מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי עידן להב.

אז מילת היום היא –

גַ'לִיד جَلِيد – קרחון; קרח, כפור

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

גַ'לְדֶה جَلْدة – מַלְקָה, הצלפה (של שוט, חגורה. שעשויים, מן הסתם, מעור)

וגם:

מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Netanel Daniel, שכתב לנו:

"נתקלתי בזה ממש כעת!
לבס ג'לדה הרבן מנ אלמות لبس جلده هربا من الموت – צורה נחמדה לומר "נחלץ/נמלט בעור שיניו" (מיל': לבש את עורו בבורחו מהמוות. שלו)

אז מילת היום היא –

גִ'לְד جِلْد וברבים גֻ'לוּד جلود או אַגְ'לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר

היה לנו פוסט על השורש בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gal Barak, ששאל על הקשר בין מגליד בעברית ל- גִ'לְד בערבית (עור) –

אז מילת היום היא…

גַ'לִיד جليد – קרח, כפור

מה פתאום קרח? גל שאל על הַגְלָדָה ועל עורות…

השורש הערבי ג'.ל.ד עוסק הן בעורות והן בקרח. על פניו, אין קשר בין המשמעויות; לפעמים שורשים הם פוליסמיים – רב משמעיים. אולם במקרה של היום זה טיפה מורכב.
ומה קורה בעברית? השורש הזה קיים בפועל הגליד, למשל, שעוסק בהחלמה של… עור! והנה הקשר לערבית.
גֶּלֶד, בעברית, עוד לפני המשמעות של פצע שהחלים, פירושו עור, בדיוק כמו בערבית.
אז הַגְלָדָה היא קרישה (לא רק של רקמות חיות), העלאת קרום.
ואיך הגלידה (או הקרח הערבי) נכנסת לסיפור? המתינו לסוף הפוסט…

* הפועל גַ'לַדַ جلد בבניין הראשון בספרותית – הִלְקָה (עם שוט. מאיזה חומר עשוי שוט?)
* גַ'לְדֶה جَلدة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצלפה (של שוט, חגורה. שעשויים, מן הסתם, מעור)
* הפועל גַ'לַּד جلّد בבניין השני – הקפיא; כָּרַךְ ספר (מאיזה חומר היו עשויות כריכות הספרים פעם?); פשט עור של חיה
* גִ'לְד جلد וברבים גֻ'לוּד جلود או אַגְ'לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר
* גִ'לְדַה جلدة – חתיכת עור
מי מכם ששטף את הרכב שלו בעצמו, או הלך לתחנת רחיצה, שמע לא פעם את המונח "גִ'לדה", אותה מטלית עור שאיתה עושים "וויש" אחרון על האוטו. למה עור? במקור היה מדובר בעור של צבי. כיום הכל חומרים סינתטיים. היתרון של המטליות האלה, בניגוד למטליות או מגבות מכותנה, הוא שהן אינן משאירות סימנים על גוף הרכב או על החלונות.
באשר לצורה ג'לדה, אנו כבר "שרים" בעל-פה את הנושא הזה שנקרא שם קיבוצי: עור, ג'לד, הוא שם כולל לעורות באשר הם, בעוד ג'לדה, אותה הצורה עם תא מרבוטה בסופה (סימן הנקבה בשמות עצם בערבית) מתייחסת לפרט בודד במכלול. פגשנו תופעה זאת פעמים רבות.
* גִ'לְדַתֶ אלרַּגֻ'ל جِلدة الرّجل – שבט (מיל': הג'לדה של האדם)
* הֻוֶּ מִן אָבְּנַאא' גִ'לְדֶתְנַא هو من أبناء جلدتنا – "הוא משלנו" (מיל': הוא מבני הג'לדה שלנו. תודה לקורא Gali Ben Ishay)
* אַבּוּ גִ'לְדַה أبو جلدة – שמו של גיבור-עם עשיר – וגם שודד – שחי באזור ג'נין בשנות השלושים של המאה שעברה. יש על שמו אפילו ערך בוויקיפדיה בערבית. הוא כונה כך בשל רטיית העור שכיסתה את אחת מעיניו שאבדה. פרט לכך, אבו ג'לדה הוא כינוי לקמצנים
* גַ'לַּאד جلّاد, במשקל בעלי המלאכה – תליין; סוחר עורות, בורסקאי
* מֻגַ'לַּד مجلَّد וברבים מֻגַ'לַּדַאת مجلّدات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – כֶּרֶךְ של ספר. מיל': כָּרוּךְ
* מֻגַ'לִּד مجلِّد בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – כורך ספרים
* מַגְ'לַדַה مَجْلَدَة במשקל המקומות בנקבה, או נַהֶר גַ'לִידִיּ نهر جليديّ (מיל': נהר של קרח, "נהר קרחי") או מַתְ'לַגַ'ה مَثْلَجَة (מלשון שלג, אבל זה שורש אחר, באותו משקל מקומות בנקבה) או גַ'לִידִיַּה جليديّة – קרחון יבשתי, Glacier באנגלית
* גַ'בַּל גַ'לִידִיּ جبل جليدي או גַ'בַּלֶ אלְגַ'לִיד جبل الجليد (מיל': הר של קרח, "הר קרחי") או כֻּתְלַה גַ'לִידִיַּה كتلة جليدية (מיל': גוש של קרח, "גוש קרחי") – קרחון ימי, Iceberg באנגלית

* גִ'לְדֹה דַהַבּ جلده دهب – הוא עשיר (מיל': עורו מזהב)
* גִ'לְדֹה זַיֶּ אלְחַ'נְזִיר جلده زيّ الخنزير – חסר רגש, קהה חושים. שום דבר לא אכפת לו. מיל': עורו כמו של חזיר. כתב בנושא חברי אורי טרוק: גרסה אחרת היא: ג'לדה מתמסח جلده متمسّح עורו כמו של תמסח, חסר רגש, ובגרסה העברית: עור של פיל.
* גִ'לְדֹה זַיּ עַטְ'מֹה جلده زيّ عظمه – רזה מאוד, כחוש, עור ועצמות. מיל': עורו כמו העצמות שלו
* כֻּלֹּה גִ'לְד וּעַטֶ'ם كلّه جلد وعظم – כולו עור ועצמות, רזה מאוד
* עַ'יַּר גִ'לְדֹה غيّر جلده – שינה את דעתו. מיל': שינה/הפך את עורו
* הַרַבּ בְּגִ'לְדֹה هرب بجلده – ברח, נמלט. מיל': נמלט בעור (שיניו)
* מַא יְחֶכֶּש גִ'לְדַכּ אִלַּא טַ'פְרַכּ ما يحكّش جلدك الّا ظفرك – רק אתה יכול לעזור לעצמך. אם אין אני לי מי לי. מיל': רק ציפורנך היא שתגרד את עורך

והנה קטע מוויקיפדיה:
אליעזר בן-יהודה, הגה את המילה "גלידה", ויצר אותה במשקל "לביבה" על-פי השורש ג-ל-ד, מהמילה "גליד", מתוך דמיון צלילי למילה האיטלקית לגלידה – ג'לאטו. על-כן, ההגייה התקנית של המילה היא בהטעמה מלרעית ולא בהטעמה המלעילית הנפוצה. המילה העברית העתיקה "גליד" מתייחסת לנוזל שנקרש – "גליד קרח".
המילה "גלידא" מופיעה לראשונה, בתרגום אונקלוס לספר בראשית, פרק ל"א, פסוק מ': "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" [הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא וְנַדַת שִׁינְתִי מֵעֵינָי], כלומר קרח בארמית הוא גלידא. שף-קונדיטור המתמחה בייצור גלידות נקרא "גלסייר" (מצרפתית: Glacier). במילון "אוצר הלשון העברית" מאת יעקב כנעני משנת תשכ"א מובאת המילה "גלידאי", ובצידה: "העוסק בעשייתה או במכירתה של גלידה". בערך "גלידן" כתוב "כמו גלידאי". על פי האקדמיה ללשון העברית, יש עדיפות מסוימת לצורה גלידאי – על פי שתי מילים קרובות שאושרו: שוקולדאי (שוקולטייר) ומגדנאי (קונדיטור).

הוסיף עובדיה מזרחי:
כך מתואר המן שירד במדבר:
"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק ***כַּכְּפֹר*** עַל הָאָרֶץ" – שמות ט"ז י"ד
תרגום אונקלוס:
וּסלֵיקַת נָחֲתַת טַלָא וְהָא עַל אַפֵּי מַדבְּרָא דַּעדַּק מְקֻלַף דַּעדַּק דְּגִיר ***כִּגלִידָא*** עַל אַרעָא

כתב יובל ברגר:
ממה שהוסבר לי המילה ג'ליד מתייחסת גם לקרח שהצטבר, למשל על אגם, וגם לשלג שהצטבר על הקרקע.
לעומת זאת שלג שיורד מן השמים וקרח שצף כקובייה במשקה נקראים שניהם ת'לג'.

בתמונה: הנופים עוצרי הנשימה ליד מון בלאן בצרפת, ב- Aiguille du Midi, בגובה 4,000 מטר מעל פני הים, כפי שצילמתי לפני שנה.

זה היה הפוסט ה- 3,302 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.