מרק

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shira Mayzenberg, שכתבה לנו:

“היי,

האם אי פעם היה דיון במילה הערבית ל-מרק?”

אז מילת היום היא –

מַרַק مرق או מַרַקַה مَرَقَة – מרק; רוטב, ציר בשר או דגים

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא יפתח גץ.

אז מילת היום היא –

מַרַק مَرَق – עבר, חלף; הסתלק; העביר; פינק ילד

לשמיעה: https://clyp.it/2cx5vf15

יש כותבים מַרַא مرأ, כפי שמבטאים בפועל בניבים רבים.

וכן, לפני שאתם מפציצים אותנו בתגובות: גם מַרּ مرّ, בגזרת הכפולים, פירושו עבר, חלף, וגם עַבַּר عبر.

השורש הערבי מ.ר.ק עוסק במעברים, בכפירה, בפינוק של ילדים ובמרקים, במובן האחרון כמו בעברית. בעברית השורש גם עוסק במירוק וצחצוח של דברים, וגם ב- מֶרֶק זגגים (החומר המחבר את החלון למסגרת).

* הפועל מַרַקַ مَرَقَ בבניין הראשון, הפעם בספרותית (מילת היום היא במדוברת) – כפר בדת; שוטט (לא בשימוש)

* מַרַק עַלַא- مرق على – קפץ לביקור, ביקר; רימה

* מַארִק مارق, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סוטה, תועה, חורג, כופר, מורד

* הפועל מַרַּק مرّق בבניין השני – העביר, החדיר, הכניס; אפשר ל- לעבור; לש בצק

* הפועל אִנְמַרַק انمرق בבניין השביעי – עבר, חלף

* הפועל אִמְתַרַק בבניין השמיני, אִמְתַרַק בִּאלְבֵּית امترق بالبيت – ישב בבית בחוסר מעש

* אִמְתַרַקַ מִנַ אלְבַּיְת امترق من البيت, בספרותית – יצא במהירות מהבית

* מִרֶק مِرق – דליל; ילד מפונק

* מַרַק مرق או מַרַקַה مرقة – מרק; רוטב (זה לא סותר את העובדה שגם שורבה זה מרק)

* מַמְרַק ممرق, במשקל המקומות – מוצא, דרך יציאה

מסביר ויקימילון:

גיזרון

המילה מופיעה לראשונה במקרא, בסיפור גדעון: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יט – כ), וכמו כן בספר ישעיהו: ”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד). בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה ‘מרק’ במקרא כ’רוטב הבשר’ (עפ”י מילון קדרי) או כ’תבשיל נוזלי העשוי בשר’ (עפ”י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית مرق.

בספר השורשים לרד”ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: “וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר” (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.

ממקור משותף לאמהרית – מֲאֹרְחְ mäwǧ בהוראת גל. ארמית-עתיקה מָאֻג’ mäṷǧ. ערבית – מרקה مرقة בהוראת רוטב.

=-=-=-=

ואם במרקים עסקינן,

ידידתי הקוראת Moran Tal שאלה בקשר למוצא המילה שורבה – מרק.

* שוֹרַבַּה شوربة או שורַבַּא شوربا – מרק

* מִעְלַקֶת שורבה – כף (של מרק)

השורש הערבי ש.ר.ב עוסק בשתייה ובמשקה (כן, וגם בשפמים).

לפי מילון אבן-שושן, השורש העברי הזהה, שעוסק בשרב, חום כבד, אינו קשור לערבית אלא הוא וריאציה על השורש העברי צ.ר.ב.

בכל מקרה, כשחם שותים, לא? אז אולי יש קשר…

מספר קוראים הפנו את תשומת לבי לקשר לשמו של המשקה/הקינוח הקפוא סורבה Sorbet.

אז בדקנו והתווכחנו ואלו הממצאים:

מסתבר שהשורש הערבי הזה, ש.ר.ב, השפיע גם על הפרסית.

קיים משקה פרסי בשם שַרְבַּת Sharbat شربت, ששמו מעיד על טיבו…

באשר לסורבה, מקורו כנראה פרסי, מהמשקה הזה, שרבת, אולם המקור הוא ערבי כפי שראינו.

בלשנים אחרים אינם מוצאים שום קשר לערבית.

והייתם מאמינים? גם הסירופ מקורו בשורש הערבי ש.ר.ב.

אז מה עם המרק הזה?

כשהייתי ילד, ואני מזכיר שאני ירושלמי בן למשפחה ס”טית (ספרדית) שמוצאה מהבלקן, אמי ז”ל הייתה מכינה לא פעם מרק שורבה מדהים; מדובר במרק עגבניות אדום וסמיך, חמצמץ ועשיר בטעם, מלא אורז ש”השמין” והתנפח במרק עד שהפך לגרגרים תפוחים. מנה שכזו יכלה לסגור את הבטן עד הארוחה הבאה; לא היה צורך במשהו נוסף. תענוג…

הנה מויקיפדיה:

“צ’וֹרְבָּה (ברומנית: Ciorbă, בטורקית : Çorba), מילה שפירושה מרק חמוץ, ובעברית היא מתייחסת בדרך-כלל למרק רומני המכיל ירקות, עלי לאושטיאן, (צמח תבלין ממשפחת הסלרי) ובשר. המילה קיימת גם בערבית בצורה “שורבה” (شوربة) וגם בשפות אחרות המדוברות בבלקן ובסביבותיו, אולם מקורה אינו ברור.

בעוד סוּפָּה (Supa) ברומנית ובלאדינו הוא כל מרק, צ’ורבה הוא כל מרק חמוץ, החמיצות מהווה את טעמו האופייני של מרק צ’ורבה, ומושגת על ידי הוספת לֶאוּשְטִיאָן, לימון, מי גבינה חמוצים, או חומרי טעם חמוצים אחרים כמו מי כבישת כרוב חמוץ. ברומניה שרר בעבר מחסור בפירות הדר ולימונים, וחמיצות הצ’ורבה הושגה על ידי הוספת מחמצת (bors) – העשויה מסובין ודגנים שונים השרויים במים בתוך סיר חרס עמוק ואטום – תהליך המזכיר במעט הכנת שאור ללחם.

ישנם סוגים רבים של צ’ורבה, בנוסף למרק הכרוב והבשר, ה”שקמבה צ’ורבה” הוא מרק חמצמץ מקיבת בקר, “צ’ורבה דה פרישוארה” הוא מרק עם כדורי בשר מתובלים, “צ’ורבה דה פסואלה” הוא מרק שעועית, “צ’ורבה דה פשטה” הוא מרק דגים ובנוסף, קיימת גם גרסה צמחונית של המרק – “צ’ורבה דה לגומה”.

פתגם בלאדינו (שפתם של יהודי אסיה הקטנה והבלקן) אומר: “מי שנִכוֶה מצ’ורבה נושף ומקרר גם את היוגורט” (מקביל לפתגם: מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין)”.

[הקורא יובל ברגר מביא את הגרסה הערבית של הפתגם האחרון:

אללי אנלסע באלשורבה בינפח’ באלזבאדי اللي انلسع بالشوربة بينفخ بالزبادي – מי שנכווה ממרק עושה “פו” על יוגורט]

הערך המקביל לערך הזה באנגלית נקרא Ciorbă, והוא טוען שמקור המילה ב- שורבא הפרסית, שעברה בתיווך הטורקית לארצות הבלקן. אין ערך מקביל בערבית.

באנגלית קיים גם הערך הנפרד Chorba, שאין לו מקבילה עברית או ערבית. בערך זה המקור הוא דווקא שורבה הערבית, שמובנה “ציר בשר”, או שורבא הפרסית, שפירושה “מלוח”.

הערך הויקיפדי חַסַאא’ حَساء, המילה הערבית הספרותית למרק, טוען שמרק הוא גם שרבה, כאשר הכתיב שורבה מקורו מ- שורבא הפרסי.

בטורקית מרק הוא Çorba.

צילום: Ke Vin

זה היה הפוסט ה- 1,991 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.