קנס

פורסם לראשונה ב- 22.7.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yael Lea Navon, שכתבה לנו:

“ררם מאלי הוא קנס כספי, אבל ררם – תשוקה”

אז מילת היום היא –

עַ’רַאמֶה غَرَامة – קנס

*** הבהרה *** הבהרה *** הבהרה ***

לאור תגובות הקוראים פה נבהיר:

נשאלנו על המילה ע’ראמה, שפירושה קנס. זו מילה ספרותית. היא קיימת.

לצידה קיימת בשפת הדיבור המילה מֻחַ’אלַפֶה مخالفة שמשמשת בתור קנס או דוּחַ, אם כי משמעותה המילולית היא עבירה על החוק.

כשמבצעים עבירה מקבלים קנס.

=-=-=-=

היה לנו פוסט על השורש בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Mika Gvirtzman, שכתבה לנו:

“אם ידוע לכם הפירוש למילה غرام אשמח להבין את הניואנסים שלה.

אותי זה ממש מסקרן. משיחות עם חברים דוברי ערבית אני מבינה שזה יותר מורכב מהתרגום הפשוט, ואולי זה לא מורכב כמו שאני חושבת ופשוט אני לא מבינה מספיק את הערבית שלהם

“

אז מילת היום היא –

עַ’רַאם غَرَام – אהבה עזה ‎

וגם: עינוי מתמיד, צער מתמשך

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

אפתח באמירה, שאין לי מושג אם הפוסט הזה ייתן מענה לסקרנות שלך, מיקה…

השורש הערבי הספרותי ע’.ר.ם עוסק בקנסות וב… אהבה עזה ועינויים. האם יש קשר בין הנושאים? אולי…

השורש הזה מופיע בעברית בשורש ע.ר.ם (לערום, ערימות וכו’):

* הפועל הספרותי עַ’רִמַ غَرِمَ בבניין הראשון – שילם קנס

* הפועל הספרותי עַ’רַּמַ غَرَّم בבניין השני או אַעְ’רַמַ أغرم ברביעי – הטיל קנס

* מֻעְ’רַם مغرَم, צורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי – מאוהב, להוט

* עֻ’רְם غُرم או עַ’רַאמַה غَرَامة (מילה שמופיעה על שלטי רחוב רבים), צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – קנס; הפסד

* עַלַאקַה עַ’רַאמִיַּה علاقة غَرَاميّة – רומן, קשר רומנטי

* טַאבֶּס / וַאקֶע בִּאלְעַ’רַאם طابس / واقع بالغَرَام (מדוברת) – מאוהב (מיל’: שקוע/נופל באהבה עזה)

* עַ’רִים غريم וברבים עֻ’רַמַאא’ غرماء – מתחרה, יריב; בעל חוב; מלווה

* אִן כַּאנֶ אלְקַאצִ’י עַ’רִימַכּ לַמִין תִשְתְכִּי? إن كان القاضي غريمك لمين تشتكي؟ – אם השופט הוא בעל החוב/היריב שלך, למי תתלונן?!?!

ואין דרך נפלאה יותר לסיים את הפוסט היום מאשר עם השיר האלמותי יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ يا عوازل فلفلو – הו המגַנּים/המקנאים, תתפוצצו (מקנאה)! – של הזמר האחד והיחיד – פריד אלאטרש.

זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם פריד, אולי המפורסם שלו ביותר בקרב הקהל הישראלי, שכן בשנות השבעים עשו ממנו פרודיות וחיקויים, המפורסם ביותר היה המערכון של “הגשש החיוור” עם תיקי דיין (עם השם: “יא עווז אל פלפילו”, כמו לכתוב נוח עם שבע שגיאות…).

הכתיב הספרותי של שם השיר הוא: יא עַוַאדִ’ל – פלפלוא يا عواذل فلفلوا. עואד’ל בספרותית, עואזל, במדוברת מצרית, הם אנשים שמגַנים, מוכיחים, נוזפים.

ואנו כבר מכירים את זה שבשירה הערבית הפניה לאהובה היא בד”כ בלשון זכר, מסיבות צניעות.

אז קבלו איך כתבו ושרו פעם שירי אהבה בערבית מצרית. מדהים מה שהז’אנר עבר עם השנים…

ما قال لي وقلت له ومال لي وملت له מַא קַאל לִי וּקֻלְתֶ לה, וּמַאל לִי וּמִלְתֶ לֹה

وجاني ورحت له يا عواذل فلفلوا וּגַאנִי וּרֻחְתֶ לֹה, יא עואד’ל פלפלוא

הוא אמר לי ואמרתי לו, הוא פנה אלי ופניתי אליו

הוא בא אלי והלכתי אליו, הוא המקנאים, תתפוצצו

قالوا لي كلام وقالوا له كلام קַאלוּא לִי כַּלַאם, וּקַאלוּא לֹה כַּלַאם

وكان بيني وبينه خصام וּכַּאן בֵּינִי וּבֵּינֹה חִ’צַאם

كلامهم زاد غرامي غرام כַּלַאמְהֹם זַאד עַ’רַאמִי עַ’רַאם

وفاض به الشوق بعث لي سلام וּפַאצ’ בֹּה אֶלשּוֹק בַּעַת’ לִי סַלַאם

אמרו לי דברים ואמרו לו דברים

והייתה ביני ובינו מריבה

הדברים שלהם הגבירו את אהבתי העזה

וגעגועיו גאו, הוא דרש בשלומי

وسلامه فرحت له وقابلني ضحكت له וּסַלַאמֹה פְרִחְתֶ לֹה וּקַאבַּלְנִי צְ’חֶכְּתֶ לֹה

وقال لي وقلت له وجاني ورحت له וקאל לי…

يا يا عواذل فلفلوا

שמחתי לדרישת השלום שלו, וכשפגש אותי צחקתי לו

…

في قربه يزيد حنيني إليه פִי קֻרְבֹּה יְזִיד חַנִינִי אִלֵיה

وهوّ بعيد يا خوفي عليه וּהֻוַּ בְּעִיד יַא ח’וֹפִי עַלֵיה

עם קרבתו גְּדֵלָה תשוקתי אליו

אך הוא רחוק, אני חושש לו

أخاف لا النّاس يحبّوا عينيه אַחַ’אף לַא אלנַּאס יְחִבּוּא עֵינֵיה

ويتمنّوا يبوسوا إيديه וּיִתְמַנּוּא יְבּוּסוּא אִידֵיה

אני חושש שהאנשים יתאהבו בעיניו

וייחלו לנשק את ידיו

في إيديه كلّ الهنا وعينيه هيّ المنا פִי אִידֵיה כֻּלִּ אלְהַנַא וּעֵינֵיה הִיַּ אלְמֻנַא

وحلف لي بحبّنا وأنا برضه حلفت له וּחְלֶף לִי בְּחֻבְּנא וּאַנַא בַּרְצ’ֹה חְלִפְתִ לֹה

يا يا عواذل فلفلوا יא עואד’ל פלפלוא

בידיו כל הברכה ועיניו הן התקווה

הוא נשבע לי באהבתנו, ואני גם נשבעתי לו

הו מקנאים, תתפוצצו!

(התרגום שלי. שָלֵו)

המערכון של הגשש:

=-=-=-=-=

זה היה הפוסט ההוא.

יעל, כפי ששמת לב, מדובר באותו שורש, אך השוני בין המילים טמון בקיומה של ה”א (תא מרבוטה) בסופה של אחת מהן.

=-=-=

בלי קשר לבקשתה של יעל, הקורא Omri Cohen A כתב לפני שבועות ספורים, בתשובה לשאלה של אחד הקוראים אם שם המשפחה גרמה, כמו של ניסים גרמה, קשור ל- ג’רימה (פשיעה, פשע):

“פה במקרה לא מדובר בשם משפחה שהוא מקצוע וכו׳ אלא על שם כפר בתימן: ע’ראמה”

אמרתי לעצמי: נפלא! הנה עמרי סידר לנו את פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

יצאתי ללקט חומר על הכפר התימני – וחזרתי עם ידיים ריקות. אפילו שרידי חילבה או סחוג לא מצאתי.

פניתי לעמרי, שכתב:

“גם אני חיפשתי בגוגל לפני ולא מצאתי… זה מפני שזה כפר קטן באזור העיר רדאע והיום הוא כבר לא קיים כנראה.

המון כפרים קטנים בהם חיו יהודים לא מוכרים למוסלמים מהאזור עצמו, ובדקתי את זה לעומק…

כמובן שמדובר רק בכפרים שהיו ממש קטנים ובקושי מאוכלסים”.

=-=-=-=

ברייקינג ניוז!

13 שעת לאחר פרסום הפוסט, הקורא @Dima Korzh מצא את הכפר ואף “דקר” אותו בגוגל מפות.

למתעניינים, עיינו פה בתגובתו.

שיהיה יום מצוין,