פורסם ב- 31.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בידיעה שרציתי לשתף.
אז מילת היום היא –
תַעְוִיצ’ (תעויד) تَعْوِيض וברבים תַעְוִיצַ’את تَعْوِيضات – פיצוי, תמורה, תוספת, גמול
לשמיעה:
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
במקרה נתקלתי בידיעה הבאה באתר קֻדְס:
15 ألف شاقل غرامة مالية بحق فلسطيني بسبب رفضه تعليم اللغة العربية لشرطي من الاحتلال
27.6.22
فلسطين المحتلة – شبكة قُدس: أصدرت محكمة إسرائيلية، قرارا بفرض غرامة مالية بحق معلم من الداخل الفلسطيني المحتل، كتعويض لشرطي من الاحتلال بقيمة 15 ألف شاقل.
وقال المعلم سليمان أبو صعلوك، إن شرطة الاحتلال رفعت ضده دعوى تعويض بسبب رفضه تعليم اللغة العربية لشرطي من الاحتلال يخدم في منطقة القدس المحتلة، متهمة إياه بـ”التمييز العنصري”.
وأضاف أبو صعلوك: رفضت الاستجابة لطلبة بتعليمه اللغة العربية المحكية عبر الزوم.
وأوضح، أن شرطي الاحتلال كان قد سجل له مكالمة هاتفية استند فيها إلى جملة قالها المعلم وهي: “آسف أنا لا أعلّم رجال شرطة ولا اتعامل معهم”.
وقال أبو صعلوك، إنه “يحق لشرطة الاحتلال قمع الفلسطينيين وإهانتهم، وتكسير أيديهم وأرجلهم وأسنانهم، وأن يدوسوا رقبتك وأن يشتموك بأقذر الشتائم وأن يمارسوا كل أحقادهم وعنصريتهم ضد الفلسطيني، أما الفلسطيني فلا يحق له حتى رفض تقديم خدمة”.
وبالمقابل، أطلق نشطاء حملة تضامنية مع المدرس سليمان أبو صعلوك، لجمع المبلغ الذي بلغت قيمته 15 ألف شاقل.
פלסטיני קיבל 15,000 שקל קנס בשל סירובו ללמד ערבית שוטר של הכיבוש
27.6.22
פלסטין הכבושה – רשת קדס: בית משפט ישראלי החליט להטיל קנס כספי בגובה 15,000 שקל על מורה מ”הַפְּנים” הפלסטיני הכבוש (הכוונה לשטחי ישראל בתוך הקו הירוק. שָלֵו) כפיצוי לשוטר של הכיבוש.
המורה סלימאן אבו צעלוכ אמר שמשטרת הכיבוש הגישה נגדו תלונה/תביעה לשם פיצוי בשל סירובו ללמד ערבית את השוטר מהכיבוש, שמשרת באזור ירושלים הכבושה, בהאשימה אותו ב”אפליה על רקע גזעי”.
אבו צעלוכ הוסיף: סירבתי לענות לתלמידים וללמד אותם ערבית מדוברת דרך הזום.
הוא הבהיר, כי השוטר של הכיבוש הקליט שיחת טלפון איתו, והוא הסתמך בה על משפט שאמר בה המורה: “אני מצטער, אך איננו מלמד שוטרים ואינני רוצה איתם קשר”.
אבו צעלוכ אמר ש”משטרת הכיבוש רשאית לדכא פלסטינים ולהשפיל אותם, לשבור את ידיהם, רגליהם ושיניהם, לדרוך על הצוואר שלך, לקלל אותך בקללות המלוכלכות ביותר ולהוציא את כל השנאה והגזענות שלהם נגד הפלסטיני, אבל הפלסטיני אינו רשאי לסרב לתת להם שירות”.
במקביל, פעילים פתחו בקמפיין הזדהות עם המורה סלימאן אבו צעלוכ לשם גיוס הסכום שהגיע ל- 15,000 שקל.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ע.ו.צ’ עוסק בתמורות ובפיצויים:
* הפועל עַאצַ’ عَاضَ בבניין הראשון או אַעַאצַ’ أعاض ברביעי – פיצה, גמל
* הפועל עַוַּצ’ عوّض בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – פיצה; החליף את- ב-
* תַעְוִיצִ’יּ تعويضيّ – חלופי; של פיצויים
* תַעְוִיצֶ’ אלִאחְ’תִצַאצ تَعْوِيض الاختصاص – תוספת מקצועית
* תַעְוִיצ’ נִהַאיַתֶ אלְחִ’דְמֶה تَعْوِيض نهاية الخدمة – פיצויי פיטורין; מענק סוף שירות
* תַעְוִיצֶ’ אלְאִקַאמַה تَعْوِيض الإقامة – קצבת אש”ל
* תַעְוִיצֶ’ אלְמַסְאוּלִיַּה تَعْوِيض المسؤوليّة – תוספת ניהול
* תַעְוִיצ’את חַרְבִּיַּה تَعْوِيضات حربيّة – פיצויי נזקי מלחמה
* אַצְ’רַאר תַעְוִיצִ’יַּה أضرار تَعْوِيضيّة – נזקים הניתנים לפיצוי
* מֻעַוִּצ’ معوِّض, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מפצה, גומל
* צַ’רַר לַא יֻעַוַּצ’ ضرر لا يُعوّض – נזק שאין לו פיצוי
* הפועל עַאוַצַ’ عاوض בבניין השלישי – פיצה
* הפועל תַעַוַּצַ’ تعوّض בבניין החמישי או אִעְתַאצַ’ اعتاض בשמיני או אִסְתַעַאצַ’ استعاض בעשירי – ביקש פיצוי; קיבל פיצוי
* אִסְתִעְוַאצ’ استعواض, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין העשירי – פיצוי; חידוש מלאי
* עִוַצ’ عِوَض – פיצוי, תמורה
* בִּדוּן עִוַצ’ بدون عِوض – בחינם, ללא תמורה
* עִוַצַ’ אַן- عِوضَ أن- – במקום ל-
* עִוַצַ’ן عِوضًا – בתמורה ל-, כפיצוי ל-
* אַלְעִוַצ’ בִּסַלַאמְתַכּ العوض بسلامتك – האל יברכך (נאמר במקרה מוות. מיל’: הפיצוי בבריאות/שלמות שלך)
* עַלֵיה אֶלְעִוַצ’ וּמִנֹּה אלְעִוַצ’ عليه العوض ومنّه العوض – רק האל יכול לפצות על האבדה (נאמר במקרה מוות)
* אַעְוַאצ’ أعواض או מַעוּצַ’ה معوضة – תמורה, פיצוי. מעוצ’ה הוא גם שם משפחה תימני, כמו במקרה של הזמר בועז מעודה
* אַללָּה יְעַוֶּצ’ עַלֵיכּ الله يعوّض عليك – אללה יפצה אותך (על ההוצאה. נאמר מהמוכר לקונה)
הקורא מרק שוף מגיב מקצועית בהקשר הסיפור שהובא בהתחלה:
תעויצ’את בדון את’באת אלצ’רר تعويضات بدون إثبات الضرر – פיצויים ללא הוכחת נזק (למרות שבמקרה הזה הם על רק אפליה)
אולי בכלל: תעויצ’ תאדיבי تعويض تأديبي (פיצויים לדוגמה)
=-=-=-=
במהלך איסוף החומר לפוסט נתקלתי במונח: מְעַוַּצִ’ין חֵ’יר مْعَوَّضِين خير עם צורת הבינוני הפעול של הבניין השני (מיל’: מפוצים [ל]טוב), אך לא ידעתי איך לתרגם אותה. מה עושים במקרה כזה? פונים (שוב) לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, ובו, תוך שעות ספורות, קיבלתי את ההסברים הבאים:
סלמא האדי: (הביטוי נאמר) כשמאבדים משהו.
מצטפא דאוד ע’אנים: כשתורמים או עוזרים לנזקקים.
מוחמד בסול: כשמשלמים למישהו. ואז ענו לו: זה נכון בלי המילה ח’יר. אם המילה ח’יר מופיעה זה רק בנסיבות עצובות.
עלאא’ עקיל: בעת אובדן עצום… או נתינת כסף הצד שאתה מעביר לו את התשלום הוא מטעם נימוס אומר זאת או כל אובדן סביר אשר ניתן לעגל פינות לחיזוק או מטעמי נימוס.
פדאא’ סואעד: נשים זקנות בחברה הערבית הפטריארכלית משתמשות בביטוי: ״الله يعوض عليكِ بولد״ לאישה היולדת בנות. סוג של נחמה כזו 
ראניא עבדאללה:
عند فقدان شيء: معوّض خير
عند فقدان الامل: عَوَضَك على الله
عند الشراء ودفع المال، يقول البائع: مْعَوَّضين (يعني الله يعوضك غيرهم)
للتعبير عن انه انسان مجنون او غبي: العَوَض على الله فيه
כשמאבדים משהו: מעוצ’ ח’יר
כשמאבדים תקווה: עוצ’כ עלא אללה
בזמן קנייה ותשלום כסף, אומר המוכר: מעוצ’ין (כלומר שאלוהים יפצה אותך עם כסף אחר)
כדי לתאר שמישהו משוגע או טיפש: אלעוצ’ עלא אללה פיה
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=
חברי הקורא עובדיה מזרחי הזכיר לי פסקה ששכחתי:
עַוַצ’ عوض, חלופה, מחליף, הוא גם שם פרטי של גבר או שם משפחה.
רבים מכירים, למשל, את:
“מירא אנור עווד (בערבית: ميرا أنور عوض, תעתיק: מירא אנור עוצ’; נולדה ב-11 ביוני 1975) היא זמרת, שחקנית, מנחת טלוויזיה, מלחינה ופזמונאית ערבייה-ישראלית. […]” (ויקיפדיה)
ושימו לב לא להתבלבל עם שם שנשמע דומה, אך אין קשר ביניהם: עַוַּאד عَوّاد, במלרע, עם דלת בסוף.
זה היה הפוסט ה- 1,790 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
