מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
הַנִיּ هَنِيّ – נעים, עָרֵב, טעים, בריא (מזון)
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/gAA2g
החבר שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של החברוני אחמד אבו סנינה. אני יודע זאת כי אני כבר מזהה אותו, אם כי הפעם הסרטון נשלח כקובץ בלי שום זיהויי טיקטוק, כהרגלו בקודש.
בעבר עדכנו שחשבון טיקטוק שלו נסגר, אך הוא פתח חדש. נכנסתי לחדש, לא מצאתי תיעוד לסרטון הנוכחי. מילא.
***
לאחר פרסום הפוסט החבר שלח לי את החשבון החדש של אבו סנינה:
ahmadabusnineh12
יש לו בו כבר מעל 34,000 עוקבים, והמוטו שלו בו הוא:
ما دآم ألقانون ظالم فٓتمرد واجب
כל עוד החוק עושק חובה למרוד
(בחשבון הקודם שלו הכתיב בערבית היה מדויק יותר: ما دام القانون ظالم التمرد واجب)
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 20.5.23:
רסאלה אלא קטאע ע’זה ואלא אלקיאדאת בע’זה
בכפי ט’לם
رسالة إلى قطاع غزّة وإلى القيادات بغزّة
بكفّي ظلم
מסר לרצועת עזה ולהנהגה בעזה
מספיק לעשוק
אללה יסעד מסאכו.
רסאלתי הד’ה מוג’הה ע אלקטאע, ג’וא, יאבא, עלא ע’זה. להניה וללסנואר.
בדל האלמצארי מא תבעת’והא ע אלצ’פה, ונשוף ולאד אלקיאדאת פי אלצ’פה ראכבין סיאראת מן אללי בטח’טח’וא, וביצחוא אלולאד אללי נאימין בנצאצ אלליאלי, ובדל מא נשופהם ראכבין אל ג’י כלאס ואלראנג’את, ומש שאיפין מן אלסמא רקעה, אנא בקול אהל ע’זה אולא פיהא, אלמצארי אללי בתדח’ל עליכ, יא הניה.
אללאג’אין אללי אנקצפת דורהם – תרוח תבני להם דור, הדול אולא מן מא תבעת’ ע אלצ’פה, לאנה אללי באלצ’פה חראמיה ומלאעין אלואלדין ובלזמהמש שיכל. נצ מחלאת אלד’הב, ופי אסאמי רח תנד’כר, ומחלאת אואעי ומעארצ’ סיאראת, וכת’יר שע’לאת עמאלהא בתציר הוני, כלהם בט’הרהם ע’זה. ולאד קאעדין הוני באלצ’פה בתברטעוא תברטע, באלדולאראת, פי אלאח’צ’ר, אללי ביבעת’וה מן ע’זה, עשאן איש? תבעת’וא, עשאן אנתח’אבאת? ועשאן שע’לאת פאצ’יה?
פש מנהם ח’יר פי אלצ’פה. אנא בקול אהל ע’זה אלג’יעאנין אללי מש לאקין יאכלוא, לו צרפתו להם שהרי אבדא מן אהל אלצ’פה, מן הוני.
לו בנאתהם ללנאס אללי משרדין פי אלשוארע ומש מלאקין מחל יקעדוא אבדא מן הדולה.
מנקול אנתו ענדכו דין, ומנקול ענדכו משאיח’ ומנקול ען אלסלטה הון לעינת אלואלדין קדהא פש, ומנקול ענהם מג’רדין מן אלדין ומא ח’לאנאש וזיר ולא קיאדי אללי מא ע’לטנא עליה. בס אללי אנא שאיפה אנה אקל דין מנכו מא פש. ואללה לו ענדכו ואחד באלמיה דין, באלנסבה אלי, מא בתבעת’וא אלמצארי הדי עלא אלצ’פה, ובתח’לוא ולאד אלקיאדאת, ואללי מאכל לה עשר סנין באלסג’ן ועשרין סנה ירכבוא סיאראת פרארי הוני וראיחין ג’איין פי אלח’ליל, ושופיני יא ח’אלתי.
ביכפיכו ט’לם, ביכפיכו. ועיב אללי בתסווה. אללי ענדכו אבדא מן אללי הוני במליון מרה.
ואללה ינתקם מן כל מסאול ט’אלם.
ויסעד מסא אלשרפא.
الله يسعد مساكو.
رسالتي هذه موجّهة ع القطاع، جوّا، يابا، على غزّة. لهنيّة وللسّنوار.
بدل هالمصاري ما تبعثوها ع الضّفّة، ونشوف ولاد القيادات في الضّفّة راكبين سيّارات من اللي بطخطخوا، وبيصحّوا الولاد اللي نايمين بنصاص اللّيالي، وبدل ما نشوفهم راكبين ال جي كلاس والرانجات، ومش شايفين من السّما رقعة، أنا بقول أهل غزّة أولى فيها، المصاري اللي بتدخل عليك، يا هنيّة.
اللّاجئين اللي انقصفت دورهم – تروح تبني لهم دور، هدول أولى من ما تبعث ع الضّفّة، لأنّه اللي بالضّفّة حراميّة وملاعين الوالدين وبلزمهمش شيكل. نصّ محلّات الذهّب، وفي أسامي رح تنذكر، ومحلّات أواعي ومعارض سيّارات، وكثير شغلات عمالها بتصير هوني، كلّهم بظهرهم غزّة. ولاد قاعدين هوني بالضّفّة بتبرطعوا تبرطع، بالدّولارات، في الأخضر، اللي بيبعثوه من غزّة، عشان ايش؟ تبعثوا، عشان انتخابات؟ وعشان شغلات فاضية؟
فش منهم خير في الضّفّة. أنا بقول أهل غزّة الجيعانين اللي مش لاقين ياكلوا، لو صرفتو لهم شهري أبدى من أهل الضّفّة، من هوني.
لو بناتهم للنّاس اللي مشرّدين في الشّوارع ومش ملاقين محلّ يقعدوا أبدى من هدولة.
منقول انتو عندكو دين، ومنقول عندكو مشايخ ومنقول عن السّلطة هوني لعينة الوالدين قدّها فش، ومنقول عنهم مجرّدين من الدّين، وما خلّاناش وزير ولا قيادي اللي ما غلطنا عليه. بسّ اللي أنا شايفه إنّه أقلّ دين منكو ما فش. والله لو عندكو واحد بالميّة دين، بالنّسبة الي، ما بتبعثوا المصاري هدي على الضّفّة، وبتخلّوا ولاد القيادات، واللي ماكل له عشر سنين بالسّجن وعشرين سنة يركبوا سيّارات فراري هوني ورايحين جايين في الخليل، وشوفيني يا خالتي.
بيكفيكو ظلم، بيكفيكو. وعيب اللي بتسوّوه. اللي عندكو أبدى من اللي هوني بمليون مرّة.
والله ينتقم من كلّ مسؤول ظالم.
ويسعد مسا الشّرفا.
ערב טוב.
המסר הזה שלי מופנה לרצועה, בִּפְנים, אבא’לה, לעזה. ל(אסמאעיל) הניה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) ול(יחיא) סנואר (ראש ממשלת חמאס ברצועה).
במקום הכסף שאתם שולחים לגדה, ואנו רואים את הילדים של המנהיגים בגדה נוסעים במכוניות, יורים ומעירים את הילדים הישנים באמצע הלילה, ובמקום שנראה אותם נוסעים ב(מרצדס) ג’י קלאס ובריינג’ (רובר), והם מתנשאים*, אני אומר שתושבי עזה ראויים יותר לכסף שאתה מקבל, הניה.
הפליטים שהבתים שלהם הופצצו – תבנה להם בתים, הם ראויים יותר מאלו שאתה שולח להם בגדה, כי בגדה יש גנבים וארורים, שלא צריכים שקל. חצי מחנויות הזהב, ויש שמות שעוד יצוינו, חנויות בגדים וסוכנויות מכוניות, ודברים רבים שקורים פה, כולם מתעלמים מעזה. צעירים משתוללים פה בגדה, עם דולרים, עם “ירוקים”, ששולחים להם מעזה, בשביל מה? אתם שולחים, בשביל בחירות? בשביל דברים ריקים מתוכן?
לא רואים מהם טוב, בגדה. אני אומר שתושבי עזה הרעבים, שלא מוצאים מה לאכול, אם תקצו להם (קצבה) חודשית זה עדיף מאשר לתושבי הגדה, מפה.
הבנות של האנשים, שמסתובבות ברחובות ולא מוצאות מקום לשבת, הן ראויות יותר מאשר ההם.
אנו אומרים, יש לכם דת, אומרים שיש לכם שיח’ים ואומרים שהרשות (של אבו מאזן) פה מקוללת שאין דומה לה, ואומרים עליהם שאין להם דת, ולא השארנו שר או מנהיג שלא כעסנו עליו. אבל מה שאני רואה הוא שאין חסרי דת יותר מכם. בחיי, אילו הייתם אחוז אחד דתיים, מבחינתי, אל תשלחו את הכסף הזה לגדה, ותתנו לילדים של המנהיגים, מי שהיו (ההורים, המנהיגים) עשר שנים בכלא או עשרים שנה, לנסוע במכוניות פרארי בהן הם נוסעים הלוך ושוב פה בחברון, ו”שופוני יא נאס”.
מספיק לעשוק, מספיק. בושה מה שאתם עושים. מי שאצלכם ראויים יותר מאשר אלו שפה פי מיליון.
אלוהים ינקום בכל בכיר עושק.
ערב טוב למכובדים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* בזכות אחמד אנו לומדים פה ביטוי חדש (עבורי) ויפה:
مش شايفين من السّما رقعة
מש שאיפין מן אלסמא רקעה – לא רואים בשמיים טלאי
לא הכרתיו, אז פניתי לשם הבהרות לדף ש(כמעט) תמיד אינו מאכזב: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
ענו לי:
מעאד’ עראר:
مش شايفين من السما ولا رقعة…يعني ناس نفوسهم محمضة وشايفين حالهم ومش مصدقين
בקיצור – אנשים יהירים.
כלומר אנשים “חמוצים”, הם מתנשאים ולא מאמינים
בקיצור – אנשים יהירים.
Haya Hamdone
هاي المقولة تقصد الاشخاص المتكبرين (אנשים יהירים) الذين يستنقصون من هم اقل منهم والمعنى الحرفي انه هاي الفئة من كثر ما هي شايفه حالها بالتكبر حتى السماء الي هي كبيرة وواسعة مش شايفين منها رقعة صغيرة.
ومعنى رقعة هي قطعة صغيرة من القماش يتم بها اصلاح الملابس الممزقة او المهترئة.
הגיב לה מעאד’: بس رقعة مو شرط رقعة قماش. هي المساحة الصغيرة من الشيء
مثلا رقعة الشطرنج تلك المساحة الصغيرة التي تلعب عليها الشطرنج.
ענתה לו: بس حاولت ابسط المعنى بمثال.. شكرًا
הביטוי מתייחס לאנשים יהירים, שממעיטים בערכם של הנחותים מהם. הפירוש המילולי הוא שהאנשים האלה כל כך מחשיבים מעצמם, שאפילו בשמיים הגדולים והרחבים הם אינם רואים טלאי.
רקעה הוא חתיכה קטנה של בד, ש”מתקנים” איתה (מטליאים) בגדים קרועים או בלויים.
הגיב לה מעאד’: רקעה אינה חייבת להיות טלאי בד. מדובר במשטח קטן מאוד
למשל רקעה של שחמט היא המשטח (הלוח) הקטן עליו משחקים שחמט.
ענתה לו: רק ניסיתי לפשט את המשמעות עם דוגמה. תודה
גילה יונה “שלנו”:
المعنى واحد متكبر وبيغطي كل السماء, حتى شقفة صغيرة من السماء ما بتبينش
הפירוש הוא אדם מתנשא ש”מכסה” את כל השמיים, אפילו חלק פצפון של השמיים אינו נראה
(התרגומים שלי. שלו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Mazal Menir-Reihan.
מזל שלחה לי פוסט מאחת מקבוצות האוכל בפייסבוק, בעברית, שזו לשונו:
“יאסו בטברנה
סירות לחמעג’ון
נשאר לי בצק יופקה שהכנתי
שאני לא יפנק את […] שחיסלה הכל 55555
אלף לבריאות סחה הו ענא”
הטעויות בעברית ובערבית במקור…
אז מילת היום היא –
הַנַא هَنَا, בספרותית הַנַאא’ هناء – הנאה; ברכה; אושר
לשמיעה: https://clyp.it/n233xdh5
כמה טעויות יש בעברית כשכותבים “סחה הו ענא”?
1. אם אתקרצץ, כהרגלי, סחה כותבים עם האות צאד, ולכן כתיבה מקצועית תתעתק: צחה. אבל זו התקרצצות. אני יודע.
2. “הו”. מה זה הו? “הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא”? מדובר בוו החיבור האומללה, שהיא בסך הכל אות שמתחברת למילה שאחריה.
3. ענא? האם בעינויים וסבל עסקינן, או שמא בהנאה? פגשנו פה אינספור פעמים, עם רשימת מילים מפוארת, מקרים בהם דוברי עברית סבורים, שאם המילה היא בערבית, אז בטוח במאת האחוזים שיש בה עין. כי ערבים מדברים בחית ועין, לא? אז שיהיה ענא… וכך הפכנו את המשמעות המקורית ב- 180 מעלות.
“עננו, העונה בעת צרה, עננו”…
בנוסף, “לחמעג’ון” הוא יציר לשוני וולגארי, כדברי “הגשש החיוור”:
לחמה בעג’ין, בשר בבצק, במקור בערבית
לחמג’ון (להמג’ון) Lahmacun בתורכית.
ולא גם וגם…
אבל הביטוי הוא:
צַחַּה וּהַנַא! صحّة وهَنَا, או צַחְּתֵין והנא صحّتين وهَنَا – שיהיה לבריאות!
התשובה המקובלת: עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك (מיל’: על הלב שלך)
השורש הערבי ה.נ.א’ (גזרת ל’ המזה), שהפך במדוברת ל- ה.נ.א/ה.נ.י (עם אלף נחה/יוד, לאחר תהליך שנקרא בשפה המקצועית תח’פיף אלהמזה: הפיכת הַמְזות עיצוריות גאות לאותיות נחות, אמות קריאה) עוסק בהנאה, בברכות ובאוכל טעים, ובכך הוא זהה למקביל לו בעברית:
* הפועל הספרותי הַנִאַ’ هَنِئَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – נהנה, שמח; היה טעים
* הפועל הספרותי הַנַאַ’ هنأ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – שימח; בירך; פרנס; בישל; האכיל; היה ערב לחיכו
* הפועל הַנַּאַ هنّأ בבניין השני, במדוברת הַנַּא هنّا – בירך, איחל, איחל מזל טוב
* תַהְנִאַה تهنئة וברבים תַהַאנִי تهاني (תַהַאנִן تهانٍ), צורת שם הפעולה של הבניין השני – ברכה, איחול
* הפועל תַהַנַּאַ تهنّأ בבניין החמישי, תְהַנַּא تهنّا במדוברת – נהנה, שמח; היה טעים לחיכו
* בֶּאלְהַנַא! بالهنا – בתיאבון, לבריאות!
* בִּאלשִּפַא וּאלְהַנַא بالشّفا والهنا – לבריאות! (לאחר אכילה או שתיה, וגם לאחר נטילת תרופה. שתי המילים עברו תהליך פונטי של תח’פיף)
* אַללָּה יְהַנִּיכּ الله يهنّيك – שאללה יברך אותך; תתחדש!
* חַמַּאםֶ אלְהַנַא حمّام الهنا – מקלחת נעימה!
* מַאְכּוּל/מַשְרוּבֶּ אלְהַנַא مأكول / مشروب الهنا – בתיאבון! לרוויה! (מיל’: מאכל/משקה ההנאה)
* מַלְבּוּסֶ אלְהנא ملبوس الهنا – תתחדש! (מיל’: בגד ההנאה)
* הַאנִא’ هانئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, במדוברת הַאנִי هاني, אחד השמות הפרטיים הנפוצים לגבר – מאכיל, מזין (אחרים); אוכל טעים; שמח ומאושר
בכל פעם שאני פוגש אדם ששמו האני, כמו הירקן החביב מבית חַנִינַא, שהייתי קונה אצלנו כשגרתי בשכונת פסגת זאב בירושלים, אני מיד משמיע לו את השיר הבא:
וכן, אתם לא צריכים לכתוב לנו בתגובות: גם השורש ב.ר.כ עוסק בברכות, אבל לא בו אנו עוסקים היום.
המילה הֻנַא هُنا – כאן, פה, נראית קשורה לשורש של היום אך היא מעין מילה קפואה, כשהרכיב הפונטי היחיד “החזק” בה הוא האות נון…
כתבה לנו גילה יונה:
נזכרתי בקללה למישהו ששונאים ומאחלים לו חיים קצרים:
אַללה לא יְהַנִיה פִי שַבּאבּוֹ الله لا يهنيه في شبابه – שאלוהים לא יברכו בנעוריו
כתב לנו קובי גוטהלף:
ויש גם את הביטוי המאוד שימושי: אשרב כאסכ ותהנא اشرب كاسك وتهنّا שתה את הכוס שלך לרוויה!
וגם לדודו טסה יש שיר עם שם זהה.
והיה לנו פוסט בנושא בעבר על היבט מסוים של השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“לאחרונה נתקלתי במילה נִיַّאל نيّال והבנתי שהיא הרבה פעמים מגיעה עם כינוי גוף חבור: نيالك נִיַّאלַכּ
אז כשחיפשתי במילון של מילסון הוא הכווין אותי למילה הבאה:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ: תָּבוֹא בְּרָכָה עַל-, אַשְׁרֵי…
בנוסף, המילון החדש והנפלא לערבית מדוברת של יוחנן אליחי כותב:
נִיַّאל – עם הכינויים החבורים – יש ל- מזל
כלומר נִיַّאלוֹ – יש לו מזל!
נִיַّאלֶכּ עַלַא הֶיכּ זַוַאג’ – יש לָךְ מזל בנישואייך (מזל לך על נישואים כאלה)
מה שמפריע לי ששניהם לא התאימו לי כל כך לאחד המשפטים ששמעתי.
שמעתי עוד פירוש שדווקא אומר נִיַّאלֶכּ – יפה לך.
אשמח מאוד לשמוע איך אתם ניגשים למילה הזו.”
אז מילת היום היא –
נִיַּאלַכּ نِيَّالَك – אשריךָ! איזה יופי! כמה טוב לך! איזה כיף לך!
לשמיעה: https://clyp.it/spk40njj
וגם: יַא ניאלכ! (עם יא הקריאה)
טוב, אני מודה:
מילת היום היא אחת המילים החביבות עלי.
אני, שָלֵו, שמעתי אותה לראשונה לפני 29 שנה, כשהייתי בשירות החובה בצבא, עדיין בלתי מוסמך, ואחד החופפים הוותיקים שלי היה “מעניק” לי חומרים לטיפול, כדי שאתאמן ואתלמד, אבל הוא “טרח” להעביר לי רק את הדברים המעצבנים והקשים, בסננו עם חיוך סרקסטי חביב: “קח, ניאלכ!”, כלומר: תרוויח, תיהנה…
המילה המדוברת הזו כבר כל כך השתרשה, שמילון משובח כמו “שרוני” מגדיר אותה מהשורש נ.י.ל, אולם ככל הנראה מקורה כפי שציין המילון של מילסון:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ, בספרותית גבוהה, פירושו: שיבורך! שיבושם לו! שינעם לו!
זו ברכת פרגון שנאמרת לאנשים כשרוצים “להרים להם”, לעודדם. מכאן הדרך מהספרותית המורכבת: הניאן ל-, אל המדוברת הקולחת – ניאל-, אינה ארוכה.
נִיַּאל חַטַּ’כֶּ אלטַּיֶּבּ نِيَّال حَظّك الطّيّب – אשריך על מזלך הטוב!
הַנִיאַן هَنِيئًا, בספרותית גם כן – לבריאות! שיהיה בהנאה!
הַנִיא’/הַנִיּ هَنِيء/ هَنِيّ, כשם עצם – נוחות, הנאה
הַנִיא’/הַנִיּ هَنِيء/ هَنِيّ, כשם תואר – נעים, עָרֵב, טעים, בריא (מזון)
=-=-=-=
ודאי שמעתם על –
אִסְמַאעִיל הַנִיַּה إسماعيل هَنِيّة,
כיום ראש הלשכה המדינית של חמאס ומי שהיה במשך עשר שנים ראש ממשלת חמאס ברצועה.
בשנת 2017 הוא החליף בתפקיד ראש הלשכה המדינית את ח’אלד משעל, ויחיא סִנְוַאר החליפו בתפקיד ראש הממשלה.
המילה (שם משפחה במקרה זה) הַנִיַּה هَنِيّة היא צורת תח’פיף (קיצור, מיל’: הקלה) של שם העצם הספרותי שזה עתה פגשנו, הַנִיאַה هَنِيئة, בנקבה, ופירושה: שמחה, אושר או שובע.
צילום: Caju Gomes
זה היה הפוסט ה- 2,105 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
