פורסם לראשונה ב- 13.9.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה.
אסתר, ילידת בֵּירות, בירת לבנון, כתבה לנו:
“בלבנונית, מזעפה זה מעין מטאטא שמנקים איתו את התקרות בלבד.
בלבנון הן היו גבוהות. כך גם כונה אדם גבוה”
לאחר שבדקתי את הסוגיה, הסברתי לאסתר שזהו מונח לבנוני בלעדי, שאינו מוכר כאן באזורנו. אז היא כתבה:
“אשמח אם תעלו פוסט על כלי ניקוי. אני מבקשת עבורי כחולת ניקיון כפייתית
חחחח”
אז מילת היום היא –
מֻכֶּנְסֶה مُكنْسة וברבים מַכַּאנֶס مكانس – מטאטא
על השורש הזה היה לנו כבר פוסט בעבר, הנה הוא שוב:
כַּנִיס كنيس וברבים כֻּנֻס كنس – בית כנסת
השורש הערבי כ.נ.ס עוסק מצד אחד בבתי תפילה (הוא כנראה נכנס לערבית במשמעות זו מהעברית) ומצד שני ב… טאטוא:
* כַּנִיסַה كنيسة וברבים כַּנַאאֶ’ס كنائس – כנסייה, אך גם בית כנסת (לא בשימוש; מה שאומר שפעם לא הייתה באמת הבחנה בערבית בין בתי תפילה יהודיים ונוצריים. גם בעברית השורש הדקדוקי זהה)
* הפועל כַּנַס كنس בבניין הראשון או כַּנַּס كنّس בבניין השני – טאטא
* מִכְּנַסַה مكنسة בספרותית (במדוברת סורית-לבנונית מִכִּנְסֶה) וברבים מַכַּאנֶס مكانس – מטאטא
* מִכְּנַסַת עַ’בַּאר مكنسة غبار, או מִכְּנַסַה כַּהְרַבַּאאִ’יַּה مكنسة كهربائيّة – שואב אבק (מיל’: מטאטא של אבק; מטאטא חשמלי, בהתאמה)
בית כנסת אומרים בערבית גם בִּיעַה بِيعَة (לא להתבלבל עם בַּיְעַה بَيْعَة, שהיא שבועת אמונים למנהיג).
צורה זו עתיקה ונדירה מאוד. היא מופיעה, למשל, בשלט הכניסה לבית הכנסת אבן דנאן במלּאח של העיר פאס (פז) במרוקו.
איך מילה זו נוצרה?
בשפות השמיות העיצורים צ ص (בהגייה המקורית כמו צאד בערבית, דהיינו סמך נחצית), צ’ ض (צ’אד, דלת נחצית), ע ع ו- ק ق מתחלפים. הזוי לגמרי, נכון?
אבל אֶרֶץ בעברית, אַרְצ’ أرض בערבית, ארעא בארמית (עוד שבוע כולנו נקרא בהגדה של פסח) והארקה, מילה שנכנסה לתחום החשמל בעברית המודרנית, אך מקורה ארמי.
בקיצור, פעם לבתי כנסת וגם כנסיות הייתה כיפה לבנה, שהזכירה צורה של … ביצה. ביצה בעברית, בֵּיצַ’ה بيضة בערבית ו- ביעה, גם בערבית, אבל רק בהקשרים של בתי כנסת.
וסיפור משעשע לסיום:
עולות חדשות מסוריה, שהגיעו לארץ בטיסה לפני כמה עשורים, ממש נפגעו כשבקבלת הפנים שלהן בנמל התעופה בן גוריון הייתה בקשה לטאטא…
צורת הציווי לנקבה של הפועל הערבי כנס, אותו פגשנו היום ומשמעו לטאטא, היא כַּנְּסִי!
בעברית מודרנית מבקשים מאנשים להיכנס בצורת ציווי שגויה (של בניין פיעל במקום בניין נפעל). מקבלי הפנים ביקשו מהן בעדינות להיכנס: “כנסי, כנסי” (במקום היכנסי, לא שמישהו אומר כך, כן?), וכך נוצרה אי הבנה חביבה.
ובאותו הקשר, אל תגידו ליד דוברות ערבית “מותק”, כי בשל ההגייה השגויה של הקוף העברית המודרנית הן שומעות מוֹתֶכּ, שזה… הלוואי שתמותי (מותךְ, מיל’).
בתמונה: חביתוש, “רגע עם דודלי”
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
