כבאב

כבאב
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on כבאב

כבאב

כבאב

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

כַּבַּאבּ كَبَاب – כבאב

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של אשרף מצארוה.

ביקול לכ: 6000 שיכל, קאל: בתפתח בית. וביחלף כמאן!
טיב, אאג'אר דאר וכהרבא ומיה וארנונה – הדול 7000. וין אלחיאה? וין אלאכל? וין אלשרב? וין אלבנזין? וין אלאעראס? וין אלמדארס? וין אלבלת"מים? וינהן?
האי פי מרה ואחד ג'אב למרתה 3 כילו לחמה, קאל להא: אעמלי לנא איאהן בכרא ע אלע'דא כבאב. בדי אאכל כבאב.
תאני יום בלשת תעמל בהאלכבאב, פקעת אלריחה, למוא אלג'אראת, פי ואחדה אכלת אלהא אלצחן. בעד שוי אג'וא אהלהא, טעמתהן איאהן.
רוח ג'וזהא. חטי אלעד'א, יא מרה, אלכבאב. האת ת נאכל!. קאלת לה: ואללה אכלתהן אלבסה. קאל להא: אלבסה אכלת 3 כילו כבאב?!?! האתוא אלבסה והאתוא אלמיזאן!
חט אלבסה ע אלמיזאן, טלעת 3 כילו. קאל להא: האי אלכבאב, וין אלבסה?
ואנתו נפס אלשי: שו אל 6000 שיכל? עשאן בס תע'דר תאכל ותשרב ותנאם. מחיאה? בדכ 9000 שיכל.
יא מש אחים שלי.

بيقول لك: ٦٠٠٠ شيكل، قال: بتفتح بيت. وبيحلف كمان!
طيّب، آجار دار وكهربا وميّة و ארנונה – هدول ٧٠٠٠. وين الحياة؟ وين الأكل؟ وين الشّرب؟ وين البنزين؟ وين الأعراس؟ وين المدارس؟ وين ال בלת"מים؟ وينهن؟
هاي في مرّة واحد جاب لمرته ٣ كيلو لحمة، قال لها: اعملي لنا ايّاهن بكرا ع الغدا كباب. بدّي آكل كباب.
تاني يوم بلّشت تعمل بهالكباب، فقعت الرّيحة، لمّوا الجارات، في واحدة أكلت الها الصّحن. بعد شوي اجوا أهلها، طعمتهن ايّاهن.
روّح جوزها. حطّي العذا، يا مرة، الكباب. هات ت ناكل!. قالت له: والله أكلتهن البسّة. قال لها: البسّة أكلت ٣ كيلو كباب؟!؟! هاتوا البسّة وهاتوا الميزان!
حطّ البسّة ع الميزان، طلعت ٣ كيلو. قال لها: هاي الكباب، وين البسّة؟
وانتو نفس الشّي: شو ال ٦٠٠٠ شيكل؟ عشان بس تغدر تاكل وتشرب وتنام. …؟ بدّك ٩٠٠٠ شيكل.
يا مش אחים שלי.

הוא (אלמוני) אומר לך: עם 6,000 שקל (אתה יכול לכלכל) בית. והוא גם נשבע!
טוב, שכירות, חשמל, מים וארנונה – (רק) אלה 6,000. איפה המחייה? איפה האוכל? איפה השתייה? איפה הדלק? איפה (מתנות) לחתונות? איפה (תשלומים) לבתי ספר? איפה הבלת"מים (הוא עצמו מסביר על הסרטון שמדובר בראשי תיבות של: [דברים] בלתי מתוכננים)? איפה הם?
פעם מישהו הביא לאשתו 3 קילו בשר ואמר לה: תכיני לנו מהם מחר לארוחת צוהריים כבאב. אני רוצה לאכול כבאב.
למחרת היא התחילה להכין את הכבאב, הריח התפשט, השכנות התאספו ואחת מהן אכלה את הצלחת. לאחר מכן הגיעו ההורים שלה, והיא הגישה להם אותם.
הבעל חזר הביתה (ואמר): שימי (תגישי) את ארוחת הצוהריים, אישה, את הכבאב. תני לאכול! היא אמרה לו: בחיי, החתולה אכלה אותם. הוא שאל אותה: החתולה אכלה 3 קילו כבאב?!?! תביאו את החתולה ותביאו את המשקל!
הוא הניח את החתולה על המשקל ויצא שהיא שוקלת 3 קילו. הוא אמר לה: זה (המשקל של) הכבאב. איפה החתולה?
ואתם אותו דבר: מה זה ה- 6,000 שקל? הם רק כדי שתוכל לאכול, לשתות ולישון. (ומה עם- פה הוא אומר מילה שאמורה להיות בעברית אך לא הבנתי אותה). אתה צריך 9,000 שקל.
יא לא אחים שלי.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

קישור לסרטון 

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

כַּבּّ كَبّ – שפך (לרוב במשמעות שלילית, לא של מזיגה); השליך לזבל; הפך את- על פניו

וגם:

מילת היום היא –

כֻּבֶּّה كُبّة וברבים כֻּבַּבּ كبب – קובה (המאכל)

וגם, או אולי קודם כל: פקעת חוטים (ומכאן, כנראה, שם המאכל, הדומה לפקעת חוטים)

השורש הערבי כ.ב.ב (בגזרת הכפולים) עוסק בשפיכה של דברים וגם בהשלכת דברים לזבל, למשל, או בפקעות חוטים (האם יש קשר לשורש הערבי ג.ב.ב? לפי המילון לא, לפי תחושותיי – כן).
הקורא יאיר גולד כתב לנו בהקשר: ניתן לזהות בשורש יסוד אונומטופאי (צליל המזיגה של נוזל כבד וצמיגי).

* הפועל כַּבּّ كبّ בבניין הראשון – שפך; השליך לזבל; הפך
* הפועל כַּבַּّבּ كبّب בבניין השני – הכין קבאב/כבאב; גלגל חוט לפקעת
* מְכַּבַּّבּ مكبّب, צורת הבינוני הפעול של הבניין – כדורי
* הפועל אַכַּבַּّ בבניין הרביעי أكبّ – התמיד, שקד; התמסר ל-
* מֻכִּבּّ עַלַא וַגְ'הִהִ مُكبّ على وجهه, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין – (חפץ) שהתהפך על פניו
* הפועל אִנְכַּבּّ انكبّ בבניין השביעי – נשפך
* כֻּבֶּّה נִיֶּה كبّة نيّة – קובה מבשר נא
* כֻּבֶּّה בֻּרְע'ֹל كبّة برغل – קובה בורגול
* מִכַּבּّ مكبّ או מַכַּבּّ, וברבים מַכַּבַּّאת مكبّات או מַכַּאבּّ مكابّ – סליל שסביבו מלפפים חוט; מזבלה (הקורא נאצר אבו-ע'לוס הזכיר בתגובות את: מַכַּבֶּّ אלנֻּפַאיַאת مكبّ النّفايات – מזבלה, מטמנה, מקום שפיכת פסולת)
* פַלְתַאנֶה עַלַא כֻּבַּّאת שַעְרֶהַא فلتانة على كبّات شعرها – פורקת עול, עושה מה שהיא רוצה, הוללת (כן, רק לנשים. מיל': המממ… אין לנו באמת מושג איך לתרגם את זה. פלתאנה מילולית זה מתחמקת. כבאת שער זה פקעות של… השיער שלה? של מה שהיא סורגת איתו? אין לי מושג)

והנה עוד מאכל מאותו השורש, ועם אותו דימוי צורני לפקעת חוטים:

כַּבַּאבּ, או כֶּבַּאבּ كباب, שהגיע מהערבית לכל שפות העולם בתיווך התורכית (שם הוא נהגה Kebap. השווארמה, שהיא מילה תורכית בעצמה, נהגית Döner Kebab), והפרסית (כתיב זהה לערבית).

אנקדוטה:
אני עוקב בסקרנות אחרי דף פייסבוק אוכל סורי מבית אמא.

הסורים הוגים את המאכל כִּבֶּّה (תופעה פונטית מוכרת שמאפיינת את הניב הסורי), ובאופן טבעי כותבים אותו בעברית: קיבה.
ואני, איש לשון עקשן שכמותי, קורא את הפוסטים הרבים שלהם בנושא בקריאת ברירת המחדל: קֵיבָה.

וכך אני מזדעזע לי בכל פעם מחדש כשהם שואלים: "איך מכינים קיבה?"; "מה שמים בתוך קיבה?" וכו'…

=-=

הקוראים אור חסון ונתנאל דניאל "גרמו" לי לציין את הפרט הבא:

יודעים איך קוראים לקובה בניבים השונים של השפה הספרדית? קבלו, מוויקיפדיה:

Kibbeh, kipe, quipe, kebbe, kibi, kipi, kepi, kibba, cupi, kubba, kupe, cupe, quibbe

=-=

הקורא הידען אבשלום פרג'ון מעדכן ש-

– מה המצב? شو الوضع؟ שו אלוצ'ע?
– המצב "על הפנים" الوضع كُبِّة! אלוצ'ע כבה!

הקורא Amir H. Tafesh מוסיף:
אבן אלכבה טלע אלקבה, ואבן אסמאללה ח'דה אללה ابن الكُبّة طلع القبّة، وابن اسم الله خَدُه الله.
פתגם ישן (מצרי אם אני לא טועה)
המשמעות: מה ש"מכתוב" (כתוב) יקרה.
كبّة פה במשמעות דבר (המחלה the plague).
"החולה ותשוש נשאר בחיים וההוא שבריא וחזק נפטר".

העיר אלי בן-משה:
הסיפור מתחילת הפוסט הוא על ג'וחא قطة ولا لحمة
ופתגם מצרי יפה אומר إللي بيأكل كباب يبقى وراء الباب، إللي بيأكل فول يبقى عرض وطول
מי שאוכל קבאב יישאר מאחורי הדלת (הכוונה לבריאות), ומי שאוכל פול יהיה גבוה ויפה

כתב יאיר פז-גולד:
הרשת מעדכנת אותנו בביטויים בשורש זה:
كَبّ العَشَا – גילה/חשף סוד (הפיל/שפך את ארוחת הערב)
كَبّ بَلاه عَلَيّ – האשים אותי בצרות שלו (שפך את חוסר המזל שלו עלי)
كَبّ مَيّ باردة – הרגיע את המצב, או: החליש טיעון
كَبّ حاله – התפרץ לסיטואציה/לדיון
كَبّ الكلام – דיבר בחוסר טקט, או: דיבר יותר מידי
كَبّ مَصاريه عالأرض – בזבז כסף בצורה חסרת אחריות או מנקרת עיניים
انْكَبَّ على العَمَل (ספרותית) – שקע/התמקד כל כולו בעבודה
لا تْكُبّ النّعمة – "לא זורקים לחם" (מיל. אל תשליך את הברכה)
كُبّ ورا ضهرك – שים את זה מאחוריך, "שכח מזה", תתקדם
كَبّ حَملو عَليّ – תנה את צרותיו בפניי, "שפך" עליי את הצרות שלו
كَبّ حَكي – העיר הערות מתסיסות, שפך שמן למדורה
كَبّ حالو بالنّار – נכנס בידיעה מראש לסיטואציה מסוכנת
كَبّ حالو عَالتّخت – "נשפך" על המטה מרוב עייפות
الدّنيا عم بتْكُبّ / عم بتْكُبّ كَبّ – יש גשם זלעפות / גשם שוטף

התמונה: Nima Naseri

זה היה הפוסט ה- 3,315 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x