סרסור

פורסם לראשונה ב- 22.8.18

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Dudi Maman‎‏, שכתב לנו:

“האם מקור המילה אַרְס (ערס / עארס?) בערבית?

ככל הזכור לי גם הילדים הערבים בשכונה אמרו “ארס” (מפי ילדי שנות ה-60-70 עדיין נשמע הבדל בין ע’ לא’, גם בלוד המעורבת)”.

אז מילת היום היא –

עַרְץ (ערס) عَرْص וברבים עַרְצַאת عَرْصات – סרסור; מנוול, ממזר; בן זונה; “גבר גבר” (תלוי בנימה)

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

השורש הערבי ע.ר.ץ עוסק בסרסרות, והוא מקביל לשורש העברי הזהה, העוסק בעריצות. בכל מקרה, אל תבלבלו עם השורש הדומה ע.ר.ס عرس, העוסק בחתונות:

* הפועל עַרַּץ عَرّص בבניין השני – זנה; סרסר באשתו

* מְעַרַּץ معَرّص, צורת הבינוני הפעול של הבניין – סרסור, מנוול

* הפועל אִסְתַעְרַצַת استعرصت, בבניין העשירי, הופיע במילון רק בצורת הנקבה – בגדה בבעלה

* עַרְצַה عَرْصة – חצר (לא בשימוש)

* אֶלשַּרְמוּטַה לַמַּא תִעְגֶ’זֶ תְעַרֶּץ الشّرموطة لمّا تعجز تعَرّص – אנשים לא משתנים, אי אפשר להשתחרר מתכונות רעות (מיל’: כשהזונה מזדקנת היא מתחילה לסרסר באחרות)

החידה הגדולה בקשר למילה הזו היא מדוע היא הפכה “חותמת” של קללות בוטות וגסות רבות:

כֻּסּ אֶמַּכּ ערץ! יִלְעַן אַבּוּכּ/דִינַכּ ערץ וכו’.

האם מעמדה התחבירי בקללות האלו הוא כשל פנייה? דהיינו: יקולל אביך, הו סרסור?

לערסים פתרונות… או שלא.

אה, ערסים!!! אז כן, גבירותיי ורבותיי, הערס הישראלי המצוי מקורו במילה זו.

ממילה המתארת עיסוק ו/או תכונות בערבית, היא הפכה בעברית מדוברת למילה המתארת מעמד חברתי: גבר מזרחי אלים, בוטה, גס, מפחיד, ואפילו עבריין.

במרוצת השנים קיבלנו בישראל גם ערסים רוסים, אתיופים ומה לא. ערסים יש הרי בכל פינה… הם ובנות זוגם, הפרח’ות (מילה שעסקנו בה בעבר).

אין, פשוט אין על המיזוג החברתי הנפלא שלנו…

שיהיה יום נהדר,

תמונה: RAJARAJ, ואין להתייחס אליה או לתוכנה ברצינות.