פורסם לראשונה ב- 27.2.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Guy Adler.
גיא שלח לי את הסרטון הבא:
הסרטון נקרא:
לִמַאדַ’א תַחְ’תַלִף לֻעַ’אתֻנַא וַלַהַגַ’אתֻנַא? لماذا تختلف لغاتنا و لهجاتنا؟ – מדוע לשונותינו וניבינו שונים זה מזה?
של איש הרשת והבלשן המוכשר חְסֵין עַבְּדַאללָּה.
בין שאר הנושאים המופיעים בסרטון, מוזכר הביטוי החביב עקבאל – בקרוב אצל (דקה 13:45)
מה שהדהים אותי בזמן הצפייה היה ההבנה, ששנים חייתי בטעות (טוב, זה לא אני אשם; זה מילון “שרוני” אשם):
תמיד חשבתי שהשורש של הביטוי הוא ק.ב.ל, וכך הוא אפילו הופיע אצלנו בזמנו בפוסט שהוקדש לשורש הנפוץ הזה.
אבל לפי הסרטון, ולא רק לפיו, השורש הוא אחר לגמרי. המקור הוא הביטוי הספרותי עֻקְבַּא לַכַּ.
בלי שום קשר, ובמקריות נפלאה, כתבה לנו הקוראת Leah Hadad:
“הי!
שאלה: יש לי חברה מקסיקנית ממוצא חלבִּי.
כשאנו מדברות, למשל על נושא משמח, כמו על האירוסין הקרבים של אחד מילדיה, היא אומרת לי ׳אבאלק׳.
זה נשמע כשתי מילים. היא לא דוברת ערבית, אבל נראה לי שזה משהו בערבית מהמסורת החלבית. אני מבינה את זה כ׳בקרוב אצלך׳.
יש לך מושג מה נוהג הזה ומה הפרוש המילולי? תודה רבה!”
אז מילת היום היא –
עֻקְבַּאל עִנְדַכּ عُقْبَال عِنْدَك – בקרוב אצלך; שתזכה ל-, מי ייתן ש-, הלוואי שיהיה לך-
ואפשר לומר גם: עַקְבַּאל וגם בצורה מקוצרת: עקבאלַכּ عقبالك
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ע.ק.ב הוא שורש ספרותי בעיקרון, והוא עוסק בעקבים, עקבות (בינתיים בדיוק כמו בעברית), ירושות, עונשים ומכשולים:
* הפועל עַקַבַּּ عقب בבניין הראשון – בא אחר-, עקב; ירש; החליף בתפקיד את-
* עַקִב عقِب וברבים אַעְקַאבּ أعقاب – בן, נכד, צאצא, זרע; שארית, בדל-, זנב של-; עקב הרגל
* עַקְבּ عقْب וברבים אַעְקַאבּ أعقاب – עקב הרגל; בן; הדבר שבא אחרי-
* עֻקְבּ عُقْب וברבים אַעְקַאבּ أعقاب – סוף, סיום; שארית, בדל
* עֻקְבַּה عُقبة וברבים עֻקַבּ عُقَب – סוף, סיום, קץ; תוצאה; תור; כופר נפש; שם פרטי של גבר: עקבה בן נאפע היה המצביא המוסלמי שכבש את צפון אפריקה ב- 863 לספירה
* עַקַבַּה عَقَبَة וברבים עִקַאבּ عِقاب – מכשול; דרך קשה בהרים
* פִי אַעְקַאבּ في أعقاب – בעקבות
* הפועל עַקַּבַּ عقّب בבניין השני – מתח ביקורת; עקב אחר-; חזר, שב על עקבותיו; ירש, מילא תפקיד של-
* תַעְקִיבּ تعقيب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התחקות, בילוש, מעקב; מתן פרשנות
* מַחְכַּמֶת תַעְקִיבּ محكمة تعقيب – בית משפט לערעורים
* תַעְקִיבַּה تعقيبة בצורת הנקבה – מחלת הזיבה
* הפועל עַאקַבַּ عاقب בבניין השלישי – העניש; בא בעקבות-
* עִקַאבּ عِقاب או מֻעַאקַבַּה معاقبة, צורות שם הפעולה של הבניין – עונש; ענישה, הענשה
* הפועל אַעְקַבַּ أعقب בבניין הרביעי – ירש; השאיר יורש; בא אחרי-; גמל טובה
* הפועל תַעַקַּבַּ تعقّب בבניין החמישי – עקב אחרי-, התחקה אחר-; רדף; העניש
* תַעַאקֻבּ تعاقُب, בצורת שם הפעולה של הבניין השישי – רציפות. בִּאלתַּעַאקֻבּ بالتّعاقب – ברציפות, בזה אחר זה
* מֻתַעַאקִבּ متعاقِب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שבא ברציפות, עוקב; מתחלף
* תַיַּאר מֻתַעַאקִבּ تيّار متعاقب – אחת הדרכים להגיד בערבית זרם חילופין (בחשמל)
* רַגַ’עַ/אִנְקַלַבַּ עַלַא עַקַבַּיְהִ رجع/انقلب على عقبيه – חזר על עקבותיו, חזר בו, נסוג
* גַ’אאַ בִּעַקִבִּהִ جاء بعقبه – בא בעקבותיו
* עֻקַאבּ عُقاب וברבים עִקְבַּאן عقبان – עַיִט. המעניין הוא שקיים בעברית עוף דורס שנקרא עַקָּב, אולם שמו בערבית של עוף זה הוא חואם حوام או סקאוה سقاوة
* עֻקוּבַּה عقوبة וברבים עֻקוּבַּאת عقوبات, בצורת שם הפעולה של הבניין הראשון, משום מה – עונש, קנס; סנקציה
* קַאנוּנֶ אלְעקובאת قانون العقوبات – חוק פלילי, דיני עונשין
* וַרַקֶ אלעקובאת ورق العقوبات – גיליון התנהגות (מיל’: מסמך העונשים)
* עַקִיבּ عقيب – הבא אחרי-
* עֻקְבַּא عقبى – העולם הבא; סוף, סיום, קץ; גמול, פיצוי
* אַלְעֻקְבַּא לַכַּ! العقبى لك – בקרוב אצלך, וכפי שהבנו, זה מקור הביטוי במדוברת
* עֻקְבאל 100 סַנֶה! عقبال 100 سنة – עד 100! אצל הערבים לא מאחלים, בעיקרון, עד 120. הברכה “עד 120 שנה” היא ברכה יהודית
* עקבַּאלֶ אלְפַרְחַה אֶלְכְּבִּירֶה عقبال الفرحة الكبيرة – ברכה למאורסים: בקרוב בשמחה הגדולה, היא החתונה
* עקבַּאל מַא عقبال ما – עד ש…
פינת “האם ביקרתם פעם ב-“
העיר עקבה בדרום ירדן.
אומרת ויקיפדיה בעברית:
“עַקַבָּה (ערבית العقبة; תעתיק – “אלעקבה”) היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, ממזרח לעיר אילת שבישראל. העיר היא בירת מחוז עקבה ומשמשת כמרכז תיירותי, בעיקר לצלילה. בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-103,000 תושבים. נמלה הוא היחיד במדינה, ודרכו עובר רובו המכריע של הסחר הבינלאומי של ירדן.
היסטוריה
העת העתיקה
האזור שבו שוכנת עקבה נודע בשם אילת בעברית (וככל הנראה, גם באדומית) בימי קדם. באזור שכן יישוב כבר בשנת 4000 לפני הספירה לערך, ובתל חליפה, כ-4 ק”מ מערבית למרכז העיר, סמוך לגבול הבינלאומי עם ישראל, נחשפו שרידיו של מרכז עיבוד נחושת אשר פעל בין המאה ה-10 למאה ה-5 לפנה”ס. מטבעות אקסומיים וקרמיקה מסין מעידים על כך שהעיר שמשה כמרכז מסחרי בינלאומי, אשר היה מקושר באמצעות דרך המלך אל פטרה ודמשק בצפון, ואל מצרים במערב. העיר הייתה מרכז אדומי ולאחר מכן שימשה את הנבטים.
בתקופת בית תלמי כונה המקום בשם “ברניס”, ובפי הרומאים “איילה” ו”אאלאנה” […]”.
ויקי באנגלית מוסיפה:
השם הנוכחי, אלעקבה, הוא קיצור של אַאיְלַתֶ אלְעַקבה آيلة العقبة, מעבר ההרים של אאילה, שהוא שם שתועד עוד במאה ה- 12.
כיום עובר במעבר ההרים הזה הכביש הראשי מעקבה צפונה.
הערה שלי:
המוזר הוא, שבכל המקומות השם הוא כזה, בעוד שלדעתי היה צריך להיות – במיוחד לאור התרגום – עקבת אאילה عقبة آيلة.
מוזר.
וגם:
“מֻחַ’יַּם עַקַבַּת גַ’בֶּר (בערבית: مخيّم عقبة جبر) הוא מחנה פליטים, הממוקם שלושה קילומטרים דרומית-מערבית ליריחו, בתחום שיפוטה של הרשות.
המחנה הוקם ב-1948 על שטח של 1,688 דונם. מרבית האוכלוסייה (אשר מנתה כ-30,000 איש) היגרה לירדן וכיום מתגוררים במחנה כ-6,000 איש בלבד. ב-1994 עבר המקום לשליטת הרשות כחלק מהסכמי “עזה ויריחו תחילה”. במחנה חיים גם כאלו שאינם מוגדרים כפליטים, אך הם בנו בתים בלתי חוקיים במקום.
מרבית התושבים מועסקים בחקלאות באזור. חברת מקורות הישראלית היא ספקית המים העיקרית של המחנה, וחלק קטן מהמים נשאבים ממעיין בסביבה על ידי אונר”א, המפעילה במקום גם בית ספר, גני ילדים ושירותים נוספים לקהילה.
[…]”.
ואחרון, כי פעם גרתי לא רחוק משם:
“כַּפֶר עַקַבּ (בערבית: كفر عقب) הוא כפר ערבי ושכונה ירושלמית, הנמצאת בצפון שטחה המוניציפלי של העיר, באזור מזרח ירושלים. הכפר נמצא בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה ושדה התעופה עטרות, כ-2 קילומטרים דרומית לראמאללה וכ-8 קילומטרים צפונית ממרכז העיר ירושלים, מחוץ לתוואי עוטף ירושלים. בכפר מתגוררים כ-18.5 אלף תושבים”.
ויקי בערבית גורסת:
הישוב, שגרסתו המודרנית היא מהתקופה העותמאנית, נקרא על שם אדם בשם כפיר, שחלף לפני מאות שנים במקום עם שיירתו וחנה ליד באר המים במקום. הוא נשאר במקום, עַקִבַּ عَقِبَ, בערבית, וכך נוצר השם: כפר עקב, כלומר כפיר נשאר”.
אני מודה שזה נשמע כמו אחת האטימולוגיות העממיות הפחות מושקעות שפגשתי בחיי…
ויקי באנגלית טוענת בנושא:
מדובר ככל הנראה בכפר הצלבני Kefreachab, שהיה אחד מ- 21 כפרים שניתנו על ידי המלך גוטפריד מבויון (אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון במאה ה- 11) כגמול לכנסיית הקבר בירושלים.
וזה, בואו נודה, כבר נשמע יותר משכנע…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
