פורסם לראשונה ב- 8.10.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַלְהַא مَلْهَى (מַלְהַן مَلْهًى) וברבים מַלַאהִי مَلَاهِي (מַלַאהִן مَلَاهٍ) במשקל המקומות – בית שעשועים; מקום בידור, מועדון; זמן הבידור; בידור, שעשוע, משחק
לשמיעה:
יהושע שלח לי ב- 6.9.21 סרטון (מצורף לתגובות), שצולם בחלק הצפון-מזרחי (ביותר) של העיר העתיקה בירושלים, וזו לשונו:
סלאם עליכם, אללה יעטיכם אלעאפיה, אלג’מיע
הד’ה מקברת צרח אלשהדאא’
אללי הי, אלשהדא אללי פיהא שהדא מן אלג’יש אלארדני
ופיהא שהדא מן ג’מיע אבנאא’ אלמסלמין
ואללה תעאלא אעלם אנה כמאן פיהא, פיהא כמאן מן צחאבת רסול אללה, אללה תעאלא אעלם,
לכן הד’י מקברה, פי אלנהאיה ופי אלמחצלה אלנהאאיה הדי מקברה, מתל מא אנתו שאיפין
טבען הד’ה בדהם יחולוהא לחדיקה וטניה, ובעד מא יתם תחוילהא לחדיקה וטניה בדהם יעמלוהא מראקצ ומלאהי
ובעד אלמראקצ ובעד אלמלאהי טבען הד’י בדה יתם קלבהא לבית דעארה.
זי מא אנתו שאיפין, בית דעארה עלא ארצ’ אסלאמיה, עלא מקברה אסלאמיה
בית דעארה, היכ הם בדהם
הם, זי מא עמלוא פי מאמילא וזי מא עמלוא בעין כרם וזי מא עמלוא פי כל מקאברנא בפלסטין, חולוהא לביות דעארה
בדהם יחולוא הי אלמקברה, בדהם יחולוהא בית דעארה.
הד’א אללי הו תבע סלטת אלטביעה, הד’א מסאול סלטת אלטביעה
אללי קאעד בסרק אראצ’ינא פי סלואן, היה עמאלה בסרק פי מקברת באב אלרחמה
היה, הד’א אללי קאעד בסרק פי אראצ’ינא, היה, שאיפינה?
הד’א אלמסאול תבע אלטביעה, אללי בסרק אראצ’י סלואן וסרק אלמקאבר וסרק מקברת באב אלרחמה וסרק אליוספיה וסרק כל אראצ’י אלקדס.
היה טולה שבר ונצ, כליאתה שבר ונץ טולה, שאיפינה?
ואלחמד ללה, לא פי שרטה ולא פי חראסה ולא פי אשי, קאעדין בשתע’לוא עלא ראחתהם.
הי אלשבכ, קאעדין בשתע’לוא, הי סיאראת, סיארת אלטביעה היהא ואקפה עלא קבורנא
סיארת אלטביעה ואקפה עלא אמואתנא, עלא קבורנא, והיהא מוג’ודה והיהם בלשוא ישבכוא אלארצ’ שבכ
והיהם בלשוא יחפרוא, יטלעוא פי עט’אם אלאמואת אללי תחת אלארצ’
זי מא אנתו שאיפין
הדא אללי קאעד בחצל,
ואחד כלב מן סלטה אלטביעה סרק כל אראצ’י אלקדס, סרק כל אראצ’ינא
אלג’ראפה אללי קאעדה בתשתע’ל היהא.
הד’א חאלנא פי בלדת סלואן פי אלקדס,
פי באב, יעני פי מנטקה אסתראתיג’יה כבירה יתם מצאדרת אלקבור תבעתהא,
בדהם יקלבוהא לחדאאק וטניה ומלאהי וביות דעארה.
הד’א אלחאלה אללי מוג’וד ענא
ולא חדא סאאל ולא חדא וין אהל אלקדס? וין אהל סלואן? וין אהל באב חטה? וין אהל ואדי אלג’וז? וין אלטור? וין אהל אלקדס, אהל אלקדס, כלהם, עאמתן, וין אהלנא פי אלקדס? וין הם? מא פיש ולא חדא
עמאלהם בשתע’לוא ע ראחתהם.
הי צאחב אלג’ראפה אללי כאן ישתע’ל פי ואדי אלרבאבה
سلام عليكم، الله يعطيكم العافية، الجميع
هذه مقبرة صرح الشّهداء
اللي هي، الشّهدا اللّي فيها شهدا من الجيش الأردنّيّ
وفيها شهدا من جميع أبناء المسلمين
والله تعالى أعلم إنّه كمان فيها، فيها كمان من صحابة رسول الله، الله تعالى أعلم،
لكن هذي مقبرة، في النّهاية وفي المحصّلة النّهائيّة هدي مقبرة، متل ما إنتو شايفين
طبعًا هذه بدّهم يحوّلوها لحديقة وطنيّة، وبعد ما يتمّ تحويلها لحديقة وطنيّة بدّهم يعملوها مراقص وملاهي
وبعد المراقص وبعد الملاهي طبعًا هذي بدّه يتمّ قلبها لبيت دعارة.
زيّ ما إنتو شايفين، بيت دعارة على أرض إسلاميّة، على مقبرة إسلاميّة
بيت دعارة، هيك هم بدّهم
هم، زيّ ما عملوا في ماميلّا وزيّ ما عملوا بعين كرم وزيّ ما عملوا في كلّ مقابرنا بفلسطين، حوّلوها لبيوت دعارة
بدّهم يحوّلوا هيّ المقبرة، بدّهم يحوّلوها بيت دعارة.
هذا اللّي هو تبع سلطة الطّبيعة، هذا مسؤول سلطة الطّبيعة
اللّي قاعد بسرق أراضينا في سلوان، هيّه عماله بسرق في مقبرة باب الرّحمة
هيّه، هذا اللّي قاعد بسرق في أراضينا، هيّه، شايفينه؟
هذا المسؤول تبع الطّبيعة، اللّي بسرق أراضي سلوان وسرق المقابر وسرق مقبرة باب الرّحمة وسرق اليوسفيّة وسرق كلّ أراضي القدس.
هيّه طوله شبر ونصّ، كلّيّاته شبر ونصّ طوله، شايفينه؟
والحمد لله، لا في شرطة ولا في حراسة ولا في إشي، قاعدين بشتغلوا على راحتهم.
هيّ الشّبك، قاعدين بشتغلوا، هيّ سيّارات، سيّارة الطّبيعة هيّها واقفة على قبورنا
سيّارة الطّبيعة واقفة على أمواتنا، على قبورنا، وهيّها موجودة وهيّهم بلّشوا يشبكوا الأرض شبك
وهيّهم بلّشوا يحفروا، يطلعوا في عظام الأموات اللّي تحت الأرض
زيّ ما إنتو شايفين
هدا اللّي قاعد بحصل،
واحد كلب من سلطة الطّبيعة سرق كلّ أراضي القدس، سرق كلّ أراضينا
الجرّافة اللّي قاعدة بتشتغل هيّها.
هذا حالنا في بلدة سلوان في القدس،
في باب، يعني في منطقة إستراتيجيّة كبيرة يتمّ مصادرة القبور تبعتها،
بدّهم يقلبوها لحدائق وطنيّة وملاهي وبيوت دعارة.
هذا الحالة اللّي موجود عنّا
ولا حدا سائل ولا حدا وين أهل القدس؟ وين أهل سلوان؟ وين أهل باب حطّة؟ وين أهل وادي الجوز؟ وين الطّور؟ وين أهل القدس، أهل القدس، كلّهم، عامّةً، وين أهلنا في القدس؟ وين هم؟ ما فيش ولا حدا
عمالهم بشتغلوا ع راحتهم.
هيّ صاحب الجرّافة اللّي كان يشتغل في وادي الرّبابة –
שלום עליכם, תהיו בריאים כולם
זהו בית הקברות “אנדרטת החללים”
החללים שקבורים בו הם חללים של הצבא הירדני
ויש בו חללים מוסלמים אחרים
אללה יתעלה יודע שיש בו גם, קבורים בו גם חבריו של הנביא, אללה יודע,
אבל זהו בית קברות, בסופו של דבר ועניין זהו בית קברות, כפי שאתם רואים
הם רוצים להפוך אותו לגן לאומי, ולאחר שהוא יהפוך לגן לאומי הם רוצים להפוך אותו למועדוני ריקודים ולבתי שעשועים
ולאחר מועדוני הריקודים ולאחר בתי השעשועים המקום יהפוך לבית בושת.
כפי שאתם רואים, בית בושת על אדמה אסלאמית, על בית קברות מוסלמי,
בית בושת, כך הם רוצים
כפי שהם עשו בממילא (שכונה במערב ירושלים, צמודה לעיר העתיקה, שהפכה למרכז בילויים יוקרתי, שָלֵו), כפי שעשו בעין כרם (שכונה בקצה המערבי של ירושלים שהפכה לאחת מאטרקציות הבילוי והטיולים בעיר) וכפי שעשו בכל בתי הקברות שלנו בפלסטין, הם הפכו אותם לבתי בושת,
הם רוצים להפוך את בית הקברות הזה לבית בושת.
האדם הזה שייך לרשות הטבע (והגנים, הרט”ג), הוא אחראי רשות הטבע
הוא גונב את אדמותינו בסלואן (שכונה במזרח ירושלים, שלפי הבנתי הדובר טוען שהמתרחש בסרטון קורה בשטחה), והוא זה שגונב את בית הקברות של שער הרחמים
הנה הוא, הוא זה שגונב את אדמותינו, הנה הוא, רואים אותו?
הוא האחראי מטעם הרט”ג, שגונב את אדמות סלואן וגנב את בתי הקברות, גנב את בית הקברות של שער הרחמים, גנב את (בית הקברות) אליוספיה (שנמצא צפונית לשער האריות, בתוך החומות, ודרומית לאנדרטה הנ”ל) וגנב את כל אדמות ירושלים.
הנה הוא, הגובה שלו מטר (שִבֶּר, במקור) וקצת, כולו מטר וקצת, רואים אותו?
תודה לאל (בסרקזם), אין משטרה ואין שמירה ואין כלום, הם עובדים בלי הפרעה.
הנה רשתות (המתכת), הם עובדים, הנה המכוניות, המכונית של הרט”ג, הנה היא עומדת על קברינו
הרכב של הרט”ג עומד על מתינו, על קברינו, והנה הוא נמצא והם התחילו לשים רשתות על האדמה
הם התחילו לחפור, להוציא את עצמות המתים שמתחת לאדמה
כפי שאתם רואים
זה מה שקורה,
כלב אחד מהרט”ג גנב את כל אדמות ירושלים, גנב את כל אדמותינו,
הנה הדחפור שעובד.
זה המצב שלנו בשכונת סלואן בירושלים,
בשער, כלומר באזור אסטרטגי גדול שמחרימים את הקברים שבו,
הם רוצים להפוך אותו לגנים לאומיים, בתי שעשועים ובתי בושת.
זהו המצב אצלנו
ואף אחד לא שואל, אף אחד, איפה תושבי ירושלים? איפה תושבי סלואן? איפה תושבי באב חטה (שכונה ברובע המוסלמי בתוך החומות)? איפה תושבי ואדי אלג’וז (שכונה מצפון לעיר העתיקה)? איפה אלטור (כנ”ל)? איפה תושבי ירושלים, תושבי ירושלים, כולם, באופן כללי, איפה תושבינו בירושלים? איפה הם? אין אף אחד
והם עובדים בלי הפרעה.
בעל הדחפור עבד בואדי אלרבאבה (שכונה דרומית לעיר העתיקה) (הסרטון נקטע במקור)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תקשיבו, אני “מת” על הקטעים האלה, פשוט מת, מתמוגג מהם.
מה אין פה, מה?… שפה ירושלמית משובחת (ואני הרי ירושלמי. המדוברת של הדובר ברורה להפליא אם כי אינה ירושלמית “לפי הספר”), דרמה, נופים, היסטוריה, יחסים בינלאומיים, כל הסכסוך הטריטוריאלי והלאומי והדתי דחוס וארוז באריזת מתנה, שקרים והגזמות מטורללות…
מה צריך יותר בחיים, מה?…
בקיצור, כשיפתחו את בית הבושת הראשון שם, שיהיה, מן הסתם, הקרוב ביותר לביתי, אני אהיה הראשון בשעריו!!!! מעולם לא הייתי בכזה, אז עכשיו, כשצפוי להיות אחד כזה בעירי, שאני לא אלך לחנוך אותו?… עם נוף של הר הזיתים, הר הבית ומוזיאון רוקפלר?
מבטיח לספר פה חוויות.
=-=-=
חיפשתי קצת חומר בנושא באינטרנט, במקורות ערביים.
הם ציינו כי בית המשפט אישר להפוך את חלקת האדמה הזו, שנקראת “בית הקברות של החללים” או “אנדרטת החייל האלמוני”, לגן ציבורי, כדי למנוע מהמוסלמים לחדש את הקבורה במקום, וזאת כחלק ממאמצי יהוד ירושלים ושינוי ההיסטוריה והגיאוגרפיה שלה.
מהמקום יפונו 20 קברים של חיילים ירדניים שנפלו במלחמת ששת הימים.
=-=
הידעתם?
“למרגלות מגדל החסידות, הניצב בפינה הצפון-מזרחית של חומת ירושלים, נמצאת אנדרטה שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי תושבי האזור לזכר חיילי הלגיון הירדני שנפלו במלחמה. אנדרטה זו הוקמה עוד לפני כינון הסכם השלום בין ישראל לירדן, והייתה ייחודית בהיותה האנדרטה היחידה בעולם שהוקמה לזכר חיילי אויב”. (ויקיפדיה)
שמה המלא של האנדרטה, בעברית: “אנדרטה לחיילי צבא ירדן שנהרגו ב-1967”
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ל.ה.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בבילויים ובהסחות דעת (תודו שיש קשר). מבחינה סמנטית, זהו שורש שלילי בערבית:
* הפועל לַהַא لها או לַהִיַ لَهِيَ בבניין הראשון, בשני משקלים שונים – בידר עצמו, העסיק עצמו, העביר את הזמן; דבק ב-, התמכר; לא שם לב, דעתו הוסחה
* לַהְו لهْو, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בידור, בילוי, משחק, שעשוע; בילוי זמן; כל דבר המסיח אדם ממילוי חובתו; כינוי לאישה; כינוי לילד (שמתם לב לשוביניזם הלשוני ולגילָנות או שזה עבר לידכם?)
* מַחַלַּאתֶ אללַּהְו محلّات اللّهو – בתי שעשועים, מקומות בילוי
* לַהְוַה لهْوة – בידור; מתנה
* לַאהִי لاهي (לַאהִן لاهٍ), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מי שדעתו מוסחת; הולל
* אֻדְ’ן לַאהִיַה أذن لاهية – אוזן שאינה קשבת
* זַוְגַ’ה לַאהִיַה زوجة لاهية – אישה נשואה מפונקת וקלת דעת
* הפועל לַהַּא لهّى בבניין השני – הסיח דעתו של-; העסיק את מחשבתו של-; בידר את-
* תַלְהִיַה تلهية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בידור
* הפועל לַאהַא لاهى בבניין השלישי – שיחק עם-; העסיק את-
* הפועל אַלְהַא ألهى בבניין הרביעי – כמו הבניין השני
* מֻלְהִי مُلْهِي (מֻלְהִן مُلْهٍ) בצורת הבינוני הפועל – מבדר, משעשע
* הפועל תַלַהַּא تلهّى בבניין החמישי – העסיק עצמו, שיחק ב-
* הפועל תַלַאהַא تلاهى בבניין השישי – העסיק עצמו ב-. בצורת הרבים: תַלַאהַוְא تلاهَوْا – התבדרו אלו עם אלה; העבירו זמן ביחד
* הפועל אִלְתַהַא التهى בבניין השמיני – העסיק עצמו, שיחק ב-
* לַהֻוּ لَهُوّ – מי שזונח את- או מתעלם מ-
* אֻלְהֻוַּה أُلْهُوَّة – תחביב, תעסוקה להעברת הזמן
* מַלְהַאה مَلهاة – דבר משעשע, אמצעי בידור; קומדיה; סאטירה
* מִלְהַא مِلْهى (מִלְהַן مِلْهًى) – כלי נגינה (לא בשימוש)
* לִהַאיַה لِهاية – צעצוע, משחק (לא בשימוש)
* מַלְהַא לַיְלִיּ ملهى ليليّ – מועדון לילה
=-=-=-=
השורש הזה תמיד מזכיר לי את לימודי הקוראן בתיכון, אי-שם לפני 33 שנים.
נעיין בסופהּ של סורת יום השישי.
“סורת אל-ג’ומועה (בערבית: سورة الْجُمُعَةِ, “יום השישי” או “הקהל”) היא הסורה ה-62 בקוראן, והיא מונה 11 פסוקים. שמה של הסורה נגזר מפסוק 9.
סורה זו משתייכת לקבוצת סורות הנקראות “אל-מוסביחאת”.
כמו כן, סורה זו מדגישה את חשיבותו של יום שישי למוסלמים.
תוכן הסורה
פסוקים 1–4 מבהירים שהדת היא מתנה וחסד מאללה לבני האדם, ושאין זה משפיע עליו בשום צורה אם הם שומרים על מצוותיו או לא. פסוקים 5–8 עוסקים באלו אשר לומדים ומשננים את כתבי הקודש אך לא מיישמים אותם, דבר אשר מוצג באור שלילי בפסוקים אלו.
פסוקים 9–11 ממליצים למוסלמים לסגור את עסקיהם ולחדול מעבודתם בזמן תפילת יום השישי על מנת שיוכלו ללכת להתפלל את התפילה הזאת ביחד”. (ויקיפדיה)
אז הבה נעיין בפסוקים 9-11:
יא איהא אלד’ין אאמנוא אד’א נודי ללצלאה מן יום אלג’מעה פאסעוא אלא ד’כר אללה וד’רוא אלביע ד’לכם ח’יר לכם אן כנתם תעלמון.
פאד’א קצ’ית אלצלאה פאנתשרוא פי אלארצ’ ואבתע’וא מן פצ’ל אללה ואד’כרוא אללה כת’ירן לעלכם תפלחון.
ואד’א ראוא תג’ארה או להון אנפצ’וא אליהא ותרכוכ קאאמן קל מא ענד אללה ח’יר מן אללהו ומן אלתג’ארה ואללה ח’יר אלראזקין.
يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا إِذَا نُودِيَ لِلصَّلَاةِ مِن يَوْمِ الْجُمُعَةِ فَاسْعَوْا إِلَى ذِكْرِ اللَّهِ وَذَرُوا الْبَيْعَ ذَلِكُمْ خَيْرٌ لَّكُمْ إِن كُنتُمْ تَعْلَمُونَ ﴿٩﴾
فَإِذَا قُضِيَتِ الصَّلَاةُ فَانتَشِرُوا فِي الْأَرْضِ وَابْتَغُوا مِن فَضْلِ اللّهِ وَاذْكُرُوا اللَّهَ كَثِيرًا لَّعَلَّكُمْ تُفْلِحُونَ ﴿١٠﴾
وَإِذَا رَأَوْا تِجَارَةً أَوْ لَهْوًا انفَضُّوا إِلَيْهَا وَتَرَكُوكَ قَائِمًا قُلْ مَا عِندَ اللّهِ خَيْرٌ مِّنَ اللّهْوِ وَمِنَ التِّجَارَةِ وَاللَّهُ خَيْرُ الرَّازِقِينَ ﴿١١﴾
הוי המאמינים, בהישמע הקריאה לתפילה ביום השישי (יום התפילה בציבור), מהרו אל (מקום) הזכרת שם אלוהים (המסגד), והניחו את המיקח והממכר. בזאת ייטב לכם, אם יודעים אתם.
ועם תום התפילה התפזרו בארץ ובקשו לכם פרנסה מעם אלוהים, והרבו להזכיר את שם אלוהים למען תעשו חיל.
בראותם אורְחת סוחרים* או הצגה של שעשוע, נפוצו ופנו לעברם, והשאירוך עומד. אמור, כל השמור אצל אלוהים טוב מן השעשוע ומן הסחר. אלוהים הוא הטוב שבמכלכלים.
* מפרשים שמדובר בדרשת יום השישי שנשא הנביא לאחר התפילה. קהל השומעים נטש אותו בעיצומה של הדרשה למראה שיירת סוחרים עמוסה במצרכים שהגיעה אל העיר, שבימים ההם שרר בה רעב. ויש אומרים שבשל כך הוחלט להקדים את דרשת יום השישי לתפילה, כדי למנוע את נטישת הקהל בטרם עת.
(תרגום ופרשנות רובין)
זה היה הפוסט ה- 1,491 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
מקסים. איך ניתן לראות את הסרטון המקורי?
תודה! הדרך היחידה היעילה היא לשלוח דרך ווטסאפ, כך גם אני קיבלתי אותו.