כפר

כפר
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on כפר

כפר

כפר

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.

אז מילת היום היא –

כַּפֶר كَفر או כַּפְר וברבים כֻּפוּר كُفُور – כפר

המילה המקובלת והנפוצה ביותר בערבית לכפר היא קַרְיֶה قرية

מרק שלח לי סרטון מחשבון אינסטגרם:

carla.chehade
𝓒𝓪𝓻𝓵𝓪 𝓲𝓷 𝓦𝓪𝓷𝓭𝓮𝓻𝓵𝓪𝓷𝓭 🌺

לקרלה (כארלא) שחאדה (كارلا شحادة) הלבנונית יש מעל 35,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

Chasing wonder in Lebanon & beyond
Places • Flavors • Beauty • Curls • stories
It’s all about the story!
Come wander with me 🌺

בטיקטוק יש לה מעל 2,100 עוקבים. לא מצאתי חשבון שלה בפייסבוק. אבל הסרטון הספציפי הזה גם אינו מופיע משום מה בטיקטוק שלה, ואי אפשר לעבוד עם סרטוני רילז ארורים באינסטגרם. מה עושים?
בזכות גוגל מצאתי את הסרטון בפייסבוק, אבל בחשבון לבנוני שאינו שלה. אשרינו שזכינו.

כותרת הסרטון:

ليش في كتير مناطق في لبنان ببلش اسمها ب"كفر"؟؟؟
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

למה יש הרבה מקומות בלבנון שהשם שלהם מתחיל ב"כפר"???

בתערפוא ליה פי כתיר מנאטק בלבנאן ביבלש אסמהא בכפר?
אנא הלק בכפר יאסין.
כפר עבידא, כפר סלואן, כפר שימא, כפר דביאן. פי אכתר מן 50 צ'יעה בלבנאן ביבלש אסמהא בכפר.
הידי מש צדפה, ואלמפאג'אה אנה כפר מנהא כלמה ערביה לבנאניה. הי כלמה סריאניה אאראמיה, ומענאתהא קריה או תג'מע סכני.
יעני כל מרה בתקולוא כפר עם תסתעמלוא כלמה עמרהא אאלאף אלסנין.
והלק ח'ברוני: שו הי אלצ'יעה אללי בתערפוהא בתבלש בכפר?

بتعرفوا ليه في كتير مناطق بلبنان بيبلّش اسمها بكفر؟
أنا هلق بكفر ياسين.
كفر عبيدا، كفر سلوان، كفر شيما، كفر دبيان. في أكتر من ٥٠ ضيعة بلبنان بيبلّش اسمها بكفر.
هيدي مش صدفة، والمفاجأة إنّه كفر منها كلمة عربيّة لبنانيّة. هي كلمة سريانيّة آراميّة، ومعناتها قرية أو تجمّع سكني.
يعني كلّ مرّة بتقولوا كفر عم تستعملوا كلمة عمرها آلاف السّنين.
وهلق خبّروني: شو هي الضّيعة اللي بتعرفوها بتبلّش بكفر؟

אתם יודעים למה יש הרבה מקומות בלבנון שהשם שלהם מתחיל ב"כפר"?
אני (נמצאת) עכשיו בכפר יאסין.
כפר עבידא, כפר סלואן, כפר שימא, כפר דביאן. יש מעל 50 כפרים בלבנון שהשם שלהם מתחיל ב"כפר".
ואין זה מקרה, ומה שמפתיע הוא ש"כפר" אינה מילה ערבית לבנונית. זו מילה ארמית סריאנית, ופירושה כפר או ריכוז אוכלוסייה.
כלומר בכל פעם שאתם אומרים "כפר", אתם משתמשים במילה בת אלפי שנים.
עכשיו ספרו לי: מה הוא הכפר שאתם מכירים שמתחיל ב"כפר"?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

היה לי מוזר שהיא מבטאת את המילה כאילו הכתיב הערבי שלה הוא כפאר. פה בארצנו מבטאים כֻּפֶר (ואפילו צ'פר, באזורים מסוימים).

קישור לסרטון

אומר בנושא ויקימילון:
מארמית: כְּפַר, כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 (kapru). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות – סורית: ܟܲܦܪܵܐ (כַּפְרָא); ערבית: كفر (כַּפְר); אבלאית: kaparu. קיימת מילה דומה במצרית: kafr – כפר קטן.
מופיע כמעט תמיד במקורות בריבוי ובצורת הנסמך, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה ”כֹּפֶר“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח), ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית.

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

כַּאפֶר كافر וברבים כֻּפַّאר كفّار או כַּפַרַה كفرة או כַּאפִרוּן كافرون – כופר

וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Räễḑ.

ראא'ד שאל אותנו מתי משתמשים בעברית בביטוי "כפרה עליך!". אז הנה, קבלו את המילה כפרה, אבל בערבית.

מילת היום היא –

כַּפַّארַה كَفَّارَة – כפרה, פדיון חטא

חשוב לי להדגיש: פירושה המילולי של המילה הערבית כפארה הוא כפרה, אולם אין משתמשים בה באותה הדרך בה משתמשים בעברית ב"כפרה עליך!".

לא פעם עסקנו פה בדרכים לבטא בערבית את הייחול ש"אני אמות במקומך, ככפרה עליך": אַנַא פִדַאכּ, תֻקְבֹּרְנִי! ועוד.

השורש הערבי כ.פ.ר עוסק בכפרות ובכפירות, וגם בכְפָרים, בדיוק כמו השורש הזהה לו בעברית:

* הפועל כַּפַר كفر בבניין הראשון – כפר (בדת, באמונה, באל); נמאס לו, לא היה יכול לסבול משהו יותר
* כֻּפֶר كفر, שם הפעולה/מצדר של הבניין – כפירה
* כַּפֶר كفر או כֹּפֶר – כפר (בעיקר בשימוש בשמותיהם של כפרים)
* כַּאפֶר كافر וברבים כֻּפַّאר كفّار או כַּפַרַה كفرة או כַּאפִרוּן كافرون, צורת הבינוני הפועל של הבניין – כופר
* הפועל כַּפַّר كفّر בבניין השני – הציק, עצבן, הרגיז, עד כדי כך שגרם למישהו לכפור בדתו ובאלוהיו; האשים בכפירה; שיגע, הדהים לטובה (בסלנג). הוסיף יובל ברגר: ה- "כפר" בבניין שני חדר גם לסלנג בעברית – יצא לי לשמוע אנשים שמלינים על משהו שמכפר אותם (כלומר משגע אותם)
* תַכְּפִיר تكفير, שם הפעולה של הבניין – האשמת הזולת בכפירה, הכרזה על מישהו ככופר
* כַּפַّארַתֶ אלְיַמִין كَفَّارَة اليمين – פדיון שבועת שקר (המאמין החוטא משלם סכום כסף ככפרה על חטאו או מבצע מעשה שיש בו כפרה, כמו צום)
* כַּפַّארַתֶ אלצּוֹם كَفَّارَة الصّوم – פדיון עבור חטא של אכילה במהלך חודש רמדאן
* גַ'מַאעַאתֶ אלתַּכְּפִיר וַאלְהִגְ'רַה جماعات التّكفير والهجرة – אנשי התכפיר וההג'רה. מדובר בארגונים סוניים – המודרניים שבהם מבית היוצר המצרי של "האחים המוסלמים" – שדוגלים ב"סימון" מוסלמים שאינם דתיים מספיק ככופרים.
ארגונים אלה הם קיצוניים מאוד, שכן בלי קשר ליחסם לעולם שאינו מוסלמי, הם עוסקים בחלוקת המוסלמים עצמם לכאלו שהם מאמינים "טובים" ולכל השאר. מדובר בארגונים סַלַפיים קיצוניים ביותר.

=-=-=

תוספת להעשרה:

קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע למשפט בן שתי המילים:

אַלְג'וּע כַּאפִר الجوع كافر – הרעב כופר

(מסביר חברי חיים מונסונגו: כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים)

נעיין קלות בדף האינטרנט המפורסם https://islamqa.info/ar
שעוסק בשאלות ותשובות הלכתיות באסלאם.

שאלה:
(الجوع كافر)، تقال للدلالة على أن الجوع قد يؤذي الإنسان إلى حدٍ كبير، وقد قيل لي: إن هذه الجملة لا تجوز؛ لأن الجوع جند من جنود الله، وبناءً عليه لا يجوز وصف جند الله تعالى بالكفر […]

המשפט נאמר כהוכחה לכך שרעב עלול לפגוע מאוד באדם. נאמר לי: המשפט אינו מותר (חוקי על פי ההלכה), שכן הרעב הוא חייל/גַּיִס מחייליו אללה, ואי אפשר לתאר את חיילי אללה בהקשר של כפירה. […]

(מסביר חיים: התופעות הפיזיות כפופות לאל, והרעב הוא כופר כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים.
מוסיף ידידי אמג'ד עתאמנה: כשקורים אסונות לבני אדם, אומרים שזהו עונש משמיים. אלוהים שלח חייליו לבצע משימה, וירוס קורונה או מגיפה כלשהי, וגם רעב, הם ה"חיילים")

פתיח התשובה:

مقولة: "الجوع كافر": من المعقول أن الجوع هو حال من الأحوال، لا يتصور أن يقوم به إيمان أو كفر.
والظاهر أن المراد بوصف (كافر) في حق (الجوع): أصل إطلاقه اللغوي، بمعنى: (ساتر).

האמירה "הרעב כופר": הגיוני שהרעב הוא אחד המצבים, אך לא יעלה על הדעת שמתקיימות בו אמונה או כפירה.
נראה שהכוונה בשם התואר "כופר" בעניין "הרעב": המשמעות הלשונית המקורית (של כופר) היא מסתיר, מכסה.

[…]

وقال الزمخشري رحمه الله:
"ك ف ر كفر الشيء وكفّره: غطّاه يقال: كفر السحاب السماء وكفر المتاع في الوعاء وكفر الليل بظلامه وليل كافر.
ولبس كافر الدروع وهو ثوب يلبس فوقها.

אמר אלזמח'שרי (איש דת מוסלמי ממוצא פרסי מתקופת ימי הביניים. שָלֵו), עליו השלום:
השורש כ.פ.ר; כפר בדבר: כיסה אותו. שנאמר: העננים כיסו את השמיים; כיסה את הצידה לדרך שבמכל; הלילה כיסה באפלה שלו; לילה אפל, "מכסה".
לבש את "כאפר אלדרוע" (השריון) פירושו (לבש) בגד שנלבש מעל השריון.

[…]

ووصف الجوع بأنه (كافر)، بهذا الاعتبار: أمر معقول ظاهر من أحوال الناس؛ فإن الجوع متى اشتد بالمرء غطى على عقله، وقصده وإرادته، وصار معه كالغضب الشديد، الذي يغلق عليه فهمه وقصده.

הרעב תואר כ"כופר" במובן הבא: מדובר בעניין הגיוני שהוא אחד ממצבי האנשים. כשהרעב גובר הוא מכסה את (כלומר משפיע על-. שָלֵו) שכלו, כוונתו ורצונו של האדם, והוא חווֶה זעם גדול, שחוסם בפניו את הבנתו וכוונתו.

[…]

(התרגום שלי. שָלֵו)

כותב לנו בתגובות מישאל בן-שבת:

בחומש דברים כ"ה 18 אפשר למצוא אותו הסנטימנט של الجوع كافر:
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
כדי ללכת בדרך הישר, אדם צריך לעשות בחירות ולא ברירות מחדל.

התמונה: axell dotcom

זה היה הפוסט ה- 3,318 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x