מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

רֻשְד رُشْد – שכל ישר, תבונה, הכרה, שפיות; דרך הישר; בגרות שכלית

השורש הערבי הספרותי ר.ש.ד עוסק בבינה, תבונה והדרכה.

נפתח עם משהו שפורסם פה בעבר הרחוק:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא שי בשארי.

שי ביקש את המילה בתגובה לפוסט שלנו שעסק ב- גַ'רְגִ'יר, הוא הרוקט.

אז מילת היום היא –

רַשַאד رَشَاد – שחליים תרבותיים

לשמיעה: https://clyp.it/nkftt4cd

למרות שהשורש הערבי ר.ש.ד קיים ועוסק בעיקר בבינה, תבונה והדרכה, היום נתמקד בצמח בלבד.

בשבילי, שָלֵו, המילה רשאד תמיד תזכיר שני דברים:
הראשון הוא העדה העיראקית.
בַּבית הספרדי שלי מעולם לא אכלו רשאד, למרות שאבי המנוח עבד בשוק מחנה יהודה והיה מוקף כל טוב הארץ, פירותיה וירקותיה. מה שכן, החברים העיראקים שלי לא הפסיקו לדבר על רשאד.
שנית, המילה "רשאד" תמיד מזכירה לי את רשאדֶ אלשַּוַּא رشاد الشّوّا, שהיה ראש עיריית עזה בין השנים 71'-82', כשעזה הייתה בשליטה ישראלית והזמנים היו אחרים…
אלשוא, שנולד למשפחה מיוחסת, ואביו, סעיד, אף היה ראש עיריית עזה הראשון, הלך לעולמו בשנת 1988.

"אז מה", אתם ודאי תמהים; "סעיד קרא לבנו על שם הירק שהוא כל כך אהב?"
התשובה היא לא, שכן המשמעות המילולית של רשאד היא בינה, תבונה.

שם יפה.

וזה חלק ממה שיש לוויקיפדיה להגיד בנושא הירק:

"שַׁחֲלַיִם (שם מדעי: Lepidium) הוא סוג במשפחת המצליבים, המאופיין בפרחים זעירים ופרי מעוגל בעל זרעים בודדים. בארץ ישראל גדלים בר שבעה מינים מסוג זה, ואחד מהם גם מגודל בתרבות – המין שחליים תרבותיים המוכר כ"רשאד".

[…]

שחליים תרבותיים ("רשאד")

מין זה (Lepidium sativum), מגודל בהיקף קטן לצריכת עליו הטריים. הוא נמכר בעיקר בשווקים מסורתיים כאגודת עלים, או באריזת נבטים מוכנים לאכילה. העלים הצעירים מתאפיינים בטעם חריף וחרדלי, המוכר מצמחים רבים אחרים במשפחה. עם זאת, ייחודו של ה"רשאד" בעלים קטנים שמראיהם עדין, ולכן הם משמשים גם לקישוט מאכלי דגים ובשר.

זרעי הרשאד משמשים גם הם כתבלין חריף, בדומה לזרעי החרדל. הזרעים מכילים כ-58% שמן. ברפואה הטבעית והמסורתית מיוחסות סגולות רבות לצמח זה.

הרשאד הוא גידול חורפי מסורתי, שכן חום או יובש יביאו לפריחה מוקדמת. זהו גידול קצר-חיים, שניתן ליהנות מעליו כבר שבועות ספורים לאחר הזריעה. הצמחים מגיעים לגובה של חצי מטר ויותר. מקור המין באיראן".

=-=

הוסיף בזמנו המורה הידען אבשלום פרג'ון:

הג'רג'יר ידוע כאפרודזייק, מעורר מינית אצל הגבר. היסטורית השתמשו בו לצורך זה אצל הערבים, היוונים והפרסים.
יש פתגם חביב האומר: لَو عِرْفِت المَرَة قِيمِة الجَرْجِير، لَزَرَعَتُه تَحْت السَّرِير – "לו ידעו הנשים את ערכו של הג'רג'יר, היו שותלות אותו מתחת למיטה".
הוא גם ידוע כיעיל לחיזוק השיער ומניעת נשירה, וכן עוזר להפחתת משקל 

=-=-=-=-=-=

תוספות עדכניות:

* הפועל רַשַדַ رَشَدَ או רַשִדַ رَشِدَ בבניין הראשון – הלך בדרך הישר, מצא את דרך הישר; נהג בתבונה; חזר להכרה; הגיע לגיל הבגרות, נעשה בוגר
* רֻשְד رُشْد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מילת היום
* סִנֶּ אלרֻּשְד سنّ الرّشد – גיל הבגרות
* בַּלַעַ' סִנֶּ אלרֻּשְד بلغ سنّ الرّشد – הגיע לגיל הבגרות החוקי
* עַ'אבַּ עַן רֻשְדִהִ غاب عن رشده – איבד את הכרתו, התעלף
* רַאשֶד راشِد וברבים רַאשִדוּן راشدون, בצורת הבינוני הפועל – בוגר, מי שהגיע לבגרות; מי שמכלכל מעשיו בתבונה, נבון, הולך בדך הישר; מי שנמצא בהכרה מלאה; בהלכה המוסלמית: מי שיש לו כשירות שכלית
* אַלְחֻ'לַפַאאֶ אלרַּאשִדוּן الخلفاء الرّاشدون – הח'ליפים ישרי הדרך, שהולכים בדרך הישר
הנה הפתיח מהערך הוויקיפדי עליהם:
"הח'ליפים המוּנְחִים נכונה או הח'ליפים ישרי הדרך (בערבית: الخلفاء الراشدون, תעתיק מדויק: אלחֻ'לַפאא' אלרַאשִדוּן) הוא מונח בו משתמשים מוסלמים סונים ושיעים כאחד כדי לתאר את הח'ליפים ישרי הדרך, אליהם התייחס מוחמד בחדית' ידוע:
"[לאחר מותי] עליכם ללכת בדרכי (הסונה) ובזאת של הח'ליפים המונחים נכונה. דבקו בדרך זו באדיקות".
על פי אמונת הסונים, הח'ליפים המוּנְחִים נכונה הם ארבעת הח'ליפים הראשונים אשר קיבלו את ההנהגה לאחר מות מוחמד ב-632, והם:
אבו בכר (ابو بكر): 632-634, מת.
עֹמַר בן אל-ח'טאב (عمر بن الخطاب): 634-644, נדקר למוות על ידי עבד פרסי.
עות'מאן בן עפאן (عثمان بن عفان): 644 – 656, נרצח על ידי תומכיו של עלי.
עלי בן אבי טאלב (علي بن أﺑﻲ طالب): 656 – 661, נדקר למוות על ידי מורדים מהח'וארג'. […]"
* הפועל רַשַּדַ رشّد בבניין השני – קבע ש- הגיע לגיל הבגרות השכלית; הדריך בדרך הישר את-, הראה את דרך הישר ל-; הדריך
* תַרְשִיד ترشيد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הדרכה, הכוונה; הנחייה; רציונליזציה; ייעול
* הפועל אַרְשַדַ أرشد בבניין הרביעי – הכווין, הדריך, הנחה, יעץ
* אִרְשַאד إرشاد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הדרכה, הנחיה, הוראה, הכוונה; הדרכה רוחנית; תמרור דרכים
* אִרְשַאדִיּ إرشاديّ – לדוגמה (כמופת ל-)
* אִרְשַאדַאת אִסְתִעְמַאל إرشادات استعمال – הוראות שימוש במכשיר
* מֻרְשִד مُرشد, בצורת הבינוני הפועל – מדריך, מנחה, מורה דרך; נווט בנמל; ספר הדרכה; מחוון
* אַלְמֻרְשִדֶ אלְעַאםּ المرشد العامّ – המדריך הכללי, מי שעומד בראש מסדר או ארגון, למשל האחים המוסלמים במצרים
* הפועל אִסְתַרְשַדַ استرشد בבניין העשירי – מצא את הישר או את הכיוון; ביקש הכוונה
* אִסְתִרְשַאד استرشاد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכוונה, הדרכה; קביעת כיוון / אזימוט; איכון
* רַשַד رَشَد – דרך הישר; הכרה
* רַשַאד رَشَاد – רשאד, שחליים תרבותיים; דרך הישר, בינה, תבונה
* רַשַאדַה رشادة – רציונליות, יעילות
* רַשִיד رشيد וברבים רֻשַדַאא' رشداء – נבון, הולך בדרך הישן, מדריך בדרך הישר; רציונלי, יעיל; נמצא בהכרה מלאה
* מַרַאשֶד مَراشد – דרך הישר

הנה שני אנשים מפורסמים (פחות או יותר) שבשמם מופיע השורש של היום:

"הַאר֫וּן א-רַּשִׁ֫יד (בערבית: هَارُون الرَّشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין). תקופת שלטונו (786–809) נחשבת לעידן של שגשוג בשדות התרבות, המדע והדת באימפריה המוסלמית. מוזיקה, ספרות ואמנות פרחו תחתיו, וכל זה זיכה את תקופתו בכינוי 'תור הזהב העבאסי'.
חייו וחיי החצר שלו נתנו השראה לסיפורים, חלקם בדיוניים. הרבה מסיפורי אלף לילה ולילה מגוללים את מעשיו. על פי אחד הסיפורים המפורסמים, היה הח'ליפה יוצא מארמונו בבגדים פשוטים בבקשו לשמוע את הנעשה ברחוב ולהקשיב לרחשי העם – סיפור הנותן השראה לשליטים מוסלמים רבים עד עצם היום הזה. […]" (ויקיפדיה)

כתב בר גרינברג:
المرشد الأعلى – המנהיג העליון באיראן (המונח המלא הוא: المرشد الأعلى للثورة الإسلامية המדריך/המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית. שלו)

חברי אסף צבר מזכיר לי ששכחתי את:
"סר אחמד סלמאן רושדי (באנגלית: Sir Ahmed Salman Rushdie; באורדו: احمد سلمان رشدی; נולד ב-19 ביוני 1947) הוא מסאי וסופר בריטי-אמריקאי יליד הודו. עבודתו משלבת לעיתים קרובות ריאליזם פנטסטי עם רומן היסטורי ועוסקת בעיקר בקשרים בין תרבויות המזרח והמערב. עלילות ספריו מתרחשות לרוב בתת-היבשת ההודית. […]" (ויקיפדיה)

כתבה חברתי אסתר ספדיה:
אוסיף ברשותכם את אבן רושד (אוורואס בלטינית) פילוסוף גדול ורופא בן המאה ה- 12.
היה אהוד על דנטה אליגיירי שמיקם אותו בלימבו (הגבול בין גיהנום לגן עדן) כיאה להרבה ישרי דרך שלא היו נוצרים.

כתב באותו נושא מני פורת:
אם כבר רשד, איך אפשר בלי גדול הפילוסופים המוסלמים בימ"ב: אִבְּן רֻשְׁד
أبو الوليد محمد بن أحمد بن محمد بن أحمد بن أحمد بن رشد
הידוע בשמו הלטיני: Averroes
הוא היה כל-כך מפורסם עד שהצייר האיטלקי-הרנסנסי רפאל "הכניס" אותו לציור המפורסם: "אסכולת אתונה"

=-=

ואם כבר הזכרתי את הוריי המנוחים, שמחה ורחמים כהן ז"ל (שנהגו לצפות בסרט הערבי של יום שישי, כמו כל עם ישראל), אז קבלו את:

רֻשְדִי אַבַּאטַ'ה رشدي أباظة (1926-1980) היה שחקן קולנוע מצרי מפורסם, שכונה "הדון ז'ואן של הקולנוע המצרי". אבאט'ה היה מוכשר מאוד, הוא שלט בשש שפות והתחתן עם… חמש נשים, אולם נולדה לו רק בת אחת. הוא הלך לעולמו בגיל 53 מסרטן המוח.

התמונה: Chermiti Mohamed

זה היה הפוסט ה- 3,251 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.