* הפועל הספרותי לַזִמַ لَزِمَ בבניין הראשון – נעשה הכרחי, נעשה חייב; נצמד, נדבק
* כַּמַא יַלְזַם كما يلزم – כמתחייב; כיאות
* לֻזוּם لُزوم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צורך; צמידות
* וַקְתֶ אלּלֻזוּם وقت اللُّزوم – בשעת הצורך
* עִנְדֶ אללֻּזוּם عند اللُّزوم – בשעת הצורך
* זִיַאדֶה/אַכְּתַ’ר עַנֶּ אללֻּזוּם زيادة / أكثر عن اللُّزوم – יותר מדי, יותר ממה שצריך
* לֻזוּמי لُزوميّ – מחויב, של חובה, הכרחי
* לַאזֶם لَازم, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עם צורת הרבים לַאזְמִין لازمين בשימוש כפועַל: חייב ל-, ועם צורת הרבים לַוַאזֶם لوازم בשימוש כשם עצם: דבר נחוץ והכרחי. לואזם, רק ברבים – מצרכים, צרכים, ציוד; דרישות
* אַכְּתַ’ר מִנֶּ אללַּאזֶם أكثر من اللَّازم – יותר מדי, יותר ממה שצריך
* פִעֶל לַאזֶם فعل لازم, בדקדוק – פועל עומד (שאינו מצריך מושא)
* לַאזִמְנִי لازمني, עם צורת הבינוני, או בִּלְזַמְנִי بلزمني, עם הפועל בצורת ההווה-עתיד – אני צריך/חייב
* מַלְזוּמִיַּה ملزوميّة, בצורה מבוססת הבינוני הפעול של הבניין – התחייבות, אחריות
* הפועל לַזַּם لزّم בבניין השני – חייב
* הפועל הספרותי לַאזַמַ لازَم בבניין השלישי – נצמד אל-, דבק ב-; לא עזב את-
* מֻלַאזֶם ملازم, בצורת הבינוני הפועל – כפועל: דָּבֵק, קשור; כשם עצם: שליש, עוזר; דרגת סֶגֶן משנה / מפקח משנה (במשטרה)
* מֻלַאזֶם אַוַּל ملازم أوّل – דרגת סגן ; מפקח (מיל’: מלאזם ראשון)
* הפועל הספרותי אַלְזַמַ ألزم בבניין הרביעי – חייב, הכריח. במדוברת על דרך הבניין הראשון: לַזַם
* אִלְזַאם إلزام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיוב, כפיה; חובה
* אִלְזַאם גַ’מַאעִיּ إلزام جماعيّ – חובה קבוצתית
* אִלְזַאמִיּ إلزاميّ – של חובה, מחייב, הכרחי
* תַעְלִים אִלְזַאמִיּ تعليم إلزاميّ – חינוך חובה
* תַאְמִין אִלְזַאמִיּ تأمين إلزاميّ – ביטוח חובה
* חִ’דְמַה אִלְזַאמִיֶּה خدمة إلزاميّة – שירות חובה
* אִלְזַאמִיֶּה إلزاميّة – מחויבות
* הפועל הספרותי תַלַאזַמוּא تلازموا בבניין השישי – אחזו אלו באלו, לא נפרדו
* תַלַאזֻם تلازُم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התלכדות, צמידות; חפיפה
* מֻתַלַאזִמַה متلازِمة בצורת הבינוני פועלת – תסמונת, סינדרום
* מֻתַלַאזִמַת נַקְצֶ אלְמַנַאעַה אֶלְמֻכְּתַסַבַּה متلازمة نقص المناعة المكتسبة – איידס, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש
* מֻתַלַאזִמַת מַוְתֶ אלרַּצִ’יעֶ אלְפֻגַ’אאִיּ متلازمة موت الرّضيع الفجائيّ – מוות בעריסה (מיל’: תסמונת מוות הפעוט הפתאומי)
* הפועל אִלְתַזַם التزم בבניין השמיני – התחייב, קיבל אחריות, קיבל על עצמו את-
* אִלְתִזַאם التزام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התחייבות; חובה, צורך
* אִלְתִזַאם שַחְ’צִיּ التزام شخصيّ – מחויבות אישית
* אִלְתִזַאם אַחְ’לַאקִיּ التزام أخلاقيّ – מחויבות/חובה מוסרית
* אִלְתִזַאם דִינִיּ التزام دينيّ – מחויבות דתית
* אִלְתִזַאמַאת סַאבִּקַה التزامات سابقة – מחויבויות/התחייבויות קודמות
* מֻלְתַזֶם ملتزم, בצורת הבינוני הפועל – אחראי, מחויב; מסור, נאמן; מקצוען
* מֻלְתַזֶם דִינִיַּן ملتزم دينيًّا – דתי אדוק (מיל’: מחויב מבחינה דתית)
* הפועל אִסְתַלְזַמ استلزم בבניין העשירי – חשב את- להכרחי ונחוץ; חייב
* אִסְתִלְזַאם استلزام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מחויבות
* מֻסְתַלְזַמַאת مستلزَمات, בצורת הבינוני הפעול רבות – צרכים, ציוד, אביזרים; דרישות
* מֻסְתַלְזַמַאתֶ אלְחַיַאה مستلزَمات الحياة – צרכי המחייה / החיים
* לַזַם لَزَم – אמיתי, קרוב-דם, קרוב משפחה מאותם אב ואם; קרוב משפחה אמיתי ולא חורג (לזר יהיה קשה להבין זאת, אבל עלינו להפנים שהמשפחה הערבית המורחבת, הגדולה, החמולה, מורכבת ממשפחות-גרעין רבות עם מעמדות ויחסים פנים-משפחתיים מורכבים)
* אִללִּי בִּלַאעֶבּ – / בִּנַאם מַעַ אלְקִטּ לַאזֵֶם יִסְתַחְמֶל חַ’רַאבִּישֹה إللّي بلاعب / بنام مع القطّ لازم يستحمل خرابيشه – מי שמשחק עם- / ישן עם חתולים צריך לסבול את שריטותיהם
* אִללִּי מַכְּתוּבּ עַ אלְגְ’בִּין אַאחֶ’רְתּה / לַאזֶם תְשוּפֹה אלְעֵין اللّي مكتوب ع الجبين آخرته/لازم تشوفه العين – זה הפתגם עליו שאלה יפעת: אין מנוס מהגורל, מה שנגזר הוא שיהיה (מיל’: מה שכתוב על המצח סופו שהעין תראה אותו / העין חייבת לראות אותו)
* אִללִּי יִשְרַבּ מַיְּתֶ אלנִּיל לַאזֶם יֶרְגַע לֹה תַאנִי اللّي يشرب ميّة النّيل لازم يرجع له تاني – מי שהיה במצרים תמיד ירצה לחזור אליה (מיל’: מי ששתה את מימי הנילוס חייב לחזור אליו שוב)
* לַאזֶם יִתְקַרַּצ עַשַאן יִעְרַף אַנַּ אללָּה חַקּ لازم يتقرّص عشان يعرف أنّ الله حقّ – לומדים לקח מהכישלונות ומהניסיונות בחיים (מיל’: צריך להיכוות כדי לדעת שאללה צודק / הוא אמת)
“אִללִּי יִשְרַבּ מַיְּתֶ אלנִּיל לַאזֶם יֶרְגַע לֹה תַאנִי” מזכיר מאוד כמה קטעים בתורה, למשל שמות ט”ז ג’: “ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב”
יפה מאוד, תודה רבה. אוסיף את התגובה בשמך גם בפייסבוק. תודה!