פורסם ב- 2.9.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
קַנִּינַה قنّينة וברבים קַנִאנִי قناني (קַנַאנִן قنانٍ) או קַנַאנִיּ قنانيّ – בקבוק; צנצנת, כד, מכל
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
גם היום נצפה בסרטון של יקיר-דף בהתהוות:
ashrafmasarwi
Ashraf_almoalem
יא אח שלי 
أخ شيلي
أخ شيليשמו אשרף מַצַארְְוֶה, או כפי שהוא גם מכנה את עצמו: אשרףֶ אלְמֻעַלֶּם (אשרף הבוס)
יש לו כבר מעל 64,000 עוקבים (בחודש מאי היו לו “רק” 41,000). הוא פרסם מאות סרטונים, מהם ניתן להסיק שהוא גר בגליל.
בסרטון הנוכחי הוא אף לובש חולצה של “כתר פלסטיק” – ייצור
הסרטון התפרסם ב- 3.7.22, וזו לשונו:
בתערפוש תעידוא
بتعرفوش تعيّدوا
אתם לא יודעים לחגוג
פי ענא שבאב לילת עיד אלאצ’חא בידורוא, יח’אבטוא ע אלשוארע ויסכרוא ויח’מרוא ויפארכוא באלסיארה.
הסה היכ מפהום אלעיד ענא? מפארכה ע אלשוארע?
בדל מא בתצ’חי בח’רוף בתצ’חי בחיאתכ?
בעדין, תעאל להון, מן וינתא בתשרב אנת? אבוכ זלמה חאג’ ביוקף באלצף אלאול. ואנת דאיר תסכר ותח’מר, תרג’ע באלליל יא מקתול יא מטח’וח’ יא צ’ארב חדא יא מחבוס יא מאסככ אלבוליס? לויש?
שו, לילת ראס אלסנה הו? עיד אלאצ’חא, עאלדינאה, אקעד מע עילתכ, אנבסט, אשוי לכ סיח’ין לחמה, אטלעוא, טש, זור אלקראיב.
לאזם תעמל מסרחיה ותפרג’י אלעאלם ע חאלכ יעני באלשארע באלאוכתאפיא? תקעד תח’מס עלא אלדואר? ותכסר קנאני?
מן וינתא פי ענא באלאעיאד משרוב אחנא? חתא אליהוד ואלמסיחיה, ענדהן אעיאד הם בישרבוא, מא ביסכרוא. אנת לאזם תסכר? אלרוס אללי ביסכרוא!
בהדלת חאלכ ובהדלת אלדניא, ובהדלת.
תעזוב, כל עיד לאזם נודע 4-5 ע אלשוארע ועלא אלהמג’ן ועלא אל, ובימותוא באשיאא’ תאפהה?
תעזוב, אין לך מזל בחיים אתה, יא אח’ שלי!
في عنّا شباب ليلة عيد الأضحى بيدوروا، يخابطوا ع الشّوارع ويسكروا ويخمروا ويفاركوا بالسّيّارة.
هسّه هيك مفهوم العيد عنّا؟ مفاركة ع الشّوارع؟
بدل ما بتضحّي بخروف بتضحّي بحياتك؟
بعدين، تعال لهون، من وينتى بتشرب انت؟ أبوك زلمة حاجّ بيوقّف بالصّفّ الأوّل. وانت داير تسكر وتخمر، ترجع باللّيل يا مقتول يا مطخوخ يا ضارب حدا يا محبوس يا ماسكك البوليس؟ لويش؟
شو، ليلة راس السّنة هو؟ عيد الأضحى، عالدّيانة، اقعد مع عيلتك، انبسط، اشوي لك سيخين لحمة، اطلعوا، طشّ، زور القرايب.
لازم تعمل مسرحيّة وتفرجي العالم ع حالك يعني بالشّارع بالأوكتافيا؟ تقعد تخمّس على الدّوّار؟ وتكسّر قناني؟
من وينتى في عنّا بالإعياد مشروب احنا؟ حتّى اليهود والمسيحيّة، عندهن أعياد هم بيشربوا، ما بيسكروا. انت لازم تسكر؟ الرّوس اللّي بيسكروا!
بهدلت حالك وبهدلت الدّنيا، وبهدلت.
תעזוב، كلّ عيد لازم نودّع ٤-٥ ع الشّوارع وعلى الهمجن وعلى ال، وبيموتوا بأشياء تافهة؟
תעזוב, אין לך מזל בחיים אתה, יא אח’ שלי!
יש אצלנו צעירים שבערב חג הקורבן מסתובבים, משתוללים* ברחובות/בכבישים, משתכרים ועושים “חרכות” עם המכונית**.
עכשיו, זו משמעות החג אצלנו? “חרכות” בכבישים?
במקום להקריב כבש אתה מקריב את החיים שלך?
חוץ מזה, בוא לפה, ממתי אתה שותה? אבא שלך אדם דתי מהשורה הראשונה. ואתה מסתובב ומשתכר, חוזר בלילה הרוג או ירוי או מכה מישהו או עצור או שהמשטרה עצרה אותך. למה?
מה, זה ערב השנה החדשה? זה חג הקורבן, חלק מהדת, שב עם משפחתך, תיהנה, צלה לך שני שיפודי בשר, צאו, תסתובב, בקר את הקרובים.
אתה חייב לעשות הצגה ולהראות לעולם את עצמך בכביש עם ה(סקודה) אוקטביה? נוסע במעגלים בכיכר***? ושובר בקבוקים?
ממתי שותים אצלנו בחגים? אפילו היהודים והנוצרים, הם שותים בחגים שלהם, אבל לא משתכרים. אתה חייב להשתכר? הרוסים הם אלה שמשתכרים!
ביישת את עצמך ואת העולם כולו, ביישת-
תעזוב, בכל חג אנו נפרדים מ- 4-5 בכבישים ו(מהתנהגות) ברברית, והם נהרגים משטויות.
תעזוב, אין לך מזל בחיים אתה, יא אח שלי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* את הפועל ח’אבט בבניין 3 לא הכרתי, והוא אינו מופיע בשום מקום. מה עושים במקרה כזה? פונים ל”מושיע”, ידידי אמג’ד עתאמנה, שכתב: “מכֶּה” בכבישים, דופק. משתולל. يخبط السيارة = עושה תאונת דרכים, אפשר לפרש דופק את הרכב.
** את הפועל פארכ בבניין 3 לא הכרתי, וגו’. כותב אמג’ד: עושה חרקות = Drifting. يفرك = משפשף (את הצמיגים בכביש).
*** את הצירוף ח’מס עלא אלדואר לא הכרתי, וגו’. כותב אמג’ד: עושה עיגולים בכיכר בצורת חמש = ٥ (הספרה חמש בערבית נראית כמו עיגול. וזה יופי של דימוי, לדעתי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
התבקשנו להתייחס ליחס בין קאנון הערבי לשם התואר קָנוֹני.
אז מילת היום היא קַאנוּן قانون וברבים קַוַאנִין قوانين – חוק, או תקנה, דין
* קַאנוּנִיּ قانونيّ עם יוד ההתייחסות של שמות תואר בסוף – חוקי
* עַ’יְר קַאנוּנִיּ غير قانونيّ – בלתי חוקי
* קאנון, אגב, הוא גם כלי נגינה מזרחי, ממשפחת כלי הפריטה
השורש שלנו היום הוא ק.נ.ן, בגזרת הכפולים הוא עוסק בחוקים ובמשפט, אך גם בבקבוקים. השורש המקביל בעברית עוסק בציפורים: קינון וקִנִּים.
הדף “בלשנות יהודית” האיר את עיניי לקשר הברור בין קנינה, בקבוק, ל- קנקן בעברית.
* קַנַּנַ قنّن, הפועל בבניין השני – חוקק חוק, הקציב, הגביל כמות
* קַנִּינַה قنّينة וברבים קַנִאנִי قناني – בקבוק, בעיקר במדוברת, אך גם בספרותית, מסתבר
* קַנִּינֵת עֶ’אז قنينة غاز – בלון גז
* בִּאלְקַנִּינַה بالقنينة – “בפנים”, בתוך הכלא
אבל הדבר המעניין היום הוא הקשר לשם התואר קנוני, עליו נשאלנו.
אז קנוני בא מ- קָנון, שהיא בכלל מילה יוונית, מה שגורם לי לחשוב, שה- קאנון הערבי כלל אינה מילה מקורית, כי אם מושפעת מהיוונית (יש אין ספור דוגמאות כאלה, ולא, אין כאן השפעה הפוכה: הערבית המאוחרת יחסית לא השפיעה על היוונית הקדומה).
קָנוֹן הוא:
1. חוקה בעניין מסוים, שנקבעה על ידי ראשי הכנסייה
2. מערכת ספרים שהוכרה קדושתם ונכנסו לאסופת כתבי הקודש
3. מערכת דעות או כללים קבועים
4. סגנון שירה מוזיקלי, בו כל קול שר אותה מנגינה אך מתחיל באיחור קבוע אחרי הקול הקודם לו (כולם להתחיל לשיר עכשיו, ברוח חג חנוכה החולף, את “מי ימלל גבורות ישראל”).
שמישהו יביא לי סופגניה, השיר הזה עשה לי חשק, למרות שחנוכה מאחורינו…
לפי מילונים אטימולוגיים, המקור של תותח canon בשפות אירופאיות הוא כנראה המילה העברית (ודומותיה השמיות) קנה! וזה הגיוני מאוד, שכן לתותח יש קנה!
כתב אריאל אואזיס:
הקאנון- חוק ביוונית בא מ Kane, כמו קנה בעברית או Cane באנגלית, אשר היה משמש למדידת אורכים ולקביעת החוק.
יהודה כץ:
מוויקיפדיה:
[הסולטאן] סולימאן המפואר בפי אנשי אירופה או “הסולטאן סולימאן המחוקק” (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; בטורקית עות’מאנית: السلطان سليمان القانوني).
יהודה גם הוסיף את:
בלתי חוקי: ע’יר קאנוני, ח’ארג’ אלקאנון غَيِرُ قانونِيّ، خارِجُ الْقانون
החוק קובע ש-: ינצ אלקאנון עלא- يَنُصُّ الْقانون عَلى-
הפרה של החוק: אנתהאכ אלקאנון إنْتِهاك لِلْقانون
הצעת חוק: משרוע קאנון مَشْروعُ قانون
חוק הגנת הצרכן: קאנון חמאית אלמסתהלכ قانونُ حِمايةِ الُمُسْتَهْلِك
חוק עזר: קאנון מסאעד قانون مُساعِد
חוקי התנועה: קואנין אלסיר قَوانينُ السَّيْر
יועץ משפטי: מסתשאר קאנוני مُسْتَشار قانونِيّ
עבר עבירה, עבר על החוק: ח’אלף אלקאנון خالَفَ الْقانون
קוורום Quorum, מניין חוקי: נצאב קאנוני نِصاب قانونِيّ
איור: Daniel Spacek
זה היה הפוסט ה- 1,818 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
