מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
סוּקֶ אלְעֻתֹק سُوق الْعُتُق – שוק הפשפשים (מיל': שוק העתיקות)
כך נקרא בערבית שוק הפשפשים ביפו.
דרכים מקובלות יותר להגיד את המונח בערבית:
סוק אלסלע אלמסתעמלה سوق السلع المستعملة (שוק הסחורות המשומשות)
מכאן אלמקאיצ'ה مكان المقايضة (מקום סחר החליפין)
סוק אלברע'ות' سوق البُرغوث (שוק הפרעוש)
נעיין שנייה בוויקיפידיה:
"שוק פשפשים הוא שוק המיועד בעיקר למכירת חפצים יד שנייה, אף כי נמכרים בו גם מוצרים חדשים. בשפות אחרות שוק זה נקרא "שוק פרעושים" (למשל באנגלית: flea market) אך מסיבה לא ברורה, אולי בלבול הנובע מהשם הדומה, בעברית נהוג לקרוא לשוק על שם סדרת חרקים אחרת, הפשפשים".
=-=
משה שלח לי סרטון נוסף של הג'וקר, היפואי החביב שמכיר מקרוב את עולם הפשע והחוק.
הסרטון פורסם ב- 9.11.25.
לכל עמאל אלצ'פה: בתסוק כורכינת, בתסוק בסכלית, ביוקפכ בוליס, ביקול לכ: מן וין הדא אלכורכינת? בתקול לה שריתה מן שוק הפשפשים, סוק אלעתק ביאפא, או מן התחנה מרכזית תבעון אלאתיופים.
הדא בידל אנה אנת עארף אנה הו מסרוק ואנת משתרכ מע אלאיש? אללי סארק. ימכן סארקינה מן ביתה, אלבית הדא מסרוק מנה תלפזיון ודהב ואלמאז וסלאח, ואנת בתערפש אשי. אנת מג'רד בס אח'דת אלבסכלית או אלכורכינת ולבסת אלקצ'יה כלהא. פמא בתשתרי אשיאא מסרוקה, בתלבסכ קצ'יה.
ואד'א ביסאלכ: מן וין ג'בתה? מא תקולוש שריתה. שריתה – יעני אנת איש? משתרכ מע צאחב אלג'רימה. דיר באלכ. בתצ'לכ סאכת למא יג'י איש? אלמחאמי, עשאן יחכי בדאלכ. אנת בתסכר תמכ עשאן חתורט חאלכ. אח'דת בסכלית מסרוק או כורכינת – בתצ'לכ מסכר, מא תקולש שריתה מן האן ולא ג'בתה מן האן. חתורט חאלכ וחתסוי איש? יציר צעב ע אלמחאמי יסאעדכ באלמחכמה, עשאן אנת ורטת חאלכ באלכלאם. מא תחכיש, דא ח'ליכ סאכת, צ'פאוי, אחסן. היכה איש? תטלע מן אלקצה בסלימה. אלמחאמי ביטלעכ מנהא בטריקה חלוה וסלימה.
ואלסלאם עליכם.
لكلّ عمّال الضّفّة: بتسوق كوركينت، بتسوق بسكليت، بيوقّفك بوليس، بيقول لك: من وين هدا الكوركينت؟ بتقول له: شريته من שוק הפשפשים، سوق العتق بيافا، أو من התחנה מרכזית تبعون ال אתיופים.
هدا بيدلّ إنّه انت عارف إنّه هو مسروق وانت مشترك مع الايش؟ اللي سارق. يمكن سارقينه من بيته، البيت هدا مسروق منه تلفزيون ودهب والماز وسلاح، وانت بتعرفش اشي. انت مجرّد بس أخدت البسكليت أو الكوركينت ولبست القضيّة كلّها. فما بتشتري أشياء مسروقة، بتلبّسك قضيّة.
وإذا بيسألك: من وين جبته؟ ما تقولوش شريته. شريته – يعني انت ايش؟ مشترك مع صاحب الجريمة. دير بالك. بتضلّك ساكت لمّا يجي ايش؟ المحامي، عشان يحكي بدالك. انت بتسكّر تمّك عشان حتورّط حالك. أخدت بسكليت مسروق أو كوركينت – بتضلّك مسكّر، ما تقولش شريته من هان ولّا جبته من هان. حتورّط حالك وحتسوّي ايش؟ يصير صعب ع المحامي يساعدك بالمحكمة، عشان انت ورّطت حالك بالكلام. ما تحكيش، دا خلّيك ساكت، ضفّاوي، أحسن. هيكة ايش؟ تطلع من القصّة بسليمة. المحامي بيطلعك منها بطريقة حلوة وسليمة.
والسّلام عليكم.
לכל פועלי הגדה: אתה רוכב על קורקינט, רוכב על אופניים, עוצרת אותך המשטרה ואומרת לך: מאיפה הקורקינט הזה? אתה עונה לו: קניתי אותו משוק הפשפשים ביפו, או מהתחנה המרכזית, של האתיופים.
זה יוכיח שאתה יודע שהוא גנוב ושאתה משתף פעולה עם מה? עם הגנב. אולי גנבו אותו מבית, שגנבו ממנו טלוויזיה, זהב, יהלומים ונשק, ולך אין מושג מזה. אתה רק לקחת אופניים או קורקינט אבל "אכלת" את התיק כולו. אז אל תקנה דברים גנובים, זה ילביש עליך את התיק.
אם הוא ישאל אותך: מאיפה הבאת אותו? אל תגיד לו: קניתי אותו. כי מה זה אומר? שאתה שותף לפושע. שים לב. תמשיך לשתוק עד שמי יגיע? העו"ד, כדי שידבר במקומך. אתה תסתום את הפה כי אתה תסבך את עצמך. לקחְתָּ אופניים גנובים או קורקינט – תמשיך לשתוק, אל תגיד קניתי אותו מפה או הבאתי אותו מפה. אתה תסבך את עצמך, ומה תעשה? יהיה קשה לעו"ד לעזור לך בבית המשפט, כי אתה סיבכת את עצמך במילים. אל תדבר, תשתוק, יא איש גדה, עדיף לך. כי ככה מה? תצא מהסיפור בשלום. העו"ד יוציא אותך ממנו בדרך יפה ובטוחה.
שלום עליכם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@abd.ali19/video/7570760947426495764
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ע.ת.ק, בדיוק כמו בעברית, עוסק בדברים עתיקים:
* הפועל עַתַקַ عَتَقَ בבניין הראשון – שחרר עבד; השתחרר מעבדות
* הפועל עַתֻקַ عَتُقَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה עתיק; הפך למשומר; נעשה אציל
* עִתְק عِتْق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כבוד, אצילות; חרות, שחרור; יושֶן, עתיקוּת
* עֻתְק عُتْق – יושן; דבר ישן
* עַאתֶק عاتِق וברבים עֻתֻק عُتُق או עַוַאתֶק عواتق, בצורת הבינוני הפועל – כתף, שכם; משוחרר; יין ישן
* אַחַ'דַ' עַלַא עַאתִקִהִ أخذ على عاتقه – קיבל על עצמו תפקיד או אחריות
* אַלְקַא עַלַא עַאתִקִהִ ألقى على عاتقه – הטיל על- תפקיד או אחריות
* מַעְתוּק معتوق, בצורת הבינוני הפעול – עבד משוחרר; קיים גם כשם משפחה
* הפועל עַתַּקַ عتّق בבניין השני – שיבח או שימר יין; בילה את-, הפך משהו לבלוי; עסק בחפצים משומשים; התיישן, בלה; היה אציל וחשוב
* הפועל אַעְתַקַ أعتق בבניין הרביעי – שחרר עבד
* מֻעְתַק مُعْتَق, בצורת הבינוני הפעול – משוחרר מעבדות
* הפועל אִנְעַתַקַ انعتق בבניין השביעי – השתחרר מהכלא
* אִנְעִתַאק انعتاق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אמנסיפציה/אמנציפציה, מתן שוויון זכויות
* עֻתַאק عُتاق – משובח, מובחר
* עַתִיק عتيق וברבים עֻתֻק عُتُق או עִתַאק عِتاق או עֻתַקַאא' عتقاء – עתיק, קדום, ישן; מובחר, משובח; משומר; אציל; עבד משוחרר
* אַלְבַּיְתֶ אלְעַתִיק البيت العتيق – כינוי לכעבה (הבית העתיק)
* פַרַס עַתִיק فرس عتيق – סוס אציל
* עַתַקְגִ'י عتقجي – סוחר בדברים ישנים, סוחר עתיקות; מתקן נעליים
* עַתִיקַה عتيقة וברבים עַתַאקִי عتاقي – תרנגולת זקנה
* אֶלדִּהְן פִי אלְעַתַאקִי الدّهن في العتاقي – הזקנים הם בעלי החוכמה, הידע והניסיון; היין הטוב ביותר מגיע בבקבוקים ישנים (מיל': השומן נמצא בתרנגולות הזקנות)
תוספות הקוראים:
יאיר פז-גולד:
אפשר לציין שלשורש ע.ת.ק יש בעברית מקראית (וגם חדשה יותר) משמעויות נוספות פרט למשמעות של העתיקות, וחלקן עשוי להתכתב במידה מסוימת עם משמעויות ערביות, לדוגמה: וצור יעתק ממקֹמו (איוב יד 18) – עתק = נעקר, זז – מתכתב במידה מסוימת עם "השתחרר" הערבי.
הנושא של כבוד, אצילות וחשיבות בערבית עשוי להתכתב במידה מסוימת עם המשמעות של עצימות וכבירות בביטוי הון עָתֵק – עושר רב, או המשמעות של הצלחה או התגאות/התרברבות במקרא: עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל (איוב כא, 7), אַל תָּרִימוּ לַמְרוֹת קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק״ (תהילים עה, 6), אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיהֶם״ (שמואל א' ב, 3).
לגבי أخذ على عاتقه – קיבל על עצמו תפקיד או אחריות, אפשר לציין שהביטוי נפוץ גם בהקשר האלים/השלילי יותר של הביטוי: נטל את האחריות [על ביצוע מעשה טרור].
ורה כהן בסו:
ברכה יפיפייה בעיראקית יהודית:
الله يعتقك ويعتق اولادك אללה יעתקכ ויעתכ אולאדכ
כמו الله يخليك ويخلي اولادك
ה' יאריך את ימיך (שתזכה לשיבה טובה), ה' ישמור אותך ואת ילדיך
פתגם שמספר על אדם שאינו משחרר את העבר, שומר טינה ופותח חשבונות ישנים במקום להתקדם, כמו תיבת פנדורה.
يدور على دفاتر عتق ידור על דפאתר עתק – מחפש על מחברות /ספרים ישנים
ענה לוורה שיח' רוחי ממצרים: نقول بيدور على الدفاتر العتيقة يعني بيرجع للماضي ويدور على أشياء كان مش محتاج لها، والآن أصبح بحاجة إليها.
ואני מוסיף פתגם שהופיע אצלנו בעבר:
* גֻ'חַא לַמַּא יִפְלֶס יְדַוֶּר/יְפַתֶּש פִי דַפַאתְרֹה אֶלְקַדִימֶה جحا لمّا يفلس يدوّر/يفتّش في دفاتره القديمة – כשאדם נמצא במצוקה, בעיקר כספית, הוא מחפש משהו שיציל אותו (מיל': כאשר ג'וחא פושט רגל הוא מחפש בפנקסיו/מחברותיו הישנים [לבדוק אם מישהו חייב לו כסף])
בר גרינברג:
אלעתק מן אלנאר العتق من النار – היחלצות המאמין מן הגיהינום. בזכות מעשים טובים וחזרה בתשובה, אללה מזכה את המאמינים בגן העדן ובכך מחלץ אותם מן הגיהינום.
רוני סאלם:
سوق الغبش، ويُعرف أيضاً بـ "سوق الرابش" أو "سوق البالة" أو "سوق العُتَق" في مناطق مختلفة في الشام وفلسطين، هو السوق الشعبي الذي يبيع الملابس المستعملة (سوق البالة)، والأغراض القديمة، والسلع المتنوعة بأسعار زهيدة، وهو مكان للتسوق الشعبي وتداول البضائع المستعملة
שיח' רוחי (ממצרים):
نحن نقول عن سوق الأشياء القديمة روبابيكيا او انتيكا أو خردة.
أيضا العتق من النار يعني الخلاص والنجاة والتحرر من نار جهنم، وفي الحديث النبوي [أن لله عتقاء من النار في كل ليلة من رمضان].
ونقول لا يضع العصا عن عاتقه، يعني كثير الاسفار أو قاسيا مع أهل بيته.
وأحيانًا نقول العهد العتيق يعني العهد القديم وهي التوراة.
ד"ר רון ארטשיין:
מעניין שבעברית המילה עַתִּיק נכתבת עם דגש בתי״ו, בהשפעה ארמית. מה מקור הדגש בעברית/ארמית? אינני יודע.
קיימת המילה הלטיניתantiquus , אבל שיטוט קצר במילונים מראה שהדמיון כנראה מקרי: عَتِيق/עַתִּיק באה משורש שמי, ואילו antiquus מבוסס על שורש הודו-אירופי. בעברית מודרנית קיימת גם ״ענתיקה״, שמשלבת את הצורה השמית והאירופית.
בתמונה: מראות מהעיר ביטולה במקדוניה, כפי שצילמתי בחורף 2018.
זה היה הפוסט ה- 3,020 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
