חובה

פורסם ב- 21.2.22

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

וַאגֶ’בּ وَاجب וברבים וַאגִ’בַּאת وَاجبات – חובה; תפקיד, משימה; דבר הכרחי, בגדר חובה; שיעורי-בית

לשמיעה:

שוב, בזכות יהושע, אנו מקבלים הצצה למתרחש במחנות הפליטים בלבנון.

הוא שלח לי שתי הקלטות וסרטון מ- 16.1.22.

בהקלטות מדבר אותו דובר אלמוני, ואין להן הֶקְשֵר, אבל אפשר להבין מהתוכן שלהן מה קרה.

אני מסיק, גם כן מהתוכן, שהדובר הוא תושב מחנה הפליטים הלבנוני עין אלחלוה:

(1)

יעני אנת, יא קבצ’אי, יעני עאמל עם בקולוא אנה בכרא פי דואם עאדי, ליש אנת בתח’אף אללה בחק אלטלאב?

ליש, אנת עאמל אג’ראא’את מנשאן חמאית אלטלאב?

שו אלאג’ראא’את אללי עאמלהא מנשאן אלוקאיה מן אלכורונא?

40 באלמיה מן אלמח’ים מצאב באלכורונא

אנת שו עמלת יא אונרוא? שו עמלתי יא אדארת אונרוא?

עם תעמלוא פחוצ מג’אנין? עם תעמלוא וקאיה?

אול אשי קומוא במסאוליתכם לחמאית אלטלאב, בעדין בתקולוא פי דואם ולא מא פי דואם

אחנא מלתזמין בביאן אללג’נה אלשעביה אללי דעת ללאצ’ראב, והד’א אצ’ראב תחד’ירי ליום ואחד

يعني انت، يا قبضاي، يعني عامل عم بقولوا إنّه بكرا في دوام عادي، ليش انت بتخاف الله بحقّ الطّلّاب؟

ليش، انت عامل إجراءات منشان حماية الطّلاب؟

شو الإجراءات اللّي عاملها منشان الوقاية من الكورونا؟

٤٠ بالميّة من المخيّم مصاب بالكورونا

انت شو عملت يا أونروا؟ شو عملتي يا إدارة أونروا؟

عم تعملوا فحوص مجانيًّا؟ عم تعملوا وقاية؟

أوّل إشي قوموا بمسؤوليّتكم لحماية الطّلّاب، بعدين بتقولوا في دوام ولّا ما في دوام

احنا ملتزمين ببيان اللّجنة الشّعبيّة اللّي دعت للإضراب، وهذا إضراب تحذيريّ ليوم واحد

אתה, יא גיבור, אומר שאמרו שמחר יש עבודה כרגיל (מתכוון, לפי ההמשך, שמתקיימים לימודים בבתי הספר. שָלֵו). מה זה, אתה המגן של התלמידים?

אתה עושה משהו כדי להגן על התלמידים?

מה אתה עושה כדי להגן מפני הקורונה?

40% ממחנה (הפליטים) נדבקו בקורונה

מה עשיתם, אונר”א? מה עשית, הנהלת אונר”א? (סוכנות הסיוע לפליטים של האו”ם. שָלֵו)

אתם עושים בדיקות בחינם? אתם נוקטים צעדי הגנה?

קודם כל עשו את המוטל עליכם לשם הגנת התלמידים, אח”כ תגידו שיש לימודים או אין לימודים.

אנו מחויבים לדוח של הוועדה העממית שקראה לשביתה, ומדובר בשביתת אזהרה בת יום אחד

(2)

אנת, יא אבראהים אלח’טיב, אללי עאמל חאלכ מדיר מנטקה, אנת ומחמוד זידאן, אללי עאמל חאלה מדיר ללתרביה,

אנתו שו עמלתו? שו קמתו בואג’באתכם מנשאן חמאית אלטלאב?

אנתו עלא אי אסאס בתדעוא אלטלאב בכרא לדואם עאדי?

ח’אפוא אללה בטלאבנא! אנתו מא עיאשין באלמח’ימאת ומא עאישין אזמאת שעבנא דאח’ל אלמח’ימאת.

האי אלביאנאת מן אלדכתור ריאצ’ אבו אלעינין, ואנת נאזל

כליאתהא בחד’ר מן אנתשאר אלכורונא אלכת’יף ואלח’טיר ג’דן

אכת’ר מן 40% מן אלנאס מצאבה באלכורונא.

עלא אי אסאס, יא דכתור אבראהים, בתבעת’ אנה פי דואם? עלא אי אסאס, יא אסתאד’ מחמוד זידאן, בתבעת’?

ח’אפוא אללה בטלאבנא, ח’אפוא אללה!

קומוא בואג’באתכם אול אשי, בעדין בתקולוא פי מדרסה ולא מא פי מדארס!

ח’אפוא אללה בטלאבנא!

انت، يا إبراهيم الخطيب، اللّي عامل حالك مدير منطقة، انت ومحمود زيدان، اللّي عامل حاله مدير للتّربية،

انتو شو عملتو؟ شو قمتو بواجباتكم منشان حماية الطّلّاب؟

انتو على أيّ أساس بتدعوا الطّلّاب بكرا لدوام عادي؟

خافوا الله بطلّابنا! انتو ما عياشين بالمخيّمات وما عايشين أزمات شعبنا داخل المخيّمات.

هاي البيانات من الدّكتور رياض أبو العينين، وانت نازل

كلّيّاتها بحذر من انتشار الكورونا الكثيف والخطير جدًّا

أكثر من ٤٠% من النّاس مصابة بالكورونا.

على أيّ أساس، يا دكتور إبراهيم، بتبعث إنّه في دوام؟ على أيّ أساس، يا أستاذ محمود زيدان، بتبعث؟

خافوا الله بطلّابنا، خافوا الله!

قوموا بواجباتكم أوّل إشي، بعدين بتقولوا في مدرسة ولّا ما في مدارس!

خافوا الله بطلّابنا!

אתה, אבראהים אלח’טיב, ש”משחק אותה” מנהל האזור*, אתה ומחמוד זידאן, ש”משחק אותה” מנהל (מחלקת) החינוך**,

מה אתם עשיתם? איך עשיתם את המוטל עליכם בכל הקשור להגנה מפני הקורונה?

על איזה בסיס אתם קוראים לתלמידים להגיע מחר ללימודים כרגיל?

היזהרו לכם בכל הקשור לתלמידינו! אתם לא חיים במחנות (הפליטים) ולא חווים את הקשיים של העם שלנו בתוך המחנות.

אלו דוחות מאת ד”ר ריאצ’ אבו אלעינין***,

כולם מזהירים מפני ההתפשטות האינטנסיבית והמסוכנת מאוד של הקורונה

יותר מ- 40% מהאנשים נדבקו בקורונה.

על איזה בסיס, ד”ר אבראהים, אתה מודיע שיש לימודים? על איזה בסיס, מר מחמוד זידאן, אתה מודיע?

היזהרו לכם על תלמידינו, היזהרו לכם!

עשו את המוטל עליכם קודם כל, אח”כ תגידו שיש בית ספר או שאין!

היזהרו לכם על תלמידינו!

* מחיפוש מהיר ברשת עולה שד”ר אבראהים אלח’טיב הוא מנהל אזור צידון באונר”א دكتور إبراهيم الخطيب، مدير الأونروا في صيدا

** מחמוד זידאן הוא אחראי החינוך באונר”א באזור צידון محمود زيدان، مسؤول التربية في الأونروا في منطقة صيدا

*** ד”ר ריאצ’ אבו אלעינין הוא מנכ”ל בית החולים ע”ש השהיד מחמוד אלהמשרי בצידון, השייך לאגודת הצלב האדום הפלסטיני الدكتور رياض أبو العينين، المدير العام لمستشفى الشهيد محمود الهمشري التابع لجمعية الهلال الأحمر الفلسطيني

(3)

בסרטון, המצורף לתגובות, רואים שוק, והדובר אומר ברקע את הדברים הבאים, ש… מאשרים שאכן מדובר בעין אלחלוה! (בקטעים האלה אני ממש ממש גאה בעצמי!):

כותרת הסרטון:

אללהמ אחפט’ אהלנא פי אלמח’ים

اللهمّ احفظ أهلنا في المخيّم

אלוהים, שמור על אנשינו במחנה

תוכנו, שנשמע כמו תפילה:

אדפע ען אהלנא פי עין אלחלוה אלובאא’

וארפע ענהם אלבלאא’

ורד ענהם כיד אלאעדאא’

ואכתב להם אלצחה ואלעאפיה ואלסלאמה

פי אבדאנהם וביותהם ואחיאאהם ומתאג’רהם ואסואקהם ומשאפיהם (נקטע)

ادفع عن أهلنا في عين الحلوة الوباء

وارفع عنهم البلاء

وردّ عنهم كيد الأعداء

واكتب لهم الصّحّة والعافية والسّلامة

في أبدانهم وبيوتهم وأحيائهم ومتاجرهم وأسواقهم ومشافيهم (انقطع)

הסר מאנשינו בעין אלחלוה את המגפה

הרחק מהם את הצרה

הגן עליהם ממזימת האויבים

וכתוב להם בריאות ושלום

בגופיהם, בבתיהם, בשכונותיהם, בבתי העסק שלהם, בשוקיהם ובבתי החולים שלהם (נקטע)

(התמלולים והתרגומים שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

השורש הערבי ו.ג’.ב (בגזרת פ”ו) עוסק בחובות ודברים הכרחיים, וכן במנות ובארוחות:

* הפועל הספרותי וַגַ’בַּ وَجَبَ בבניין הראשון – היה בגדר חובה, היה הכרחי, דרוש ונחוץ; היה חייב, התחייב; נפל ארצה, התמוטט, מת; רעד, הלם, רטט

* וַגַ’בַּ עַלַיְהִ وجب عليه – חויב, התחייב, הוטלה עליו חובה

* יַגִ’בֻּ עַלַיְכַּ אַן- يجب عليك أن- – חובה עליך ל-, אתה צריך ל-

* וֻג’וּבּ وجوب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נחיצות, צורך, חובה

* וַאגֶ’בּ واجب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא מילת היום

* עִמֶלֶ אלְוַאגֶ’בּ عمل الواجب או: קַאם בִּאלְוַאגֶ’בּ قام بالواجب – מילא את חובתו, עשה את המוטל עליו; הכין שיעורי-בית

* וַאגִ’בַּאת מַדְרַסִיַּה واجبات مدرسيّة – שיעורי-בית (מיל’: חובות/מטלות של בית ספר)

* אַלְחֻ’רוּג’ עַנִ אלְוַאגֶ’בּ الخروج عن الواجب – חריגה מהתפקיד

* תַהַאוֻן פִי אַדַאאֶ אלְוַאגֶ’בּ تهاون في أداء الواجب – רשלנות במילוי התפקיד

* חֻקוּק וַוַאגִ’בַּאת حقوق وواجبات – זכויות וחובות

* גַ’דְוַל וַאגִ’בַּאת جدول واجبات – רשימת מטלות/חובות

* וַאגִ’בֶּ אלְוֻג’וּד واجب الوجود – מחויב המציאות

* וַאגִ’בּ תַ’אנַוִיּ واجب ثانويّ – תפקיד משנה, משימה משנית

* סִתֶרֶ אלְבִּנְת וַאגֶ’ב ستر البنت واجب – חובה/מצוה לחתן בת (כי כך מצילים את שמה הטוב ומונעים שערורייה אפשרית)

* לַא שֻכְּרַ עַלַא וַאגֶ’בּ لا شكر على واجب – על לא דבר (מיל’: אין תודה על חובה)

* הפועל וַגַּ’בּ وجّب בבניין השני – חייב, כפה; אכל ארוחה אחת ביממה; אירח בצורה נאה; הרגיל את- לאכול פעם אחת ביום

* הפועל הספרותי אַוְגַ’בַּ أوجب בבניין הרביעי – חייב את-, הפך את- למחייב; אכל ארוחת אחת ביממה

* אִיגַ’אבּ إيجاب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיוב (לא כספי); היענות, הסכמה; נחוץ, הכרחי

* אִיגַ’אבִּיּ إيجابيّ – חיובי

* אִיגַ’אבִּיַאת إيجابيّات – יתרונות

* אַגַ’אבַּ בִּאלְאִיגַ’אבּ أجاب بالإيجاب – ענה בחיוב

* אִתְ’בַּאת אִיגַ’אבִּיּ إثبات إيجابيّ – ראָיָה ישירה/חיובית

* מוּגִ’בּ موجِب, בצורת הבינוני הפועל – תנאי מחייב והכרחי נימוק מחייב, סיבה הכרחית

* בִּמוּגִ’בּ- بموجب- – לפי, בהתאם ל-, מתוקף ה-

* חַסַנַאת מוּגִ’בַּה حسنات موجبة – מעשים טובים שבגינם נכנסים לגן עדן

* דֻ’נוּבּ מוּגִ’בַּה ذنوب موجبة – פשטים שבגינם נכנסים לגיהינום

* הפועל תַוַגַּ’בַּ توجّب בבניין החמישי – היה חייב, היה צריך

* יַתַוַגַּ’בּ אַן- يتوجّب أن- – חובה ל-

* הפועל הספרותי אִסְתַוְגַ’בּ استوجب בבניין העשירי – היה ראוי ל-; חייב, הצריך

* מֻסְתַוְגִ’בּ مستوجِب, בצורת הבינוני הפועל – מחייב, ראוי

* הפועל הספרותי וַאגַ’בַּ واجب בבניין השלישי – חייב את-

* וַגְ’בַּה وجبة וברבים וַגְ’בַּאת وجبات – מנה, מִכְסָה; ארוחה; מערכת, סט

* וג’בה מֻשְבִּעַה وجبة مشبعة – ארוחה משביעה

* וג’בה סַאחְ’נֶה وجبة ساخنة – מנה/ארוחה חמה

* וג’בה סַרִיעַה وجبة سريعة – מזון מהיר, פאסטפוד

* וַגִ’יבּ وجيب – רַעַד, רֶטֶט, פַּחַד

* וַגִ’יבַּה وجيبة – מנה, שכר

* וַגַּ’אבּ وجّاب, במשקל בעלי המלאכה – פחדן

=-=-=

ומה קורה עם השורש הזה בעברית?

יוֹגֵב

איכר, עובד אדמה, חקלאי.

”וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים“ (ירמיהו נב, פסוק טז)

“יֵשׁ יוֹגְבִים וְיֵשׁ כּוֹרְמִים, אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים” (“שיעור מולדת”, עלי מוהר)

שם פרטי לזכר.

”מענין הוא שהיתה לו אשה, בתו של ר’ יוגב נהווארדיקער, מלמד בתלמוד תורה, איש תם וישר – שהיתה ממש ההפך ממנו.“ (זכרונות, מאת יוסף יואל ריבלין, בפרויקט בן יהודה)

מילים נרדפות

איכר, חקלאי, עובד אדמה מלך

מידע נוסף

הדים למשמעותה המקורית של המלה המקראית “יוגב”, ניתן למצוא בשורש וג’ב و ج ب‎ היוצר את התיבה – וַגַּ’בַ وَجَّبَ בהוראת כפייה, לכפות

על שכבת האנלפביתים בישראל – ”מִדַּלּוֹת הָאָרֶץ“ (ירמיהו נב, פסוק טז) עבודת שכירות כפויה, מפאת הסיכון הנמוך לשלטון המרכזי בדמות מרידה הנשקפת משכבה ישראלית כנועה וקנויה שכזאת. […] (ויקימילון)