פורסם לראשונה ב- 12.10.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Doron B. Cohen.
אז מילת היום היא –
עֻכַּّאז عكّاز או עֻכַּّאזַה عُكَّازَة וברבים עֻכַּّאזַאת عكّازات או עַכַּאכִּיז عكاكيز – מקל, מקל הליכה (מקל סבא), משענת; מקל של כומר
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/lvspjurdxuf6…
דורון כתב לנו:
“שלום שלו,
הזכרנו כבר בכמה הזדמנויות את הסידרה המהוללת “צח א(ל)נום”, ששודרה בעונת הרמצ’אן באמצע שנות השבעים, בכיכובו של דוריד לחאם, הידוע בכינוי “ע’ואר א(ל)טושה”, סדרה שכללה ביקורת חברתית ואולי גם קצת פוליטית, למרות שבאה, למרבה הפלא, מסוריה, ומתרחשת ב”חארת כל מין אידו אִלו” (שכונה דמיונית שתרגום שמה הוא “כל דאלים גבר”, איש הישר בעיניו יעשה).
בעוונותיי, מילותיו של אחד השירים בסדרה נותרו נעוצים בזיכרוני, והן שבות ועולות מדי פעם. זהו שיר ששר ע’ואר לאהובתו הבלתי מושגת, פטום:
פטום, פטום, פטומה, ח’ביני בבית אלמונה,
למא בכרה ביג’י אלברד, מה לכ ע’ירי כאנונה
שו חביתי בנץ א-נציץ הל בורזאן
ראסו מן דכ אלבוסתאן מו ערפאן
אפתחי קלבי וח’ודי מנו שי נארה
מהמא פתשתי מא פי מת’לי פי אלחארה
“בורזאן” הוא חוסני אלבורזאני, כינויו של ניהאד קאלי, בן זוגו של לחאם לצמד הקומי.
יש כאן כמה מילים שאולי שוות התייחסות. “כאנון” הוא תנור פחמים (להבדיל מכלי הנגינה).
“נץ א(ל)נצץ”, “חצי של חצי”, זה סוג של בדיחה, מפני שבורזאן היה שמן וע’ואר רזה. אבל שמעתי איפשהו שזה עשוי להיות כיוני ללטאה; האמנם?
“דק אלבוסתאן” – הכוונה לאלה שמסתובבים בפרדס ודופקים על פחים להבריח את הציפורים.
אם משהו מזה נראה לך, אתה מוזמן לשתף ולהרחיב.
אני מתנצל על השגיאות בתמלול ובתעתיק, עברו הרבה שנים…”
(תיקנתי כמה אי דיוקים חסרי חשיבות בתמלול השיר. מה שמובא פה בציטוט של דורון כבר כולל את התיקונים. שָלֵו)
=-=-=
בואו נתחיל עם מילות השיר “פַטוּם, פטום פטומה” (לא מצאתי מי כתב או הלחין אותו. יש סיכוי שלחאם עצמו כתב את המילים, אך לא מצאתי אישוש לכך):
فطوم فطوم فطومة خبيني ببيت المونة
لما بكرا بيجي البرد مالك غيري كانونة
شو حبيتي بنص انصيص هالبورزان
راسو من دك البستان مو عرفان
افتحي قلبي وخدي منو شي نارة
مهما فتلتي ما قي متلي بالحارة
אלו השורות שדורון הביא.
התרגום שלי:
פטום פטום פטומה, החביאי אותי במחסן המזון
כשמחר יהיה קר אהיה לך תנור חימום
כמה אהבת את(?) נץ אנציץ (רבע) אלבורזאן (ראו הערה)
(את השוני בין) ראשו לגדר האבן של הגן הוא אינו יודע
פתחי את ליבי וקחו ממנו ניצוץ
כמה שתסתובבי (לא תמצאי) כמוני בשכונה
=-=
בתים נוספים:
פטומה כיף חביתהא, אהל אלחארה סאלוני
בעיונכם לא תשופהא לכ שופוהא בעיוני
פי רג’אל ביתג’וז מו מג’נון
ח’דיני קבל מא אעקל יא פטום
לא תקצ’י עמרכ באלח’טאב מחתארה
ברמשת עין בימצ’א אלעמר, יא ח’סארה
ע’מצ’י עין ופתחי עין בתצירי עלא אלעכאזה
טקם סנאן וחרדבה בתבקא מן דון ג’ואזה
فطومة كيف حبيتها أهل الحارة سألوني
بعيونكن لا تشوفها لك شوفوها بعيوني
في رجال بيتجوّز مو مجنون
خديني قبل ما أعقل يا فطوم
لا تقضي عمرك بالخطاب محتارة
برمشة عين بيمضى العمر يا خسارة
غمضي عين وفتحي عين يتصيري على العكازة
طقم سنان وحردبة بتبقي من دون جوازة
“למה אהבת את פטומה?”, שאלונו אנשי השכונה.
אל תסתכלו עליה דרך העיניים שלכם, הסתכלו עליה דרך העניים שלי
יש גבר שמתחתן כשאינו משוגע.
קחי אותי לפני שאתפכח, פטום
אל תעבירי את חייך מבולבלת מענייני אירוסין
החיים חולפים כהרף עין, לא חבל?
עִצמי עין ופתחי עין והנה את נעזרת במקל הליכה
עם שיניים תותבות וחטוטרת תישארי רווקה
(כאן ע’ואר שר בית בשפה שאינה ערבית, אולי תורכית או כורדית, לא יודע ולא בטוח…)
=-=
בשורות הסופיות של השיר נקרעתי מצחוק. המתמלל כתב:
فطوم اشيلي بليش
פטום, אשילי בליש
מה? מה זה? באיזו שפה זו?
מזל שיש יוטיוב כדי להקשיב למקור.
ע’ואר פונה לאהובתו בשלוש שפות שונות. בשורה הראשונה הוא שר לה בגרמנית:
Ich Liebe Dich
(זה נשמע, בגדול: איש ליבה דיש)
בשורה השנייה, ממנה התעלם המתמלל, הוא אומר בספרדית:
Te Amo
בשורה השלישית הוא אומר את המשפט בשפה שאינני מזהה.
כותב לנו הקורא ליאור לביא:
השפה השלישית היא טורקית: seni seviyorum
=-=
סוף השיר:
יצ’רב אלחב שו ביד’ל
פטווווממההה!!!
האי היא היא פטומה
מאלי ע’ירכ לא תנסיני יא פטומה
يضرب الحب شو بيذل
فطوووووووووووووووومممممممممممممة
هاي هاي هاي فطومة
مالي غيرك لا تنسيني يا فطومة
ארורה האהבה, כמה שהיא משפילה!
פטוווממההה! (קורא לה ביאוש)
הו הו הו פטומה
אין לי בלעדייך (דבר), אל תשכחיני, פטומה
הקליפים (העתיקים) של השיר לא פחות מפורסמים ממנו: ע’ואר וחבורתו נמצאים בתוך הכלא ונותנים לעצמם קצב עם כפכפי עץ…
השיר עשוי להיות מוכר לרוב הקוראים לאו דווקא מגרסת המקור שלו, כי אם מהפתיח המפורסם של תוכנית הרדיו “אגן הים התיכון” ברשת ג’, בימי שישי לפני הצהריים:
=-=
הערות שלי:
* כפי שציינתי פה לא פעם, אין מקום מסודר ברשת שמנגיש מילות שירים לקוראים באופן מקצועי ומוקפד.
אם השכונה בסדרה נקראת “איש הישר בעיניו יעשה”, כך גם בענייני מילות שירים: אומה של חצי מיליארד בני אדם, ואי אפשר לסמוך על שום אתר עם מילים של שירים. כל אחד מתמלל אותם לפי אוזנו, לא משנה כמה ערלה היא, וזהו, לכו תסתמכו על זה.
גם במקרה זה, כמו בעבר, נאלצתי להתערב ולשנות את התמלול, אולם רק במקרים בהם הייתי בטוח במאת האחוזים ש”אני צודק”.
במקומות נוספים פה השארתי חורים או תהיות, ואתם, הקוראים, מוזמנים לעזור הן עם המלל במקור והן עם התרגום.
* לא בדקתי, אך אני כמעט בטוח ש- פטום הוא שם חיבה לאישה ששמה פאטמה.
* באשר לנץ אנציץ, כתב לי לפני זמן רב ידידי הקורא אמג’ד עתאמנה:
نص نصيص היא דמות של ילד נמוך קומה אך חכם במיוחד. מסיפורי עם ואגדות של אזורנו.
הקורא יהודה כץ שלח לי קובץ בן 6 עמודים עם הסיפור המלא על אותו ילד…
* שם הדמות הוא חֻסְנִי אלְבּורַטַ’אן حسني البورظان. השחקן המגלם אותה הוא הסורי-כורדי נִהַאד קַלְעִי אֶלְחַ’רְבּוּטְלִי نهاد قلعي الخربوطلي.
כותבת בתגובות גילה יונה: בורזאן פירושו שופר או חצוצרה, וזה היה כינויו כי הוא כתב בעיתון.
=-=-=-=
מכל מילות השיר בחרתי להביא היום דווקא את עכאזה.
השורש הערבי ע.כ.ז עוסק במקלות ובהישענות עליהם.
* הפועל עַכַּז עַלַא- عكز على- בבניין הראשון או תַעַכַּז تعكّز בחמישי – נשען על-, נשען על מקל; נעזר בקביים
בעברית השורש הזה מופיע במילה עכוז, ולא באמת מצאתי קשר בין השורשים (הגוף נשען על הישבן בזמן ישיבה?).
ה- ע.כ.ז העברי מתכתב עם השורש ע.כ.ס:
“יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה” (ישעיהו ג, פסוק טז)
זה היה הפוסט ה- 1,495 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
