פורסם לראשונה ב- 25.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה איך אומרים בערבית כוכב.
אז מילת היום היא –
כַּוְכַּבּ كَوْكَب וברבים כַּוַאכֶּבּ كَوَاكب – כוכב; נצנוץ, ברק; אדם יפה מראה; רובו של-; שם פרטי של אישה
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/geyj5stixqk4
השורש הערבי כ.כ.ב עוסק, כמו בעברית, בכוכבים.
אגב, בשפות רבות, גם בערבית ובעברית, “כוכב” הוא גם מדד סימבולי לאיכות, כמו למשל בשיטת דירוג של מלונות, וגם, כפי שמצוין בויקימילון:
“אדם מצליח ומפורסם, לרוב מתחום הבידור
גיזרון
תרגום שאילה מאנגלית: star. ללא קשר לכך, מופיעה במקרא משמעות דומה בפסוק אחד בלבד: ”דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק יז). בעברית החדשה משמעות זו מצויה בשימוש רק בצירוף “דרך כוכב” – התגלה לעיני ככשרוני. המקור:
“אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת.” (במדבר כד יז)”.
=-=-=
איזה שורש מוזר, נכון?
יש לכם דוגמאות נוספות לשורש שהוא מגזרת הכפולים, אבל מהכיוון ההפוך? כלומר ששני עיצורי השורש הראשונים שלו זהים?
הבה נעיין בויקימילון:
* בשומרית כַּכֲּבְּתֻּ kakkabtu צורת כוכב מקודשת מברזל המזוהה עם עשתר. הצורה שימשה גם להטבעת עבדים, כיום משמש גם לנוי (סְקַארְפִיקֶיישֶן).
* המילה משותפת לשפות רבות: כּוֹכְבָא (ארמית גלילית), ܟܘܟܒܐ (כוכבא, ארמית־סורית), كَوْكَب (כַּוְכַּבּ, ערבית), kwkb (ערבית דרומית), kōkab (אתיופית), kakkabu (אשורית), kbkb (אוגריתית), kabkabum (אמורית), kibšib (סוקוטרית). על פי השוואה לשפות אלו, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה kabkabu*, הכפלה מבסיס ־kab*. בעברית הקדומה חלה היבדלות של הבי”ת הראשונה אשר הפכה לוי”ו: kawkabu* (השווּ ללולב וטוטפות שבהן אירע תהליך מקביל). מאוחר יותר חל כיווץ של הדיפתונג aw לתנועת o ארוכה. השורש כ־ב־ב בארמית, באכדית ובערבית עניינו שרפה ובעירה.
מגיב הקורא רוני הפנר: נראה לי שיש טעות בויקימילון לגבי השומרית. הקישור בדף הויקימילון וההסבר שם הם למילה המקבילה באכדית ולא בשומרית.
והקורא יאיר גולד: המונח “ערבית דרומית” הוא מבלבל. הכוונה היא לקבוצת שפות הנקראת “דרום ערבית עתיקה” או “דרום ערבית אפיגרפית” וגם בשמות אלה יש חוסר בהירות. (המשך דבריו בתגובות)
=-=-=-=
* הפועל הספרותי כַּוְכַּבַּ كَوْكَبَ על דרך הבניין השני – הבריק, נצנץ, זרח, היה מלא אור
* כַּוְכַּבַּה كَوْكَبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נצנוץ, היות מקום מלא אור. כשם עצם: כוכב אחד; מערכת/קבוצת כוכבים; קבוצה, חבורה, יחידת צבא (לא בשימוש)
* כַּוְכַּבּ לַאמֶע / סַאטֶע كوكب لامع / ساطع– כוכב בוהק, מנצנץ
* כַּוְכַּבֶּ אלשַּרְק كَوْكَب الشّرق – כינויה של הזמרת המצרית האדירה אם כלת’ום. מיל’: כוכב המזרח
* כַּוְכַּבּ סַיַּאר كَوْكَب سيّار או כַּוְכַּבּ גַ’וַּאל كَوْكَب جوّال – כוכב לכת
* כַּוְכַּבּ תַ’אבֶּת كَوْكَب ثابت – כוכב שֶבֶת (“כוכב רחוק הנראה בשמי הלילה כחסר תנועה ביחס לשאר הכוכבים במשך השנה”. ויקימילון)
* כַּוְכַּבֶּ אלְבַּחֶר كَوْكَب البحر – כוכב ים
* כַּוְכַּבּ סִינַמַאאִיּ كَوْكَب سينمائيّ – כוכב קולנוע
* עֻ’לַאם כַּוְכַּבּ غلام كَوْكَب – עלם/נער יפה
* כֻּוַיְכִּבַּה كويكبة, במשקל ההקטנה – כוכב (לכת) קטן; אסטרואיד
* דַ’הַבּוּא תַחְתַ כֻּלִּ כַּוְכַּבּ ذهبوا تحت كلّ كوكب – התפזרו לכל עבר (מיל’: הלכו מתחת לכל כוכב)
מה זה בכלל “קבוצת כוכבים”? נעיין בויקיפדיה:
“קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים. כמעט בכל המקרים הקרבה בין כוכבי הקבוצה היא אופטית בלבד, כלומר רק המרחקים הזוויתיים ביניהם קטנים; המרחקים האמיתיים בין הכוכבים בקבוצה לבין עצמם, בדרך כלל גדולים מאשר מרחקיהם מכדור הארץ, ואין ביניהם כל קשר פיזי; אך על כיפת השמים בלילה הם נראים סמוכים זה לזה. […]”
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
כַּוְכַּבֶּ אלְהַוַא كَوْكَب الهوا – כוכב הרוחות
“כוכב הירדן (ידוע גם בשמות “יפה נוף” ו”כוכב הרוחות” בעברית, כאוכב אל-הווא בערבית ושאטו בלוואר או קוקט בצרפתית. באנגלית Belvoir Castle) הוא גן לאומי ואתר ארכאולוגי הממוקם בקצהּ המזרחי של רמת יששכר (רמת כוכב), בשולי הגליל התחתון, בין הכנרת לבית שאן. במקום נמצאים שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, בהם חורבות יישוב עברי קדום, שרידיו של מבצר צלבני מפואר ושרידי יישוב ערבי. האתר ממוקם על פסגה שגובהה 312 מטרים מעל פני הים, ושיפוליה המצוקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים מעל לבקעת הירדן שפרושה לרגליה ממזרח. […]” (ויקיפדיה)
וקוראים מזכירים לי את:
“כַּוְכַּבּ אַבּוּ אלְ-הֵיגַ’א (בערבית: كوكب أبو الهيجا) הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, 3 קילומטר צפונית מערבית לכפר מנדא. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בכאוכב אבו אל-היג’א 3,589 תושבים (מקום 238 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).
[…]
כאוכב אבו אל-היג’א נוסד לאחר קרב חיטין או לאחר מסע הצלב ה-3 על ידי חיילים מצבאו של צלאח א-דין. הכפר נקרא על שם היישוב הקדום כוכב (כאואכב), בצירוף שמו של אחד מגיבורי צבאו של צלאח א-דין, המצביא הכורדי חוסן אלבוכרי, שכינויו היה אל-היג’א. הוא התמנה על ידי צלאח א-דין למושל המרחב בין עכו לשפרעם ונהרג בקרבות במסגרת מסע הצלב ה-3 (1189-1192). אבו אל-היג’א נקבר בשולי הכפר. תושביו של הכפר נמנו עם חמולת אל-היג’א, כלומר היו ממוצא כורדי. […]” (שם)
=-=-=
בסוף השבוע: פוסט עם מילה נוספת לכוכב: נג’ם, שגם שימושית יותר בכל הקשור לכוכבי אומנות וספורט, בעיקר אם הן נשים או בצורת הרבים…
זה היה הפוסט ה- 1,313 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
