד אלחרב ואללי מאכלינה אלנאס בדהא מית סנה בס תאכלה.
ערפת עלינא? בס לולא אלחרב היכה עמלת פינא, לא אכת’ר ולא אקל. פבלאש פלספה.
והדי קלת לכו, וברג’ע בקול לכו: אלבסה מש קבלאנה תאכלהא.
ויעטיכו אלעאפיה.
امبارح لمّا نزّلت فيديو عن هدي العلبة، يا جماعة الخير، في ناس قاعدة تقول لي: “احمد الله، هدي نعمة”.
والله ما أنا حكيت في الفيديو: الحمد لله على كلّ حال، طبعًا نعمة في الأوّل والأخير. لكن في ناس يعني تسوق الإنسانيّة والضّمير والإحساس والأمور هدي.
المقصد من كلامي، لمّا انت بدّك تبعث شغلة للنّاس، مساعدة، أو بدّك تبعث، تطعمي إنسان، تبعث له شغلة، لمّا ياكلها تضمّ عظمه، شغلة إنّه لمّا ياكلها يحسّ حاله إنّه شبع منها، تمام؟ ما تبعث لوش شغلة تحسّسه إنّه هو جوعان وإنّه هو مش لاقي الأكل. لا.
اللي بدّي أوصّل لكو ايّاه، إنّه احنا عندنا عزّة نفس وكرامة والحمد لله شبعانين في بيوتنا قدّ الحرب واللي ماكلينه النّاس بدّها مية سنة بس تاكله.
عرفت علينا؟ بس لولا الحرب هيكة عملت فينا، لا أكثر ولا أقلّ. فبلاش فلسفة.
وهدي قلت لكو، وبرجع بقول لكو: البسّة مش قبلانة تاكلها.
ويعطيكو العافية.
אנשים, אתמול, כשהעליתי סרטון על הקופסה הזו, היו אנשים שאמרו לי: “שַבח את האל, זה חסד”.
אבל בחיי, אני אמרתי בסרטון: השבח לאל על כל דבר, ברור שזה חסד מהתחלה ועד הסוף. אבל יש אנשים שמשתמשים(?) באנושיות, במצפון, ברגשות ובדברים האלה.
כוונתי בדבריי היא, שכשאתה רוצה לשלוח משהו לאנשים, סיוע, או שאתה רוצה להאכיל מישהו, שלח לו משהו שכשהוא יאכל אותו העצמות שלו יתאחו, משהו שכשהוא יאכל אותו הוא ירגיש שהוא שבע ממנו, בסדר? אל תשלח לו משהו שיגרום לו להרגיש שהוא רעב ושאין לו אוכל. לא.
המסר שאני רוצה להעביר לכם הוא שיש לנו תעצומת נפש וכבוד, והשבח לאל אנו שבעים בבתינו למרות המלחמה, ומה שהאנשים אוכלים (הכוונה לכמות האוכל) הם יצטרכו עוד מאה שנה לסיים אותו.
הבנתם? פשוט זה מה שהמלחמה עשתה לנו, לא יותר ולא פחות. אז מספיק עם ההתפלספות.
ואמרתי לכם, ואומר זאת שוב: החתולה לא הייתה מוכנה לאכול את זה.
תהיו בריאים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ט’.נ.ן (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר בהשערות ובסברות:
* הפועל טַ’נַּ ظنّ בבניין הראשון (בספרותית תנועת עה”פ בעתיד היא צ’מה, במדוברת כסרה) – סבר, חשב, האמין, דימה לעצמו; היה בטוח ב-; חשד, האשים, חשב את ל-
* טַ’ןּ ظنّ וברבים טֻ’נוּן ظنون או אַטַ’אנִין أظانين, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השערה, דעה, סברה, אמונה, מחשבה; חשד
* טִ’נַּה ظِنّة או טִ’נַאנַה ظنانة, בצורות שם פעולה נוספות – חשד; אשמה, דופי. צורות נוספות במשמעות דומה: מַטִ’נַּה مَظِنّة (גם במובן מקום או זמן צפוי של משהו) וגם תַטַ’נִּי تظنّي, שהיא צורת שם הפעולה של הבניין החמישי, אבל … של השורש ט’.נ.י
* הפועל אַטַ’נַּ أظنّ בבניין הרביעי – חשד ב-
* טַ’נוּן ظَنون וגם טַ’נַּאן ظنّان, במשקל בעלי המלאכה – חשדן, שאין לסמוך עליו
* אַטִ’נִּי أظنّي, במדוברת – אני סבור, אני חושב ש-
* מַא טַ’נֵּית ما ظنّيت, במדוברת – אני לא חושב (חשבתי) ש-, לא נראה לי ש-
* חֻסְנֶ אלטַּ’ןּ حسن الظّنّ – דיעה טובה, מחשבה טובה, כוונה טובה
* אַכּוּן עִנְד חֻסֶן טַ’נַּכּ أكون عند حسن ظنّك – אני מקווה שיש לך דעה טובה עלי ושאעמוד בציפיותיך (מיל’: שאהיה במחשבה הטובה שלך)
* סוּאֶ אלטַּ’ןּ سوء الظّنّ – דעה רעה, שלילית
* אַעְ’לַבֶּ אלטַּ’ןּ أغلب الظّنّ – קרוב לוודאי (מיל’: הדעה ה”רבה” ביותר)
* חַ’בֵּית טַ’נִּי פִיכּ خبّيت ظنّي فيك – אכזבת אותי (מיל’: את המחשבה שלי עליך), לא הצדקת את התקווה שתליתי בך
צילום: Taylor Flowe
זה היה הפוסט ה- 2,506 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
