מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת האדוקה Revital Battat.
אז מילת היום היא –
טַעְמַא طَعْمَى – האכיל; הרביץ, היכה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/zbfVc
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה מ- 3.3.23:
מחמוד דרויש ביקול: עלא הד’ה אלארצ’ מא יסתחק אלחיאה.
אה, טבען, כאן עאיש בבאריס וקאעד עלא אלברנדה ירתשף אלקהוה באלשאנזליזה קבאל ברג’ איפל.
וע פכרה כאן יחב ואחדה יהודיה וקד חדה.
ועלינא ביביע וטניאת.
ואנא בקול אלאשי אלוחיד אללי יסתחק אלחיאה הו אלאכל.
פאח שלי, כל, וטעמי חאלכ, ולפת שאורמא שע’לה עלא כיף כיופכ.
יא אח שלי.
محمود درويش بيقول: على هذه الأرض ما يستحقُّ الحياة.
اه، طبعًا، كان عايش بباريس وقاعد على البرندة يرتشف القهوة بالشانزليزه قبال برج أيفل.
وع فكرة كان يحبّ واحدة يهوديّة وقدّ حدّه.
وعلينا بيبيع وطنيّات.
وأنا بقول الاشي الوحيد اللّي يستحقّ الحياة هو الأكل.
فאח שלי، كل، وطعمي حالك، ولفّة شاورما شغلة على كيف كيوفك.
يا אח שלי.
מחמוד דרויש אמר: “על האדמה הזו יש מה שראוי לחיות (עבורו)”.
כן, כמובן, הוא חי בפריז וישב על המרפסת, לגם קפה בשאנז אליזה מול מגדל אייפל.
אגב, הוא היה מאוהב ביהודייה ונהנה מהחיים.
ולנו הוא מוכר לאומיוּת.
ואני אומר, הדבר היחיד שמצדיק חיים הוא האוכל.
אז אח שלי, תאכל, תאכיל את עצמך, שווארמה בְּלַפה היא משהו עלא כיף כיפכ.
יא אח שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אוחחחח, כמה שאני מסכים! תעמידו אותי מול 100 דוכני האוכל הטובים בעולם, ואני אלך כמכושף לשיפוד השווארמה…
אגב, לפני חצי שנה הבאנו כאן את הדברים הבאים:
ציטוט מפורסם של המשורר הגלילי מחמוד דרויש:
עלא הד’ה אלארצ’ מא יסתחק אלחיאה
على هذه الأرض ما يستحقّ الحياة
על האדמה הזו / בארץ הזו יש מה שראוי לחיות (עבורו)
ובתרגומים חופשיים: שווה לחיות בארץ הזו, על האדמה הזו שווה לחיות, בארץ הזו יש מה שמצדיק חיים
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ט.ע.מ.י קיים רק במילה אחת, היא מילה היום.
הוא מבוסס, מן הסתם, על השורש המשולש הנפוץ הן בערבית והם בעברית ט.ע.מ.
בספרותית האכיל אומרים אַטְעַמַ أَطْعَمَ או עַ’דַּ’א غَذَّى או עַיַּשַ عَيَّشَ או אַלְקַמַ أَلْقَمَ
ננצל את ההזדמנות להציג פה שוב מה שכתבנו בעבר על השורש המקורי:
מילת היום היא –
טַעַאם طَعَام וברבים אַטְעִמַה أطعمة – אוכל, מזון; תבואה
וכן, כן, לפני שאתם זועקים: המילה הנפוצה ביותר לאוכל היא כמובן אַכֶּל أكْل, אך לא בשורש שלה עוסק היום הפוסט.
תַטְעִים تَطْعِيم – חיסון, פעולת החיסון; הרכבה (כמו באבעבועות); מזיגה (של מתכות); שיבוץ (של אבנים טובות)
השורש הערבי ט.ע.ם עוסק במזון (ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל), בהרכבות מסוגים שונים (ביולוגיות, רפואיות, כימיות ואומנותיות) ובפיתיונות.
* הפועל טַעַם طعم בבניין הראשון – האכיל
* הפועל הספרותי טַעִםַ طَعِمَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – אכל, שבע; טעם
* הפועל טַעַּם طعّم בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – תיבל. בספרותית: קישט; חיסן, הרכיב חיסון למחלה; שם פיתיון על חכה
* מֻטַעַּם مُطعَّم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחוסן; מקושט, משובץ
* הפועל הספרותי אַטְעַםַ أطعم בבניין הרביעי – האכיל, הזין; נעשה טעים; (האל) נתן פרנסה
* אַללָּה אַטְעַמְהַא الله أطعمها – האל העניק לה פרי בטן
* הפועל טַעְמַא طعمى במדוברת, עם שורש מרובע, על דרך הבניין השני – האכיל; הרביץ
* הפועל תְטַעַּם تطعّم בבניין החמישי – התחסן
* הפועל הספרותי תַטַאעַמוּא تطاعموا בבניין השישי – אכלו ביחד
* הפועל הספרותי אִסְתַטְעַםַ استطعم בבניין העשירי – טעם את-, מצא את- טעים
* טֶעַם طعَم – טעם; במצרית: אדם נחמד וחביב, “מותק”. טַעִם طَعِم, בספרותית – מי שיש לו אוכל ומזון בשפע
* טַעְם طَعْم וברבים טֻעוּם طعوم – טעם, חוש הטעם; הנאה
* לַא טַעְמַ לַה וַלַא רַאאִחַה/רִיחַה لا طعم له ولا رائحة/ريحة – אין לו לא טעם ולא ריח (באמירה שיפוטית על דבר סר טעם)
* טֻעַם או טֻעְם طُعم – פיתיון; רעל, סם; שוחד; זריקת חיסון, נסיוב לחיסון
* בַּלַעֶ אלטֹּעַם بلع الطّعم – נפל בפח, אכל את הפתיון
* אַטְעֶםֶ אלְפַם תִסְתְחִי אלְעֵין أطعم الفم تستحي العين – תן שוחד ואז לא יהיה לאדם נעים לסרב לך בעתיד (מיל’: האכל את הפה והעין תתבייש)
* אַכַּלֶ אלטֹּעַם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – נטל את הפתיון והיתל במי ששם אותו. נאמר על אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומנים לו (מיל’: אכל את הפיתיון וחרבן על החכה)
* טֻעְמַה طُعمة וברבים טֻעַם طعم – אוכל; פרוסת לחם; פרנסה; שלל; שם פרטי, וראו בהמשך
* טַעַאם طعام וברבים אַטְעִמַה أطعمة – אוכל, מזון; תבואה
* אִצְ’רַאבּ עַנֶ אלטַּעַאם إضراب عن الطّعام – שביתת רעב
* טַעַאםֶ אלְמַדַאפֶע طعام المدافع – בשר תותחים
* אַדַוַאת טַעַאם أدوات طعام – כלי מטבח (מיל’: כלי אוכל)
* לַאאִחַתֶ אלטַּעַאם لائحة الطّعام – תפריט
* טַעַאםֶ אלטַּוַארֶא’ طعام الطّوارئ – אוכל לשעת חירום (שימורים וכו’)
* מִטְעַאם مِطعام – מי שמרבה לארח ולהאכיל; זללן
* מַטְעַם مَطعم וברבים מַטַאעֶם مطاعم, במשקל המקומות – מסעדה; בית תמחוי; אוכל
* טֶעְמֶיַּה طعميّة – פלאפל מצרי שטוח, עשוי מפול וירקות
לַאקִינִי וַלַא תְעַ’דִּינִי/תְטַעְמִינִי لاقيني ولا تغدّيني/تطعميني – פגוש אותי/קבל את פניי אך אין צורך שתאכילני
גרסה נוספת באותה משמעות: קַאבִּלְנִי וַלַא תְעַ’דִּינִי قابلني ولا تغدّيني
מתי אומרים את הפתגם? כאשר אחד הצדדים עוין את הצד השני, והצד השני רק רוצה לדבר.
תרגומים חופשיים נוספים: אין צורך שתשחט עבורי כבש עכשיו, רק שתשמח לראותני, וזה יספק אותי; אני מבקש רק להתייחס אלי יפה ובכבוד, ולא רוצה שום דבר מעבר לכך.
מוסיף בנושא הקורא יובל ברגר:
המשמעות שאני מכיר היא שיחס מכבד ונעים חשוב יותר מתמורה חומרית. למשל למה פוליטיקאי שהרבה להחמיא לאדם הפשוט ולהסתחבק זכה בבחירות למרות שיריבו הענייני יותר נקט במדיניות כלכלית חברתית וצודקת? – לאקיני ולא תע’דיני
באשר ל- טעמיה, קראתי על כך באיזה אתר מצרי. לטענת אותו כותב הפלאפל והטעמיה חד הם. הפלאפל הוא שמו המצרי מקורי של המאכל, שנגזר משם המרכיב הבסיסי – פול. משנכבשה מצרים ע”י הערבים הם כינוי אותו בשם טעמיה, שנגזר מ”טעאם” – אוכל.
=-=-=
בעבר הופיע אצלנו הפוסט על המילה לִקַאח لقاح, שפירושה החומר עצמו של החיסון, החומר הכימי.
פעולת החיסון, ההזרקה, לצורך העניין (אם מדובר בקורונה), היא תַטְעִים تطعيم, מילת היום.
תוספות לפוסט הזה:
יאיר גולד:
פרט להקבלה המתבקשת שציינת בין ط.ع.م ל- ט.ע.מ העברי, ניתן אולי ליצור קשר בין طعّم בבניין השני לבין משמעות השורש בבניין הקאוזטיבי הפעיל בעברית: הִטְעִים. לחסן – לחזק (את הגוף, את המע’ החיסונית). להטעים – לחזק, להדגיש.
מרק שוף:
אללי מא בד’וק אלמר מא בערף טעמת אלעסל اللّي ما بذوق المرّ ما بعرف طعمة العسل – מי שאינו טועם את הטעם המר לא יבין (יכיר) מה הוא טעם הדבש
אידוב תורן:
טֻעְמַה طعمة זה גם שם. ככל שאני יודע שם משפחה, אולי גם שם פרטי.
(אכן. שם פרטי לגבר או לאישה או שם משפחה. משמעותו: הזמנה לאוכל, פרנסה. שלו)
חגי פודור:
טעמתני וד’כרת, מא עשת יום אכלת طَعَمْتِنِي وِذَكَرْتْ، مَا عِشْتْ يُومْ أَكَلْتْ – האכלתני והזכרת לי, הלוואי שלא חייתי את היום בו האכלתני.
(אם אתה עושה טובה למישהו אל תזכיר לו)
גילה יונה:
طعّمه قتلة טַעַּמוֹ קַתְלֵה – נתן לו מכות
ناس تأكل تمر وغيرهم يعد الطعام נאס תאכל תמר וע’ירהא יעד אלטעאם – יש אנשים שאוכלים תמרים בעוד אחרים סופרים את האוכל (את פרטי האוכל שאלו שידם משיגה מכניסים לפה. זהו פתגם מפרצי-עיראקי)
إذا حضر الطعام بطل الكلام אד’א חצ’ר אלטעאם בטל אלכלאם – אין משיחין בזמן הסעודה (מיל’: כשהאוכל מגיע הדיבור מפסיק)
إن طعميت – أشبع وإن ضربت – أوجع אין טעמית – אשבע ואן צ’רבת – אוג’ע – אם אתה מאכיל – תשביע! ואם אתה מכה – תכאיב!
ثلث معدتك لطعامك وثلث لشرابك وثلث فارغ ת’לת’ מעדתכ לטעאמכ ות’לת’ לשראבכ ות’לת’ פארע’ – שליש מהקיבה שלך מיועד לאוכל, שליש לשתייה ושליש (אמור להישאר) ריק
دخانك عماني وطعامك ما جاني דֻחַ’אנַכּ עַמַאנִי וּטַעַאמַכּ מַא גַ’אני – העשן שלך עיוור אותי אך האוכל שלך לא הגיע אלי. נאמר על מישהו שמבטיח הבטחות ולא מקיים. הושיב אדם לחכות עד שיכין לו אוכל ובסוף רק סבל מהעשן ולא קיבל את הארוחה המובטחת.
התמונה: ממאגר חופשי
זה היה הפוסט ה- 2,040 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
