פורסם לראשונה ב- 17.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Maayan Gal.
אז מילת היום היא –
רַעֶד رَعد וברבים רֻעוּד – רַעַם
השורש הערבי הספרותי ר.ע.ד עוסק ברעמים ובכל המשתמע מהם: זעזוז, רטט, רעד ואף חלחלה. והנה, במשמעות של רעידות השורש קיים אף בעברית.
* הפועל רַעַד رعد בבניין הראשון – רָעַם; (אישה) התקשטה, התגנדרה, התייפתה, התאפרה
* רִעְדַה رِعدة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רעדה, חלחלה
* הפועל הספרותי אַרְעַדַ أرعد בבניין הרביעי – הפגע מרעם; הרעיד; (אישה) התקשטה והתייפתה
* אַרְעַדַתֶ אלדֻּנְיַא أرعدت الدّنيا – היה רעם (מיל’: רָעַם העולם)
* הפועל תַרַעַּדַ ترعّد בבניין החמישי – הזדעזע, רטט
* הפועל הספרותי אִרְתַעַדַ ارتعد בבניין השמיני – רעד, התחלחל
* רַעַּאד رعّاد במשקל בעלי המלאכה – ענן עם רעמים
* עַאצִפַה רַעְדִיַּה عاصفة رعديّة – סופת רעמים
* הפועל הספרותי תַרַעְדַדַ ترعدد, על דרך הבניין החמישי, עם שורש מרובע ר.ע.ד.ד, שיש גורסים שהוא “עצמאי” בעוד אחרים גורסים שהוא וריאציה על השורש של היום – רטט, זע, אחז בו רעד
* רִעְדִיד رعديد וברבים רַעַאדִיד رعاديد – פחדן, מוג-לב
=-=-=-=
השורש הזה מביא אותי הישר למאמר מיולי 2010, שכותרתו:
أشرف سحويل: بين تبرق وفدعوس المواطن متعوس
אַשְרַף סחויל: בַּיְנַ תַבְּרֹק וַפַדְעוּס אֶלְמֻוַאטֶן מַתְעוּס
אשרף סחויל: בין “תברק” (מילה ראשונה בשיר חתונות עממי) ו”פדעוס” (שמן של להקות עממיות המלוות חתונות) התושב (העזתי) אומלל
סחויל נושא בתואר המפוצץ: رئيس مجلس إدارة جمعيّة مركز غزة للثّقافة والفنون יו”ר מועצת המנהלים של אגודת מרכז התרבות והאומנות של עזה.
המאמר הזה שימש ומשמש אותי כ”קטע יום הדין”; זהו הקטע הטקסטואלי המודרני הקשה ביותר שאני יכול לתת לתלמידים שלי, ורק לנועזים שביניהם, למוכשרים שביניהם, לתותחי-העל. אלו שנושמים ואוכלים וישנים ערבית… אחרים פשוט יישברו כבר בכותרת…
הקטע משלב ערבית ספרותית ומדוברת, כתיבה פתלתלה וסבוכה, משלב לשוני ורעיוני גבוה מאוד, גישות חברתיות חתרניות ומה לא.
האתגר של הקורא והמתרגם הוא רב-כיווני ו… רב-קושי.
הקטע עוסק בחוסר היכולת של העזתי הממוצע לחיות בשקט, שכן הוא מוקף רעש, שאון והמולה.
לא, לא, המאמר אינו מזכיר ולו במילה את הסכסוך מול ישראל, את חמאס ואת הירי.
הוא עוסק ברעש הבלתי נסבל שמקימות תהלוכות החתונה הכה נפוצות בקיץ.
במאמר סחויל מתייחס לפתיח של אחד משירי החתונה העממיים: תַבְּרֹק תברק חַ’לִּיהַא! – תן לה, אפשר לה להתאפר ולהתגנדר!
כידוע, אישה ערביה-מוסלמית אמורה לצאת מביתה צנועה ומכוסה ככל האפשר, ללא איברים חשופים (פרט לפניה וכפות ידיה) וללא איפור.
אבל ביום החתונה? תנו לה להתפרע! זהו היום שלה! שתתאפר כמה שהיא רק רוצה ויכולה.
לקראת סוף המאמר כותב סחויל על התהלוכות הקולניות והרעשניות מבית החתן ובית הכלה אל אולם השמחות:
… ويصيح مغنيها بأعلى صوت: “تبرق تبرق خليها”. يا أخي تبرق ليش؟ (إن برقت رعدت وإن رعدت أمطرت وإن أمطرت… المكياج…)
… ויציח מע’ניהא באעלא צות: “תברק תברק ח’ליהא”. יא אח’י, תברק ליש? (אן ברקת רעדת ואן רעדת אמטרת ואן אמטרת… אלמִכְּיַאג’…)
… הזמר (של התהלוכה) צועק בקולי קולות: “תן לה להתאפר”. אח שלי, למה שתתאפר? (אם היא תתאפר/יהיו ברקים – היא תתגנדר/יהיו רעמים, ואם יהיו רעמים ירד גשם, ואם ירד גשם… האיפור…)
הבנתם? יש פה משחק יפהפה בין משמעויות הפעלים ברק ו- רעד. שניהם עוסקים בתופעות טבעיות בזמן סופת רעמים וברקים, אך שניהם, באורח פלא, עוסקים גם באיפור והתקשטות של נשים. והכל במבנה של משפטי תנאי תקניים. מדהים!
בשורש ב.ר.ק נעסוק בפוסט הבא.
גאונות! גאונות! גאונות!
להתמוגג… (אני נמס פה בכל פעם מחדש למרות שאני עוסק בקטע הזה עשר שנים ברציפות…)
=-=-=
“רעד (בפרסית: رعد; בעברית: רעם) הוא טיל קרקע קרקע שמפותח באיראן.
הטיל הוא בעצם רקטה בעלת דיוק סטטיסטי שבתהליך הסבה הופכת לטיל מדויק. ההסבה כוללת הוספה לרקטה ערכה ובה מערכות ניווט והנחיה מתקדמות, כולל GPS, המספקות לו את יכולת הדיוק.
לטענת גורמי ביטחון ישראלים הטיל, שפותח בחשאיות במסגרת “פרויקט הטילים האיראני”, מיועד לארגון הטרור חזבאללה, שברשותו רבבות של רקטות.
לטיל גרסה בשם רעד-307 עבור רקטות ממשפחת הזלזאל” (ויקיפדיה).
=-=-=-=
בתמונה:
“תור (נורדית עתיקה: ᚦᚢᚱ Þórr; שוודית: Tor; אנגלית: Thor) הוא אל במיתולוגיה הנורדית, שקשור לרעם, ברק, סופות, עצי אלון, כוח, ולפוריות”.
“תור (באנגלית: Thor, לעיתים מבוטא כ- ת’ור) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Journey into Mystery #83 מאוגוסט 1962, פרי עטם של סטן לי ולארי ליבר ובאיורו של ג’ק קירבי. דמותו התבססה על תור מהמיתולוגיה הנורדית
[…]
תור הופיע בעיבוד קולנועי ראשון בסרט “תור” בבימויו של קנת בראנה, שיצא ב-6 במאי 2011. הסרט הוא הרביעי ביקום הקולנועי של מארוול שמוביל לפרויקט “הנוקמים”. בסרט מככבים כריס המסוורת’ כתור (בתמונה)” (ויקיפדיה).
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
