מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון.
אז מילת היום היא –
מֻקַדַּס مُقَدَّس – קדוש , מקודש, טהור
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/kZSdo
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
נתקלתי בסרטון הבא מדף פייסבוק:
حي الشيخ جراح – Sheikh Jarah
שכונת אלשיח’ ג’ראח (שמעון הצדיק)
לדף יש מעל 23,000 עוקבים.
הכתוב לצד הסרטון, שפורסם בחצות 10.4.23:
بمبادرة من لجنة حي الشيخ جراح وعلى نفقة اهل الحي تم اعداد افطار عائلي اليوم الاحد ٢٠٢٣/٤/٩ حيث ساهمت مجموعة من عائلات حي الشيخ جراح بتحضير الطعام وتقديمه للصائمين في جو عائلي بهيج ساده المودة والالفة
وعليه تتقدم لجنة الحي بالشكر للعائلات الذين ساهموا في اعداد الطعام وتغطية تكاليفه والشكر ايضا لشباب حي الشيخ جراح الذين اشرفوا على ترتيب وتنظيم هذا النشاط المميز والناجح والذي حضره ايضا عدد من الضيوف المقدسيين
כיוזמה של ועדת שכונת אלשיח’ ג’ראח ובמימון של תושבי השכונה הוכנה ארוחת שבירת צום משפחתית היום, יום א’ ה- 9.4.2023, כאשר כמה משפחות מהשכונה השתתפו בהכנת האוכל והגשתו לצמים באווירה משפחתית עליזה, שאפפה אותה חברות וידידות.
לכן ועדת השכונה מודה למשפחות שהשתתפו בהכנת האוכל ובכיסוי עלויותיו. תודה גם כן לצעירי השכונה שפיקחו על ארגונה של הפעילות הייחודית והמוצלחת הזו, שנכחו בה גם אורחים ירושלמים (שאינם מהשכונה).
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
בַּיְתֶ אלְמַקְדֶס بَيْت الْمَقْدِس – ירושלים
שמה הערבי המלא של ירושלים הוא אַלְקֻדְסֶ אלשַּרִיף القدس الشّريف – “הקְדֻשָּה המכובדת או הקודש המכובד”, אם נתעקש לתרגם מילולית.
אגב, בתורכית שמה של העיר הוא Kudüs.
בפוסט המקורי סיפרתי בהרחבה מה דעתי על השם “אורשלים”. כבר פרסמתי את התוכן הזה פעמים רבות. אז מי שמעוניין לקרוא מוזמן להיכנס לפוסט המקורי, וגם לעיין שם בתגובות מלומדות רבות של קוראים.
=-=
שם פחות מוכר של העיר הוא בַּיְתֶ אלְקֻדְס بيت القُدس – בית הקדוּשה/הקודש.
אבל התכנסו היום בגלל השם בֵּיתֶ אלְמַקְדֶס, שהוא פשוט תרגום ישיר, אפילו פונטי, של המונח העברי “בית המִקְדָש”.
בספרותית מוקפדת ההגיה היא מַקְדִס, אך למרבה הפליאה יש גם מי שמבטאים מַקְדַס (הגיה שלפי המילונים אינה נכונה).
עוד עניין חשוב:
ירושלמי, תושב העיר, בערבית, לרוב אינו “קֻדְסִיּ”, כפי שהיינו מצפים, כי אם… מַקְדִסִיּ مقدسي (וברבים מַקְדִסִיִּין مقدسيّين או מַקַאדְסֶה مقادسة), שם תואר שנגזר מהשם בית אלמקדס. הצורה קדסי קיימת, אבל פחות.
בית אלמקדס הוא גם שם המתייחס, בהשאלה, לארץ ישראל כולה.
ישנם ארגונים סלפיים קיצוניים שמציינים בשמם, כפי שמיד נראה, את המונח בית אלמקדס.
נעיין בשלושה מִקְטעי-ערכים מויקיפדיה:
“מאז תחילת התקופה המוסלמית בארץ ישראל, שומרו שמות המקומות בארץ, בתעתיק ערבי, כפי שהיו. כך גם לגבי הר הבית, אשר נקרא מאז התקופה המוסלמית הקדומה ועד לתחילת המאה ה־20 “בית אל מקדס” (ערבית: بيت المقدس), כאשר המונח מתייחס לאזור התחום בחומות משלהי ימי הבית השני. שם נוסף הוא “אל־חרם א־שריף” או “אל־חרם אל־קודסי א־שריף” (ערבית: الحرم القدسي الشريف, תעתיק מדויק: אל-חַרַם אל־קֻדְסי א־שַריף. תרגום: המתחם הקדוש הירושלמי המכובד). בחלק מהתקופה המוסלמית הקדומה ומאז שנות ה־90 של המאה ה־20, ומסיבות פוליטיות, החלו הערבים לקרוא גם למתחם כולו מסגד אל־אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ’ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ־מַסְגִ’ד אלְ־אַקְסָא, משמעות השם: “המסגד הרחוק ביותר” או “המסגד הקיצון”), על שם המבנה שבדרום ההר, הקרוי בשם זה.
הידיעות לשם הערבי הקדום “בית אל מקדס” הן רבות, למשל, ספרו של קונרד שיק אודות הר הבית. קונרד שיק היה אדריכל, ארכאולוג ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני. שיק, שחי תקופה בירושלים, היה ידוע כאדריכל וסייע בבנייה ושיקום של שכונות ומבנים רבים. שיק היה ה”לא־מוסלמי” היחיד שהוזמן לעלות להר הבית על מנת לבצע עבודות בינוי ושחזור נרחבים במבנים השונים שבהר הבית. שיק השכיל לנצל את הגישה שניתנה לו כדי לחקור לעומק את מתחם הר הבית, תוך עריכת מחקר מרחב ומיפוי של האתר. אחד מתוצרי מחקר זה (מלבד דגמי הר הבית המפורטים שיצר) הוא הספר Beit El Makdas, שיצא בשנת 1887. את השם “בית־אל־מקדס”, קיבל שיק, מטבע הדברים, מהערבים עצמם, אשר שימרו את שמו המקורי של האתר (כפי ששימרו שמות של אתרים אחרים בארץ ישראל).
בתחום מתחם הר הבית ישנם מספר אתרי משנה וביניהם: המסגד בחלקו הדרומי של המתחם – מסגד אל־אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ’ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ־מַסְגִ’ד אלְ־אַקְסָא, משמעות השם: “המסגד הרחוק ביותר” או “המסגד הקיצון”), ומבנה “כיפת הסלע” (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח’רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ’רַה; נקראת לעיתים “כיפת הזהב”), בעל כיפת הזהב הניצב מעל אבן השתייה, במרכזו ובפסגתו של הר הבית.
המונח היהודי בערבית מכונה “גַ’בָּל אלהַיְכָּל” (“הר המקדש”)”.
=-=-=-=
“המדינה האסלאמית – מחוז סִינַי (בערבית: الدّولة الإسلاميّة – ولاية سيناء: הגיית השם בעברית: אַדַּוְּלַה אלאסלמיה – וִלַאיַת סַינאא’), הידוע גם בשמו הקודם אַנְצַאר בית אל-מקדִס (בערבית: أنصار بيت المقدس, תרגום: “נאמני ירושלים”), הוא ארגון טרור וג’יהאד סַלַפי המהווה את שלוחת המדינה האסלאמית בחצי האי סיני. מנהיגו בפועל הוא אבו אוסאמה אל-מסרי.
הארגון החל לפעול מאז החלה ההפיכה במצרים נגד שלטון חוסני מובארכ בפברואר 2011. […]”
=-=
“מועצת השוּרא של לוחמי הג’יהאד בסביבות ירושלים (בערבית: مجلس شورى المجاهدين في أكناف بيت المقدس; תעתיק: מג’לס שורא אל-מג’אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס) היא אחד הארגונים הבולטים ביותר של הג’יהאד הסלפי בחצי האי סיני, אף שמנהיגיה פעלו תקופות ארוכות מרצועת עזה.
[…]”
=-=-=-=-=
השורש הערבי ק.ד.ס, בדיוק כמו מקבילו בעברית ק.ד.ש, עוסק בקדושה:
* הפועל הספרותי קַדֻסַ قَدُسَ בבניין הראשון וגם תַקַדַּסַ تقدّس בבניין החמישי – התקדש; היטהר
* קֻדְס قُدْس או קֻדֻס قُدُس וברבים אַקְדַאס أقداس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קודש, קדוּשה (קְדֻשָּׁה); ברכה
* רוּחֶ אלְקֻדְס روح القدس – רוח הקודש (בנצרות)
* חַטִ’ירַתֶ אלְקֻדס حظيرة القدس – (אחד משמותיו באסלאם של) גן עדן
* קֻדְסֶ אלְאַקְדַאס قدس الأقداس – קודש הקודשים
* קֻדְסִיַּה قدسيّة – קדוּשה
* קַדַאסַה قداسة, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – קדושה, קודש, טוהר; תואר כבוד לאנשי דת
* קַדַאסַתֶ אלְבַּאבַּא قداسة البابا – הוד קדושתו האפיפיור
* הפועל קַדַּסַ قدّس בבניין השני – קידש, הפך משהו לקדוש (בהקשרים מסוימים גם קידש על יין, אך ביהדות, למשל, לא באסלאם!), בירך, הילל; העריץ; הקדיש עצמו; ביקר בירושלים; קיים תפילה או מיסה נוצרית
* תַקְדִיס تقديس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קידוש (הפיכת משהו לקדוש)
* מֻקַדֶּס مقدِّس, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נזיר; נוצרי שביקר בירושלים (מיל’: מְקַדש)
* מֻקַדַּס مقدَّس, בצורת הבינוני הפעול – קדוש, מקודש, טהור
* מֻקַדַּסַאת مقدّسات, ברבים – דברים או מקומות קדושים
* אַלְכִּתַאבֶּ אלְמֻקַדַּס الكتاب المقدّس – התנ”ך; בנצרות: התנ”ך והברית החדשה
* אַלְמַגְ’מַעֶ אלְמֻקַדַּס المجمع المقدّس – הסינוֹד הקדוש (סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל. מקור המילה במונח היווני שמשמעותו “אספה” או “מפגש”, דומה במשמעותו לביטוי הלטיני “Concilium” (“קונקיליום” או “קונציליום”) […]. (ויקיפדיה)
* אַלְאַרְצֶ’ אלְמֻקַדַּסֶה الأرض المقدّسة – ארץ הקודש, ארץ ישראל
* אַלְאַמַאכֶּנֶ/אַלדִּיַארֶ אלְמֻקַדַּסֶה الأماكن/الدّيار المقدّسة – המקומות הקדושים, האדמות הקדושות. כינוי עברי-יהודי במקור לארץ ישראל, שעבר לנצרות והגיע גם לאסלאם. The Holy Land
* אַלְבַּיְתֶ אלְמֻקַדַּס البيت المقدّس – ירושלים (מיל’: הבית הקדוש)
* מַקְדִס مَقْدس, במשקל המקומות, היא חלק מביטוי היום – מִקְדָש; מקום קדוש
* קֻדַּאס قُدّاس – מיסה, טקס דתי נוצרי; תפילת אשכבה, אזכרה למת
* קֻדַּאס וַגֻ’נַּאז עַן רוּח- قدّاس وجنّاز عن روح- – תפילה לעילוי נשמתו של- (בנצרות)
* קֻדּוּס قُدُّوس – קדוש, מקודש; אחד מכינויו של אללה באסלאם
* קִדִּיס قِدّيس – אדם קדוש בנצרות, חסיד, צדיק
* אֶלְקֻדְסֶ אלְקַדִימַה القدس القديمة – העיר העתיקה בירושלים, נקראת גם אֶלְבַּלְדֶה אלְקדימה البلدة القديمة
* אִדַ’אעַת צוֹתֶ אלְקֻדְס إذاعة صوت القدس – רדיו ירושלים, בגרסה הערבית שלו (מיל’: רדיו קול ירושלים)
* סֶַרַאיַא אלְקֻדְס سرايا القدس – פלוגות ירושלים (הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי)
* גַ’אמִעַתֶ אלְקדס جامعة القدس – “אוניברסיטת ירושלים”, שהקמפוסים שלה נמצאים באבו דיס ואלבירה. ונא לא להתבלבל עם גַ’אמִעַתֶ אלְקֻדְסֶ אלְמַפְתוּחַה جامعة القدس المفتوحة, שהיא האוניברסיטה הפתוחה גרסת ערביי איו”ש והרצועה, והיא האוניברסיטה הגדולה ביותר באזורים אלה. משרדיה הראשיים נמצאים דווקא בעיר ראמאללה
* לַגְ’נֶת אִנְקַאדֶ’ אלְקֻדְס لجنة إنقاذ القدس – הועדה להצלת ירושלים (גוף שנלחם בשליטה הישראלית בירושלים ובייהוד העיר)
* מַסְאוּל מִלַפّ אלְקֻדְס مسؤول ملفّ القدس – מחזיק תיק ירושלים (ברָשות. מעמד מקביל לשר)
ואנחנו כבר מכירים פה את-
הסופר המצרי אִחְסַאן עַבְּדֶ אלְקֻדּוּס إحسان عبد القدّوس, ש- “היה סופר, עיתונאי והוגה דעות מצרי ועורך בעיתונים “אל-אח’באר” ו”אל-אהראם”. ידוע בכתיבתם של רומנים רבים שעובדו לסרטים” (הציטוט מויקיפדיה)
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מחוז אל-קאדִסִיָּה (בערבית: محافظة القادسيّة) הוא מחוז בעיראק, הנמצא במרכז המדינה ובירתו היא א-דיוואניה. המחוז נוצר בשנת 1976. כיום, מרבית אזרחי המחוז הם שיעים”. (שם)
הוסיף חברי הקורא רון ארטשטיין:
אכן, قدّس (פועל בבניין שני) בערבית יהודית זה ערך קידוש, וגם אמר קדיש.
הנה למשל סידור סעדיה גאון מסביר את החובה לערוך קידוש בבית גם למי שכבר שמע קידוש בבית הכנסת (עמוד קט״ו): ואד׳א צאר כל ואחד אלי מנזלה אן כאן קד קדס פי אלכניסה אם לא פלא בד לה מן אן יקדס פי מנזלה… ובמקום אחר הוא משתמש באותו פועל לציין את אמירת הקדיש ע״י שליח הציבור (עמוד ל״ט): …ויג׳לסון ויקולון ד׳לך ויקדס יתגדל כמא וצפנא… (סידור רב סעדיה גאון בעריכת ישראל דודזון, שמחה אסף, ויששכר יואל)
צילום: Marek Piwnicki
התמונה – לאווירת קדושה כללית.
זה היה הפוסט ה- 2,068 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
