פורסם ב- 24.3.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Kffir Yahud.
אז מילת היום היא –
בַּאמְיַה بَامْيَة או בַּאמְיַא بَامْيَا – במיה
לשמיעה:
כפיר שלח לי את הסרטון הבא, מ- 15.2.22, והוא מדף הפייסבוק של:
Husni Ramadan – حسني رمضان
חסני רמצ’אן (חוסני רמדאן)
יש לו 300,000 עוקבים (באינסטגרם: 470,000 ובטיקטוק 780,000), והוא כותב על עצמו:
לבנאן
אלטעאם ת’קאפה, עאדה, שע’ף והויה
אלחמד ללה
لبنان 
– 
– Food is Culture, Habit, Craving and Identity – الطعام ثقافة، عادة، شغف وهوّية
الحمدلله
לבנון
אוכל הוא תרבות, מנהג, תשוקה וזהות
השבח לאל
כותרת הסרטון:
באמיה באללחם
بامية باللحم
במיה עם בשר
=-=-=
לשון הסרטון (וואי, כמה מהר הוא מדבר!!! תראו כמה מלל נדחס בתוך שתי דקות וקצת):
באמיה ורז, יח’נת אלבאמיה או מרק אלבאמיה –
תח’תלף אלתסמיה מן בלד לת’אניה, בס ולכן תעתבר מן אהם ואשהר אלטבח’את באלעדיד מן אלדול אלערביה.
כל אלסתאת בתחצ’רהא עלא טריקתהא אלח’אצה, וח’ליני אורג’יכם אליום אנא כיף בחצ’רהא.
אחנא נבלש אול שי בסלק אללחמה, וענדנא כמיה מן אללחמה אלשקף, בנחטהא בהאלטנג’רה ומנרג’ע נצ’יף עליהא אלמטיבאת
עוד קרפה, בצלה, שוית היל ורק ע’אר וכמשה מן אלפל.
מנע’מרהן באלמי ומנח’ליהן עלא אלנאר חתא יסתווא.
בהדא אלוקת בדנא נקלי אלבאמיה. הלק פי נאס בקלוהא באלזית אלע’זיר, deep fry, בס אנא אפצ’ל אני אחט שוי מן זית זיתון, יעני תקריבן שי נצ כב בקלב אלקלאיה, ואקליהא עלא אלנאר חתא תתדבל שוי ותאח’ד היכה לון ד’הבי מן תחת.
ובחט מעהא תקריבן ראס מן אלתום אלחבוב, לאני בחב טעם אלתום בקלב אלטבח’ה תכון קויה.
ואלטעמה אלטיבה ואלאסאסיה בהד’י אלוצפה בתיג’י מן אלצוץ אלאחמר, צוץ אלבנדורה.
כרמאל היכ ענא תקריבן 4-5 חבאת בנדורה מתל מא הנן, נטחנהן כתיר מניח חתא יתחולוא לעציר.
והדי אלבאמיה, שופוא מא אחלאהא, כיף עם תתקלא, והאי אללחמה כמאן עם תנסלק, ואד’א לאחט’תו אנא כת’רת כת’יר אלמי תבע אללחמה, בסבב ואחד: לאנה בדי אלמרקה אללי בתטלע תאדיני לוצפת אליום ולוצפה ת’אניה רח נקדמהא הדא אלאסבוע כמאן ובדהא מרקת לחמה.
מן בעד מא חצ’רנא כל שי נוצל הלק לתטביק אלטבח’ה.
פי טנג’רה נט’יפה רח נחט אללחמה אללי סלקנאהא וצפינאהא מן אלמרקה, פוקהא רח נצ’יף אלבאמיה ואלתום אללי קלינאהן, ועציר אלבנדורה אללי טחנאה, חתא נח’לי אללון יטלע שוי אקוא רח נחט מעלקתין כבאר מן צלצת אלבנדורה כמאן.
עליהן רח נצ’יף תקריבן ליתר מן מרקת אללחמה אללי טלעת מענא מן אלסלק, מנחרכהן סוא כת’יר מניח ומנח’לטהן ומנח’ליהן עלא אלנאר חתא ינטבח’וא, ואח יאח’דוא תקריבן מן נצ סאעה ל 40 דקיקה חתא תסתוי חבת אלבאמיה.
מן בעד מא מרק 40 דקיקה תקריבן, ואכיד עלא נאר האדיה, רח נצ’יף מלעקה כבירה מן דבס אלבנדורה, והדי ח’טוה מן ענדי, בס תעמל touch כתיר טיב וטבען מא בדנא ננסא נחט מלח עלא חסב אלרע’בה, בס תקריבן מלעקה, מלעקה ונצ כבירה, בתכון כאפיה.
ואאח’ר ואהם שע’לה אללי מא פינא ננסיהא ואללי הי אלתקלאיה אללי רח נרג’ע נצ’יפהא אאח’ר שי עלא אלטבח’ה, במקליה פיהא זית או סמנה מא בתפרק, אנתו חטוא אללי בדכן איאה, רח נחט כמיה מן אלכזברה אלמפרומה נאעם ו 3-4 חבאת תום כמאן מהרוסין. מנקליהם סוא כתיר מניח, ומנרג’ע מנצ’יפהן או מתל מא בקולוא, מנטשהן פוק אלטבח’ה. מנעטיהא תקליבה סריעה למדת 5 דקאיק מכסימום עלא נאר ואטיה, ובתכון אלטבח’ה צארת ג’אהזה ענא. מנצבהא ומנקדמהא.
פי נאס בחבוהא יכלוהא חד אלרז, ופי נאס מעודין יאכלוהא באלח’בזה. מא בתפרק, פיכן תעמלוא אללי בדכן איאה.
ובס היכ ובתכון טבח’תנא ללילה צארת ג’אהזה.
ח’ברוני מין מנכן בחבהא להאי אלטבח’ה, ומין מנכן ביג’בר ולאדה יאכלהא, אמא כתיר מע’ד’יה,
ואעד’רוני עלא צותי אללי תע’יר שוי בסבב אלכריב, בס אלחמד אללה אנא הלק אחסן בכתיר.
בתמנא תג’רבוהא וצחתין ועאפיה ע קלבכן.
بامية ورزّ، يخنة البامية أو مرق البامية –
تختلف التّسمية من بلد لثانية، بسّ ولكن تعتبر من أهمّ وأشهر الطّبخات بالعديد من الدّول العربيّة.
كلّ السّتّات بتحضّرها على طريقتها الخاصّة، وخلّيني أورجيكم اليوم أنا كيف بحضّرها.
احنا نبلّش أوّل شي بسلق اللّحمة، وعندنا كميّة من اللّحمة الشّقف، بنحطّها بهالطنجرة ومنرجع نضيف عليها المطيّبات:
عود قرفة، بصلة، شويّة هيل، ورق غار وكمشة من الفلّ.
منغمرهن بالميّ ومنخلّيهن على النّار حتّى يستووا.
بهدا الوقت بدّنا نقلي البامية. هلّق في ناس بقلوها بالزّيت الغزير، deep fry، بس أنا أفضّل إنّي أحطّ شويّ من زيت زيتون، يعني تقريبًا شي نصّ كوب بقلب القلّاية، وأقليها على النّار حتّى تتدبّل شوي وتاخد هيكة لون ذهبي من تحت.
وبحطّ معها تقريبًا راس من التّوم الحبوب، لأنّي بحبّ طعم التّوم بقلب الطّبخة تكون قويّة.
والطّعمة الطّيّبة والأساسيّة بهذي الوصفة بتيجي من الصّوص الأحمر، صوص البندورة.
كرمال هيك عنّا تقريبًا ٤-٥ حبّات بندورة متل ما هنن، نطحنهن كتير منيح حتّى يتحوّلوا لعصير.
وهدي البامية، شوفوا ما احلاها، كيف عم تتقلّى، وهاي اللّحمة كمان عم تنسلق، وإذا لاحظتو أنا كثّرت كثير الميّ تبع اللّحمة، بسبب واحد: لأنّه بدّي المرقة اللّي بتطلع تقدّيني لوصفة اليوم ولوصفة ثانية رح نقدّمها هدا الأسبوع كمان وبدها مرقة لحمة.
من بعد ما حضّرنا كلّ شي نوصل هلّق لتطبيق الطّبخة.
في طنجرة نظيفة رح نحطّ اللّحمة اللّي سلقناها وصفّيناها من المرقة، فوقها رح نضيف البامية والتّوم اللّي قليناهن، وعصير البندورة اللّي طحنّاه، حتّى نخلّي اللّون يطلع شويّ أقوى رح نحطّ معلقتين كبار من صلصة البندورة كمان.
عليهن رح نضيف تقريبًا ليتر من مرقة اللّحمة اللي طلعت معنا من السّلق، منحرّكهن سوا كثير منيح ومنخلطهن ومنخليهن على النّار حتّى ينطبخوا، ورح ياخدوا تقريبًا من نصّ ساعة ل ٤٠ دقيقة حتّى تستوي حبّة البامية.
من بعد ما مرق ٤٠ دقيقة تقريبًا، وأكيد على نار هادية، رح نضيف ملعقة كبيرة من دبس البندورة، وهدي خطوة من عندي، بس تعمل touch كتير طيّب وطبعًا ما بدنا ننسى نحطّ ملح على حسب الرّغبة، بس تقريبًا ملعقة، ملعقة ونصّ كبيرة، بتكون كافية.
وآخر وأهمّ شغلة اللّي ما فينا ننسيها واللّي هي التّقلاية اللّي رح نرجع نضيفها آخر شي على الطّبخة. بمقليّة فيها زيت أو سمنة، ما بتفرق، إنتو حطّوا اللّي بدّكن ايّاه، رح نحطّ كمّيّة من الكزبرة المفرومة ناعم و ٣-٤ حبّات توم كمان مهروسين. منقليهم سوا كتير منيح، ومنرجع منضيفهن أو متل ما بقولوا، منطشّهن فوق الطّبخة. منعطيها تقليبة سريعة لمدّة ٥ دقايق مكسيموم على نار واطية، وبتكون الطّبخة صارت جاهزة عنّا. منصبّها ومنقدّمها.
في ناس بحبّوها يكلوها حدّ الرّزّ، وفي ناس معوّدين ياكلوها بالخبزة. ما بتفرق، فيكن تعملوا اللّي بدّكن ايّاه.
وبس هيك وبتكون طبختنا للّيلة صارت جاهزة.
خبّروني مين منكن بحبّها لهاي الطّبخة، ومين منكن بيجبر ولاده ياكلها، أمّا كتير مغذّية،
واعذروني على صوتي اللّي تغيّر شويّ بسبب الكريب، بسّ الحمد الله أنا هلق أحسن بكتير.
بتمنّى تجرّبوها وصحّتين وعافية ع قلبكن.
במיה עם אורז, נזיד במיה או מרק במיה –
השמות שונים בארצות השונות, אך זהו אחד התבשילים החשובים והמפורסמים ביותר במדינות ערב רבות.
כל הנשים מכינות אותו בדרך המיוחדת שלהן, אך הרשו לי להראות לכם היום איך אני מכין אותו.
נתחיל קודם כל עם בישול (הרתחת) הבשר. יש לנו בשר חתוך לחתיכות, אנו שמים אותו בסיר הזה ונוסיף לו תבלינים:
מקל קינמון, בצל, מעט הל, עלי דפנה (עָר) וקורט יסמין.
נכסה הכל במים ונשאיר על האש עד שיתבשל.
בזמן הזה נטגן את הבמיה. יש אנשים שמטגנים בשמן עמוק, אבל אני מעדיף לשים מעט שמן זית, כלומר בערך חצי ספל במרכז המחבת, ולטגן על האש עד שהיא מתרככת קצת ומקבלת ככה צבע זהוב מלמטה.
אני שם איתה שיני שום, כי אני אוהב שהטעם של השום בתוך התבשיל יהיה חזק.
הטעם הטוב והבסיסי במתכון הזה מגיע מהרסק האדום, רסק העגבניות.
לכן יש לנו 4-5 עגבניות טריות, נטחן אותן היטב עד שיהפכו לרסק.
זו הבמיה, תראו כמה היא יפה, איך היא מיטגנת, וזה הבשר שמתבשל, ואם שמתם לב שמתי הרבה מים עם הבשר, מסיבה אחת: כי אני רוצה שהמרק (הנוזלים) שיצא יספיק לי למתכון של היום ולמתכון נוסף שאציג אותו בהמשך השבוע, שגם מתבסס על מרק בשר.
אחרי שהכנו הכל נגיע לדרך הכנת התבשיל.
בסיר נקי נשים את הבשר שבישלנו וסיננו מהמרק, מעליו נוסיף את הבמיה עם השום שטיגנו ואת רסק העגבניות שטחנו, וכדי שהצבע יהיה חזק יותר נוסיף גם שתי כפות של רסק עגבניות (תעשייתי).
מעל נוסיף ליטר של מרק/נוזל הבשר שיצא מהבישול/הרתחה, נערבב היטב הכל ונשאיר על האש עד שיתבשלו, זה ייקח בין חצי שעה ל- 40 דקות. עד שהבמיה תתבשל.
לאחר 40 דקות בערך, וכמובן על אש נמוכה, נוסיף כף של רסק עגבניות, זהו מהלך שלי, אבל זה מוסיף טאץ’ טוב מאוד, וכמובן לא נשכח להוסיף מלח לפי הטעם, אבל כף, כף וחצי, יספיקו.
הדבר האחרון והחשוב ביותר שאסור לשכוח הוא ה- תקלאיה* אותה נוסיף בסוף לתבשיל: במחבת עם שמן או סמנה, זה לא משנה, שימו מה שאתם רוצים, נשים כוסברה חתוכה דק ו- 3-4 שיני שום כתושות. נטגן אותן יחד היטב ואז נוסיף אותן, או כמו שאומרים: נפזר אותן מעל התבשיל. נערבב במהירות במשך 5 דקות מקסימום על אש נמוכה, והתבשיל מוכן. נשים (“נמזוג”) אותו ונגיש אותו.
יש אנשים שאוהבים לאכול אותו לצד אורז, יש אנשים שרגילים לאכול אותו עם לחם. זה לא משנה, עשו מה שאתם אוהבים.
וזהו, התבשיל שלנו לערב זה מוכן.
ספרו לי מי מכם אוהב את התבשיל הזה, ומי מכם מחייב את ילדיו לאכול אותו, שכן הוא מזין מאוד,
וסלחו לי על קולי שהשתנה קצת בגלל השפעת, אבל תודה לאל עכשיו מצבי טוב בהרבה.
אני מקווה שתנסו אותו, בתיאבון ולבריאות!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* תִקְלַאיֶה تقلاية או: תַקְלִיַה تقلية הם מונחים שלא הצלחתי למצוא להם תרגום בעברית, גם לא באנגלית.
מדובר בשלב/רכיב בבישול הכולל תוספת של אלמנט תיבולי מטוגן לתבשיל קיים. אתם מכירים מונח עברי לדבר הזה?
מישהו מקורב לחיים כהן או לאסף גרניט?
=-=-=-=
גילוי נאות: כותב פוסט זה ממש לא מתחבר לבמיה…
מה זה בכלל במיה?
“במיה (שם מדעי: Abelmoschus esculentus, אבלמוסקוס נאכל) היא צמח מאכל ממשפחת החֶלמיתיים. במיה היא צמח חד-שנתי, המגיע לגובה של שני מטרים, העלים הם רחבים בגודל של 10 – 20 ס”מ. התרמילים נעשים ראויים לאכילה לאחר בישול.
הבמיה בעלת פרח צהוב הפורח רק יום אחד ולאחר מכן מתפתח פרי הבמיה מתחתיו.
מקורות הצמח
קיימת מחלוקת בין בוטנאים לגבי מקור הצמח. קבוצה אחת טוענת שמקורו מדרום אסיה בטענה כי שם נמצאים צמחים אחרים הנחשבים לאבות הפילוגנטיים של הצמח. קבוצה אחרת טוענת שהמגוון הגנטי של צמח הבמיה גדול באופן משמעותי באזור צפון-מזרח אפריקה (בעיקר אתיופיה של ימינו) ומוצאו שם”. (ויקיפדיה)
בפרסית קוראים לצמח באמיה باميه ובתורכית Bamya.
באנגלית קוראים לצמח Okra, Okro, Ochro או Ladies’ Fingers.
בצרפתית: Le Gombo.
בערבית ספרותית שם הצמח הוא אַבּוּ אלְמִסְכּ أَبُو المِسْك (אבי המושק).
בערבית תוניסאית, אלג’יראית וסודאנית השם הוא קַנַאוְיה قناوية, ובמרוקאית מלוּח’יה ملوخيّة או חַבֶּ אלְמִסְכֶּ אלְמֻע’דִ’י حبّ المسك المغذي (מושק מֵזין).
זה היה הפוסט ה- 1,662 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
