פורסם לראשונה ב- 19.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי את הסרטון הבא, שמצורף לתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
דַ’נְבּ ذَنْب וברבים דֻ’נוּבּ ذنوب וברבים של רבים דֻ’נוּבַּאת ذنوبات – חטא, פשע, עוון, אשמה
במדוברת יש מבטאים וכותבים זַנְבּ زنب, או דַ’מְבּ ذمب (עם חילופי למנ”ר) ואפילו זַמְבּ زمب.
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the (דהיינו כמו z עדינה). במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת, גם לא בכתיבה.
לשון הסרטון:
אשע’ל תמכ באלאכל, אחסן מא תשע’ל תמכ באלקאל ואלקיל
ח’לי יזיד וזנכ, מש אחסן מא יזידוא ד’נובכ?
اشغل تمّك بالأكل، أحسن ما تشغل تمّك بالقال والقيل
خلّي يزيد وزنك، مش أحسن ما يزيدوا ذنوبك؟
העסק את הפה שלך עם אוכל, זה עדיף על כך שתעסיק אותו ברכילות
תן למשקל שלך לעלות, זה לא עדיף מכך שירבו חטאיך?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ד’.נ.ב עוסק בחטאים ובזנבות. בפירוש השני הוא זהה לשורש העברי ז.נ.ב.
וכן, זנב בערבית הוא גם ד’יל/דיל ذيل.
* הפועל הספרותי דַ’נַבַּ ذنب בבניין הראשון – הלך כל הזמן בעקבותיו של-; פגע בזנב של-
* הפועל דַ’נַּבּ ذنّب בבניין השני – כתב נספח או הערות לספר; תפס בזנב; הוסיף לו זנב; הזדנב אחר-, היה זנב של מישהו
* הפועל הספרותי אַדְ’נַבַּ أذنب בבניין הרביעי – פָּשַע, עבר עבירה
* מֻדְ’נִבּ مُذْنِب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חוטא, אשם; עבריין
* הפועל הספרותי תַדַ’אנַבּוּא تذانبوا בבניין החמישי – הלכו אלו בעקבות אלו
* הפועל הספרותי אִסְתַדְ’נַבַּ استذنب בבניין העשירי – האשים את-, הטיח אשמה; הזדנב אחר-
* דַ’נְבַּכּ עַלַא גַ’נְבַּכּ ذنبك على جنبك – אתה תישא בתוצאות, אתה אחראי למה שעשית (מיל’: אשמתך לצידך)
* דַ’נְבֹּה פִי רַקְבַּתַכּ ذنبه في رقبتك – אתה תהיה אחראי אם יקרה לו משהו, דמו בראשך (מיל’: עוונו בצווארך)
* אַנַא שוּ דַ’נְבִּי? أنا شو ذنبي؟ – במה חטאתי? מה חטאי?
* עֻקְדֶתֶ אלדַּ’נְבּ عقدة الذّنب – תסביך אשמה
* חַגּ’ מַבְּרוּר וַסַעִי מַשְכּוּר וַדַ’נַבּ מַעְ’פוּר حجّ مبرور وسعي مشكور وذنب مغفور – מי ייתן והעלייה לרגל למכה, החג’, תתקבל ברצון ע”י אללה, והריצה בין אלצפא ואלמרוה תתקבל בתודה והחטאים יימחלו
* דַ’נַבּ ذَنَب וברבים אַדְ’נַאבּ أذناب – זנב; שובֶל, סֶרַח, קצה; עוקץ של פרי
* דֻ’נַאבַּה ذُنابة או דֻ’נַאבַּא ذنابى – זנב, חלק אחורי (לא בשימוש)
* אַדְ’נַבּ أذنب, במשקל בעלי המום – בעל זנב ארוך
* דַ’נוּבּ ذنوب – בעל זנב גדול
* אַבּוּ דֻ’נַיְבַּה أبو ذُنَيْبة – (אחת הדרכים להגיד) ראשן (מיל’: בעל זנבון)
* חַדִית’ טַוִילֶ אלדַּ’נַבּ حديث طويل الذّنب – סיפור ארוך מאוד (מיל’: ארוך-זנב)
* רַכִּבַּ דַ’נַבֶּ אלְבַּעִיר ركب ذنب البعير – הסתפק במועט (מיל’: רכב על הזנב של הגמל)
* רַכִּבַּ דַ’נַבֶּ אלרִּיח ركب ذنب الرّيح – נעלם במהירות כמו הרוח (מיל’: רכב על זנב-הרוח)
* נַגֶ’ם ד’וּ דַ’נַבּ نجم ذو ذنب או נַגֶ’ם מֻדַ’נַּבּ نجم مذنَّب, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – כוכב שביט (מיל’: כוכב עם זנב; כוכב מזונב)
* אַדְ’נַאבֶּ אלנַּאס أذناب النّاس – אנשים נקלים ובזויים
* חֻטּ דַ’נַבֶּ/דֵ’ילֶ אלְכַּלְבּ אַרְבַּעִין סַנֶה פִי קַאלֶבּ בִּיטַ’לּ אַעְוַג’ حطّ ذنب/ذيل الكلب اربعين سنة في قالب بيظلّ أعوج – שים את זנב הכלב ארבעים שנה בתוך תבנית (כדי ליישרו) והוא יישאר עקום (אי אפשר לשנות אופי של אדם)
תוספות הקוראים:
כתב חגי פודור:
* עֻדֶ’ר אַקְבַּח מִן דַ’נְבּ عذر أقبح من ذنب – תירוץ גרוע יותר מחטא/פשע (משפט שמבוסס על סיפור עם מפורסם. שָלֵו)
* אֶלְכַּלְבּ מַא יְעִצּ’ דַנַבּ אַח’וּה الكلب ما يعضّ ذنب أخوه – הכלב אינו נושך את זנב אחיו (נאמר כדי להביע כמה היחסים הטובים בתוך המשפחה חשובים, וקיימת גרסה גם עם אוזן. שלו)
הוסיף אלי בן-משה:
* אַלִאעְתִרַאף בִּאלדַּ’נְבּ פַצִ’ילַה الاعتراف بالذّنب فضيلة – הודאה בחטא/באשמה היא ערך
כתבה אסתר ספדיה:
* אַיְלוּל דַנַבּוֹ מַבְּלוּל أيلول ذنبه مبلول – חודש ספטמבר – זנבו/סופו רטוב (גשום).
תמיד בסוף אלול אני בודקת את אמיתותו של הפתגם ולרוב וואללה עובד. (רק אדגיש ש- אילול בערבית הוא חודש ספטמבר, שבמקרה או שלא “נופל” על אלול העברי. שלו)
* לַאעֶבֶּ בְּדֵילוֹ لاعب بديلو – מחפש נשים להתעסק איתן, כינוי לגבר נשוי הלהוט אחר נשים (מיל’: משחק בזנב שלו. שלו)
=-=-=-=
אם מדברים על עוונות, הבה נעיף מבט בקוראן, בחלק הראשון של סורה 81 – האפילה, שהיא אחת מסורות יום הדין, ובפסוקים הבאים, בהם מתוארים הסימנים שיקדמו ליום הדין:
إِذَا اَ۬لشَّمْسُ كُوِّرَتْ (1) وَإِذَا اَ۬لنُّجُومُ اُ۪نكَدَرَتْ (2) وَإِذَا اَ۬لْجِبَالُ سُيِّرَتْ (3) وَإِذَا اَ۬لْعِشَارُ عُطِّلَتْ (4) وَإِذَا اَ۬لْوُحُوشُ حُشِرَتْ (5) وَإِذَا اَ۬لْبِحَارُ سُجِّرَتْ (6) وَإِذَا اَ۬لنُّفُوسُ زُوِّجَتْ (7) وَإِذَا اَ۬لْمَوْءُۥدَةُ سُئِلَتْ (8) بِأَيِّ ذَنۢبٖ قُتِلَتْ (9) وَإِذَا اَ۬لصُّحُفُ نُشِرَتْ (10) وَإِذَا اَ۬لسَّمَآءُ كُشِطَتْ (11) وَإِذَا اَ۬لْجَحِيمُ سُعِّرَتْ (12) وَإِذَا اَ۬لْجَنَّةُ أُزْلِفَتْ (13) عَلِمَتْ نَفْسٞ مَّآ أَحْضَرَتْۖ (14)
כאשר תאפל השמש
ויצללו הכוכבים
ויוסעו ההרים
ותינטשנה הנאקות העומדות להמליט
ותיאספנה חיות הבר (אל מותן)
ויעלו מי הים באש
ותזווגנה הנשמות (לגוף, ביום תחיית המתים)
וכאשר תישאל הבת אשר נקברה בחיים
בעוון מה המיתוה
וכאשר ייפתחו הגווילים (לסקור את מעשי הבריות שנרשמו בהם)
ויקולף הרקיע
ותולהט אש השאול
וגן עדן יקורב
אז תדע כל נפש מה ערך מעשיה
(תרגום ופרשנות רובין).
מי היא אותה בת אשר נקברה בחיים?
בערבית – מַוְאוּדַה مَوْؤُودَة (שמתם לב לרצף שלוש و? למילה יש כמה צורות כתיבה בערבית כדי להימנע ממופע הכתיב הזה) – צורת הבינוני הפעול של הפועל הקדום וַאַדַ وَأَدَ – קבר את בתו שזה עתה נולדה בעודה בחיים.
מדובר במנהג ערבי קדם-אסלאמי (ג’אהלי) לפיו המיתו תינוקות בנות בעיתות מצוקה ורעב:
הזמנים קשים? אשתך ילדה זה-עתה בת? בטל את ה- DJ ואת אולם האירועים לברית המתוכננת.
בת זה לא חשוב, בת היא סתם טרחה לשווא, שכן כשתהיה בת 13 פלוס-מינוס היא תתחתן ותעזוב לנצח לשרת את בעלה ומשפחתו.
אז בשביל מה לטרוח? למה אני צריך לכלכל אותה על חשבון שאר המשפחה אם לא יצא ממנה ח’יר והתקופה קשה גם כך?
יצאה מהבטן בת? יאללה, קִברוה בעודה בחיים, אין בה צורך, היא נטל מיותר.
אגב, הנביא מוחמד אסר נוהג זה, וכפי שרואים כבר בשני הפסוקים הקוראניים האלו, אללה חשב את המנהג למגונה.
דיברנו על תקופת הג’אהליה הטרום-אסלאמית ועל בנות שנקברות בחיים עם רגע לידתן?
בואו נחזור לחוברת הלימוד שלי בתיכון, בשנות ה- 80, חוברת שהוזכרה בדף הזה לא פעם…
החוברת הירוקה “לקט קטעים מן הספרות הערבית הקלאסית”:
הנה הקטע “צַעְצַעַה מַחְיֶה המואודות” صعصعة محيي الموؤودات שלקוח מ”ספר השירים” של אַבּוּ אלְפַרַגֶ’ אלְאִצְפַהַאנִיּ:
מפי אבו עבידה: צעצעה כונה “מחיה המואודות” וזאת מפני שהוא עבר בדרך וראה איש מהשבט שלו חופר בור כשאשתו בוכה.
צעצעה שאל אותה: מה גורם לך לבכות? ענתה: הוא רוצה לקבור בחיים את בתי הזו. אמר לו: מה גרם לך לעשות זאת? ענה: העוני. אמר: אני אקנה אותה ממך בשתי נאקות כולל צאצאיהן, וכך תחיו מהחלב שלהן, אך אל תקבור את הילדה. אמר: כך אעשה.
הוא נתן לו את שתי הנאקות ואף את הגמל הלא מסורס עליו רכב.
הוא אמר לעצמו: זהו מעשה מכובד שלא עשה כמותו לפניי איש מבין הערבים.
הוא החליט שלא ישמע על מואודה מבלי שיפדה אותה.
ואז בא האסלאם (שאסר את התופעה, שלו), והוא כבר הספיק לפדות 300 מואודות, יש אומרים 400.
(התרגום שלי. שָלֵו)
בתמונה: חטא העגל
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
