מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

טַמַר طَمَر – הטמין, טמן, טמר, הסתיר, קבר באדמה; קפץ מלמעלה למטה

אבי שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Michael Ayyoub
The Great Ayoub

למישל (מישיל) אַיּוּבּ ميشيل ايوب, שהוא נוצרי לבנוני, יש 101,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

●Tv Presenter And Actor
●BA in Event Planning And Management
●Dynamic public speaking specialization
‏‎Beirut‎‏
‏
تلفزيون Ltv
‏
‏‎College de la Sagesse – Achrafieh‎‏

כותרת הסרטון:

معقول طز واحد ما يكفي…؟

הגיוני ש"מצפצף עליכם" פעם אחת לא תספיק…?

טז פיכן, ע כל חאל!
מא בקא חדא יקנעני בנט'רית אלח'בז ואלמלח. אנא צרת מקתנע אנה פי נאס פיהן אצל ופי נאס בלא אצל.
ח'י, פי אשח'אץ בתעמל מעהן מערוף ואחד, וביטמר פיהן כל אלעמר, ופי נאס סנין מן אלתצ'חיה ואלעטאא' מא בתבין פיהן.
ח'לץ, ח'לצת.

طزّ فيكن، ع كلّ حال!
ما بقى حدا يقنعني بنظريّة الخبز والملح. أنا صرت مقتنع إنّه في ناس فيهن أصل وفي ناس بلا أصل.
خيّ، في أشخاص بتعمل معهن معروف واحد، وبيطمر فيهن كلّ العمر، وفي ناس سنين من التّضحية والعطاء ما بتبيّن فيهن.
خلص، خلصت.

אני מצפצף עליכם, בכל מקרה!
לא נותר מי שישכנע אותי בנושא תיאורית הלחם והמים (ראו בהמשך). אני משוכנע שיש אנשים עם אצילות (ערך עצמי, כבוד עצמי) ויש אנשים בלי אצילות.
אחי, יש אנשים שאתה עושה להם טובה אחת, והיא טמונה בהם כל החיים (כלומר הם זוכרים את המעשה הטוב), ויש אנשים ששנים של הקרבה ונתינה (למענם) אינן נראות עליהם.
זהו, זה נגמר.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1057776743349355

בעניין לחם ומלח, בעבר הופיעו אצלי הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת, המורה רות בן אבי, שכתבה לנו:

" 'בתרבות הערבית קיים מושג של "לחם ומלח" (عيش وملح) אך לא בהקשר לקבלת פנים אלא ככריתת ברית על ידי אכילה משותפת, המסמלת התקרבות.

מי שאכל לחם ומלח אצל חברו נחשב כבעל חוב מוסרי כלפיו וחייב להכיר לו תודה. תפיסה זו מודגמת גם בביטויים ערביים כגון "יש בינינו לחם ומלח" (بيننا عيش وملح), ו"ברית מלח" (بَيْنَهُمَا مِلْح – ביניהם ברית מלח)'.
מעניין לדעת מה מקורו בערבית".

אז מילת היום היא –

מִלֶח مِلح – מלח

לשמיעה: https://clyp.it/p3nu13pt

קטע זה לקוח מהערך הויקיפידי של הנושא.
לצערי, לא הצלחתי למצוא את מקור המנהג, אולם מסתבר שהוא קיים בתרבויות עתיקות רבות: בכל אירופה, ממש כל אירופה, ומזרחה עד איראן.

לחם ומלח, שני מצרכי יסוד ומזונות מקדמת דנא… אבל באמת שאין לי מושג מה המקור.

שלוש תוספות לשוניות קטנות שלי בנושא:

* אַכַּלוּא עֵיש וּמִלֶח מַעַ בַּעֶצ' أكلوا عيش وملح مع بعض – חברים טובים, ידידים טובים בלב ובנפש (מיל': אכלו לחם ומלח ביחד)
* חַ'אנֶ אלְעיש ואלמלח خان العيش والملح – בגד בחבריו, לא שמר אמונים (מיל': בגד בלחם ובמלח)
* קַטַעֶ אלְעיש ואלמלח قطع العيش والملح – ניתק את היחסים עם חבריו, התרחק מהם (מיל': ניתק/חתך את הלחם והמלח)

=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ט.מ.ר עוסק בהסתרה ובהעלמה, ותופתעו לדעת שהוא קיים באותה משמעות גם בעברית ובארמית.
וברור הקשר לשורש ט.מ.ן (עם חילופי למנ"ר).

* הפועל טַמַרַ طَمَرَ בבניין הראשון – מילת היום
* טַמְר طمْر או טֻמוּר طُمور, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – הטמנה
* מַטְמוּר مطمور, בצורת הבינוני הפעול – קבור באדמה; שקוע
* מַטְמוּרַה مطمورة, בנקבה, וברבים מַטַאמִיר مطامير, כשם עצם – בית סוהר תת-קרקעי, בור כלא; אסם תת-קרקעי; ממגורה, מרתף, מטמורת
* עִלְמֶ אלְמַטְמוּרַאת علم المطمورات – חקר המאובנים, פלאונטולוגיה
* הפועל טַמַּרַ طمّر בבניין השני – טמן, הסתיר; הוריד וילון או מסך; אסף, צבר
* הפועל אַטְמַרַ أطمر בבניין הרביעי – החביא, הסתיר, העלים
* טִמְר طِمْر וברבים אָטְמַאר أطمار – בגדים בלויים
* טַאמוּר طامور וברבים טַוַאמִיר طوامير – גיליון דף גדול; מגילה
* מִטְמַאר مِطمار וברבים מַטַאמִיר مطامير, וגם מִטְמַר مِطْمر וברבים מַטַאמֶר مَطامر – חוט/אנך בנאים (פיון); אדם שלובש בגדים בלויים
* (טַמַרַ) עַלַא מִטְמַאר פֻלַאן (طمر) على مطمار فلان – הלך בדרכו של פלוני
* הוֹן חַפַרְנַא וּהוֹן טַמַרְנַא هون حفرنا وهون طمرنا – הסוד הזה נסגר בינינו ולא יוצא מפה (מיל': פה חפרנו ופה קברנו)

הוסיף יאיר פז-גולד:
טמרה طمرة הוא שמם של שני יישובים ערביים בישראל (עיר בגליל המערבי וכפר בשולי עמק יזרעאל).
בצד השערה לגבי מקור השם כקשור לתמרים, יש גם השערה שהוא קשור לשורש של היום במובן של [מקום שבו יש] בורות ובארות לאחסון תבואה.
כך מלמד אותנו אתר באנגלית של שמות תינוקות בערבית https://nameberry.com/b/girl-baby-name-tamra

כתב ירון אוסטרובסקי:
על לחם ומלח, כמדומני שאחד הסיפורים בברית החדשה על ישו מדבר על לחם ומלח.
אולי יש לזה גם מקור בתנך אך לא בטוח.
טמ״ר בעברית חדשה כבר מקובל מזמן בשימוש כשמדובר על מטמורה כמקום הטמנה וגם ברפואה: אשך טמיר; כזה שלא ירד למקום המיועד ולעתים מבצעים ניתוח לאפשר לו לרדת. סביר כפי שנאמר לפניי שהשורש נלקח מארמית (גם לפי אב״ש) ונוח שהוא גם ערבי.

התמונה: Daniel Lincoln

זה היה הפוסט ה- 3,231 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.