פורסם לראשונה ב- 2.4.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Eyal Alexandre, שכתב לנו:
“אשמח להתייחסותך והרחבת האופקים בנושא סוסים (יש מילים שונות שבאות לתאר סוס/סוסה/סוסים וכו’)”.
אז מילת היום היא –
חִצַאן (חסאן) حِصَان וברבים חֻצֻן حصن או אַחְצִנַה – סוס; פרש בשחמט
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית והאות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
נפתח עם כמה שורות שהובאו אצלנו בעבר:
* חִצַאן حصان זה סוס. נא לא להתבלבל עם השורש ח.ס.ן, הקשור ליופי או טיב. פה יש לנו האות צאד. סוסים אהובים מאוד על הערבים, עוד משחר היותם בדואים בחצי האי ערב, ולכן יש עוד שתי מילים שימושיות לסוס:
* חַ’יְל خيل, חֵ’יל במדוברת, וברבים חֻ’יוּל خيول – סוסים או פרשים (תלוי הקשר). שימו לב, המילה ביחיד היא כבר שם קיבוצי, כלומר נראית ביחיד-זכר אך מביעה רבים: סוסים. הצורה ח’יול נועדה למקרים בהם סופרים סוסים, למשל אַרְבַּעַה ח’יול – ארבעה סוסים.
* פַרַס فرس וברבים אַפְרַאס أفراس – סוסה או סוס. וזה ממש השורש של פרש בעברית.
במהלך הימים הקרובים נעסוק גם במילים הנוספות.
הנה עוד קטע שהופיע אצלנו בעבר:
היום נדבר על דֵ’ילֶ אלֶחְצַאן ذيل الحصان – זנב הסוס, שהוא בעצם קוקו בשיער
רגע, שנייה: נתחיל עם העברית. מה זה קוקו? מאיפה המילה הזו צצה? אפילו מילון הסלנג של רוביק רוזנטל לא באמת יודע לתת מענה. קיימת השערה שמקור המילה בציפור קוקיה, שנוצותיה מזכירות קוקו. נו, שיהיה.
במדוברת הוגים דֵיל, בספרותית, דַ’יְל ذيل וברבים דֻ’יוּל ذيول או אַדְ’יַאל أذيال – זנב, שובֶל של בגד, נספח בספר
על אנשים שאינם יכולים להשתנות אומרים:
חֻטּ דֵ’ילֶ אלְכַּלְבּ אַרְבַּעִין סַנֶה פִי קַאלֶבּ בִּיטַ’לּ אַעְוַג’ حطّ ذيل الكلب اربعين سنة في قالب بيظلّ أعوج – שים את זנב הכלב ארבעים שנה בתוך תבנית (כדי ליישרו) והוא יישאר עקום
30 שניות על המילה העברית שובל, שהוזכרה פה היום:
ראשית, שובל הוא חלק הבד של השמלה שנגרר על הרצפה, ובהשאלה, גם למטוס סילון יש שובל – הפס הלבן שהוא משאיר גבוה בשמיים, שהוא בעצם פס התעבות של נוזלים. גם ספינה משאירה אחריה שובל של גלים. מילה יפה.
המילה נכתבת מנוקדת ללא ו”ו: שֹבֶל. כמו כותל, בורג, גודל, חוטם. הבנתם לאן אני חותר? בעברית המודרנית היא מבוטאת שוֹבָל, במלרע, ויש המון בנות שנושאות שם זה. אבל יש לבטא שובל, במלעיל, shovel.
עכשיו אני יודע, אני כבר שומע מלמולים בקהל; “אבל יש קיבוץ בצפון הנגב שנקרא שובָל!!!”. נכון, אבל הקיבוץ נקרא על שם אדם, גבר, שמוזכר בספר דברי הימים א’.
אז עם יד הלב – תודו שכל השובלים שאתם מכירים, הילדות והבנות, קרויות על שם השובֶל של הבגד, ורובכם כלל לא שמע על הקיבוץ, כך ששמן, בעצם, “שגוי”… 
ונסיים עם המילים היפהפיות והמטאפורה הנפלאה של נתן אלתרמן בשירו שהלחינה נורית הירש ושר יהורם גאון, “איתך ובלעדייך”:
תניני גם אני ריסיים להגיף
ולצאת לדרך ולשאת את שובֶל
זיכרונך השט מלילה אל אביב
=-=-=-=-=
כל אלו מילים שכבר הופיעו אצלנו. ועכשיו לתכנים טריים ועדכניים:
השורש הערבי הספרותי ח.צ.ן עוסק בסוסים, בביצורים ובחיסונים. וזה מעניין, מכיוון שהחילופים צ (ערבית) – ס (עברית) אינם מקובלים, והם פונטיים יותר מאשר אטימולוגיים (גזרוניים).
* הפועל הספרותי חַצֻנַ حَصُنَ בבניין הראשון – היה מבוצר ומוגן
* חִצֶן حِصن וברבים חֻצוּן حصون או אַחְצַאן أحصان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מבצר
* חַצַאנֶה حصانة, בצורת שם פעולה נוספת – חסינות
* חַצַאנֶה בַּרְלַמַאנִיֶּה / נִיַאבִּיֶּה حصانة برلمانيّة / نيابيّة – חסינות פרלמנטרית
* חַצַאנֶה דִבְּלוּמַאסִיֶּה حصانة دبلوماسيّة – חסינות דיפלומטית
* חַאצִן حاصن, בצורת הבינוני הפועל זכר של הבניין, ותמיד מתייחס לנשים (!) – אישה צנועה והגונה; אישה נשואה
* חַצַאן حَصان או מֻחְצַנַה محْصنة או מֻחַצַּנַה محصّنة, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – אישה צנועה והגונה; אישה נשואה
* הפועל חַצַּן حصّن בבניין השני – ביצר; חיסן
* תַחְסִין تحصين וברבים תַחְצִינַאת تحصينات, בצורת שם הפעולה של הבניין – ביצור; חיסון
* חַ’טֶּ אלתַּחְסִינַאת خطّ التّحصينات – קו הביצורים, קו ההגנה
* מֻחַצַּן محصّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מבוצר
* הפועל תְחַצַּן تحصّن בבניין החמישי – התבצר, בנה מבצר
* תְחַצַּנַת تحصّنت, בנקבה – הייתה צנועה
* חַצִין حصين – חסין, עשוי היטב היטב וביעילות; מבוצר; מחוסן
* מִחְצַן مِحْصن וברבים מַחַאצֶן محاصن, במשקל המקומות – מבצר; ארמון
* חִצַאן טֶרְוַאדַה حصان طروادة – סוס טרויאני (מיל’: הסוס של טרויה)
* חְצַאנֶ אלְבַּחֶר حصان البحر – סוסון ים
* זַיֶּ אלֶחְצַאן زيّ الحصان – הוא בריא לגמרי, “כמו סוס”
* חְצַאן חַלַאוַה حصان حلاوة (במצרים) – בעל רושם ראשוני מטעה, מי שמרשים רק בהופעתו החיצונית (מיל’: סוס ממתק)
* אִדַ’א גַא לַכֶּ אלֶחְצַאן דוּס עַלֵיה וּארְכַּבּ اذا جا لك الحصان دوس عليه واركب – אל תחמיץ הזדמנויות, נצל אותן! (מיל’: אם בא אליך הסוס דרבן אותו ברגליך ורכב!)
ונסיים עם הפתגם שח”כ אבי דיכטר (ראש השב”כ לשעבר) מצטט בכל הזדמנות:
לִסַאנַכּ חִצַאנַכּ – אִן צֻנְתַהֻ צַאנַכּ וַאִן חֻ’נְתַהֻ (או הֻנְתֹה) חַ’אנַכּ (או הַאנַכּ) لسانك حصانك ان صنته صانك وان خنته (هنته) خانك (هانك) – לשונך היא (כמו) הסוס שלך: אם תשמור עליו הוא ישמור עליך, ואם תבגוד בו (תבזה/תשפיל אותו) הוא יבגוד בך (יבזה אותך)
או במילים אחרות: החיים והמוות ביד הלשון
=-=-=-=
והנה עוד משהו שהופיע אצלנו, אבל אני חייב לפרסמו שוב:
חִצֶ’ן حضن בערבית הוא חיק, כלומר האזור בין בית השחי לחזה.
אין מדובר בשורש של היום, אלא בשורש הערבי הקרוב-צורנית حضن.
אולם השורש הזה קיים בעברית במילה חוצֶן (במלעיל, חֹצֶן, כמו כותל, בורג, ולא חוּצן מהחלל החיצון), אותה אנו מכירים מהביטוי “נָעַר חוצנו ממשהו”. פירוש הביטוי הוא אדם שאחז בבגדיו העליונים באזור החיק וניער אותם היטב, למשל מפירורים. הביטוי המטאפורי נמצא בשימוש ללא קשר לשאריות אוכל, כי אם בכל הקשור להתנערות ממישהו או משהו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
