מרחבא

שלום לכולם,

לפני שנתחיל, אני רוצה להציג בפניכם יוצר קומי סופר-מוכשר לשיטתי, שמעולם לא שמעתי עליו. נתקלתי בו במקרה בפייסבוק.
הוא במקור מקומי, מאזורנו (לא יודע בדיוק מאיפה, אולי מרצועת עזה), שחי בארה"ב ומדבר אנגלית מושלמת. הוא יוצר סרטונים קומיים שחלקם פשוט גאוניים.

שמו אַנְוַר גִ'יבַּאוִי Anwar Jibawi أنور جيباوي

וזה דף פייסבוק שלו, עם לא פחות מ… 25 מיליון עוקבים.

https://www.facebook.com/anwar

=-=-=-=

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

בִּתְוִגּ' וַגּ' بِتْوِجّ وَجّ – מבריקה, נוצצת (מניקיון)

את הביטוי הזה הכרתי לא מזמן בזכות חברתי רעות כהן.
הוא נאמר על חפצים שיכולים לבהוק, לנצנץ, לקרון. במקור זה שם תואר של אש.
מבחינה דקדוקית, יש בו מבנה של מושא פנימי (מַפְעוּל מֻטְלַק).

=-=

עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק הירדני הפופולארי:

Roya Comedy – رؤيا كوميدي

כותרת הסרטון, שהוא קטע מסדרה:

تخيلوا تتبدل الأدوار؟ 

תארו לכם שהתפקידים מתחלפים?

הסרטון מרפרר לסצנה מוכרת מאוד בעולם הערבי: כאשר הורי החתן באים לבקש את יד הכלה מהוריה בביתה של הכלה.
בסרטון הזה הורי הכלה האסרטיבית באים לבקש את יד החתן מהוריו ובביתו, והחתן הוא גבר מתוסבך, מופנם וביישן, על גבול הנשי.
כל התפקידים החברתיים הקלאסיים בקטע הוחלפו בצורה נאה ומצחיקה (אותי, לפחות).
לשיטתי, הקטע הזה פשוט נפלא הן מבחינת הערבית הקולחת שבו והן מבחינת התוכן.

– אהלא וסהלא, אהלין
– הלא ביכי, יא אח'תי, אללה יסעדכם, יא רב. אסמעי ת אחכי לכ, יא אם האני: אחנא דאח'לין מן אלבאב, ובנתנא, אסמ אללה עליהא, כל יום בתרוח בתע'סל האלסיארה פי האלמשחמה. ושאפת אבנכם, ביע'סל אלהא אלסיארה כל יום, מן ג'וא ומן ברא, ויבטלעהא בתוג' וג'. בצראחה, חכת לי אנה אידה נט'יפה, ומא שאא אללה עליה מרתב. מש בס היכ, וסמעתכם זי אלמסכ. ובנתנא, אסם אללה עליהא, בתשתע'ל, ומעהא סיארה וקאדרה תפתח בית, ותעיש, ואחלא עישה!
– אהלא וסהלא, נורתו! הו אלמצ'בוט, מא אח'ביש עליכי, יא אח'תי, אחנא ואללה כל יום ביג'י לאבננא ערוס, ואללה, כל יום בינדק באבנא. בס הו מענד ומצ'טרב שויה. אלמצ'בוט, הו זמאן כאן יאח'ד חבוב ללאצ'טראב אלנפסי, בס בטל. מש בטל, יא אבו האני?
– הלק בטל
– בטל. יעני ואלואחדה שו בדהא ע'יר אלסתרה לאבנהא? ואד'א, יא חביבתי, אנתו בינכם כהרבאא' 3-4 פאז, ליש לא יעני? אחב מא ע קלבנא ואללה
– ואללה שופוא: אבננא, ואחנא עארפינה. עמרה מא רוח ע אלדאר צאחי. דאימן דאיח', מן אלשע'ל!
– בדה ישתע'ל – ישתע'ל. בדה יקעד באלבית ויכנכן וירבי האלולאד – כמאן הו חר
– באללה, הו אלנצ'ו, וינה? ח'לינא נשופה, מא שאא אללה עליה!
– אה? יאבא, יא האני, האת אלשאי, יא חביבי!
– אללהמ צלי עלא סידנא מחמד!
– שו אעמל?
– צ'יף מרת עמכ, ימא!
– תפצ'לי!
– מא שאא אללה! אללהמ צלי עלא סידנא מחמד! האת אלצחן, יא חביבי, האת. מא שאא אללה עלא האלקסמאת! מברומאת ברם!
– צ'יף ח'טיבתכ, יא מאמא!
– שאיפה, יא מאמא, מא אחלאה? כל בנאת מעהד אלח'יאטה מיתין עליה!

– أهلا وسهلا، أهلين
– هلا بيكي، يا اختي، الله يسعدكم، يا ربّ. اسمعي ت أحكي لك، يا أمّ هاني: احنا داخلين من الباب، وبنتنا، اسم الله عليها، كلّ يوم بتروح بتغسل هالسّيّارة في هالمشحمة. وشافت ابنكم، بيغسل الها السّيّارة كلّ يوم، من جوّا ومن برّا، ويبطلّعها بتوجّ وجّ. بصراحة، حكت لي إنّه ايده نظيفة، وما شاء الله عليه مرتّب. مش بس هيك، وسمعتكم زيّ المسك. وبنتنا، اسم الله عليها، بتشتغل، ومعها سيّارة وقادرة تفتح بيت، وتعيش، وأحلى عيشة!
– أهلا وسهلا، نوّرتو! هو المضبوط، ما أخبّيش عليكي، يا اختي، احنا والله كلّ يوم بيجي لابننا عروس، والله، كلّ يوم بيندقّ بابنا. بس هو معنّد ومضطرب شوية. المضبوط، هو زمان كان ياخد حبوب للاضطراب النّفسي، بس بطّل. مش بطّل، يا أبو هاني؟
– هلق بطّل
– بطّل. يعني والواحدة شو بدّها غير السّترة لابنها؟ وإذا، يا حبيبتي، انتو بينكم كهرباء ٣-٤ فاز، ليش لا يعني؟ أحبّ ما ع قلبنا والله
– والله شوفوا: ابننا، واحنا عارفينه. عمره ما روّح ع الدّار صاحي. دايمًا دايخ، من الشّغل!
– بدّه يشتغل – يشتغل. بدّه يقعد بالبيت ويكنكن ويربّي هالولاد – كمان هو حرّ
– بالله، هو النّضو، وينه؟ خلّينا نشوفه، ما شاء الله عليه!
– اه؟ يابا، يا هاني، هات الشّاي، يا حبيبي!
– اللهم صلّي على سيّدنا محمّد!
– شو أعمل؟
– ضيّف مرة عمّك، يمّا!
– تفضّلي!
– ما شاء الله! اللهم صلّي على سيّدنا محمّد! هات الصّحن، يا حبيبي، هات. ما شاء الله على هالقسمات! مبرومات برم!
– ضيّف خطيبتك، يا ماما!
– شايفة، يا ماما، ما أحلاه؟ كلّ بنات معهد الخياطة ميّتين عليه!

– (אם החתן, אֻם האני) ברוכים הבאים
– (אם הכלה) שלום לך, אחותי, שאלוהים ישמח אתכם. הקשיבי למה שאגיד לך, אום האני: אנו נכנסנו מהדלת (כלומר מדברים באופן ישיר, עושים את הדבר באופן גלוי ומקובל. זו הדרך המקובלת לבקש יד של בחורה מהוריה), והבת שלנו, בלי עין הרע, כל יום הולכת לשטוף את המכונית בַּמקום של שטיפת המכוניות. היא ראתה את הבן שלכם, הוא שוטף לה את המכונית כל יום, מבפנים ומבחוץ, והיא (המכונית) יוצאת מבריקה ונוצצת. בכנות, היא אמרה לי שהוא אדם ישר (מיל': ידו נקייה), ובלי עין הרע הוא מסודר. ולא רק זאת, המוניטין שלכם משובחים (מיל': כמו בושם המושק. כלומר אתם משפחה טובה, עם שם טוב). הבת שלנו, בלי עין הרע, עובדת, יש לה מכונית והיא יכולה להקים בית ולחיות יופי של חיים!
– (אם החתן) ברוכים הבאים, הארתם אותנו בנוכחותכם! למען האמת, לא אסתיר ממך, אחותי, כל יום באה לבן שלנו כלה (לבקש את ידו), בחיי, בכל יום דופקים על הדלת שלנו. אבל הוא עקשן וסובל קצת מהפרעה נפשית. למען האמת, במשך זמן רב הוא לקח כדורים בשל הפרעה נפשית, אבל הוא הפסיק. נכון הוא הפסיק, אבו האני?
– (אבי החתן, אבו האני) עכשיו הוא הספיק
– (אם החתן) הפסיק. ומה כבר רוצה אמא פרט להגנה/ביטחון עבור בנה (אמירה שנאמרת על נשים רווקות, שזקוקות להגנה מפני עוני ומחסור)? ויקירתי, אם יש ביניכם חשמל של 3-4 פאזות (כלומר יש כימיה וניצוצות), למה לא? זה יהיה הדבר האהוב ביותר על ליבנו, בחיי
– (אבי החתן) בחיי, תראו: זהו בננו, ואנו מכירים אותו. הוא מעולם לא חזר הביתה עירני/מפוכח (אם הכלה נלחצת). תמיד הוא מסוחרר/מבולבל, מהעבודה! (היא נרגעת)
– (אם הכלה) אם הוא ירצה לעבוד – שיעבוד. הוא ירצה לשבת בבית, להתמסד בנינוחות ולגדל את הילדים – גם בזה הוא חופשי
– (אבי הכלה) בחיי, החלשלוש(?) הזה, איפה הוא? בואו נראה אותו, בלי עין הרע!
– (אבי החתן) מה? אבא, האני, תביא את התה, יקירי!
– (אם הכלה) אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד! (אמירת התפעלות)
– (החתן המיועד האני, פונה להוריו במבוכה ומתנהג בצורה ילדותית) מה צריך לעשות?
– (אם החתן) כבד את חמותך, אמא!
– (החתן) בבקשה!
– (אם הכלה) בלי עין הרע! אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד! תן לי את הצלחת, יקירי, תן. בלי עין הרע, אלו תווי פנים! שזורים חוטי כסף / זהב!
– (אם החתן) כבד את ארוסתך, אמא!
– (הכלה המיועדת קורצת להאני, הוא מצידו נבוך, ואז היא אומרת לאמהּ) אמא, את רוצה כמה הוא יפה? כל הבנות במכון התפירה מתות עליו!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/713246058248499

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ו.ג'.ג' (בגזרת הכפולים) עוסק בלהט ולהבות:

* הפועל וַגַּ' وَجَّ בבניין הראשון – בער, להט, יקד; מיהר, הזדרז. במדוברת: הדליק, שרף; בהק, הבריק מניקיון
* וַגֶּ' אלְעִטֶר وَجّ العطر – הבושם התפזר
* וַגּ' וִשֹּה وَجّ وشّه – הסמיק (יל': פניו להטו)
* וַגּ' وَجّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לַהַט, להבה; מהירות; עול

שימו לב: במדוברת וִגּ' או וִשּ זה פָּנים (פרצוף), ומדובר בווריאציה מדוברת של השורש הספרותי ו.ג'.ה.

בתמונה: הבן שלי שחק יושב לפני שנתיים באודי נוצצת במרכז המבקרים האדיר של פולקסווגן בוולפסבורג, גרמניה.

זה היה הפוסט ה- 3,215 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מבריקה, נוצצת הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

אֶלטַּבֶּע עַ'לַּאבּ اَلطَّبْع غَلَّاب – כוחו של הרגל (הטבע/ההרגל שולט [בו, גובר עליו])

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.

– בסם אללה! רעבתיני!
– אנא רעבתכ? כתיר שכלי ביח'וף, אה?
– לכ, לא, בס תפאג'את!
– ומא תפות מן אלבאב? מו ביתכ הון? ליש פאית מן אלשבאכ מתל אלחראמי? ולא אלטבע ע'לאב?
– לכ, וטי צותכ, ברא פי שרטה עם תדור עלי!
– מא שאא אללה חולכ! כתיר ח'איף מן אלשרטה!
– לכ וטי צותכ! אנא הרבת מן אלסג'ן!
– איה בערף אנכ הרבת מן אלסג'ן! חטוכ באלתלפזיון. הרבת אלסאעה 10 אלצבח
– ולי! הדול מלאחקיני ע אלתכה!
– לא תע'יר אלמוצ'וע! אנת הרבת מן אלסג'ן אלסאעה 10 אלצבח, והלק אלסאעה 9 אלמסא!
– איה
– וין כנת להלק?!?!?

– بسم الله! رعبتيني!
– أنا رعبتك؟ كتير شكلي بيخوّف، اه؟
– لك، لا، بس تفاجأت!
– وما تفوت من الباب؟ مو بيتك هون؟ ليش فايت من الشّبّاك متل الحرامي؟ ولّا الطّبع غلّاب؟
– لك، وطّي صوتك، برّا في شرطة عم تدوّر عليّ!
– ما شاء الله حولك! كتير خايف من الشّرطة!
– لك وطّي صوتك! أنا هربت من السّجن!
– ايه بعرف إنّك هربت من السّجن! حطّوك بالتلفزيون. هربت السّاعة ١٠ الصّبح
– ولي! هدول ملاحقيني ع التّكّة!
– لا تغيّر الموضوع! انت هربت من السّجن السّاعة ١٠ الصّبح، وهلق السّاعة ٩ المسا!
– ايه
– وين كنت لهلق؟!؟!؟

– (הבעל, שנבהל) בשם האל! הפחדתְּ אותי!
– (האישה) אני הפחדתי אותך? באמת המראה שלי מפחיד, אה?
– בואי'נה, לא, אבל הופתעתי!
– למה אתה לא נכנס מהדלת? זה לא הבית שלך פה? למה נכנסת מהחלון כמו גנב? או שזה כוחו של הרגל?
– בואי'נה, תנמיכי את הקול, יש בחוץ משטרה שמחפשת אותי!
– בלי עין הרע! אתה ממש פוחד מהמשטרה!
– בואי'נה, תנמיכי את הקול! אני ברחתי מהכלא!
– כן, אני יודעת שברחת מהכלא! היית (הופעת) בטלוויזיה. ברחת בשעה 10 בבוקר
– מה זה? הם עוקבים אחריי ברמת הדקה!
– אל תשנה את הנושא! אתה ברחת מהכלא בשעה 10 בבוקר, ועכשיו השעה 9 בערב!
– כן
– איפה היית עד עכשיו?!?!?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7643748850821254408

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים, והפוסט היום הוא הפוסט הרביעי (!!!) שעוסק בשורש הזה.
אין מה לעשות; לאחר 3,200 פוסטים מתחילות להיגמר המילים (והשורשים), לפחות אלו שעולות בתכנים יומיומיים שמופיעים פה, שאינם עשירים במילים חדשות.

מילת היום היא –

טַבִּיעִי طَبِيعِي – טבעי, נורמלי

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):

מילת היום היא –

טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע

על השורש ט.ב.ע היו לנו שני פוסטים בעבר:

מילת היום היא –

טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים); מזג, אופי

לשמיעה: https://clyp.it/pxkgfj34

צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ'ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי

השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:

* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַבְּע طبْع וברבים טִבַּאע طِباع, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – דפוס, הדפסה; טבע, אופי, מזג, תכונה
* טַבְּעַן طبعًا או בִּאלטַּבְּע بالطّبع – כמובן, בוודאי; באופן טבעי
* טַאבִּעַה طابعة / אַאלַה טַאבִּעַה آلة طابعة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – מדפסת / מכונת כתיבה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* טֻבְּעַה طبعة – מדבקה
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ'טַא' מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* תַגְ'רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי; הגיוני, נורמלי
* מֻש טַבִּיעִי مش طبيعيّ – לא טבעי; לא נורמלי
* מַחְמִיֶּה טַבִּיעִיֶּה محميّة طبيعيّة – שמורת טבע
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة, או עֻלוּםֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַיַאה علوم الطّبيعة والحياة – מדעי הטבע, מדעי הטבע והחיים
* אִללִּי עִנְדוֹ טַבִּיעַה מַא פִיש לַמִין יְבִּיעְהַא اللّي عنده طبيعة ما فيش لمين يبيعها – מי שיש לו טבע (אופי, הרגל), אין לו למי למכור אותו, כלומר קשה להיפטר מהרגלים
* אִללִּי בִּיחֶבּ בִּאלְמַכַּאתִיבּ בִּיחַ'לֶף טַוַאבֶּע إللّي بيحبّ بالمكاتيب – بيخلّف طوابع – מי שאוהב בהתכתבות, במכתבים – בולים הם צאצאיו (יוליד בולים)

=-=-=-=

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.

ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.

אז מילת היום היא –

כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן

לשמיעה: https://clyp.it/e2g3pguz

אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?

אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: "החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות".

ושם הציעו את ההצעות הבאות:

כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ'לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ'לֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ'ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח' ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם

האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל': כותב/סופר ההקלדה

אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ'תִזַאל كاتب الاختزال

אִחְ'תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.

אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).

וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.

אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:

שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי"ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו'.

זה שבעברית אין עי"ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו "זכות" להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.

זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.

=-=

בזכות הקורא מני פורת אני מוסיף את ההערה הבאה:
שימו לב, המילה העברית טבע נכנסה לעברית מערבית בימי הביניים, יחד עם עוד מספר מילים מתחום המדעים. אותה תקופה הייתה תור הזהב של הערבים בתחום המדעים (כמו קוטב, מרכז, איכות, כמות ואקלים).

התמונה: Estúdio Bloom

זה היה הפוסט ה- 3,204 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כוחו של הרגל הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

אֶלנַּטַ'אפֶה מִנַ אלְאִימַאן اَلنَّظَافة مِنَ ٱلْإِيمَان – הניקיון הוא מהאמונה (הוא רכיב חשוב באמונה הדתית)

המשך הפתגם: וַאלְוַסַח' מִנַ אלשַּיְטַאן والوسخ من الشّيطان – והלכלוך הוא מהשטן

תזכורת: האות הערבית ט'א ظ נהגית כמו th (במילה the) גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d או z גרונית-נחצית.

זו אמירה דתית שמעודדת שמירה על ניקיון והיטהרות. האסלאם מעודד ומדרבן שמירה על ניקיון כחלק מטוהר הלב והגוף.

=-=

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של "יוצרת התוכן הלבנונית הראשונה בירדן", HiBa G. Sabeh.

הסרטון פורסם ב- 7.5.26 וכותרתו:

شي بزعل إنو نشوف زبالة بالطبيعة بالأخص بمحمية هلقد حلوة …
بس نزل فيديو عن محمية ضانا رح تعرفو قديش المكان حلو وفيه تنوع بيئي ونباتي وحيواني، يعني المنظر مش بس مؤذي للنظر، مضر بكل شي حي بالمكان كمان.
أغلب النفايات كياس وقناني بلاستيكية، حفاضات، زجاج … يعني يا غير قابلين للتحلل يا قابلين للاشتعال …
النضافة من الإيمان والموضوع بينحل بكيس زبالة تاخدو معنا وين ما نروح ان كان بالسيارة حتى ما نكب عالشارع أو بس نضهر بالطبيعة حتى نلم زبالتنا ونرجع المكان نضيف متل ما كان 

זה מכעיס לראות זבל בטבע, במיוחד בשמורה כל כך יפה…
כשאפרסם סרטון על שמורת צ'אנא* תדעו כמה המקום יפה, ויש בו גיוון סביבתי וגיוון בצמחים ובחיות, כלומר המראה לא רק שאינו נעים לעין, הוא גם פוגע בכל דבר שחי במקום.
רוב הפסולת היא שקיות ובקבוקי פלסטיק, חיתולים וזכוכיות… כלומר או כזו שאינה מתכלה באופן טבעי או כזו שהיא דליקה.
הניקיון הוא מהאמונה והנושא יכול להיפתר עם שקית זבל שניקח איתנו לכל מקום, גם אם נוסעים במכונית, כדי שלא נשליך פסולת ברחוב או כשאנו יוצאים לטייל בטבע, נאסוף את הזבל שלנו ונשאיר את המקום נקי כפי שהיה.

* אני לא מאמין, אבל יש ערך על המקום בוויקיפדיה בעברית! הנה הפתיח שלו:
"השמורה הביוספרית דאנא (בערבית: محمية ضانا للمحيط الحيوي) היא מערכת של הרים וואדיות המשתרעת מראש בקעת הירדן המזרחית ויורדת עד לשפלה המדברית של ואדי ערבה. שטחה כ-300 קמ"ר, והיא נמצאת ליד העיר טפילה, בירת המחוז בשם זה. סמוך לשמורה נמצא הכפר דאנא.
זוהי שמורת הטבע הגדולה ביותר בירדן. ממרום מצוק ההרים של בקעת הירדן, ליד רמת קאדסיה (Quadesiyya) שגובהם כ-1,500 מטר, יורדים ואדיות רבים, בשבילים תלולים, למישור הנמוך של ואדי ערבה, שהוא הקצה המערבי של השמורה. […]"

ג'מאעה, ליש היכ אלזבאלה עלא אלארץ'? יעני אלעאלם עם תצ'הר הלק עלא אלטביעה. לו סמחתו, חאפט'וא ע אלנט'אפה! כיף אד'א כאנת מחמיה טביעיה, הידי מחמיה! מא פיכן תכבוא היכ באלארץ'! וענדכן זבאלה מוג'ודה! יעני … זבאלה!
פעלן שי ביזעל וביסם אלבדן אנה נחנא, ובאלסיארה, נשוף האלמנאט'ר אלטביעיה אלחלוה, ובס ננזל, נתפאג'א בכמיה אלזבאלה אלמכבובה ע אלארץ', ואע'לבהא כיאס בלאסתיכ, יעני מא בתתחלל, ואללי ביצדם בעד אכתר אנה פי אמאכן מוג'וד פיהא חאויאת ללזבאלה ואלזבאלה מש באלחאויה! ברא! עלא אלארץ'!
בהאלפתרה מן אלסנה כתיר עאלם ביטלעוא ליסתמתעוא בג'מאל אלטביעה ואלטקס אלחלו, בס ללאסף, הן ועם ינבסטוא, ביכונוא עם ביח'רבוא, ואללי ביג'י בעדהן אבדן מא רח יכון מבסוט מן אלמנט'ר אללי רח ישופה, והידי מנאטק עמאל אלנט'אפה מא ביוצלוא להא לאנה אלמפרוץ' אנה מחמיה ומנאטק טביעיה!
והידי אלמשכלה מנואג'ההא כל סנה בהידי אלפתרה מן אלסנה, אן כאן בלבנאן ואן כאן באלארדן.
לו סמחתו, אלנט'אפה מן אלאימאן, וואג'בנא אנה נחנא נחאפט' עלא בלדנא ועלא אלטביעה ועלא אלשי אלחלו אללי מנשופה ומש נח'רבה!
ואלחל בסיט: כיס אלזבאלה מנח'ליה מענא, ווין מא נרוח מנלם זבאלתנא קבל מא נפל!

جماعة، ليش هيك الزّبالة على الأرض؟ يعني العالم عم تضهر هلق على الطّبيعة. لو سمحتو، حافظوا ع النّظافة! كيف إذا كانت محميّة طبيعيّة، هيدي محميّة! ما فيكن تكبّوا هيك بالأرض! وعندكن زبالة موجودة! يعني … زبالة!
فعلًا شي بيزعّل وبيسمّ البدن إنّه نحنا، وبالسّيّارة، نشوف هالمناظر الطّبيعيّة الحلوة، وبس ننزل، نتفاجأ بكمّيّة الزّبالة المكبوبة ع الأرض، وأغلبها كياس بلاستيك، يعني ما بتتحلّل، واللي بيصدم بعد أكتر إنّه في أماكن موجود فيها حاويات للزّبالة والزّبالة مش بالحاوية! برّا! على الأرض!
بهالفترة من السّنة كتير عالم بيطلعوا ليستمتعوا بجمال الطّبيعة والطّقس الحلو، بس للأسف، هنّ وعم ينبسطوا، بيكونوا عم بيخرّبوا، واللي بيجي بعدهن أبدًا ما رح يكون مبسوط من المنظر اللي رح يشوفه، وهيدي مناطق عمّال النّظافة ما بيوصلوا لها لأنّه المفروض إنّه محميّة ومناطق طبيعيّة!
وهيدي المشكلة منواجهها كلّ سنة بهيدي الفترة من السّنة، إن كان بلبنان وإن كان بالأردنّ.
لو سمحتو، النّظافة من الإيمان، وواجبنا إنّه نحنا نحافظ على بلدنا وعلى الطّبيعة وعلى الشّي الحلو اللي منشوفه ومش نخرّبه!
والحلّ بسيط: كيس الزّبالة منخلّيه معنا، ووين ما نروح منلمّ زبالتنا قبل ما نفلّ!

אנשים, למה ככה הזבל על האדמה? האנשים יוצאים עכשיו (בתקופה זו) לטבע. ברשותכם, שמרו על הניקיון! וזו שמורת טבע! זו שמורה! אתם לא יכולים לזרוק ככה על האדמה! ויש לכם (פח) אשפה שנמצא פה! כלומר … זבל! (היא לא נשמעת ברור בשל הרוח החזקה)
באמת זה מרגיז ומרתיח שאנחנו נוסעים במכונית ורואים את הנופים היפים, וברגע שאנו יורדים אנו מופתעים מכמות הזבל שמושלכת על האדמה, שרובה שקיות פלסטיק, כלומר הן לא מתכלות, ומה שיותר מזעזע זה שיש מקומות שיש בהם פחי זבל, אבל הזבל מחוץ לפחים! הוא בחוץ! הוא על האדמה!
בתקופה זו של השנה אנשים רבים יוצאים כדי ליהנות מיופיו של הטבע וממזג האוויר היפה, אבל למרבה הצער, בעודם נהנים הם גם הורסים, ומי שמגיע אחריהם לעולם לא ייהנה מהנוף שהוא יראה, כי למקומות האלה פועלי ניקיון אינם מגיעים כי מדובר בשמורה ובאזורים בטבע!
אנו נתקלים בבעיה הזו בכל שנה בתקופה הזו, גם בלבנון וגם בירדן.
ברשותכם, הניקיון הוא מהאמונה, וחובתנו לשמור על ארצנו, על הטבע ועל הדבר היפה שאנו רואים, ולא להרוס אותו!
הפתרון פשוט: ניקח איתנו שקית זבל, ולאן שנלך נאסוף את הזבל שלנו לפני שנעזוב!

תגובה לסרטון שצדה את עיני:

والله قد ما تحكي يا اختي ع الفاضي الناس نور وزبالة
בחיי, לא משנה כמה תדברי, אחותי, זה כמו לדבר לקיר. האנשים חארות (מיל': צוענים) וזבלים

לצערי הרב, המגיבה צודקת לגמרי. זה קרב אבוד.

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1309214444441421

=-=

איזה קטע! לפני מספר ימים, כלומר שבועות לאחר שכתבתי את הפוסט הזה (הפוסטים בערביט ממתינים בממוצע כחודש וחצי לפני פרסום. אני שומר אותם במערות נסתרות במערב צרפת לצורך יישון וקבלת כוכבי מישלן…) נתקלתי במקרה בבדיחה שפרסם ישראל יעקב:

بنت (واحدة) كاتبة: كنت أمسح شاشة جوالي فأرسلت طلب صداقة (متابعة) لشاب بالغلط، وهو أصبح اليوم زوجي. امسحوا يا بنات امسحوا، النظافة من الإيمان.
(בסוגריים: גרסת ניסוח נוספת שמצאתי)

בחורה (אחת) כתבה: ניקיתי את מסך הטלפון שלי ושלחתי בטעות בקשת חברות (עשיתי עוקב) לבחור אחד, והיום הוא בעלי. נקו, בנות, נקו (את הטלפונים), הניקיון הוא מהאמונה.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

נַטַּ'ף (נזף) نَظَّف – ניקה

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/4bFiPyetqpU5KgZh8

וגם:

מילת היום מופיעה בזכותו של Rani Rotem שלנו.

אז מילת היום היא –

חַ'פִיף וּנְטִ'יף (נדיף) خَفِيف ونْظِيف – חד וחלק (מיל': קל ונקי)

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/o2gtbqhlng6x

רני צפה בתוכנית "בואו לאכול איתי" עם יחיאל חזן ואשתו,
והוא נתקל בתוכנית בכתיב (המזעזע, לשיטתי) "חפיף אונדיף".

ימאמה שלנו אומרת שהיא לא הכירה את הביטוי, אלא הכירה את הביטוי הדומה לו, בעל אותה משמעות:

חַ'פִיף וּלַטִיף خفيف ولطيف – קל ונעים

מתגובות הקוראים עולה כי ייתכן שמדובר בביטוי מגרבי, כלומר צפון אפריקאי. האם אתם יכולים להאיר את עינינו בנושא?

התייחסנו לשורשים האלה ולביטוי הזה בשני פוסטים נפרדים בעבר הממש רחוק שלנו:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ירדנה וילוז'ני. מדובר בביטוי –

חַ'פִיף וּנְטִ'יף خَفِيف وُنْظِيف – חד וחלק (מיל': קל ונקי)

לשמיעה: https://clyp.it/xwsk20n2

הביטוי של היום נאמר על משהו שבוצע באופן קצר וקולע, מהיר וטוב.

השורש בו נתמקד היום הוא דווקא נ.ט'.ף, העוסק בעיקר בניקיון. אולי יש לו קשר לשורש העברי נ.ט.ף (נזל טיפה אחר טיפה, למרות שבערבית קיים השורש הזהה לו נ.ט.ף) ואולי ל- נ.ד.ף.

* הפועל נִצֶ'ף نضف במדוברת (שימו לב לכתיב) – נותר ללא פרוטה, "התנקה" מכספו
* נַטַ'אפַה نظافة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון הספרותי, שאינו בשימוש כפועל – ניקיון
* עַאמֶל נַטַ'אפֶה عامل نظافة – פועל/עובד ניקיון
* אֶלנַּטַ'אפֶה מִן / שַטְרֶ אלְאִימַאן النّظافة من / شطر الإيمان – הניקיון הוא מהאמונה / חצי אמונה
* הפועל נַטַּ'ף نظّف בבניין השני – ניקה, טיהר
* תַנְטִ'יף تنظيف, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוי, טיהור
* מֻנַטִּ'ף منظّف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מנקה. בצורת הרבים נקבה מֻנַטִּ'פַאת منظّفات – חומר ניקוי או חיטוי
* מֻנַטִּ'ףֶ אלְהַוַאא' منظّف الهواء – מטהר אוויר
* נַטִ'יף نظيف וברבים נֻטַ'פַאא' نظفاء (בספרותית) או נְטַ'אף نظاف (במדוברת), היא מילת היום – נקי
* אִידֹה נְטִ'יפֶה إيده نظيفة – אדם ישר (מיל': ידו נקייה)

כתב לנו בזמנו הקורא ירון סומך:
מפי פחח וצבע רכב ערבי למדתי שח'פיף ונדיף משמעו עבודה מהירה ולא יסודית.
אותו פחח וצבע עבד שנים עבור חברות ביטוח שביטחו חברת השכרה. מילת המפתח בעסק שלהם היה "תעשה לה לי את האוטו למחר حفيف ونظيف… במשמע של תיקונים קוסמטיים קלים ולא יסודיים. עבודה חפיפניקית…

כתב לנו משה הכט:
בעברית התלמודית זה נקרא קב ונקי.
קב זוהי יחידת נפח הלכתית, קטנה יחסית. הכוונה – קטן, ואיכותי.

כתבה ורה כהן בסו:
בצפון אפריקה גם אומרים ח'פיף וט'ריף خفيف وظريف באותה משמעות.

התמונה: PuroClean of Fort Worth

זה היה הפוסט ה- 3,179 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הניקיון הוא מהאמונה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק אורי טרוק.

אז מילת היום היא –

חִזֶּכּ מִזֶּכּ حِزِّك مِزِّك – ללכת הלוך ושוב או הלוך וחזור פעמים רבות, לרוב בלי מטרה

אורי שלח לי סרטון מחשבון פייסבוק:

Houssein Ali Al Sahili
Alma star

ל- חסין עלי אלסאחלי(?) יש 160,000 עוקבים, הוא לבנוני, ככה"נ שיעי, והוא כותב על עצמו:

منشئ محتوى ترفيهي ناقد
ليس كل ما تشاهده حقيقة بل تمثيل
tiktok 1.5M
youtube 1.2M
insta 1.90K
snap 50k

‏‎Michigan‎‏
‏‎Tanmia Lebanon
‎‏

‏‎ECOLE TECHNIQUE DE ZAHLE

יוצר תוכן בידורי
לא כל מה שאתה רואה הוא אמיתי אלא (מדובר ב-) משחק/הצגה

למרות שהוא כותב על עצמו לא-בצניעות-יתרה שהוא פופולארי מאוד גם ברשתות חברתיות אחרות, לא מצאתי אף חשבון נוסף שלו, לכן אני רק משער ששם משפחתו הוא אלסאחלי, אבל ייתכן שאני טועה.

כותרת הסרטון, שפורסם ב- 4.5.26:

حزك مزك لعند اهلك ما عاش في 

הלוך ושוב למשפחה שלך – אי אפשר יותר

תנכת אלבנזין צארת ב 30 דולאר בעד מא סכרוא מצ'יק הרמז.
יעני חזכ מזכ לענד אהלכ מא עאש פיי.
יא חזכ בתצ'לכ ענד אהלכ, יא מזכ בתקעדי באלבית.
אנתהא אלביאן.

تنكة البنزين صارت ب ٣٠ دولار بعد ما سكّروا مضيق هرمز.
يعني حزّك مزّك لعند أهلك ما عاش فيّي.
يا حزّك بتضلّك عند أهلك، يا مزّك بتقعدي بالبيت.
انتهى البيان.

מכל דלק עולה 30 דולר לאחר שסגרו את מצר הורמוז.
כלומר לנסוע הלוך ושוב להורים שלך אי אפשר יותר.
או שתישארי אצל הוריך, או שתישארי בבית.
נגמר הסיפור.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1721126145537943

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ח.ז.כ קיים רק במדוברת.

* הפועל חַזַּכּ בבניין השני – הסית, הסעיר, עצבן, עשה פרובוקציה (לרוב בהקשרים של שחקן מנצח שאינו מניח לשחקן שהפסיד); שוטט, התהלך בעצבנות ובלי מטרה; התעצל
* בַּשוּפַכּ חִזֶּכּ מִזֶּכּ بشوفك حِزِّك مِزِّك – אני רואה שאתה משוטט הלוך ושוב בלי מטרה; למה אתה עצבני?

ומה לגבי המילה מזכ שמופיעה בביטוי?
תחושת הבטן שלי הייתה שזו מילה שהומצאה רק לצורכי החרוז.
לשמחתי, צדקתי! אומר המילון הנפלא ליבינג ארביק:

a word used to intensify the word حزّك. In Arabic grammar it is called إِتْبَاع. The word alone has no specific meaning, but the rhyming aspect of it (see the examples) intensifies the meaning of the original word.

המילה מופיעה כדי לחזק את המילה חזכ. התופעה נקראת בערבית אִתְבַּאע (לבוא בעקבות משהו אחר): למילה לבדה אין משמעות, אך החריזה שבה מעצימה את המשמעות של המילה המקורית.

בינגו! 

התמונה: Arlind Photography

זה היה הפוסט ה- 3,178 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הולך ושוב הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

מִנַ אלְהַגְ'ם לִלנַּגְ'ם مِنَ ٱلْهَجْم لِلنَّجْم – מהנץ החמה עד השקיעה; מהבוקר עד הלילה

רגע, אז למה מה שכתוב על התמונה הפוך? כי הפוסט הזה נערך לאחר פרסומו. הסברים בסופו.

משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק הירדני:

الدار الإخباري – Al Dar News
aldarnewsjo

ערוץ החדשות אלדאר (הבית)

לערוץ יש פחות מ- 7,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

الدار الإخباري – منصتكم الأولى للأخبار الموثوقة
https://aldarnews.net

הפלטפורמה הראשונה שלכם לחדשות מהימנות

כותרת הסרטון:

سائق تكسي: "بشتغل 13 ساعة يوميًا ويا دوب أُغطي الالتزامات"

נהג מונית: "אני עובד 13 שעות ביום והלוואי שהייתי מכסה את החובות"

אנא בשתע'ל ע אלסיארה האי מן אלהג'ם ללנג'ם, צלית ע אלנבי? ויא דוב אאח'ר אלנהאר נג'יב, נסכר אלתזאמאתנא. יעני מעדל שע'לי 13 סאעה פי אליום.
מש 8 סאעאת, 13 סאעה באליום, יא דוב נסכר אלתזאמאתנא. וע'לא וכוא ואללה יכון בעון אלנאס.

أنا بشتغل ع السّيّارة هاي من الهجم للنجم، صلّيت ع النّبي؟ ويا دوب آخر النّهار نجيب، نسكّر التزاماتنا. يعني معدّل شغلي ١٣ ساعة في اليوم.
مش ٨ ساعات، ١٣ ساعة باليوم، يا دوب نسكّر التزاماتنا. وغلا وكوا والله يكون بعون النّاس.

אני עובד על המכונית הזו מהלילה עד הבוקר (או בתרגום חופשי: מהנץ החמה עד צאת הנשמה), התפללת על הנביא (כלומר: אתה מבין אותי)? ובקושי בסוף היום אנו סוגרים את החובות (מחויבויות) שלנו. כלומר ממוצע שעות העבודה שלי הוא 13 שעות ביום.
לא 8 שעות, 13 שעות ביום, ובקושי סוגרים את החובות שלנו. ויש התייקרויות וכוויות* ושאלוהים יעזור לאנשים.

* זהו ביטוי, תוניסאי משום מה: ע'לא וכוא ושוא غلا وكوا وشوا – יוקר מחיה קשה וכבד

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@aldarne…/video/7631546669024185622

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

הַאגַ'ם هَاجَم – תקף, התנפל, הסתער; תקף במילים, מתח ביקורת קשה

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/zno9bhlrfsay

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

הֻג'וּם هجوم וברבים הֻג'וּמַאת هجومات – התקפה, מתקפה, תקיפה, הסתערות, התנפלות

לשמיעה: https://clyp.it/wvgliqez

השורש הערבי ה.ג'.מ קשור כולו להתקפה ולמתקפה:

* הפועל, הַגַ'ם עלא- هجم على- (מילולית: תקף על מישהו), בבניין הראשון, וגם הפועל הַאגַ'ם هاجم (את מישהו/משהו, עם מושא ישיר), בבניין השלישי – תקף, התקיף, התנפל, הסתער; פשט על-; נכנס במפתיע וללא רשות
* מילת היום, הֻג'וּם, היא שם הפעולה בבניין הראשון, וכך גם הַגְ'מֶה هجمة וברבים הַגַ'מַאת هجمات
* צורת שם הפעולה של הבניין השלישי היא מֻהַאגַ'מַה مهاجمة, באותה המשמעות
* הֻג'וּם מֻעַאכִּס هجوم معاكس – מתקפת נגד (במלחמה)
* הפועל תַהַגַּ'מַ עַלַא- تهجّم على- בבניין החמישי – הסתער בחירוף נפש; הסתער ללא שיקול דעת

ומה ההפך מתקיפה? אם אנו כבר בתחום, כדאי שנלמד גם איך אומרים הגנה:

* דִפַאע دفاع (זו צורת שם הפעולה של הפועל דַאפַע עַן- دافع عن בבניין השלישי. ען זו מילת יחס במובן על, אבל לא על פיסי כמו on, אלא על-אודות about)
* וַזִיר אלדִּפַאע وزير الدّفاع – שר ההגנה (ככל שאני יודע, רק בישראל יש שר ביטחון; בערבית יתרגמו וזיר אלדפאע, על דרך שאר המדינות)
* אַלדִּפַאע עַנִ אלנַּפְס الدّفاع عن النّفس – הגנה עצמית
* בשורש המגננתי הזה נמצא גם את המילה מִדְפַע مدفع, וברבים מַדַאפֶע مدافع – תותח, שמקנה סוג של הגנה, או התקפה

אַחְסַנֶ אלדִּפַאע הֻוֶּ אלְהֻג'וּם أحسن الدّفاع هو الهجوم – ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה

=-=-=-=

* הפועל הַגַּ'מַ هجّم בבניין השני או אַהְגַ'מַ أهجم ברביעי – גרם ל- להתקיף
* מֻהַאגִ'ם مهاجم, בצורת הבנוני הפועל של הבניין השלישי – מתקיף, תוקף
* מֻתַהַגִּ'ם متهجّم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי – תוקפן, מתקיף
* הפועל תַהַאגַ'מוּא تهاجموا בבניין השישי – התנפלו אלו על אלו, תקפו אלו את אלו
* הפועל אִנְהַגַ'ם انهجم בבניין השביעי – נהרס, התמוטט
* הַגְ'מַה בַּרְבַּרִיַּה هجمة بربريّة – התקפה אכזרית, ברברית
* הג'מה מֻעַאכִּסַה هجمة معاكسة – מתקפת נגד
* הג'מה גַ'וִּיַּה هجمة جوّيّة – מתקפה אווירית
* הֻג'וּמִיּ هجوميّ – התקפי, תוקפני; של תקיפה
* עַמַלִיַּה הֻג'וּמִיַּה عمليّة هجوميّة – מתקפה
* הַג'וּם هَجوم או הַגַּ'אם هجّام, במשקל בעלי המלאכה – מי שמרבה לתקוף; אמיץ, נועז; כינוי לאריה
* צַדֶּ אלְהֻג'ום صدّ الهجوم – הדיפת ההתקפה
* הֻג'וּם מֻפַאגִ'א' هجوم مفاجئ – מתקפת פתע
* הג'ום מֻצַ'אדּ هجوم مضادّ – מתקפת נגד
* הג'ום מֻבַּאעִ'ת' هجوم مباغث – מתקפת פתע
* הג'ום גַ'וִּיּ هجوم جوّيّ – מתקפה אווירית
* הג'ום סַלַאמִיּ هجوم سلاميّ – מתקפת שלום, מסע שלום

כתב לנו יהודה כץ ז"ל:
ערך התקפה: שנ הג'ומן شَنَّ هُجومًا
פעולה התקפית: חרכה הג'ומיה حَرَكة هُجومِيّة
מנהרה התקפית: נפק הג'ומי نَفَق هجومي
מערך התקפי: תשכילה הג'ומיה تَشْكيلة هُجومِيّة

=-=-=-=-=

נחזור לביטוי שהוא מילת היום.
מה הקשר בין הג'ם ונג'ם ללילה ובוקר?
אז זה מה שמצאתי ברשת:

عبارة "مِنَ ٱلْهَجْم لِلنَّجْم" هي مثل شعبي أردني/شامي يُضرب للدلالة على العمل المتواصل والشاق من بداية الليل وحتى طلوع النجم (الصباح). "الهجم" تعني وقت هجوم الظلام (أول الليل)، و"النجم" تعني وقت ظهور النجوم (الصباح الباكر)، وتستخدم للتعبير عن التعب الشديد.

הביטוי הוא פתגם עממי ירדני/שאמי שנאמר כהוכחה לעבודה מתמשכת וקשה מתחילת הלילה עד עליית השחר.
הג'ם הוא זמן "תקיפת" החשיכה (בתחילת הלילה), ונג'ם הוא זמן הופעת הכוכבים (מוקדם בבוקר).
הביטוי משמש להבעת עייפות רבה.

=-=

כתב לי בתגובות יאיר פז-גולד, בתגובה שעוררה שיח עם מגיבים נוספים:

עם כל הכבוד להסבר שמצאת בערבית, במבחן המציאות נראה שהכוונה בביטוי היא "מהבוקר עד הלילה" ולא "כל הלילה". כי סביר להניח ש"התקפה" מתייחסת לזריחה (זריחת השמש, תחילת היום). ואילו "הכוכבים" מתייחסים להופעת הכוכבים (ערב/לילה).
גם המסביר בעצמו סתר את עצמו תוך כדי ההסבר: בתחילה טען ש "כוכבים" מתייחס לזמן יציאת (היעלמות) הכוכבים. ובמשפט העוקב טען ש "כוכבים" מתייחס לזמן הופעת (הגעת) הכוכבים.
תודה על פוסט נוסף שמתמודד בהצלחה מזהרת עם קטעי שמע קשים ומהירים!

=-=

אז כן, גם אני נוטה לקבל שהתרגום הוא הפוך: מהבוקר עד הלילה, אבל כבר אי אפשר לשנות את התמונה. לא נורא, בקטנה… 
ותודה ליאיר, שעיניו החדות וידיעותיו הרבות עוזרות לי מאוד לשפר את המיזם הזה.

(התרגום שלי. שָלֵו)

התמונה: Sander Sammy

זה היה הפוסט ה- 3,169 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מהבוקר עד הלילה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.

אז מילת היום היא –

עַלַא (חִין) עַ'פְלֶה عَلَى (حِين) غَفْلة – כך לפתע, פתאום, באופן פתאומי, בהפתעה; בזמן של חוסר תשומת לב, חוסר ערנות והסח הדעת, בלי להתכונן, בלי תכנון

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

קפץ לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.

כותרת הסרטון:

إفرض رأيك 
سؤال على غفلة

תכפה את הדעה שלך
שאלה כך פתאום / בהפתעה

– באבא
– אה חביבי
– בינפע תיג'י מעי ע אלדכאן?
– באבא, הלק דאח'ל עלא אלדאר! חביבתי, איש בדכ תעמלי באלדכאן?
– בס אשי זע'יר אשתרי
– טיב. ח'ליני אתריח וכמאן שוי ננזל עלא אלדכאן
– באבא, סאאל!
– באבא, בדינא באלאסאלה? ח'לץ, בחיאת אבוכי, בדי אתריח, חביבתי!
– סאאל זע'יר!
– נעם!
– ליש אללי ביתעלמוא בסיאראת אלסואקה, מכתוב פוק אלסיארה חרף אללאם?
– עשאן צאחב אלסיארה אסמה לאי
– בס כאנת הנאכ בנת
– מא האי לינא, בנתה ללאי
– מתאכד?
– טבעא מתאכד! לאי, איש בדה יחט, חרף אלמים? לאי, לאם!
– עשאן מאמא חכת לי אשי תאני
– מאמא – ח'ליהא תאח'דכ עלא אלדכאן, באבא!
– בס מאמא מש הון!
– יבקא בתרדי עלא כלאם אבוכי ובס!!!

– بابا
– اه حبيبي
– بينفع تيجي معي ع الدّكّان؟
– بابا، هلق داخل على الدّار! حبيبتي، ايش بدّك تعملي بالدّكّان؟
– بس اشي زغير أشتري
– طيّب. خلّيني أتريّح وكمان شوي ننزل على الدّكّان
– بابا، سؤال!
– بابا، بدينا بالأسئلة؟ خلص، بحياة أبوكي، بدّي أتريّح، حبيبتي!
– سؤال زغير!
– نعم!
– ليش اللي بيتعلّموا بسيّارات السّواقة، مكتوب فوق السّيّارة حرف اللّام؟
– عشان صاحب السّيّارة اسمه لؤي
– بس كانت هناك بنت
– ما هاي لينا، بنته للؤي
– متأكّد؟
– طبعًا متأكّد! لؤي، ايش بدّه يحطّ، حرف الميم؟ لؤي، لام!
– عشان ماما حكت لي اشي تاني
– ماما – خلّيها تاخدك على الدّكّان، بابا!
– بس ماما مش هون!
– يبقى بتردّي على كلام أبوكي وبس!!!

– אבא
– כן יקיר(ת)י
– זה בסדר שתבוא איתי לחנות?
– אבא, רק עכשיו נכנסתי הביתה! יקירתי, מה את רוצה לעשות בחנות?
– רק לקנות משהו קטן
– טוב, תני לי לנוח ועוד מעט נלך לחנות
– אבא, יש לי שאלה!
– אבא, התחלנו עם השאלות? זהו, בחיאת אבוכי, אני רוצה לנוח, יקירתי!
– שאלה קטנה!
– כן!
– למה מעל מכוניות לימוד נהיגה כתובה האות למד?
– (חושב וממציא) כי לבעל הרכב קוראים לואַי
– אבל הייתה שם אישה
– זו לינא, בתו של לואי
– אתה בטוח?
– ברור שבטוח! לואי, מה הוא כבר ישים, את האות מם? לואי, למד!
– כי אמא אמרה לי משהו אחר
– אז שאמא תיקח אותך לחנות, אבא!
– אבל אמא לא פה!
– אז תקשיבי לדברים (הסבר) של אבא שלך וזהו!!!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1264271032051326
https://www.tiktok.com/@brho…/video/7630482063816133895…

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ע'.פ.ל עוסק בהיסח הדעת, ברשלנות ובטיפשות.

* הפועל עַ'פַל غَفَل בבניין הראשון – התעלם, לא שם לב, דעתו הוסחה; הזניח, נטש; הסתיר; ישן שינה חטופה, נרדם קלות
* עַ'פְלַת עֵינֹה غفلت عينه – נמנם, תפס תנומה קלה (מיל': עינו התעלמה/הזניחה)
* עַ'פְלַה غفلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היסח הדעת, רשלנות, אי שימת לב, חוסר תשומת לב, חוסר ערנות, התעלמות; פתאום, במפתיע; תנומה קלה, מצב של תרדמה דתית לפני שאדם חוזר בתשובה
* פִי עַ'פְלֶה في غفلة – בזמן של חוסר תשומת לב, כאשר לא שמים לב; תוך התעמלות מ-
* אַחַ'ד עַ'פְלֶה أخد غفلة – ישן שינה חטופה, חטף תנומה
* עַ'אפֶל غافل וברבים עַ'אפְלִין غافلين או עֻ'פַל غُفَّل או עֻ'פוּל غفول, בצורת הבינוני הפועל – פתי, בור, רשלן; מי שמסיח את דעת עצמו מ-, לא שם לב
* הפועל עַ'פַל غفّل בבניין השני – הסיח את דעתו של-; גרם ל- להזניח, לא לשים לב או לא להיות עירני; הסתיר
* מְעַ'פַל مغفّل, בצורת הבינוני הפעול – טיפש, מטומטם, אידיוט, חסר דעת, פראייר, פתי; בלתי זהיר
* הפועל עַ'אפַלַ غافَل בבניין השלישי או אִסְתַעְ'פַלַ استغفل בעשירי – חיכה להזדמנות ש- יסיח דעתו, גרם ל- להסיח דעתו ולא לשים לב; ניצל לטובתו את אי שימת הלב של-; תקף לפתע
* הפועל אַעְ'פַלַ أغفل בבניין הרביעי – הזניח, לא שם לב, זלזל; גרם ל- להזניח; הפתיע בהיסח הדעת את-
* אַללָּה לַא יֻעְ'פִל וַלַא יַנַאם الله لا يغفل ولا ينام, או: סֻבְּחַאן אַללָּה אלָּדִ'י לַא יֻעְ'פִל וַלַא יַנַאם سبحان الله الذي لا يغفل ولا ينام – הצדק בסוף ייעשה ויצא לאור, גם אם באיחור (מיל': השבח לאל שאינו מזניח ואינו ישן)
* מֻעְ'פַל مُغْفل, בצורת הבינוני הפעול – לא ידוע, אלמוני
* מַקַאל מֻעְ'פַל مقال مغفل – מאמר אנונימי
* הפועל תַעַ'פַל تغفّل בבניין החמישי – הפתיע, בא בהפתעה אל-
* הפועל תַעַ'אפַלַ تغافل בבניין השישי – התעלם, העלים עין, לא שם לב, עשה עצמו שאינו שם לב
* עַ'פַל غَفَل – חיי-רווחה
* עֻ'פְל غُفْل וברבים אַעְ'פַאל أغفال – חסר ערך ותועלת; חסר סימון, ללא תמרור; מאמר שלא ידוע שם מחברו; ללא ייחוס או שושלת יוחסין; משורר או סופר שאינו יודע או שנשכח מלב; מקום שומם; חומר גלם, נייר חלק; אנונימי
* עַ'פְלַאן غَفلان – רשלן, שאינו עירני או שם לב
* עֻ'פְלַאן غُفلان – רשלנות, היסח דעת, חוסר ערנות

הוסיף חברי אלי משעניה:
יַא עַ'אפֶל אִלַכּ אַללָּה يا غافل الك الله – נאמר על אחד שלא קורא את הנעשה סביבו (מיל': יא פתי, יש לך אלוהים. שלו)

כתבה ורה כהן בסו:
غفلني ע'פלני – הפתיע אותי, רימה אותי
יש טרנד רשת מוכר בערבית, המעודד שמחה ספונטנית ואווירה חגיגית בשם:
ח'לי אלחפלה עלא ע'פלה خلي الحفلة على غفلة – תן למסיבה לבוא בהפתעה

התמונה: Colton Sturgeon

זה היה הפוסט ה- 3,166 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כך לפתע, פתאום הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום, או פוסט היום, מופיע באופן חריג לבקשתה של ידידתי היקרה והאהובה, הקוראת האדוקה אסתר ספדיה (ילידת העיר ביירות בלבנון), שכתבה לנו בתגובה לפוסט "רקיק" השבוע:

"הברכות שלך תמיד מזכירות לי נשכחות.
אולי תעלה בבקשה פוסט על ברכות מהסוג הזה המאפיינות את השיח היומיומי .הן כל כך יפות ומלבבות והערבית שופעת בהן.
ביל עאפייה, סחתיין, סחתיין עלה אלבק, ביל הנה, פיה אל עאפייה…
יש מלא מלא. כל אחד מקוראיך יעשיר אותנו.
אני יודעת שזה לא ברוח ערביט וסגנונו אך תעשה מערוף.
תודה שלו"

אז מילת היום היא –

אַללַּה יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה الله يَعْطِيك ٱلْعَافْية – תהיה בריא

ליקטתי פה אוסף של ברכות שימושיות, שהופיעו בפוסטים שונים בערביט במהלך השנים. יש עוד רבות וטובות, אבל "התכווננתי" לבקשה של אסתר.

אז, מבורכים תהיו, וקבלו:

* צַחַּה/צַחְּתֵין וּעַאפְיֶה/וּהַנַא صَحَّة/صَحَّتين وعافية/وهنا – בתיאבון! לבריאות! (מיל': בריאות ובריאות/הנאה). על ברכה זו עונים ב- עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك (מיל': על הלב שלך)
* צַחֶּ אלנּוֹם صحّ النّوم – בוקר טוב; "בוקר טוב אליהו!", עכשיו נזכרת?! (באירוניה)
* כִּיף צִחְּתַכּ? كيف صحّتك – מה שלומך? (מיל': איך בריאותך?)
* וּאִנְתֶ בִּאלצִּחַּה וּאלסַּלַאמֶה وإنت بالصّحّة والسّلامة – ואתה בבריאות ושלמות (תשובה אפשרית לברכת החגיגית: כֻּלּ עַאם וַאַנְתֻם בְּחֵ'יר كلّ عام وأنتم بخير כל שנה ואתם בטוב, כלומר: חג שמח)

* (אַללַּה) יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה (الله) يعطيك العافية – תהיה בריא, מילולית: שאללה ייתן לך בריאות
* בִּאלְעַאפְיֶה بالعافية, כתואר פועל – בקושי; בכוח
* עַאלְעַאפְיֶה! عالعافية – שלום! צורה מדוברת מקוצרת שבאה להחליף את הצורה ה"ארוכה": אללה יעטיכ אלעאפיה
* אֶלְעַוַאפִי! العوافي – שלום! תהיה בריא! לבריאות!
המהדרין יגידו: יעטיכ אלף עאפיה – ייתן לך אלף בריאות.
אפשר לברך ברכה זו תמיד, בלי קשר למצב בריאותי או חולי, למשל במובן יישר כוח על פועלך/עבודתך.
התשובה לברכה הזו היא:
אללה יְעַאפִיכּ الله يعافيك – לגבר
אללה יְעַאפִיכִּ(י) الله يعافيكي – לאישה
* אִשְתַאקַת / תִשְתַאק לַכֶּ אלְעַאפְיֶה اشتاقت / تشتاق لك العافية –תהיה בריא (מיל': התגעגעה / מתגעגעת / תתגעגע אליך הבריאות. זו התשובה לאמירה הנפוצה: אִשְתַקְתִ לַכּ! اشتقت لك! – התגעגעתי אליך!)
* עַפוּ عفو (עַפְו عَفْو) – סליחה, מחילה; חנינה
* עַפְוַן عفوًا, כתואר פועל – על לא דבר (תשובה לאמירת תודה); סליחה (כשפוגעים במישהו, כשמבקשים סליחה); משהו שקרה מאליו, מעצמו, במקרה. ניתן לפגוש גם את הצורה המיודעת: אֶלְעַפוּ!

* בֶּאלְהַנַא! بالهنا – בתיאבון, לבריאות!
* בִּאלשִּפַא וּאלְהַנַא بالشّفا والهنا – לבריאות! (לאחר אכילה או שתיה, וגם לאחר נטילת תרופה. שתי המילים עברו תהליך פונטי של תח'פיף אלהמזה)
* אַללָּה יְהַנִּיכּ الله يهنّيك – שאללה יברך אותך; תתחדש!
* חַמַּאםֶ אלְהַנַא حمّام الهنا – מקלחת נעימה!
* מַאְכּוּל/מַשְרוּבֶּ אלְהַנַא مأكول / مشروب الهنا – בתיאבון! לרוויה! (מיל': מאכל/משקה ההנאה)
* מַלְבּוּסֶ אלְהנא ملبوس الهنا – תתחדש! (מיל': בגד ההנאה)

התמונה: Ricardo Maruri

זה היה הפוסט ה- 3,164 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט תהיו בריאים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

יִתְרַבַּّא בְּעִזְּכּוּ וּדַלַאלְכּוּ يِتْرَبَّى بْعِزّْكُو وُدَلَالْكُو – שיגדל בתפארתכם ובתפנוקיכם

רעות שלחה לי סרטון שהוא סצנה מסדרה. לפי הדיבור אני מסיק שזו סדרה סורית.

כותרת הסרטון:

رفضت تتزوج دكتور لانه الدكاترة على قفا مين يشيل

היא סירבה להתחתן עם רופא (דוקטור) כי יש רופאים "כמו חול"

הסיטואציה: אם החתן המיועד מדברת עם אבי הכלה העתידית

– יעני אבני באקי לה סת שהור ליתח'רג' מן כלית אלטב אלבשרי וביציר דכתור רסמי. צחיח, לסא בדה ארבע סנין אח'תצאץ, ובעדהא בדה יפתח עיאדה ויבלש שע'ל, בס אנא חאבה אפרח פיה מנשאן אסאוי אלפרחה פרחתין, ואנא מתאכדה מן אח'לאקה. אכיד רח יחט בנתכן ג'ואת עיונה
– אכיד, אכיד, מא שאא אללה, אללה יח'לי לכ איאה, אן שאא אללה בירבא בעזכ ודלאלכ!
– אללה יסלמכ! בעדין, ביצ'ל אסמה דכתור
– טבען! דכתור קד אלדניא! מא שאא אללה! מא שאא אללה! יח'זי אלעין מן עיני. ען אד'נכ דקיקה

– ביטלע(?) דכתור קד אלדניא!
– שו??? חדא ביג'וז בנתה בהאלאיאם לדכתור!? לכ, האי אלדכתרה מא בתטעמי ח'בז האלאיאם!
– יעני מא עאד בדכן איאה?!
– לא!!!
– רג'עוא אלצ'יאפה לאלכן!
– ילא! פותי לג'וא!

– אללה יח'לי לכ אלדכתור, ואן שאא אללה בירבא בעזכ ודלאלכ. בס אנא בשוף אנה לסאתה זע'יר. צחיח אלדכתור, בס אלדכאתרה בהאלבלד עלא קפא מין ישיל אן כאנוא מח'תצין ואן כאנוא עאם. ואד'א תעין יא דוב יעטוה מעאש יכפיה חק באכית דח'אן. בתדח'ן אנת שי דכתור? ואד'א בדה יפתח עיאדה בדה ארבעין סנה ליציר ענדה זבונאת!

– يعني ابني باقي له ستّ شهور ليتخرّج من كلّيّة الطّبّ البشري وبيصير دكتور رسمي. صحيح، لسّا بدّه أربع سنين اختصاص، وبعدها بدّه يفتح عيادة ويبلّش شغل، بس أنا حابّة أفرح فيه منشان أساوي الفرحة فرحتين، وأنا متأكّدة من أخلاقه. أكيد رح يحطّ بنتكن جوّات عيونه
– أكيد، أكيد، ما شاء الله، الله يخلّي لك ايّاه، إن شاء الله بيربى بعزّك ودلالك!
– الله يسلّمك! بعدين، بيضلّ اسمه دكتور
– طبعًا! دكتور قدّ الدّنيا! ما شاء الله! ما شاء الله! يخزي العين من عيني. عن إذنك دقيقة

– بيطلع(؟) دكتور قدّ الدّنيا!
– شو؟؟؟ حدا بيجوّز بنته بهالأيّام لدكتور!؟ لك، هاي الدّكترة ما بتطعمي خبز هالأيّام!
– يعني ما عاد بدّكن ايّاه؟!
– لا!!!
– رجّعوا الضّيافة لالكن!
– يلّا! فوتي لجوّا!

– الله يخلّي لك الدّكتور، وإن شاء الله بيربى بعزّك ودلالك. بس أنا بشوف إنّه لسّاته زغير. صحيح الدّكتور، بس الدّكاترة بهالبلد على قفا مين يشيل إن كانوا مختصّين وإن كانوا عامّ. وإذا تعيّن يا دوب يعطوه معاش يكفّيه حقّ باكيت دخّان. بتدخّن انت شي دكتور؟ وإذا بدّه يفتح عيادة بدّه أربعين سنة ليصير عنده زبونات!

– (האמא) לבן שלי נותרו 6 חודשים עד שיסיים את הלימודים בפקולטה לרפואה ויהפוך לרופא באופן רשמי. נכון, נותרו לו עדיין 4 שנות התמחות, ואח"כ הוא יפתח מרפאה ויתחיל לעבוד, אבל אני רוצה לשמוח בו כדי להפוך את השמחה לשתי שמחות, ואין לי ספק לגבי המוסר שלו. הוא בוודאי יעלה את בתכם על ראש שמחתו
– (אבי הכלה) ברור, ברור, בלי עין הרע, שיהיה בריא, בעזרת האל הוא יגדל בתפארתך ובתפנוקייך!
– תהיה בריא! חוץ מזה, הוא תמיד יהיה (עם התואר) דוקטור
– ברור! רופא בגודל של העולם (כלומר: משהו-משהו)! בלי עין הרע! בלי עין הרע! חמסה חמסה. ברשותך, דקה (הוא הולך לעדכן את אשתו ובתו, שממתינות להיכנס עם הכיבוד)

– הוא יהיה רופא בגודל של העולם!
– מה??? מי מחתן את בתו היום עם רופא?! בוא'נה, תואר דוקטור הזה לא מביא בימים האלה לחם לאכול (אין ממנו פרנסה)!
– כלומר אתן כבר לא רוצות אותו?!
– לא!!!
– אז תחזירו את הכיבוד!
– (האמא לבתהּ) קדימה! היכנסי פנימה!

– (חוזר לאמא ולבנהּ) שיהיה בריא, הדוקטור, בעזרת האל הוא יגדל בתפארתך ובתפנוקייך. אבל אני רואה שהוא עדיין צעיר. נכון, הוא דוקטור, אבל יש בארץ הזו רופאים "כמו חול", בין אם הם מומחים ובין אם הם רופאים בקהילה. וגם אם הוא יקבל תעודת מומחה, בקושי ישלמו לו משכורת שתספיק לו לפקט סיגריות. (פונה לבחור) אתה מעשן משהו, דוקטור? (חוזר לאמא) ואם הוא ירצה לפתוח מרפאה, הוא ימתין 40 שנה עד שיהיו לו לקוחות!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1339711474116256

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:

"שמעתי היום בראיון עם פרשן ממרוקו את המילה "תעזיז" במובן של עידוד.
אשמח לפוסט על המילה".

עניתי לחגי ש- תשג'יע זה עידוד, ו- תעזיז זה חיזוק.

תשובתו:
"נכון, אבל בראיון, לפי הכתובית, הובן שזה עידוד. זה נאמר במובן של עידוד היחסים.
יש קשר לוגי בין חיזוק לעידוד".

=-=

בלי קשר שאל אותנו הקורא Eldar Alahverdiev:

"האם היה פוסט על המילה מַעַזַּה معزّة כמו במשפט:
انت معزّتك متل معزّة طعمة אנת מעזתכ מתל מעזת טעמה"

=-=

ובמקריות מדהימה שאל הקורא Assaf Mena:

"בוקר טוב.
חבר כתב לי: פי אלכ מַעַזַּה באלקלב في الك معزّة بالقلب
האם היה פוסט על معزة במובן זה בעבר?"

אז מילת היום היא –

תַעְזִיז تَعْزِيز וברבים תַעְזִיזַאת تَعْزِيزات – חיזוק, תגבור; בצבא: תגבור כוחות

לשמיעה:

וגם: https://soundcloud.com/listen2arabit/yptixt1i93mv

מַעַזַּה مَعَزَّة – אהבה, חיבה; הערכה, הוקרה; כבוד, רחשי כבוד

בעבר הופיע אצלנו הפוסט הבא, הנהו שוב, עם תוספות:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

"אשמח לפוסט על עִז عزّ – חוזק, עצמה וגם אולי קשור להוקרה
וגם שם של גבר כמו שמו של
הצדיק הידוע עז אלדין אלקסאם عزّ الدّين القسّام.
תודה"

אז מילת היום היא –

עִזּ عِزّ – כוח, עוז, עוצמה, גבורה, אצילות, גדוּלה, גדלוּת, רוממות, כבוד, כבוד עצמי, פאר, תפארת; בהשאלה: פסגה

לשמיעה: https://clyp.it/skejxm0o

היום מיחזור משולש, שכן התייחסנו לשורש הנפוץ הזה שלוש פעמים בעבר:

אנו בשבועיים של שמותיו היפים ביותר של האל (כך בזמנו), והיום נדבר על –

אַלְעַזִיז العزيز – היקר

לשמיעה: https://clyp.it/lxtr1k1r

עַזִיז عزيز וברבים אַעִזַּאא' أعزّاء הוא תואר לאל וגם לבני אדם, ותרגומיו רבים: יקר, יקיר, אהוב, חזק, מכובד, נכבד, דגול; נדיר

השורש הוא ע.ז.ז (גזרת הכפולים), והוא מקביל לזהה לו בעברית, כמו במילים עֹז, עַז, עזוז, עזות וכו' (אך אין קשר לחיה עז, שהשורש שלה הוא ע.נ.ז):

* הפועל עַזַּ عَزّ בבניין הראשון – היה חזק ואיתן, היה חסון, היה כביר, יקר, נדיר. עַזַּ עַלַא- عزّ على- – היה קשה ל-; היה יקר וחביב על-; גבר על-, ניצח; נעשה נדיר
* אֶלזַּלַמֶה בִּיעִזּ עַלַיּ الزّلمة بيعزّ عليّ – האדם יקר לליבי
כשמזכירים את אללה בערבית, בהקשרים אסלאמיים, מקובל להגיד אחרי שמו את שני הפעלים עז וג'ל: אַללָּה עַזַּ וַגַ'לַּ الله عزّ وجلّ – אללה ישתבח ויתעלה (או כל פועל מהלל אחר, ועַיינוּ, להבדיל, או שלא להבדיל, בקדיש היהודי)
* עִזּ عِزّ או עִזַּה عِزّة, שהן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – כוח, עוז, עוצמה, גבורה, אצילות, גדוּלה, גדלוּת, רוממות, כבוד, כבוד עצמי, פאר, תפארת; בהשאלה: פסגה
* פִי עִזִּהִ في عزّه – (נמצא) בתקופת גדלותו ותפארתו
* פִי עִזִּ שְבַּאבֹּה في عزّ شبابه – בשיא עלומיו
* עִזֶּתֶ אלנַּפְס عزّة النّفس – כבוד עצמי
* הפועל עַזַּזַ عزّز בבניין השני – גידל, פיאר, הילל; חיזק, הגביר, תגבר; תמך
* תַעְזִיז تعزيز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיזוק, תגבור
* מֻעְזַּז معزّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחוזק, מתוגבר
* הפועל אַעַזַּ أعزّ בבניין הרביעי – גידל/הגדיל (מבחינת שם ומוניטין), פאר. זהו בעצם הפועל בברכת היום, שכן הבניין הרביעי אינו קיים באמת במדוברת והוא קיבל את הצורה של הבניין הראשון
* הפועל תְעַזַּז تعزّز בבניין החמישי – התכבד, נעשה מכובד; התחזק
* הפועל הספרותי אִעְתַזַּ اعتزّ בבניין השמיני – נעשה מכובד בשל-; התחזק; התפאר ב-; התעלה על-
* אִעְתַזַּ בִּאללָּה اعتزّ بالله – שם מבטחו בבורא
* מֻעְתַזּ مُعتزّ, בצורת הבינוני של הבניין – גאה; מתפאר; מוגן, שמור; שם פרטי מפואר של גבר (מאלו שדוברי עברית רומסים, הורסים, משחיתים וגורסים בשל בורותם)

בעבר ציינו, שאנשים יכולים להיקרא על שם אחד משמותיו של אללה אם מקדימים להם את המילה עבד-.
אז היום נציין את עַבְּדֶ אלְעַזִיז בּוּתַפְלִיקַה عبد العزيز بوتفليقة, שהוא נשיא אלג'יריה
ואת –
עַבְּדֶ אלְעַזִיזֶ אלרַּנְתִיסִיּ عبد العزيز الرّنتيسيّ, שהיה אחד ממייסדי תנועת חמאס ומנהיגיה עד שחוסל. למרות שנולד בכפר יִבְּנַא يبنى (שהיה באזור רמלה), שם משפחתו מעיד עליה שמקורה בכפר רַנְתִיס رَنْتِيس, שנמצא פחות מ- 10 קמ' דרום מזרחית לראש העין

=-=-=-=

היום נעסוק בברכה לא הכי נפוצה, אבל אחת המיוחדות לדעתי, שמלמדת רבות על הגישה והיופי בברכות בערבית:

(אִן שַאאַ' אללָּה) יִתְרַבַּא בְּעִזַּכּ וּדַלַאלַכּ (إن شاء الله) يتربّى بعزّك ودلالك – (מי ייתן שהבן הנולד) יגדל בתפארתך ובתפנוקיך

לשמיעה: https://clyp.it/bdf1y30r

זו ברכה שנאמרת להורֶה (האב) על הולדת בן זכר.
אם מדובר בבת, תינוקת, הפועל ישתנה ל- תִתְרבּא – תגדל
ואם היא נאמרת להורָה (האם), שמות העצם יבואו בנטיית השייכות בנקבה: עזֶכּ ודלאלֶכּ

השורש הערבי ד.ל.ל. עוסק בהדרכה, הנחייה, הוראה, משמעות, ראָייה; התחטאות; סרסרות; תיווך; פינוק

* הפועל דַלּ עַלַא دلّ على בבניין הראשון – הראה, הדריך, הוכיח
* דַלַאל دلال – תפנוקים
* דַלַאלַה دلالة וברבים דַלַאאִל دلائل או דַלַאיֶל במדוברת دلايل – משמעות, הוכחה
* דַלִיל دليل וברבים אַדִלַּה (במלעיל) أدلّة – ראָייה; מופת
* דַלִיל دليل וברבים אַדִלַּאא' (במלרע) أدلّاء – מדריך, מורה דרך. דַלִילֶ אלְהַאתֶף (דבר שדי חלף מהעולם) دليل الهاتف – מדריך/ספר טלפונים
* הפועל דַלַּל دلّل בבניין השני – פינק
* מְדַלַּל مدلّل, צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מפונק

=-=-=-=

מילת, או ברכת היום היא –

אַללָּה יְעִזַּכּ الله يعزّك – שאלוהים יפאר את שמך (לרוב בזמן אזכור של דברים לא נעימים)

לשמיעה: https://clyp.it/mzhwvwgo

בפנייה לאישה: אַללָּה יְעִזֶּכּ الله يعزّك
בפנייה לרבים: אַללָּה יְעִזְּכּוּ/ אַללָּה יְעִזְּכֹּם الله يعزّكو/ الله يعزّكم

=-=-=-=

מכירים בחורצ'יק ששמו הפרטי עִזֶּ-אלדִּין ושם משפחתו אֶלְקַסַּאם?

כפי שראיתם, אידוב מתעניין בו, אז הנה כמה מילים עליו, שכן לדעתי חשוב מאוד, כישראלי, להכיר את הפרסונה:

נתחיל רגע ברמה הלשונית:
אם אתם מכירים בחור ערבי ששמו עִז, רוב הסיכויים שזה רק החלק הראשון של שמו הפרטי.
השם המלא הוא: עִזֶּ אלדִּין – תפארת הדת
כמו שקיים השם עַלַאאֶ' אלדִּין (לשיטת דיסני – אלאדין) – רוממות הדת
או בַּהַאאֻ' אללָּה (מייסד הדת הבהאית) – יופיו/פארו של אללה

אלקסאם הוא פשוט שם משפחתו.

אז בקצרה:

שיח' עז אלדין אלקסאם נולד בצפון סוריה ב- 1882.
המעניין והמיוחד לגביו, בין השאר, הוא העבודה שכבר מצעירותו הוא היה בחור רדיקלי, ששאף לשחרר את האזור מהאימפריות השונות ששלטו בו (איטלקים [בלוב], צרפתים ובסוף גם בריטים).
זה לא כזה חריג. מה שייחד אותו היה העובדה שהוא עשה זאת בשם האסלאם והג'האד.

אני פותח פה סוגריים: המאבק של ישראל עם שכניה הערבים, בעיניים ערביות, לאורך שנות קיומה ואף קודם לכן, היה מאבק על רקע לאומי. תנועות כמו פת"ח, החזיתות השונות וכו' היו ועודן ארגונים לאומיים-חילוניים.
ה"חידוש" נכנס לחיינו בסוף שנות השמונים, עם הקמת התנועות חמאס והג'האד האסלאמי, שהוסיפו לתכנים הלאומיים גם תכנים דתיים, של ג'האד, דבר ששינה לגמרי את תמונת המאבק ואת אופי פעולות הטרור.
בהמשך, ארגון אלקאעדה, וממשיכיו דאע"ש וספיחיו, הפכו את הג'האד למאבק דתי כלל עולמי, ללא רכיב לאומי מובהק.

בקיצור, עז ידידנו נע ונד, ונרדף ואף נידון למוות, עד הגיעו עם משפחתו לחיפה.
כבר בשנת 1925 הוא הקים תאים מחתרתיים למאבק בבריטים וביהודים של ארץ ישראל. בראייה עכשווית, ולא רק, הוא היה רב-מחבלים שפעל נגד כל מה שלא הסתדר עם האג'נדה הדתית-לאומית שלו.

ב- 1935 הוא נהרג באזור ג'נין בצפון השומרון עם עוד ארבעה מאנשיו בקרב מול 150 בריטים בסיוע מטוס סיור.
הוא נקבר בבית הקברות המוסלמי של בַּלַדֶ אלשֵּיח', כיום תל חנן בעיר נשר, ליד חיפה.

לפני שנסיים, שני פרטים נוספים:

רבים חושבים שאם תנועת חמאס בחרה לקרוא לזרוע הצבאית שלה, ולרקטות שלה, על שם אלקסאם, משמע הדבר שהוא היה אחד מחבריו של הנביא, או איזו דמות הירואית מימי הביניים. אז מסתבר שלא…

שנית, תנועת חמאס הוקמה במציאות רווית מאבק לאומי ערבי. התנועות שקדמו לה נקראו על שם דמויות חילוניות-לאומיות. אבל חמאס חיפשו מישהו שיש לו ערך מוסף, אסלאמי-ג'האדי. ועז אלדין אלקסאם היה בדיוק מה שהם צריכים, כסמל.

=-=-=-=-=

הקורא שי בשארי ביקש בזמנו שנגיד כמה מילים על עֶזַּתֶ אלרִּשְק عزّت محمّد الرّشق.

אז הנה:

עזת מחמד אלרשק הוא פוליטיקאי יליד חברון, שנת 1960, חבר הלשכה המדינית של תנועת חמאס וראש משרד הקשרים הערביים והאסלאמיים של התנועה.

השם הפרטי עִזַּת זהה במשמעו למילה הערבית "הרגילה" עִזַּה שפגשנו פה, אך יש לו סיומת תא תורכית-עות'מאנית ולא תא מרבוטה ערבית.

התמונה: Kelly Sikkema

זה היה הפוסט ה- 3,162 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שיגדל בתפארתכם ובתפנוקיכם הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

חַבַּטְרַש حَبَطْرَش – הרבה

רגע, לפני שאתם זועקים! זו ממש לא דרך המלך להגיד הרבה בערבית. אתם מוזמנים להמשיך להגיד כְּתִיר كتير (כַּתִ'יר كثير).

=-=

רעות שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה מנוף הגליל.

למא בדכ תביע סיארה, תקעדש תציח ותתכד'ב ע אלעאלם. אנת מש ואקף פי סוק ח'צ'רה, 3 כילו בטאטא ב 10, ותקול לי אלחבה אלמקטועה מן אלסוק ואלכל בידור עליהא ואלחבה אלנאדרה ואבצר שו. ליש יעני מקטועה מן אלסוק? מלאן, אלסיאראת ע קפא מין ישיל, מאהי חבטרש אלסיאראת.
טיב, ביקול לכ: יד תאני. שו יד תאני? מאהי ליסינג באלרח'צה. 600 שופיר ראכבהא ואנת שני מגרשים אח'דוהא.
איה?! אלמהם, מאזדא שלוש ללביע, אלצדא מאכלהא, תטלעש מן אלכראג', בדהא 4 עג'אל, בדהא תסת, בדהא תאמין, חתא באלמסאחאת פש מי!
איה! ובדי פיהא פוק אל מחירון, אע'לא מן אל יצרן, אנא. איה, 17 איד ומאשיה 500,000 כילומתר.
יא מש אחים שלי.

لمّا بدّك تبيع سيّارة، تقعدش تصيّح وتتكذّب ع العالم. انت مش واقف في سوق خضرة، ٣ كيلو بطاطا ب ١٠، وتقول لي الحبّة المقطوعة من السّوق والكلّ بيدوّر عليها والحبّة النّادرة وأبصر شو. ليش يعني مقطوعة من السّوق؟ ملان، السّيّارات ع قفا مين يشيل، ماهي حبطرش السّيّارات.
طيّب، بيقول لك: يد تاني. شو يد تاني؟ ماهي ליסינג بالرّخصة. ٦٠٠ شوفير راكبها وانت שני מגרשים أخدوها.
ايه؟! المهمّ، مازدا 3 للبيع، الصّدا ماكلها، تطلعش من الكراج، بدّها ٤ عجال، بدّها تست، بدّها تأمين، حتّى بالمسّاحات فش ميّ!
ايه! وبدّي فيها فوق ال מחירון، أغلى من ال יצרן، أنا. ايه، ١٧ ايد وماشية ٥٠٠،٠٠٠ كيلومتر.
يا مش אחים שלי.

כשאתה רוצה למכור מכונית, אל תצעק ותשקר לאנשים. אתה לא עומד בשוק הירקות, "3 קילו תפו"א ב- 10", ואתה אומר לי ש"זה הזן שלא קיים בשוק, שכולם מחפשים אותו, והזן הנדיר" ולא יודע מה. למה לא קיים בשוק? יש מלא, המכוניות בשפע, יש מלא מכוניות.
טוב, והוא אומר לך: "יד שנייה". מה יד שנייה? הרי כתוב "ליסינג" ברישיון. נהגו עליה 600 נהגים ושני מגרשים לקחו אותה.
מה זה?! בקיצור, מאזדה 3 למכירה, החלודה אכלה אותה, היא לא יוצאת מהמוסך, היא צריכה 4 צמיגים, טסט וביטוח, ואין אפילו מים לווישרים!
מה זה? ואני רוצה מעל המחירון, יותר יקר מהיצרן (המחיר כחדשה). מה זה, 17 ידיים והיא נסעה 500,000 ק"מ.
יא לא אחים שלי.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@ashraf…/video/7628219457290226952

=-=-=-=-=-=-=

חבטרש? מאיפה צצה המילה הזו? היא אינה מתכתבת עם שום רכיב בדקדוק הערבי.

חיפוש מהיר בגוגל הביא אותי לסרטון הבא, שנותן שלושה הסברים למשמעות שלה:

ראשית, זו מילה במדוברת של ערביי ארצנו והערבים בירדן.

הסבר ראשון: חבטרש היה שם של דמות בסרט ירדני משנות השבעים. חבטרש הזה היה "מגזימן" לא קטן.
הסבר שני: זה היה שם מחתרתי של מפקד באחד הארגונים (בסרטון לא מצוין איזה ארגון), שאזכור שמו רמז לתחילת פעילות. כלומר זו גם הייתה מילת קוד.
הסבר שלישי: חבטרש היא מילה שקשורה להסוואה או לתחליף, ואנשים משתמשים בה כתחליף לאמירה כלשהי, בצירוף "מאוד", למשל: יפה מאוד, הרבה מאוד וכו'.

לסיכום, זו מילה שמתארת משהו מוגזם, על סף הכיאוטי, עם "ניחוח" של אהבה, הערכה והתעניינות.
יש גורסים שמדובר פה בהֶלְחֵם בסיסים של המילים חֻבּ (אהבה) ו- אַטְרַש (חרש). מכיוון שהחרש אינו שומע את מה שאומרים לו, הוא משער את מה שנאמר לו. וכפי שדו-שיח של חרשים מעיד על כאוס, כך אהבת חרשים מביעה אהבה כיאוטית.

https://www.tiktok.com/@ashams…/video/7263114760940506370

=-=-=

נו, שיהיה…
ואני "שם כסף" שההסבר האחרון עם החירשים מגדיר יפה את מה שנקרא בבלשנות אטימולוגיה עממית.

התמונה: Zoshua Colah

זה היה הפוסט ה- 3,157 שלנו.

שיהיה יום נהדר ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הרבה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

סַאתֶר חַאלֹה سَاتر حَاله – חי בצניעות (מיל': מסתיר את עצמו); שומר על עצמו מעבירות וחטאים; עצמאי כלכלית, דואג לעצמו; שומר סודותיו וענייניו לעצמו ואינו מבקש עזרה מאיש

משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:

غسااان
gassanroshrosh

לע'סאן רֹשְרֹש (הוא ישראלי) יש מעל 103,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

هذا انا وهكذا سابقى اضحك بصدق واحزن بصدق لانني لا اجيد لعب الادوار

זה אני וכך אישאר. אני צוחק באמת ומתעצב באמת שכן אינני טוב בלשחק תפקידים (משחקים)

הסרטון פורסם ב- 4.4.26, במהלך המלחמה, וכותרתו:

ايش الك بشفاعمر يا اخي

מה יש לך משפרעם, אחי?

איה, מג'תבא, בחייייאת מג'תבא! יא זלמה, ואללה חל ענא!
יא זלמה, שפאעמרו – אנת מש עארף שפאעמרו. שפאעמרו פיהא תלת מחטאת או ארבע מחטאת בנזין. פיהאש אכתר.
יא זלמה, אנת עם תח'בט עשאן אלנפט? פש אלנא נפט אחנא. אחנא ג'מאעה ג'מאעת חמץ אלאח'צ'ר הדא, נאכל חמץ וכסתנה. קד חאלנא, יעני מא פש יעני, יעני באלקוה סאתרין חאלנא.
אד'א אנת עם תצ'רב אלצואריח' מפכר פי נפט? פש ענא נפט, יא אח'י.
יא אח'י, חל ענא, יא אח'י, מנשאן אללה תחל ענא!
יא זלמה, ואללה מא עארפין נמשי, לא נתחרכ ולא נטלע ולא ננזל! שוף לכ אשי תאני תעמלה בחיאתכ! בחיאת מג'תבא! ח'לצנא, יא רג'ל!

ايه، مجتبى، بحيييياة مجتبى! يا زلمة، والله حلّ عنّا!
يا زلمة، شفاعمرو – انت مش عارف شفاعمرو. شفاعمرو فيها تلت محطّات أو أربع محطّات بنزين. فيهاش أكتر.
يا زلمة، انت عم تخبط عشان النّفط؟ فش النا نفط احنا. احنا جماعة- جماعة حمّص الأخضر هدا، ناكل حمص وكستنة. قدّ حالنا، يعني ما فش يعني، يعني بالقوّة ساترين حالنا.
إذا انت عم تضرب الصّواريخ مفكّر في نفط؟ فش عنّا نفط، يا أخي.
يا أخي، حلّ عنّا، يا أخي، منشان الله تحلّ عنّا!
يا زلمة، والله ما عارفين نمشي، لا نتحرّك ولا نطلع ولا ننزل! شوف لك اشي تاني تعمله بحياتك! بحياة مجتبى! خلّصنا، يا رجل!

אה, מג'תבא (מנהיג איראן החדש), בחיייייאת מג'תבא! בנאדם, בחיי, עזוב אותנו!
בנאדם, שפרעם – אתה לא מכיר את שפרעם. בשפרעם יש 3 תחנות או 4 תחנות דלק. אין בה יותר.
בנאדם, אתה יורה בגלל הנפט? אין לנו נפט. אנו אנשים שאוכלים את החומוס הירוק הזה וערמונים. אנו חסרי אמצעים, כלומר אין, כלומר אנו בכוח חיים בצניעות.
אתה יורה את הטילים כי אתה חושב שיש נפט? אין לנו נפט, אחי.
אחי, עזוב אותנו, אחי, למען האל עזוב אותנו!
בנאדם, בחיי, אנו לא יכולים/מצליחים ללכת, לזוז, לצאת או לנוע (בגלל הטילים)! חפש לך משהו אחר לעשות בחיים שלך! שחרר אותנו, בנאדם!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@gassanr…/video/7624632207029619986

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

מַסְתוּרַה مَسْتُورَة – אישה הגונה, צנועה וחרוצה השומרת על כבודה ואין פגם בהתנהגותה

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/mt0u8ozfmiff

חברתי רויטל בטאט שלחה לי את השיר הבא (כל הפרטים על אודותיו הופיעו בפוסט המקורי. הוא אינו לב העניין בפוסט הזה):

بتتجوّز،
بتروح على شهر العسل، بدّها تشلح
بتروح بدّها تولّد، كمان بتشلح
بدّها تطعمي ولدها، new born، بدّها تشلح
بيقولوا لها: "تجوّزي لتنستري"
وين السّترة بالموضوع تحديدًا؟

היא מתחתנת,
היא יוצאת לירח דבש, היא צריכה להתפשט
היא הולכת ללדת, גם מתפשטת
היא צריכה להניק את התינוק שלה, new born, היא צריכה להתפשט
ועוד אומרים לה: "תתחתני כדי שתשמרי על כבודך" (מיל': כדי שתתכסי)
איפה בדיוק הכיסוי בכל העניין?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

כדי להבין יותר טוב את הבדיחה ואת משחק המילים, נתעמק בפוסט שלנו מהעבר:

המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:

אז מילת היום היא –

אַללָּה יֻסְתֹר الله يُسْتُر – אלוהים ישמור!, שלא נדע מצרות

 https://clyp.it/l5shl5bu

אפשר לומר גם רַבְּّנַא יֻסְתֹר ربّنا يُسْتُر (ריבוננו ישמור, יסתיר)

אגב, צמד המילים האלה, אללה יסתר, שנכתב בעברית בכתיב מלא: אללה יוסתור, הוא מהמקרים היותר קשים של עיוות מילים או ביטויים מערבית בקרב דוברי עברית, שאין להם מושג מה עומד במקורן.
כך אפשר למצוא עיוותים כמו: "לייסטר", שבעיניי הוא בכלל שם משפחה ממוצא גרמני…

ואי אפשר לשכוח את ההרכב האלמותי "אללה יוסטור ולהקתו"…

השורש הערבי ס.ת.ר, כמו הזהה לו בעברית, עוסק בהסתרה ובמסתור, וגם בשמירה ובהגנה (על הערכים והמוסר):

* הפועל סַתַר ستر בבניין הראשון, שביטוי היום מבוסס עליו – הסתיר, מנע פרסום (של בושה וקלון), החביא; כיסה
* אַללָּה סַתַרַנִי الله سترني – אללה שמר עלי (במקרה אסון, לא עלינו); תודה לאל! איזה מזל שלא קרה לי כלום!
* סַתַר חַאלֹה ستر حاله – חי בצניעות (מיל': הסתיר את עצמו)
* סִתֶר ستر או סַתְר, וברבים סֻתוּר سُتور או אַסְתַאר أستار, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מחסה, כיסוי; וילון; צניעות
* בִּאלסִּתֶר بالسّتر – בשקט, בלי רעש וצלצולים
* סִתֶרֶ אלְבִּנְת וַאגֶ'ב ستر البنت واجب – חובה/מצוה לחתן בת (כי כך מצילים את שמה הטוב ומונעים שערורייה אפשרית)
* יַא רַבּ, סַתְרַכּ וַעַפְוַכּ וַרִצַ'אכּ וַרַחְמַתַכּ וַמַעְ'פִרַתַכּ וַגַ'נַּתַכּ يا ربّ سترك وعفوك ورضاك ومغفرتك ورحمتك وجنّتك – אלוהים, (תן לי את) המחסה שלך, המחילה שלך, מרוצותך ממני, רחמיך, סליחתך ואת גן עדן שלך
* סִתְרַה או סֻתְרַה سترة וברבים סתר سُتر – מעיל; כיסוי; הגנה על האישה שעומדת להינשא מעוני וממחסור. כלומר הבעל צריך לספק לה הגנה מסוג זה
* סַאתֶר ساتر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מחסה, כיסוי, מחיצה, מחסום, מחפה; נותן המחסה; סוללה, למשל: סַאתֶר תֻרַאבִּיּ ساتر ترابيّ – סוללת עפר
יַא סַאתֶר! يا ساتر! – אלוהים ישמור! אוי ואבוי!
גם בצורה: יא סאתר, יַא רַבּ! يا ساتر يا ربّ! (הו נותן המחסה, הו אלוהים. נאמר בעת אסון, וגם כשגבר נכנס לבית, בו ייתכן שישנן נשים שאינן לבושות באופן צנוע, והקריאה אמורה להזהירן מפני אי הנעימות במפגש איתו)
* מַסְתוּר مستور, צורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – סוד; חבוי, נסתר, מוסתר, מוסווה; צנוע; אלמוני; חי ומשתכר בכבוד ומסתפק במה שיש לו; בן המעמד הבינוני; אדם ישר עם עבר נקי, שלא הסתבך עם החוק
* מַסְתוּרַה مستورة, צורת הנקבה של מסתור, וגם – אישה הגונה, צנועה וחרוצה השומרת על כבודה ואין פגם בהתנהגותה; וגם: תודה לאל! בלי עין הרע!
* אַלְחַמְדֻ לִלָּה, מַסְתוּרַה الحمد لله مستورة – תודה לאל, בלי עין הרע!, טוב לי; רע לי (בהפוך-על-הפוך) (מיל': השבח לאל, [העניין] תקין, מוגן)
* חַ'לִּיהַא מַסְתוּרַה خلّيها مستورة – עדיף לא לדבר על זה; אל תחטט בעניינים לא לך; עדיף להשאיר את העניין סגור (מיל': השאר אותה [את העניין] צנוע ומוסתר)
* חַ'לִּי אלטַּאבֶּק מַסְתוּר خلّي الطّابق مستور – מוטב לא לדבר על זה, עדיף לא לחטט בנושא ו"להוציא את הכביסה המלוכלכת" (מיל': השאר את העניין מוסתר)
* הפועל תְסַתַּר تستّر בבניין החמישי או אִנְסַתַר انستر בשביעי או אִסְתַתַר استتر בשמיני – התחבא, הסתתר; התכסה
* מַסְתַר مستر וברבים מַסַאתֶר مساتر, במשקל המקומות – מחסה, מקלט
* סִתַאר ستار וברבים סִתַארַאת ستارات או סֻתֻר ستر – וילון, מסך, כיסוי, מחיצה
* סַתַּאר ستّار, במשקל בעלי המלאכה – נותן מחסה (אחד מ- 99 שמותיו של אללה)

והנה פוסט ממש ישן:

אֶלְחֻבּّ סַתַּארֶ אלְעֻיוּבּ الحبّ ستّار العيوب – האהבה מכסה את המומים

לשמיעה: https://clyp.it/spjd0atv

"אלסתאר" הוא אחד מכינוייו של אללה: המכסה, המסתיר, ושימו לב לדמיון בין השורשים: סתר בערבית, להסתיר בעברית. אגב, לאללה יש 99 שמות בערבית, וילד מוסלמי יכול להיקרא "עבד + אחד מהשמות", למשל:
עַבְּד אללַּה, עַבְּד אלסַתַּאר, עבד אלְכַּרִים, עבד אלְחַלִים וכו'. בפי חברים או המשפחה יסתפקו בשם "עבד".

=-=-=-=

כתב לנו הקורא כפיר יהוד:
הביטוי "يا ساتر" יא סאתר מביע פליאה או תדהמה לגבי מאורע שקרה, לרוב שלילי, כמו גם "الله يسترنا" אללה יסתרנא (אמי באופן קובע נוהגת לומר על אף שאינה דוברת ערבית).
אישה גלוית ראש, ההיפך ממסתורה: "سافرة" סאפרה.
ישנה גם המילה سترة (sutra) במשמעות של אפוד או מעיל.
الستر (sitr) – כל דבר שניתן להתכסות בו, גם מטאפורי, כמו שכל, ישועה וכו'.
لا ستر ولا حجر לא סתר ולא חג'ר – אין לו תקווה ושכל (נאמר על אדם טיפש).

והקורא יובל ברגר:
ח'לי אלסח'תורה מסתורה خلّي السّختورة مستورة. מילולית – תשאיר את הסח'תורה (תבשיל מעי ממולא) סגורה – עדיף שלא נפתח את הנושא הבעייתי הזה

התמונה: E. Vitka

זה היה הפוסט ה- 3,146 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט חי בצניעות הופיע לראשונה ב-ערביט.