פורסם לראשונה ב- 21.12.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
קַרְעַה قَرْعَة – קרחת
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
יהושע שלח לי הקלטה מ- 11.11.20 שעברה באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
קבלו את יצירת המופת הבאה, פשוט התמוגגתי.
לא מהנסיבות, אלא מהשפה, מהתוכן, מהנימה, מהביטויים, מהשיר שמוזכר…
הדובר: אחד הנהגים בקבוצה
הרקע: שמועות על כך שישראל הולכת לסגור את הכבישים לתנועת ערבים באיו”ש
שבאב, סמעתוא אע’ניה-
אללה יסעד מסאכם אול אשי
סמעתוא אע’ניה
חירתֶ קלבי מעאכ ואנא בדארי הואכ
סמעתוהא?
הדול בלעבוא פינא, אלט’אהר, ולא מא אחנא עארפין
אשי בתצל עליהם, בקולוא לה פש מנה האדא אלחכי
אשי בתצל עליהם, בקולוא לה אה פי מנה האדא אלחכי
ואללה מא אחנא עארפין, יא אחתרנא, יא קרעה מן וין נבוסכ
יא ג’מאעה, תקלקוש
אללי בדה ינזל ברא אלבלד ישע’ל סיארתה וינזל
אע’לב מא פיהא בדה ילאקיה מחסום
ויקול לה לף וארג’ע
יא בתדח’ל יא בתרוח, עאדי יעני. ליש בתבלשוא אלדניא ובתקימוא ותחטוא ותתצלוא
יא ג’מאעת אלח’יר
טנש תעש תנתעש
מש ראצ’ין תסתועבוא האדא אלחכי?
טנש, תעש תנתעש!!!
עג’בכ תשע’ל סיארתכ תנזל ע אריחא? אנזל
רוחוכ וקאלוא לכ לף וארג’ע? בלף וברג’ע, עאדי
עג’בכ תרוח עלא עיזריה? רוח
תוצל, בלאקיכ מחסום. בקול לכ ארג’ע. עאדי ברדו
עאדי, no problem
אללה יסעד מסאכם
בטלנא עארפין רוסנא מן אג’רינא
ופי תסכיר ופש תסכיר, פי מנע, לא, פש מנע!
בעדין, בעדין, בזעל? אזעל, יעני אעצב?
شباب، سمعتوا أغنيّة –
الله يسعد مساكم أوّل اشي
سمعتوا أغنيّة:
حيّرتِ قلبي معاك وأنا بداري هواك
سمعتوها؟
هدول بلعبوا فينا، الظّاهر، ولا ما احنا عارفين
اشي بتّصل عليهم، بقولوا له: فش منه هادا الحكي
اشي بتّصل عليهم، بقولوا له: اه في منه هادا الحكي
والله ما احنا عارفين، يا احترنا يا قرعة من وين نبوسك
يا جماعة، تقلقوش
اللّي بدّه ينزل برّا البلد يشغّل سيّارته وينزل
أغلب ما فيها بدّه يلاقيه محسوم
ويقول له: لفّ وارجع
يا بتدخل يا بتروّح، عادي يعني. ليش بتبلْشوا الدّنيا وبتقيموا وتحطّوا وتتّصلوا؟
يا جماعة الخير
طنّش تعش تنتعش
مش راضين تستوعبوا هادا الحكي؟
طنّش، تعش تنتعش!!!
عجبك تشغّل سيّارتك تنزل ع أريحا؟ انزل!
روّحوك وقالوا لك: لفّ وارجع؟ بَلفّ وبَرجع، عادي
عجبك تروح على عيزريّة؟ روح
توصل، بلاقيك محسوم? بقول لك: ارجع. عادي بردو
عادي، no problem
الله يسعد مساكم
بطّلنا عارفين روسنا من إجرينا
وفي تسكير وفش تسكير، في منع، لا، فش منع!
بعدين، بعدين، بزعل؟ أزعل، يعني أعصّب؟
אנשים, מכירים את השיר –
ערב טוב, דבר ראשון
מכירים את השיר:
“בלבלתָּ את ליבי, ואני מסתירה את אהבתך”
מכירים אותו?
הם (הישראלים) משחקים איתנו, כך נראה, ואנחנו לא יודעים/מבינים
מישהו מתקשר אליהם, אומרים לו: לא היה ולא נברא (חסימת הכבישים)
אחר מתקשר אליהם, אומרים לו: כן, זה נכון
בחיי, אנו לא יודעים. התבלבלנו, קרחת, מאיפה לנשק אותך
אנשים, אל תדאגו
מי שרוצה לצאת מחוץ לישוב שלו שיניע את הרכב ויצא
הכי הרבה ייתקל במחסום
ויגידו לו: תסתובב ותחזור
או שתיכנס (תצליח לעבור את המחסום) או שתחזור הביתה, כרגיל. למה אתם משגעים את העולם, מזיזים, מניחים ומתקשרים?
אנשים,
תתעלם, ותחיה בנינוחות
אתם לא רוצים לקלוט את הדבר הזה?!
תתעלם, ותחיה בנינוחות!!!
אתה רוצה להניע את הרכב ולנסוע ליריחו? סע!
הֶחזירו אותך ואמרו לך: תסתובב ותחזור? אני מסתובב וחוזר, כרגיל
אתה רוצה לנסוע לעיזריה? סע!
תגיע (תיסע), תגיע לְמחסום? יגידו לך: חזור! גם כרגיל
כרגיל, אין בעיה
שיהיה לכם ערב טוב
אנחנו כבר מבולבלים לגמרי (מיל’: הפסקנו להבחין בין הראשים לרגליים שלנו)
יש סגר, אין סגר, יש איסור (תנועה), לא, אין איסור!
חוץ מזה, חוץ מזה, שאכעס? שאכעס? כלומר שאתעצבן?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=
בזכות פעולות צה”ל באיו”ש זכינו (גם אני!) להכיר את השיר הבא של אם כלת’ום, או לפחות שתי שורות ממנו:
חַיַּרְתֶ קַלְבִּי מַעַאכּ حيّرت قلبي معاك – בלבלת את ליבי
מילים: אחמד ראמי أحمد رامي, לחן: רִיַאצֶ’ אלסַּנְבַּאטִי رياض السّنباطي. השיר משנת 1961.
השורה הראשונה בשיר, בגרסה הנכונה:
حيّرت قلبي معاك وأنا بداري وبخبّي חירת קלבי מעאכ ואנא בדארי ואח’בּי
בלבלת את ליבי, ואני מסתירה ומחביאה
רק שורות רבות אח”כ מופיעה המילה “אהבתך”, אך כדי ליצור חרוז הדובר “שלנו” גנב אותה לשורה הראשונה:
ولما يرحمني قلبك ويبان لعيني هواك ולמא ירחמני קלבכ ויבאן לעיני הואכ
וכאשר ירחם עלי לבך, ותתגלה לעיניי אהבתך
אגב, הדובר בהקלטה שר “חַיַּרְתִי”, שזה מילולית “בלבלְתְּ אותי”, דבר שיוצר בלבול תחבירי, שכן הנושא של המשפט הוא אתה, האהוב.
הפועל במקור הוא בגוף נוכח, אתה.
הדובר שר בלי להבין את כללי ההגייה המצרית (הוא פשוט שר בצורה הקרובה ביותר למה שהוא מכיר בשפה שלו, בלי ניתוחים דקדוקיים מַלְאים), שכן הניב המצרי שונה מאוד בפונטיקה שלו מהניבים המקומיים אצלנו (ואיזה כיף שאני מבין בזה יותר ממנו, אה? אוחחח הצניעות, הצניעות)… 
=-=-=
הביטוי טַנֶּש תַעֶש תִנְתַעֶש طنّش تعش تنتعش היה חדש לי.
תרגומו הוא: תתעלם, ותחיה בנינוחות
המילה שעברה בו שינוי מְכֻוון היא המילה תַעִיש, תחיה. כדי שהמצלול שלה לא יפגום בחריזה המשולשת ובמקצב, הורידו לה את היוד השורשית (יצרו צורה שמקבילה לצורת העתיד המג’זום בספרותית).
=-=-=-=
טוב, בואו נסדיר נשימה מהחוויה הרב-ממדית הזו ונכיר עוד שורש ערבי.
השורש הערבי ק.ר.ע עוסק בדלועים (הרבים של דלעת), בקרחות, בגערות, בגורל ופור ובהכאה ובתופים, בעיקר תופי מלחמה. הוא נפוץ הן במדוברת והן בספרותית, אם כי לא תמיד באותם שימושים.
הקשר בין דלעת לקרחת די ברור, לא?
בעברית הוא עוסק בקריעה.
* הפועל קַרַעַ قَرَعَ בבניין הראשון – היכה, חבט; תופף; צלצל; דפק/היכה על דלעת
* קַרַעַ אלרַּאס قرع الرّاس – חשף את ראשו, הסיר את הכובע
* קַרַעַ טֻבּוּלַ אלְחַרְבּ עַלַא- قرع طبول الحرب على- – הכריז עליו מלחמה (מיל’: תופף בתופי המלחמה נגד-)
* הפועל הספרותי קַרִעַ قَرِعَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – הקריח
* קַרְע قرْع בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התקרחות; הקשה, דפיקה, נקישה, תיפוף; השם הקיבוצי של הדלועיים
* קַרֶע כּוּסַא قرع كوسا – קישוא/ים מזן מסוים
* קַרְעַה قرْعة, בצורת הפרט הבודד, היא מילת היום – דלעת אחת, קישוא אחד; קָרחת; אישה קֵרחת
* אבו קרעה أبو قرعة – כינוי לאדם קרח
* קַרַעַה قَرَعة, בספרותית – קרחת
* קֻרְעַה قُرعة – גורל; הגרלה, הפלת גורל
* קַארִעַה قارعة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – שואה, פורענות; יום הדין; שם הסורה ה- 101 בקוראן: “ההולמת” (אחד משמותיו של יום הדין)
* הפועל הספרותי קַרַּע قرّع בבניין השני – לעג ל-; גער, נזף
* הפועל הספרותי קַארַעַ قارَع בבניין השלישי – נלחם עם-, התכתש עם-; התווכח עם-; שיחק בהגרלות והימורים עם-
* הפועל הספרותי תַקַארַעוּא تقارعوا בבניין השישי – התווכחו זה עם זה; התחרו זה בזה; היכו אלו את אלו בחרבות; הפילו גורל ביניהם
* הפועל הספרותי אִקְתַרַעַ اقترع בבניין השמיני – הצביע בקלפי, בחר; הפיל גורל
* אִקְתִרַאע اقتراع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצבעה, בחירה; הגרלה
* צֻנְדוּקֶ אלִאקְתִרַאע صندوف الاقتراع – קלפי
* קַרִיע قريع (בספרותית) – לוחם; מנהיג; גמל הרבעה
* אַקְרַע أقرع וברבים קֻרְעַאן قرعان או קֻרְע قُرْع או אַקַארִע أقارِع, בנקבה קַרְעַאא’ قرعاء, במשקל בעלי המום – קירח; חשוף, גלוי; חזק, קשוח; חיה חסרת קרניים
* אַקְרַע וּחַאמֶל מֻשְט أقرع وحامل مشط – מחזיק בדבר שאין לו בו שום צורך (מיל’: קירח ונושא מסרק)
* קַרְעַה וּבִּתְצַ’ארֶבּ עַלַא אלְמֻשְט قرعة وبتضارب على المشط – חמדן, מנסה להשיג מה שאין לו צורך בו (מיל’: קֵרחת אך נאבקת על המסרק)
* אֶלְקַרְעַה תַתַבַּאהַא/בְּתִתְחַלַּא בִּשַעְרִ בִּנְת אֻחְ’תְהַא القرعة تتباهى/بتتحلّى بشعر بنت أختها – מתהדר בנוצות לא לו (מיל’: האישה הקרחת מתפארת/מתהדרת בשיער של בת אחותה)
* בֻּכְּרַה בִּתְבַּיֶּנֶ אלְקַרְעַה מִן אֻםֶּ אלצַּ’פַאיֶר بكرة بتبيّن القرعة من أمّ الضّفاير – מחר האמת תתגלה (מיל’: מחר תתגלה מי הקֵרחת ומי היא בעלת הצמות)
* בִּיחְסֶדֶ אלְאַקְרַע עַלַא שַעֶר חַוַאגְ’בּה بيحسد الأقرع على شعر حواجبُه – מקנא בקירח בשל שיער הגבות שלו
* גִ’בְּנַא אלְאַקְרַע יְוַנֶּסְנַא כַּשַף רַאסֹה וּחַ’וַּפְנַא جبنا الأقرع يونّسنا كشف راسه وخوّفنا – הבאנו את הקרח לארח לנו לחברה/לשעשע אותנו, אך הוא חשף את ראשו והפחידנו (משל לאכזבה ממשהו שתלינו בו תקוות)
ונסיים עם הסיבה לבחירת מילת היום:
הפתגם החביב שהופיע בהקלטה:
אִחְתַרְנַא יַא קַרְעַה מִן וֵינֶ נְבּוּסֶכּ احترنا يا قرعة من وين نبوسك – התבלבלנו, קרחת, מאיפה לנשק אותך! (נאמר במקרה של חוסר יכולת להחליט בשל בלבול)
או בצורה:
חַיַּרְתִינַא יַא קַרְעַה מִן וֵינֶ נְבּוּסֶכּ حيّرتينا يا قرعة من وين نبوسك – בלבלת אותנו, קרחת, מאיפה לנשק אותך
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“כַּפְר קַרע (בערבית: كفر قرع) היא מועצה מקומית ערבית במחוז חיפה בישראל. היישוב הוקם לפני קרוב ל-250 שנים. משמעות השם “קרע” בערבית היא “דלעת”. שם הכפר נבחר על ידי מקימיו על שם האזור ממנו באו, ואדי אל קרע. ב-1958, לאחר הקמת מדינת ישראל הוכרז היישוב כמועצה מקומית. כפר קרע שוכן במשולש, בקצה הדרומי של ואדי עארה (או נחל עירון). נחל ברקן (ואדי כפר קרע) תוחם אותו מצפון ונחל עירון מדרום. רוב תושביו הם מוסלמים. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
בתמונה: הנסיך ויליאם, בנם של צ’ארלס ודיאנה, בימים שעירים יותר.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
אני אשמח לקבל הסבר לגבי הביטוי הבא: اللي خدته القرعة تاخده أم الشعور
אני מבינה פחות או יותר את המילים, אבל לא את המשמעות הכוללת
מכיוון שהקדשנו כבר פוסט למילה ולשורש, אסביר פה:
הפתגם נאמר במקרים בהם הבעל מתחתן עם אישה צעירה לאחר שאשתו היפה התבגרה ואיבדה מיופיה.
מאחורי הפתגם עומד סיפור העם הבא: בחורה יפה נענתה לחיזוריו של בחור עני, רע ומכוער. היא עזרה לו בחיים והוא התעשר, בעוד היא איבדה את יופיה בשל ריבוי הדאגות. באחד הימים הוא הודיע לה שהוא מחפש אישה חדשה. מרוב רוגז, היא שיננה את הפתגם הזה, כשהיא בעצם מאחלת לאישה החדשה לאבד את יופיה.
אני לא יודע איך לתרגם את הפתגם מילולית, לא מבין מה המילה “קרחת” עושה בו, אבל זה ההסבר שמצאתי.