מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

מַחְ'צ'וּץ' (מח'דוד) مَخْضُوض – מבולבל ונבוך, מזועזע; מנוער, מטולטל

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל. האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של:

Jennifer fares

לג'ניפר פארס יש 28,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

– Lebanese Content Creator based in Jordan
– Head of reports at Altajnews
– Social Media Manager at Rotana Radio Jordan

בטיקטוק יש לה 165,000 עוקבים ושם היא כותבת:

لبنانية في الأردن 
Lebanese Content Creator 
Lives in Amman 

לבנונית בירדן

כותרת הסרטון:

مرأة منعت زوجها يشتغل معي لأني لبنانية!

אישה אסרה על בעלה לעבוד איתי כי אני לבנונית!

מרה מנעת זוג'הא ישתע'ל מעי בס לאני לבנאניה.
הידי אלקצה צארת מעי כאן צאר לי תקריבן סנה באלארדן. כנת בשתע'ל במחל, ופג'אה אלשח'ץ אללי מסתלם אל פארט אלתאני אללי בישבה שע'לי פל פג'אה. פכאן לאזם יג'יבוא חדן ואנא לאזם אח'ברה שו אלשע'ל.
אג'א אלזלמה, פהמתה שו שע'לה והיכה, וע אסאס תאני נהאר ביג'י, ח'לץ, לאנה בלש יסתלם אלשע'ל, לאנה קסמנא אלשע'ל ביני ובינה.
תאני נהאר ביוצל היכה מח'צ'וץ', ושה אצפר, ע'ריב. אנא פכרת אנה חדא מן אהלה מעה כורונא, לאנה בוקתהא כאן כורונא.
אג'א, קלת לה אנה תפצ'ל, לאפסר לכ שו בדכ תעמל. קאל לי: לא, נאזל ען אל HR וראג'ע ג'אי. קלת לה: אוכי, תמאם.
טלע מן אל HR, צ'ב אע'ראצ'ה ופל. קאל לי אנה ח'לץ, אנא פאלל. אנא פכרתה ראיח וראג'ע. לחד מא ביעיט לי אלמדיר. אלמדיר מית צ'חכ, בקלי אנה מרתה אמבארח דאקה ע אלשרכה, טאלבה תחכי מע אל HR, דאקה אכתר מן מרה, טאלבה תחכי מע אל HR, קאלת להן אנה אד'א זוג'י בישתע'ל באלשרכה ממנוע ישתע'ל מע בנת לבנאניה. היכ. פאכיד, קאלוא לה אללה מעכ, מע אלסלאמה יעני, ומא קבלוא ישע'לוה.
ומא פיי אח'ברכן אנא שו חסית, יעני, הי שו-, מנין תערפני ושו מפכרתני, יעני היפא והבי? חאג'י לה בפסתאן אחמר ע אלשרכה, ולא כיף? מא בערף.
ע פכרה, אלצביה מא כאנת ארדניה, כמאן נבלש מן הון. וחדן מפרוץ' ענדה ת'קה בחאלה ואלה קימתה באלמג'תמע.
אנתו קולוא לי, שו ראיכן בתצרפהא?

مرة منعت زوجها يشتغل معي بس لأنّي لبنانيّة.
هيدي القصّة صارت معي كان صار لي تقريبًا سنة بالأردنّ. كنت بشتغل بمحلّ، وفجأة الشّخص اللي مستلم الpart التاني اللي بيشبه شغلي فلّ فجأة. فكان لازم يجيبوا حدن وأنا لازم أخبّره شو الشّغل.
اجا الزّلمة، فهّمته شو شغله وهيكة، وع أساس تاني نهار بيجي، خلص، لأنّه بلّش يستلم الشّغل، لأنّه قسّمنا الشّغل بيني وبينه.
تاني نهار بيوصل هيكة مخضوض، وشه أصفر، غريب. أنا فكّرت إنّه حدا من أهله معه كورونا، لأنّه بوقتها كان كورونا.
اجا، قلت له إنّه تفضّل، لأفسّر لك شو بدّك تعمل. قال لي: لا، نازل عن ال HR وراجع جاي. قلت له: اوكي، تمام.
طلع من ال HR، ضبّ اغراضه وفلّ. قال لي إنّه خلص، أنا فالل. أنا فكّرته رايح وراجع. لحد ما بيعيّط لي المدير. المدير ميّت ضحك، بقلّي إنّه مرته امبارح داقّة ع الشّركة، طالبة تحكي مع ال HR، داقّة أكتر من مرّة، طالبة تحكي مع ال HR، قالت لهن إنّه إذا زوجي بيشتغل بالشّركة ممنوع يشتغل مع بنت لبنانيّة. هيك. فأكيد، قالوا له الله معك، مع السّلامة يعني، وما قبلوا يشغّلوه.
وما فيّي أخبّركن أنا شو حسّيت، يعني، هي شو-، منين تعرفني وشو مفكّرتني، يعني هيفا وهبي؟ حأجي له بفستان أحمر ع الشّركة، ولّا كيف؟ ما بعرف.
ع فكرة، الصّبيّة ما كانت أردنّيّة، كمان نبلّش من هون. وحدن مفروض عنده ثقة بحاله واله قيمته بالمجتمع.
انتو قولوا لي، شو رأيكن بتصرّفها؟

אישה אסרה על בעלה לעבוד איתי רק כי אני לבנונית.
הסיפור הזה קרה לי כשנה לאחר שהגעתי לירדן. עבדתי בְּמקום, ופתאום האדם שעבד בחצי (המשרה) השני שמקביל/דומה לשלי עזב. אז היו צריכים להביא מישהו ואני הייתי צריכה ללמד אותו את העבודה.
הגיע מישהו, הסברתי לו את העבודה שלו וככה, מתוך עיקרון שהוא יבוא למחרת וזהו, כי הוא התקבל לעבודה, כי חילקנו את העבודה ביני ובינו.
ביום למחרת הוא הגיע כזה מבולבל ונבוך, חיוור, מוזר. חשבתי שמישהו מהמשפחה שלו חלה בקורונה, כי באותם ימים הייתה קורונה.
הוא הגיע, ואמרתי לו: בבקשה, אסביר לך מה אתה צריך לעשות. הוא אמר לי: לא, אני הולך ל(מחלקת) משאבי אנוש וחוזר. אמרתי לו: בסדר.
הוא יצא ממשאבי אנוש, אסף את חפציו ועזב. הוא אמר לי: זהו, אני עוזב. אני חשבתי שהוא הולך וחוזר. עד שקרא לי המנהל. המנהל מת מצחוק, הוא אמר לי שאשתו (של העובד) אתמול התקשרה לחֶבְרה, היא ביקשה לדבר עם משאבי אנוש, היא התקשרה יותר מפעם אחת, ביקשה לדבר עם משאבי אנוש ואמרה להם: "אם בעלי יעבוד בחברה הוא לא יכול לעבוד עם בחורה לבנונית". ככה. ברור שאמרו לו שלום ולהתראות, ולא הסכימו להעסיקו.
אני לא יכולה להעביר לכם מה הרגשתי, כלומר מה? מאיפה את מכירה אותי ומה את חושבת שאני, היפא והבי (זמרת לבנונית די פרובוקטיבית)? שאני אבוא לו עם שמלה אדומה לחברה, או מה? לא יודעת.
אגב, הבחורה לא הייתה ירדנית, נתחיל מזה. (ובלי קשר), לבן אדם צריך להיות ביטחון בעצמו ומעמד בחברה (האנושית, הקהילה).
ואתם תגידו לי, מה דעתכם על התנהגותה?

מספר תגובות לסרטון, ועצרתי עצמי שלא להיסחף…:

انتي مرسيدس وهي فيرنا فرق امكانيات
את מרצדס והיא וורנה (יונדאי וורנה Verna – שם נוסף של יונדאי אקסנט). השוני הוא ביכולות

أنا بغار على زوجي كل ست بتغار على زوجها بس مو هون المشكلة … المشكلة انو ازا اللي عندك زايغة عينو و منحرف اكيد رح المرة تكون على أعصابها لبنانية مصرية مغربية ما دخل هي شوي متحسسة انك لبنانية بجوز كان عندها تجربة مو منيحة مع اللبنانيات .. مش انتي القصة أو المشكلة زوجها المشكلة اللي مو معطيها امان ولا ثقة اللي أنها بتخاف لها الدرجة اكيد شايفة منو كتير و هيك زلام لازم تنترك مش تصير زوجتو شرطة و لا تلاحقو .. بس للاسف الحكي اسهل من الفعل . و بجوز هي نفسها ما عندها ثقى بحالها ممكن زوجها منيح محترم بس هي ما عندها ثقة و ما رح اعلق لانو ما حد بعرف مشاكل التاني أو مواضيه كل انسان عندو شغلة فمو حلو نحكم
אני מקנאה לבעלי, כל אישה מקנאה לבעלה, אבל לא פה הבעיה. הבעיה היא שאם הגבר שלך "מביט לצדדים" וסוטה (מדרך הישר), ברור שהאישה תהיה עצבנית, ולא משנה אם מדובר בלבנונית, מצריה או מרוקאית. היא קצת רגישה שאת לבנונית כי אולי היה לה ניסיון לא טוב עם לבנוניות. לא אַת הסיפור או בעלה. הבעיה היא שהוא לא משרה עליה ביטחון ואמון, ולכן היא חוששת כל כך. היא ודאי ראתה ממנו הרבה. צריך לעזוב גברים כאלה. אשתו לא צריכה להפוך למשטרה והיא לא צריכה לעקוב אחיו, אבל למרבה הצער הדיבור הרבה יותר קל ממעשים. ואולי לה עצמה אין ביטחון בעצמה, אולי בעלה בסדר ומכובד, אבל היא חסרת ביטחון, ואני לא מתכוונת להגיב / לנתח כי איש אינו מכיר את בעיות הזולת וענייניו. לכל אדם יש איזשהו עניין ולא יפה לשפוט.

صراحه نفد بجلدو
למען האמת, הוא ברח כל עוד נפשו בו

لانه ما في داعي تيجي بالفستان الاحمر عالشغل.. كلمتين لبناني بخلصو الموضوع  هي عارفة شو عندها
כי אין צורך שתגיעי עם השמלה האדומה לעבודה. שתי מילים ב(ניב ה-) לבנונית יגמרו את העניין. היא יודעת מה יש לה (מי זה בעלה)

انا برأي لو بتعملي معروف بترجعيلي الدقيقة والنصف التي هدرتها هنا اكون لك شاكر وليس ناكر.
شكرا
דעתי היא שתעשי לי טובה ותחזירי לי את הדקה וחצי שבזבזתי פה, אודה לך מאוד.
תודה

معها حق تخاف عليه عيونك بتسحر 
היא צודקת, היא חוששת לו, העיניים שלך מְכַשפות

خلص انا بشتغل مكانه 
זהו, אני אעבוד במקומו

ع فكرة معها حق لأنك حلوي كتير 
אגב, היא צודקת כי את יפה מאוד

بيناتنا… يا بنت البلد… إذا ما شافتك وتصرفت هيك…!! فكيف لو شافتك..؟!! أكيد كانت منعته أساساً يتوجه عالشركة.. أنا بقول معها حق.. و خيررر ما عملت.. ما شاء الله عليك.. أكيد المراية يلي ببيتك.. بتغار من جمالك.. الله يحميك يا رب
בינינו, יא בת הכפר, אם היא לא ראתה אותך וכך התנהגה, אז מה היה קורה אילו ראתה אותך?!! היא ודאי הייתה אוסרת עליו ללכת לחברה בכלל. אני אומר שהיא צודקת. וזה טוב מה שהיא עשתה. בלי עין הרע עליך, ודאי המראות בביתך מקנאות ביופי שלך. שאלוהים ישמור עליך.

الصراحه صعب حدا يشتغل معك بدون ما يلتخم
למען האמת, יהיה קשה למישהו לעבוד איתך מבלי שהוא יתבלבל

لو انا فليت من مرتي وضليت اشتغل معك
אילו היה מדובר בי הייתי בורח מאשתי ונשאר לעבוד איתך

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1529486925347040

=-=-=-=-=-=-==

השורש הערבי הספרותי ח'.צ'.ץ' (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר בבהלה:

* הפועל חַ'צַּ' خَضَّ בבניין הראשון – ניער, נענע;, טלטל; זעזע, הבהיל; הדאיג; חיבץ חמאה
* חַ'צּ' خضّ או חַ'צַּ'ה خضّة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – זעזוע, טלטלה, הלם, פחד; הפרת סדר, תסיסה חברתית
* חַ'צֶּ' אלְמַאא' خضّ الماء – לטלטל מים, "לטחון מים", פעולה חסרת תוצאות
* הפועל חַ'צַּ'צַ' خضّض בבניין השני – קישט בחרוזים; שכשך במים
* חַ'צַ'ץ' خضض – חרוזים (אולי יש פה קשר למילה העברית חצץ, אולם הסיכוי לכך קלוש, לשיטתי)
* כַּלַאם חַ'צַ'ץ' كلام خضض – דברי הבל
* חַ'צִ'יץ' خضيض – אדמה בוצית; מקום משופע במים
* חַ'צַ'אץ' خضاض – דיו; תכשיט זול; טיפש (לא בשימוש)

=-=-=

בלי קשר לתוכן שהובא פה, ובמקריות מדהימה, הקורא האדוק יאיר ליברמן ביקש שאתייחס לפועל خضّ, אותו הוא פגש בביטוי:

قَدّ مَا تْخُضِّ المَيّ مَا بْتِطلَع زِبدِة
‎[P] proverb: no matter how much you churn water, it won't turn into butter (i.e. you can't make a silk purse out of a sow's ear); {qadd ma tºḵoḍḍᴵ-l-mɑyy ma bºteṭlɑʕ zibde}‏

מייד ואינטואיטיבית זיהיתי את מקור הציטוט: המילון הנפלא ליבינג ארביק.

תעתיק ותרגום שלי:
קַדּ מַא תְחֻ'צֶּ' אלְמַיּ מֶא בְּתִטְלַע זִבְּדֶה
לא משנה כמה תחבוץ את המים, הם לא יהפכו לחמאה (אי אפשר להכין ארנק משי מאוזן של חזירה)

אז הנה, בזכות יאיר, על הדרך הרווחנו עוד פתגם נאה.

התמונה: Paolo Nicolello
התמונה צולמה בבאלי

זה היה הפוסט ה- 3,247 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.