מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של הקוראים משה סלמון ואבי חמרה.
אז מילת היום היא –
אַלצִּנַּארַה עַ’מַזַת اَلصِّنَّارَة غَمَزَتْ – העלה בחכתו, הדג נתפס בחכה, הצליח (מיל’: החכה התעקמה)
ימאמה מבטאת צֻנארה.
גם משה וגם אבי שלחו לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים החביב אלחכואתי מבית לחם.
הסרטון פורסם ב- 27.11.24 וכותרתו:
اشي مميز هههه
משהו מיוחד חחחח
רנת עלי זבונה.
אלו, מרחבא, אהלין. קאלת לי: בלקאש ענדכ אשי ממיז? קלת להא: לא יא אח’תי, מא ענדיש אשי ממיז. בס יעני שו קצדכ, זי איש אשי ממיז? קאלת לי: היכ, אשי יכון ממיז. קלת להא: חלו, יא אח’תי, מאהו אשי ביכון ממיז, אחנא ביג’ינא קטע כתיר שע’לאת ממיזה, בס אנת שו בדכ, עשאן אד’א אג’אני. אנא בח’בי לכ איאה. קאלת לי: ח’לץ, אנת, בס יבקא ענדכ אשי ממיז קול לי. קלת להא מאשי.
סכרת אלתלפון, ת’אני יום רדת אתצלת בנפס אלמיעאד. קאלת לי: הא שושו! אג’אכ אשי ממיז? קלת להא: יא אח’תי, אנתי, מש עארף אנא, טיב מאהו אנתי פהמיני שו אלאשי אלממיז, ואנא מראת ביקע לי שע’לאת ממיז. קאלת לי: יעני קטעה חלוה היכ ולא היכ, אנת מח’ביהא. קול לי אד’א ענדכ אשי ממיז. קלת להא: לא, מא ענדיש אשי ממיז.
בצראחה אנא שאכ אנהא רח תע’לבני ומש דפיעה.
רדת אתצלת ת’אלת’ יום, ברצ’ו נפס אלאשי. קאלת לי: מרחבא. קלת להא: אהלין. קאלת לי: שו, פי אג’אכ אשי ממיז? קלת להא: אסמעי, אנתי זי איש בדכ אשי ממיז? יעני אנתיכא? קאלת לי: איוא! אנתיכא! קלת להא: טב, אסמעי, אנא ענדי אכם מן קטעה, בס ע’אליאת, בתדפעי? קאלת לי: בדפע! אשי חלו בדפע! קלת להא: פי ענדי שוית פצ’ה עלא נחאס עלא מד’הביאת, ע שע’לאת חפר, אשי אנתיכא מרתבאת. קאלת לי: ואו! בכרא בכון ענדכ ע אלסאעה 10.
דקית למרתי תלפון, קלת להא: טלעי לי אלשע’לאת אלממיזה אללי ענדי, אליום ג’איתני זבונה ודפיעה. ובדי אערצ’ אלהא איאהן. ואללה קאלת לי: ולא יהמכ.
פצ’ית ג’יבאתי מן כל אלמצארי! קלת: שו בדי פי אלמצארי? מא האי בדהא תע’רקני מצארי, הדול קטע ואנתיכא וממיזאת.
קמת, חטיתהם ומסחתהם, ערצ’תהם בטריקה חלוה. ע אלסאעה 10 באלצ’בט דח’לת ע אלמחל.
מרחבא! אהלין, ערפתני? קלת להא: אה, יא אח’תי, ערפתכ, תבעת אלממיז, מא אנתי מיעאדכ ע אלעשרה. קאלת לי: ואו! קאלת לי: וין אלאשי אלממיז? קלת להא: תפצ’לי, תפרג’י.
קאמת מסכת אול קטעה. קאלת לי: האי כת’יר חלוה, חביתהא! קדיש סערהא? קלת להא: אלסער 30. ואו! שו חלו! וכמאן מש ע’אליה, רח’יצה!
קלנא: אלחמד ללה, שכל אלצנארה ע’מזת. שכלנא בדנא נביע כל שי.
קאמת חטתהא, וטאלת פי קטעת פצ’ה ת’אניה. קאלת לי: ואו! כת’יר חלוה האי! קדיש סערהא? קלת להא סערהא, קאלת להא: או! כת’יר חלו! ממיזה וסערהא חלו!
קאם חטתהא ע אלטאולה, קאם טאלת כל שוי, תטול קטעה, תקול לי: ואו, חביתה! ואו, חבית! קלת להא: טב, יא אח’תי, אנתי שו הסא בדכ? יעני מא שאא אללה עג’בנכ כל אלקטע.
קאם חטת אלקטע ע אלטאולה וברמת ברמה פי אלמחל. טאלת כאסתין קזאז וראחת ענד אלמחל.
קאלת לי: קדיש באללה חק כאסתין האלקזאז? קלת להא: שיכלין, יא אח’תי, האי בשיכל והאי בשיכל. קאלת לי: טיב, סג’להן עלי ואן שאא אללה אלמרה אלג’אי בס אמרק בעטיכ חקהן.
עזא! קלת להא: יא אח’תי, ואלקטע אלממיזה, אללי אלנא מן אלצבח מננט’ף לכ פיהן? קאלת לי: אלצראחה ואללה מא עליהן חכי. בס אנא חאלין יעני בדי אאח’ד כאסתין האלקזאז.
קלת להא: שו יא אח’תי? אנתי בדכ תאח’די כאסתין אלקזאז וכמאן ע אלדין ללג’מעה אלג’אי? קלת להא: חטי קטע אלקזאז! חטי קטעתין אלקזאז! חטתהן.
קלת להא: יא אח’תי, אללה יסהל עליכי, ואנתי טאלעה שופי לכ תאכסי ממיז, רוחי פיה.
קלעאט!
אלו, מרחבא, אהלין. קאלת לי: בלקאש ענדכ אשי ממיז? קלת להא: לא יא אח’תי, מא ענדיש אשי ממיז. בס יעני שו קצדכ, זי איש אשי ממיז? קאלת לי: היכ, אשי יכון ממיז. קלת להא: חלו, יא אח’תי, מאהו אשי ביכון ממיז, אחנא ביג’ינא קטע כתיר שע’לאת ממיזה, בס אנת שו בדכ, עשאן אד’א אג’אני. אנא בח’בי לכ איאה. קאלת לי: ח’לץ, אנת, בס יבקא ענדכ אשי ממיז קול לי. קלת להא מאשי.
סכרת אלתלפון, ת’אני יום רדת אתצלת בנפס אלמיעאד. קאלת לי: הא שושו! אג’אכ אשי ממיז? קלת להא: יא אח’תי, אנתי, מש עארף אנא, טיב מאהו אנתי פהמיני שו אלאשי אלממיז, ואנא מראת ביקע לי שע’לאת ממיז. קאלת לי: יעני קטעה חלוה היכ ולא היכ, אנת מח’ביהא. קול לי אד’א ענדכ אשי ממיז. קלת להא: לא, מא ענדיש אשי ממיז.
בצראחה אנא שאכ אנהא רח תע’לבני ומש דפיעה.
רדת אתצלת ת’אלת’ יום, ברצ’ו נפס אלאשי. קאלת לי: מרחבא. קלת להא: אהלין. קאלת לי: שו, פי אג’אכ אשי ממיז? קלת להא: אסמעי, אנתי זי איש בדכ אשי ממיז? יעני אנתיכא? קאלת לי: איוא! אנתיכא! קלת להא: טב, אסמעי, אנא ענדי אכם מן קטעה, בס ע’אליאת, בתדפעי? קאלת לי: בדפע! אשי חלו בדפע! קלת להא: פי ענדי שוית פצ’ה עלא נחאס עלא מד’הביאת, ע שע’לאת חפר, אשי אנתיכא מרתבאת. קאלת לי: ואו! בכרא בכון ענדכ ע אלסאעה 10.
דקית למרתי תלפון, קלת להא: טלעי לי אלשע’לאת אלממיזה אללי ענדי, אליום ג’איתני זבונה ודפיעה. ובדי אערצ’ אלהא איאהן. ואללה קאלת לי: ולא יהמכ.
פצ’ית ג’יבאתי מן כל אלמצארי! קלת: שו בדי פי אלמצארי? מא האי בדהא תע’רקני מצארי, הדול קטע ואנתיכא וממיזאת.
קמת, חטיתהם ומסחתהם, ערצ’תהם בטריקה חלוה. ע אלסאעה 10 באלצ’בט דח’לת ע אלמחל.
מרחבא! אהלין, ערפתני? קלת להא: אה, יא אח’תי, ערפתכ, תבעת אלממיז, מא אנתי מיעאדכ ע אלעשרה. קאלת לי: ואו! קאלת לי: וין אלאשי אלממיז? קלת להא: תפצ’לי, תפרג’י.
קאמת מסכת אול קטעה. קאלת לי: האי כת’יר חלוה, חביתהא! קדיש סערהא? קלת להא: אלסער 30. ואו! שו חלו! וכמאן מש ע’אליה, רח’יצה!
קלנא: אלחמד ללה, שכל אלצנארה ע’מזת. שכלנא בדנא נביע כל שי.
קאמת חטתהא, וטאלת פי קטעת פצ’ה ת’אניה. קאלת לי: ואו! כת’יר חלוה האי! קדיש סערהא? קלת להא סערהא, קאלת להא: או! כת’יר חלו! ממיזה וסערהא חלו!
קאם חטתהא ע אלטאולה, קאם טאלת כל שוי, תטול קטעה, תקול לי: ואו, חביתה! ואו, חבית! קלת להא: טב, יא אח’תי, אנתי שו הסא בדכ? יעני מא שאא אללה עג’בנכ כל אלקטע.
קאם חטת אלקטע ע אלטאולה וברמת ברמה פי אלמחל. טאלת כאסתין קזאז וראחת ענד אלמחל.
קאלת לי: קדיש באללה חק כאסתין האלקזאז? קלת להא: שיכלין, יא אח’תי, האי בשיכל והאי בשיכל. קאלת לי: טיב, סג’להן עלי ואן שאא אללה אלמרה אלג’אי בס אמרק בעטיכ חקהן.
עזא! קלת להא: יא אח’תי, ואלקטע אלממיזה, אללי אלנא מן אלצבח מננט’ף לכ פיהן? קאלת לי: אלצראחה ואללה מא עליהן חכי. בס אנא חאלין יעני בדי אאח’ד כאסתין האלקזאז.
קלת להא: שו יא אח’תי? אנתי בדכ תאח’די כאסתין אלקזאז וכמאן ע אלדין ללג’מעה אלג’אי? קלת להא: חטי קטע אלקזאז! חטי קטעתין אלקזאז! חטתהן.
קלת להא: יא אח’תי, אללה יסהל עליכי, ואנתי טאלעה שופי לכ תאכסי ממיז, רוחי פיה.
קלעאט!
رنّت عليّ زبونة.
الو، مرحبا، أهلين. قالت لي: بلقاش عندك اشي مميّز؟ قلت لها: لا يا اختي، ما عنديش اشي مميّز. بس يعني شو قصدك، زيّ ايش اشي مميّز؟ قالت لي: هيك، اشي يكون مميّز. قلت لها: حلو، يا اختي، ماهو اشي بيكون مميّز، احنا بيجينا قطع كتير شغلات مميّزة، بس انت شو بدّك، عشان إذا اجاني. أنا بخبّي لك ايّاه. قالت لي: خلص، انت، بس يبقى عندك اشي مميّز قول لي. قلت لها ماشي.
سكّرت التلفون، ثاني يوم ردّت اتّصلت بنفس الميعاد. قالت لي: ها شوشو! اجاك اشي مميّز؟ قلت لها: يا اختي، انتي، مش عارف أنا، طيّب ماهو انتي فهّميني شو الاشي المميّز، وأنا مرّات بيقع لي شغلات مميّز. قالت لي: يعني قطعة حلوة هيك ولّا هيك، انت مخبّيها. قول لي إذا عندك اشي مميّز. قلت لها: لا، ما عنديش اشي مميّز.
بصراحة أنا شاكّ إنّها رح تغلّبني ومش دفّيعة.
ردّت اتّصلت ثالث يوم، برضو نفس الاشي. قالت لي: مرحبا. قلت لها: أهلين. قالت لي: شو، في اجاك اشي مميّز؟ قلت لها: اسمعي، انتي زي ايش بدّك اشي مميّز؟ يعني انتيكا؟ قالت لي: ايوا! انتيكا! قلت لها: طب، اسمعي، أنا عندي أكم من قطعة، بس غاليات، بتدفعي؟ قالت لي: بدفع! اشي حلو بدفع! قلت لها: في عندي شوية فضّة على نحاس على مذهبيّات، ع شغلات حفر، اشي انتيكا مرتّبات. قالت لي: واو! بكرا بكون عندك ع السّاعة ١٠.
دقّيت لمرتي تلفون، قلت لها: طلّعي لي الشّغلات المميّزة اللي عندي، اليوم جايتني زبونة ودفّيعة. وبدّي أعرض الها ايّاهن. والله قالت لي: ولا يهمّك.
فضّيت جيباتي من كلّ المصاري! قلت: شو بدّي في المصاري؟ ما هاي بدّها تغرّقني مصاري، هدول قطع وانتيكا ومميّزات.
قمت، حطّيتهم ومسحتهم، عرضتهم بطريقة حلوة. ع السّاعة ١٠ بالضّبط دخلت ع المحلّ.
مرحبا! أهلين، عرفتني؟ قلت لها: اه، يا اختي، عرفتك، تبعت المميّز، ما انتي ميعادك ع العشرة. قالت لي: واو! قالت لي: وين الاشي المميّز؟ قلت لها: تفضّلي، تفرّجي.
قامت مسكت أوّل قطعة. قالت لي: هاي كثير حلوة، حبّيتها! قدّيش سعرها؟ قلت لها: السّعر ٣٠. واو! شو حلو! وكمان مش غالية، رخيصة!
قلنا: الحمد لله، شكل الصّنارة غمزت. شكلنا بدّنا نبيع كلّ شي.
قامت حطّتها، وطالت في قطعة فضّة ثانية. قالت لي: واو! كثير حلوة هاي! قدّيش سعرها؟ قلت لها سعرها، قالت لها: او! كثير حلو! مميّزة وسعرها حلو!
قام حطّتها ع الطّاولة، قام طالت كلّ شوي، تطول قطعة، تقول لي: واو، حبّيته! واو، حبّيت! قلت لها: طب، يا اختي، انتي شو هسّا بدّك؟ يعني ما شاء الله عجبنك كلّ القطع.
قام حطّت القطع ع الطّاولة وبرمت برمة في المحلّ. طالت كاستين قزاز وراحت عند المحلّ.
قالت لي: قدّيش بالله حقّ كاستين هالقزاز؟ قلت لها: شيكلين، يا اختي، هاي بشيكل وهاي بشيكل. قالت لي: طيّب، سجّلهن عليّ وإن شاء الله المرّة الجاي بس أمرق بعطيك حقّهن.
عزا! قلت لها: يا اختي، والقطع المميّزة، اللي النا من الصّبح مننظّف لك فيهن؟ قالت لي: الصّراحة والله ما عليهن حكي. بس أنا حاليًّا يعني بدّي آخد كاستين هالقزاز.
قلت لها: شو يا اختي؟ انتي بدّك تاخدي كاستين القزاز وكمان ع الدّين للجمعة الجاي؟ قلت لها: حطّي قطع القزاز! حطّي قطعتين القزاز! حطّتهن.
قلت لها: يا اختي، الله يسهّل عليكي، وانتي طالعة شوفي لك تاكسي مميّز، روّحي فيه.
قلعاط!
התקשרה אלי לקוחה.
הלו, שלום, שלום. אמרה לי: יש סיכוי למצוא אצלך משהו מיוחד? אמרתי לה: לא, אחותי, אין לי משהו מיוחד, אבל מה כוונתך, משהו מיוחד כמו מה? אמרה לי: ככה, משהו שיהיה מיוחד. אמרתי לה: בסדר, אחותי, משהו מיוחד, מגיעים אלינו הרבה דברים מיוחדים, אבל מה את רוצה, כדי (שאדע) כשיגיע אלי. אשמור (אחביא) לך אותו. אמרה לי: זהו, ברגע שיהיה לך משהו מיוחד תגיד לי. אמרתי לה: בסדר.
היא סגרה את הטלפון, והתקשרה שוב באותה שעה למחרת. אמרה לי: שושו! הגיע אליך משהו מיוחד? אמרתי לה: אחותי, אני לא מבין, בסדר, תסבירי לי מה זה משהו מיוחד, כי לפעמים מגיעים אלי דברים מיוחדים. אמרה לי: משהו יפה כזה או כזה, שמור לי. תגיד לי אם יש לך משהו מיוחד. אמרתי לה: לא, אין לי משהו מיוחד.
בכנות, אני חושד שהיא תשגע אותי ולא תשלם.
היא התקשרה שוב ביום השלישי, שוב אותו סיפור. אמרה לי: שלום. אמרתי לה: שלום. אמרה לי: הגיע לך משהו מיוחד? אמרתי לה: תקשיבי, משהו מיוחד כמו מה את רוצה? כלומר אנטיקה? אמרה לי: כן! אנטיקה! אמרתי לה: טוב, תקשיבי, יש לי כמה דברים, אבל יקרים. את מוכנה לשלם? אמרה לי: אשלם! אם זה משהו יפה אני אשלם! אמרתי לה: יש לי כמה דברים מכסף, מנחושת, מזהב, דברים שהוצאו מחפירות (ארכיאולוגיות), חפצי אנטיקה יפים. אמרה לי: ואו! מחר אהיה אצלך בשעה 10.
התקשרתי לאשתי, אמרתי לה: תוציאי את כל הדברים המיוחדים שלי, היום תגיע אלי לקוחה שתשלם הרבה. אני רוצה להראות לה אותם. היא אמרה לי: אל תדאג.
רוקנתי את הכיסים שלי מכל הכסף! אמרתי: בשביל מה אני צריך כסף? הרי היא תטביע אותי בכסף, מדובר בחפצי אנטיקה מיוחדים.
קמתי, הנחתי אותם וניקיתי אותם (מאבק), הצגתי אותם בצורה יפה. בשעה 10 בדיוק היא נכנסה לחנות.
שלום! שלום. אתה מזהה אותי? אמרתי לה: כן, אחותי, מזהה, את זו של הדברים המיוחדים, הפגישה שלנו ב- 10. היא אמרה לי: ואו! איפה הדבר המיוחד? אמרתי לה: בבקשה, הביטי.
היא החזיקה את החפץ הראשון, ואמרה לי: זה ממש יפה, אני אוהבת את זה! כמה זה עולה? אמרתי לה: המחיר 30. ואו! כמה יפה! וגם לא יקר, זה זול!
אמרנו: השבח לאל, הדג נתפס בחכה. נראה שנמכור את הכול.
היא הניחה אותו ולקחה את החפץ השני שעשוי כסף. אמרה לי: ואו! זה ממש יפה! מה המחיר? אמרתי לה את המחיר, אמרה לי: הו! ממש יפה! זה מיוחד והמחיר טוב!
היא הניחה אותו על השולחן ולקחה הכול, לקחה בכל פעם חפץ ואמרה לי: ואו, אני אוהבת אותו! ואו, אני אוהבת! אמרתי לה: טוב, אחותי, מה את רוצה עכשיו? בלי עין הרע כל החפצים מצאו חן בעינייך.
היא הניחה את החפצים על השולחן והסתובבה סיבוב במקום. היא לקחה שתי כוסות זכוכית והלכה למקום.
היא אמרה לי: בחייך, כמה עולות שתי כוסות הזכוכית האלה? אמרתי לה: שני שקל, אחותי, זו בשקל וזו בשקל. אמרה לי: טוב, תרשום אותן עלי ובעזרת האל בפעם הבאה כשאעבור אשלם לך עבורן.
לעזאזל! אמרתי לה: אחותי, ומה עם החפצים המיוחדים, שמהבוקר אנו מנקים לך אותם? אמרה לי: בכנות, בחיי, הם בסדר. אבל כרגע אני רוצה לקחת את שתי כוסות הזכוכית.
אמרתי לה: מה, אחותי? את רוצה לקחת שתי כוסות זכוכית ועוד בחוב לשבוע הבא? אמרתי לה: קחי את כוסות הזכוכית! היא לקחה אותן.
אמרתי לה: אחותי, שהאל יקל עליך, כשאת יוצאת מצאי מונית מיוחדת, וסעי איתה הביתה.
טינופת/גועל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורשים הערביים ס.נ.ר ו- צ.נ.ר זהים בכל הקשור לעיסוק בחכות.
* הפועל סַנַּר سنّر בבניין השני – התעקם (צוואר); חטף התכווצות בגב או בצוואר
* סֻנַּאר سنّار או סִנַּוְר سنّور, וברבים סַנַאנִיר سنانير – חתול, שונר
* סִנַּארַה سنّارة או סֻנַּארַה או צִנַּארַה صنّارة או צֻנַּארַה (ואפשר גם בלי דגש), וברבים סַנַאנִיר سنانير או צַנַאנִיר صنانير – חכה, קרס; מסרגה
* אַכַּלֶ אלטַּעֶם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומן לו יריבו; מנצל את יריבו ואף לועג לו ומהתל בו (מיל’: אכל את הפיתיון [בלי להילכד] וחרבן על החכה)
יאיר גולד הזכיר לי ששכחתי את:
“אַ-סִּנַארַה (בערבית: الصنارة, בתעתיק מדויק: אלצנארה, נהגה לעיתים גם אַ-סּוֹנַארַה) הוא שבועון ערבי ישראלי. מערכת העיתון יושבת בנצרת, והוא מופץ בכל רחבי ישראל וגם בירדן.
בשנת 1983 החליט העיתונאי לוטפי משעור, בעל משרד פרסום בנצרת, להוציא לאור מקומון בנצרת בשם א-סנארה (“החכה”). שמו של העיתון הוא ככל הנראה פרפרזה על השם א-סיאד (الصيـّاد – “הדייג” או “הצייד”), שהוא שמם של כמה עיתונים בעולם הערבי. א-סנארה היה העיתון הפרטי הראשון במגזר הערבי בישראל. עד להקמתו יצאו לאור כל העיתונים במגזר זה מטעם מפלגות או ארגונים פוליטיים, או קיבלו תמיכה ממוסדות המדינה. למעשה, ייסוד העיתון היה חלק ממגמה כללית בעיתונות הישראלית של ירידה בתפוצת העיתונים המפלגתיים ועלייה מקבילה בתפוצת העיתונים הפרטיים, אם כי במגזר היהודי היו כל הזמן עיתונים פרטיים שפעלו בצד המפלגתיים. […]” (ויקיפדיה)
צילום: Popescu Andrei Alexandru
זה היה הפוסט ה- 2,702 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
