פורסם לראשונה ב- 19.7.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון ששלחה לי ידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
טַבַּח’ طَبَخ – בישל
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של דַאנְיַא אלְאַמִיר, שאנו כבר יודעים עליה שהיא סורית מדמשק, במקור, שחיה כיום ברוטרדם בהולנד.
כותרת הסרטון:
צח יא נסואן?
صحّ يا نسوان؟
נכון, נשים?
=-=
תוכן הסרטון:
כיף תקנעוא שח’צ אנה ינצ’ף וירתב ויחמם וימסח וידרס ויג’לי ויטבח’ טול עמרה ובבלאש?
בתלבסה פסתאן אביצ’ ובתעמל לה חפלת ערס
ולילילילילילי!
كيف تقنعوا شخص إنّه ينضّف ويرتّب ويحمّم ويمسح ويدرّس ويجلي ويطبخ طول عمره وببلاش؟
بتلبّسه فستان أبيض وبتعمل له حفلة عرس
وليليليليليلي!
איך תשכנעו אדם לנקות, לסדר, לקלח, לנגב אבק, ללמד, לעשות כלים ולבשל כל חייו ובחינם?
תלביש אותו שמלה לבנה, תארגן לו מסיבת חתונה
וקולולולולולו!
(התמלול החלקי והתרגום שלי. שָלֵו)
שמתם לב לביקורת הפמיניסטית?
=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Aviad Simhoni.
אז מילת היום היא –
מַטְבּוּח’ مطبوخ – מבושל
למען האמת אביעד ביקש את המילה מטבּוּחַ’ה, מהסלט, וגם את המאכל מקלובה, אבל מסתבר שעל מקלובה כבר היה לנו כאן פוסט.
המטבוח’ה, שמוכרת בעיקר מהמטבח הצפון אפריקאי, היא קיצור של סַלַטַה מטבוח’ה سلطة مطبوخة, דהיינו, וברוב פשטות, סלט מבושל.
השורש הערבי ט.ב.ח’ זהה למקביל לו העברי והוא עוסק בטַבָּחים, מטבחים ובישול.
וגם במעשי טבח לא עלינו. אה, ותיקון טעות נפוצה: בעיתונות פוגשים לא פעם את הביטוי “אט-בח אליהוד!”. אז קודם כל, זה “אט-בח’ “, ושנית, זה לא זה ולא זה, שכן התרגום של הביטוי השגוי הזה הוא “בשל את היהודים!”. הקריאה הלא חיננית כוללת את הפועל “אִדְ’-בַּח!” إذ-بح, שפירושו שחט.
מן הסתם שני השורשים השמיים האלה נוצרו באותו “בית” לשוני, אך נפרדו במשמעות.
למקרה שאתם תמהים מדוע תחבתי מקף בכל אזכור של השורש בפסקה הקודמת, הרי שמי שנכוונה ברותחין וגו’:
בפעם הקודמת שפרסמתי פה את הביטוי כלשונו, פייסבוק חסם אותי למשך יממה באשמת הפצת הסתה גזענית.
אין מילים, פשוט אין מילים…
* הפועל טַבַּח’ طبخ בבניין הראשון – בישל
* מַטְבּוּח’ مطبوخ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, היא מילת היום – מבושל
* טִבַּאחַ’ה طباخة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – טבחות, בישול
* טַבִּיח’ طبيخ וברבים אַטְבִּחַ’ה أطبخة – תבשיל
* טַבְּחַ’ה طبخة – תבשיל; מזימה, קנוניה
* טַבַּّאח’ طبّاخ, במשקל בעלי המלאכה – טַבָּח (זהו משקל בעלי המלאכה גם בעברית)
* מַטְבַּח’ مطبخ וברבים מַטַאבֶּח’ مطابخ, במשקל המקומות – מִטְבָּח (כנ”ל בעברית)
* טַבַּחֶ’ אלטַּבְּחַ’ה طبخ الطّبخة – תכנן/סידר את העניין. מיל’: בישל את התבשיל
* בַּלַא טַבֶּח’ וּבַּלַא נַפֶח’ بلا طبخ وبلا نفخ – בלי בלבול מוח (מיל’: בלי בישול ובלי ניפוח)
* טַבַּّאחֶ’ אלסַּםּ יְד’וּקֹה طبّاخ السّمّ يذوقه – מי שעושה דבר רע יינזק ממנו בעצמו. מיל’: הטבח (שהכין את) הרעל יטעם ממנו (בעצמו וייפגע)
* מִנ כַּתְ’רַתֶ אלְטַּבַּאחִ’ינ פִשְלַתֶ/אִחְתַרַקַתֶ/שַאטַתֶ אלטַּבְּחַ’ה من كثرة الطّبّاخين فشلت/احترقت/شاطت الطّبخة ; מנ כת’רת אלְמַלַּאחִין עִ’רְקַתֶ אלסַּפִינֶה من كثرة الملّاحين غرقت السّفينة – מרוב טבחים המאכל לא יצא טוב (נכשל; נשרף; נחרך) / מרוב מלחים הספינה טבעה – ישנם דברים שמוטב שייעשו על ידי צוות מצומצם, עניין שרבים מדי מתערבים בניהולו נדון לכישלון
תוספות הקוראים לפוסט המקורי:
כתב לנו בנימין בנישתי:
לפחות בהיבט הקולינרי:
מטבוחה- מרוקו
מרדומה- טריפולי (לוב)
מרמומה- תוניסיה
שלושתן מדברות על סלט עגבניות מבושל בוורסיה כזו או אחרת, די דומה.
ונראה אותך אומר לתוניסאית: איזה מטבוחה טעימה…
כתב מיכה חנונה:
יש משפט יפהפה שקשור למילת היום. في موسم البطّيخ فيش طبيخ وفي موسم التّين مفيش عجين פי מוסם אלבטיח׳ פיש טביח׳ ופי מוסם אלתין מפיש עג׳ין. ומשמעו – בעונת האבטיחים אין תבשילים ובעונת התאנים אין בצק.
הכוונה: אין צורך לבשל או להכין בצק כשיש שפע של אבטיחים או תאנים כי הם משביעים.
זה היה הפוסט ה- 1,410 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
