סתת

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.

אז מילת היום היא –

חַגַּ’אר حَجَّار וברבים חַגַּ’ארִין حجّارين – סַתָּת; עובד במחצבה

רויטל שלחה לי שני סרטונים נוספים, בהם מופיע הזמר שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי شادي البوريني ב- חִדַאיַה מול הזמר צֻהַיְבֶּ אלְגַ’מַאעִינִי وصهيب الجماعيني

תקציר סיכום שפרסמנו בעבר בנושא חדאיה:

חִדַאיַה שַעְבִּיַּה حِدايَة شَعْبِيَّة – תחרות עממית של אלתורי שירה

חדאיה נקראת גם רַדִּיַּה الرّدّيّة (“דברי תגובה”). מדובר בשירים חרוזים עממיים בעלי משמעות, אותם מאלתרים לפחות שני זמרים, ש”נלחמים” זה בזה בדבריהם. קיים תיעוד לקיום החדאיות עוד מלפני 100 שנה.

הסרטון הראשון פורסם ב- 27.5.23:

– קאלולי ענכ חג’אר, תאריתו יא דובכ צראר

ואקע ע אלארצ’ ומנהאר קבאל אלצח’רה אלמבניה

– לכ קאלולי ענכ שאער, אלקיתכ ללוזן כאסר

קאלולי ען סיפכ באתר, טלע אצע’ר מן שבריה

– לכ, קאלולי ענו מע’ני, אלקיתו בקלד פני

אמא… אסאל עני, אלאול באלצ’פה אלע’רביה

– אנא קאלולי ענכ ת’עלב, ואלקיתכ באלת’אני(?) ארנב

או קדאמי רח תתכרכב ותציבכ רג’פה יומיה

– לכ קאלולי ענכ אסד, ג’ית וסאלת באלבלד

טלע אללהמ לא חסד, שי לעבה כרתוניה

– לכ קאלולי ענכ כאתב, אלקיתכ ללמענא שאטב

אן בדכ תיג’י נתחארב, ח’לי אלהמה קויה

– לכ קאלולי ענכ חריף, ואלקיתכ באלפן צ’עיף

לא דלעונה ולא זריף ולא חתא בדאויה

– قالولي عنّك حجّار، تاريتو يا دوبك صرّار

واقع ع الأرض ومنهار قبال الصّخرة المبنيّة

– لك قالولي عنّك شاعر، القيتك للوزن كاسر

قالولي عن سيفك باتر، طلع أصغر من شبريّة

– لك، قالولي عنّو مغنّي، القيتو بقلّد فنّي

أمّا… اسأل عنّي، الأوّل بالضّفّة الغربيّة

– أنا قالولي عنك ثعلب، والقيتك بالثاني(؟) أرنب

أو قدّامي رح تتكركب وتصيبك رجفة يوميّة

– لك قالولي عنّك أسد، جيت وسألت بالبلد

طلع اللهم لا حسد، شي لعبة كرتونيّة

– لك قالولي عنّك كاتب، القيتك للمعنى شاطب

إن بدّك تيجي نتحارب، خلّي الهمّة قويّة

– لك قالولي عنّك حرّيف، والقيتك بالفنّ ضعيف

لا دلعونة ولا زريف ولا حتّى بداويّة

– אמרו שאתה סתת/חוצב, הסתבר שאתה בקושי צרצר

נופל על הארץ ומתמוטט מול הסלע האיתן

– אמרו לי שאתה משורר, ראיתי שאתה את המשקל (של השיר) שובר

אמרו לי שהחרב שלך משספת, התברר שהיא קטנה יותר משבריה (סכין אבנט, פיגיון קצר)

– אמרו לי שהוא זמר, ראיתי שהוא מחקה את האומנות שלי

… שאל עלי, אני הראשון בגדה המערבית

– אמרו לי שאתה שועל, ראיתי שאתה ארנב

מולי אתה תשקשק, ותחטוף רעד על בסיס יומי

– אמרו לי שאתה אריה, באתי ושאלתי בעיר

התברר, אלוהים לא מתוך קנאה, שאתה צעצוע מקרטון

– אמרו לי שאתה סופר, ראיתי שאתה את התוכן מוחק

אם אתה רוצה לבוא שנילחם, השאר את הנחישות חזקה

– אמרו לי שאתה חריף, ראיתי שאתה חלש באומנות

לא (מבין בשירי עם כמו) דלעונה וזריף (אלטול), ואפילו לא בשירים בדואיים

https://vt.tiktok.com/ZSL2x45hr

הסרטון השני פורסם ב- 24.4.23.

נפסי פי ח’בז מן אלטאבון ע מסח’ן פלסטיני

מרנח’ בזית אלזיתון ופוקו אלבצל אלג’ניני

מא בדי קטע באלצחון בדי רנח’ ימיני

זוד חאמצ’ וכמון, יא ח’ופי אטלע ברדאן

ג’אי ע באלי יא ח’אלי, דואלי בעצרת לימון

פש אזכא מן אלדואלי, אנא קלבי פיהא מפתון

פצוצי תבקא יא ע’אלי, בצניה, מש באלצחון

עשקוהא האלאהאלי, מע אנהא ע’לבת אלנסואן

לכ אחנא מן בין אלשעוב, אלכנא כלו זאכי

צדקני טבח’ת עקוב בתסוא כל אלכנתאכי

בשוכו מנט’ף מטלוב ומן אלכסד מש שאכי

ואכם מן טבח’ה מחסוב חתא יקצ’י רמצ’אן

نفسي في خبز من الطّابون ع مسخّن فلسطيني

مرنّخ بزيت الزّيتون وفوقو البصل الجنيني

ما بدّي قطع بالصّحون، بدّي رنّخ يميني

زوّد حامض وكمّون، يا خوفي أطلع بردان

جاي ع بالي، يا خالي، دوالي بعصرة ليمون

فش أزكى من الدّوالي، أنا قلبي فيها مفتون

فصوصي تبقى، يا غالي، بصنيّة، مش بالصّحون

عشقوها هالأهالي، مع إنّها غلبة النّسوان

لك احنا من بين الشّعوب، ألكنا كلّو زاكي

صدقني طبخة عقّوب بتسوى كلّ الكنتاكي

بشوكو منظّف مطلوب ومن الكسد مش شاكي

وأكم من طبخة محسوب حتّى يقضي رمضان

אני חושק בלחם מהטאבון על מְסַחַּ’ן (תבשיל עוף ובצל. מיל’: מחומם) פלסטיני

ספוג בשמן זית, ומעליו בצל מג’נין

לא רוצה מנה בצלחות, רוצה לספוג (את הלחם בשמן ובתבלינים) עם יד ימין שלי

תוסיף מיץ לימון וכמון, אני חושש שאהיה מקורר (ייתכן שיש פה משחק מילים עם שם התבשיל שהוזכר קודם, “מחומם”)

מתחשק לי, דוד, עלי גפן עם מיץ לימון

אין טעים יותר מעלי הגפן, הלב שלי מוקסם מהם

הם יישארו בתוך הרוטב, יקירי, במגש, לא בצלחות

האנשים אוהבים אותם, למרות שהם מטריחים את הנשים

מבין עמי העולם, האוכל שלנו כולו טעים

האמן לי, תבשיל עקוב (עַכּוּבּ, עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל) שווה יותר מכל הקנטקי (פרייד צ’יקן)

נקי מכל הקוצים, ולא “מתלונן” על זיתים (עכוב מבשלים עם זיתים).

כמה מנות (עכוב) צריך כדי שיספיקו לכל חודש רמדאן!

https://vt.tiktok.com/ZSL2Q8teD

(התרגום שלי. שָלֵו)

תראו, עכוב מעולם לא טעמתי, אבל עלי גפן? וואו, וואו, וואו!

ואני מסכים עם המשפט, בפרפרזה, ש”האוכל שלנו [שלהם] הכי טעים בעולם”.

אתם יכולים לגדוש לכם דוכני דים סאם ופאד תאי וסושי וגיוזות וטורטיות וטאקו והמבורגרים וכרוב כבוש ונודלס ומה שאתם רוצים, ולשפוך על הכל כמויות של טריאקי ויוזו וסויה ורוטב צ’ילי חמוץ מתוק.

אני אסתפק באוכל הערבי בואך תורכיה. תודה ובתיאבון לכולם!

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):

מילת היום היא –

חַגֶ’ר צִחִּיּ حَجْر صِحِّيّ – הסגר בריאותי

השורש הערבי ח.ג’.ר עוסק קודם כל באבנים. עקב כך, הוא מופיע בצירופים רבים הכוללים סוגים שונים ומשונים של אבנים.

בנוסף, הוא עוסק בהגבלות ובחדרים (פחות בשימוש, ושימו לב לראייה הסמנטית הקושרת בין חדר למקום מגביל), ומכאן המשמעות של הסגר במקום מוגדר כמו חדר.

בעברית השורש עוסק בחגירת חגורות ובחיגרים (צולעים), ובאופן די מפתיע, בשני המקרים אין קשר למשמעויות בערבית.

או כך, לפחות, חשבתי;

כתב לנו בתגובות בהקשר זה Assaf Katz:

“בתנ”ך חוגר הוא סוגר, כמו בביטוי “אל יתהלל חוגר כמפתח”, מכאן הקשר הלשוני לערבית ברור. חיגרים גם הם מוגבלים ביכולתם להתנייד ולכן הם סגורים למעשה או שאולי מדובר בדימוי שלהם לאבן שלא יכולה לזוז. בקיצור השדה הסמנטי בשתי השפות זהה, גם אם המטאפורות התרחקו”.

והוסיף יאיר גולד:

“שלוש נקודות קטנות – הקשר הסמנטי בין חגר בעברית (חגורה) לחג’ר הערבי במשמעות של הסגר הוא ענין ההקפה, ההגבלה, הריסון — חגורה מטבעה היא מקיפה, מגבילה, מרסנת.

הקשר הסמנטי בין חגר בעברית לחג’ר כ- חיק הוא האיזור שבין הירכיים לצלעות: זה האיזור שעליו חוגרים חגורות (אני מניח שפעם לא היו ג’ינסים עם לולאות), וזה גם האיזור עליו נתלה הצאצא כשיוצאים לסידורים – באמצעות מנשא מסוג זה או אחר.

כעת נשארנו עם השאלה מה הקשר בין חגורות לחיגר – חיגר היא מלה שככה”נ נשאלה מארמית – אולי פציעה באיזור המדובר – גב תחתון”.

=-=-=-=

* הפועל הספרותי חַגַ’רַ حَجَرَ בבניין הראשון – מנע

* חַגְ’ר حَجْر וברבים חֻג’וּר حجور ו- חֻג’וּרַאת حجورات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – מניעה, איסור חופש פעולה; הסגר; פעולה אסורה; חיק

* חִגְ’ר حِجْر, במשקל אחר – חיק, אזור הירכיים, כשיושבים ומושיבים עלינו מישהו, ילד למשל

* עַלַא חִגְ’רֹה على حجره – על ברכיו (ירכיו), לידו, קרוב אליו

* וַלַד עַלַא אלְחִגֶ’ר ولد على الحجر – ילד מפונק, ילד של אמא (מיל’: ילד על הירכיים)

* חֻגְ’ר حُجْر, במשקל אחר – מאורה, חור; חיק

* חֻגְ’רַה حجرة וברבים חֻגַ’ר حُجَر, בנקבה – חדר, תא; מכלאה, דיר

* חֻגְ’רֶתֶ אלִאחְתִרַאק حجرة الاحتراق – תא הבעירה (במנוע בעירה פנימית)

* הפועל חַגַּ’ר حجّر בבניין השני – חצב באבן, סיתת אבנים. בספרותית: התאבן (בעצמו); איבן (משהו אחר, הפך אותו לאבן)

* הפועל תְחַגַּ’ר تحجّر בבניין החמישי – התאבן (מילולית ומטאפורית), התקשח; הגליד

* תְחַגַּ’ר קַלְבֹּה تحجّر قلبه – ליבו נעשה קשה כאבן

* עִלְמֶ אלתַּחַגֻּ’ר علم التّحجّر – פלאונטולוגיה, חקר המאובנים

* מֻתַחַגִּ’ר متحجّر וברבים מֻתַחַגִּ’רַאת متحجّرات – מאובן

* הפועל אִחְתַגַ’רַ احتجر בבניין השמיני – בנה חדר או בנה גדר סביב מתחם; מנע

* חַגַ’ר حَجَر וברבים חְגַ’אר حجار או חְגַ’ארַה حجارة או אַחְגַ’אר أحجار – אבן; כלי במשחק

* חַגַ’רִיּ حجريّ – אבני, של אבן

* אֶלְעַצֶרֶ אלְחַגַ’רִיּ العصر الحجريّ – תקופת האבן

* אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד – האבן השחורה

“האבן השחורה (ערבית: الحجر الأسود; תעתיק מדויק: אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד) היא אבן הנמצאת בפינה המזרחית של מבנה הכעבה הממוקם במרכז המסגד הגדול שבמכה, ערב הסעודית. המוסלמים מתייחסים אליו כאל שריד מקודש אסלאמי, כאשר לפי המסורת המוסלמית, היה קיים עוד בזמנם של אדם וחוה […]” (ויקיפדיה)

* חַגַ’ר קֻדְסִיּ حجر قدسيّ או חַגַ’רֶ אלְקֻדְס حجر القدس – אבן ירושלמית

* לַחְשֶת / זַתֶּת חַגַ’ר لحشة / زتّة حجر – מרחק קצר, של זריקת אבן

* רַשַקֶ חְגַ’ארַה رشق حجارة – יידה אבנים

* מֻחּ’ֹה / רַאסּה (זַיּ) חַגַ’ר مخّه / راسه (زيّ) حجر – עקשן, מי שאי אפשר לשנות את דעתו (מיל’: מוחו / ראשו כמו אבן)

* קַלְבֹּה זַיֶּ אלְחַגַ’ר قلبه زيّ الحجر – אדם רע, אכזר, חסר רחמים (מיל’: ליבו כמו אבן)

* חַגַ’ר טַאחוּן حجر طاحون – אבן ריחיים

* חַגַּ’אר حجّار, במשקל בעלי המלאכה – סתת, עובד במחצבה; מעבד ומוכר אבנים

* מַחְגַ’ר مَحْجر וברבים מַחַאגֶ’ר محاجر במשקל המקומות – מחצבה; מחנה הסגר, קרנטינה; מקום מגודר, תחום

* מִנְשַאר חַגַ’ר منشار حجر – מחצבה; בית מלאכה לניסור וחיתוך אבנים (מיל’: משֹור אבנים)

* מַחְגִ’ר مَحْجِر – ארובת העין

* בֵּין חַגַ’רֵינֶ אלטַּאחוּנֶה بين حجرين الطّاحونة – בין הפטיש לסדן (מיל’: בין אבני הריחיים)

* צַ’רַבּ עֻצְפוּרֵינֶ בְּחַגַ’ר ضرب عصفورين بحجر – תפס שתי ציפורים במכה (מיל’: פגע בשתי ציפורים עם אבן)

* אֶלְעִלְם פִי אלצִּעַ’ר מִתֶלֶ אלנַּקְש עַאלְחַגַ’ר וּאלְעִלְם פִי אלְכִּבַּר מִתֶל וַרַק עַאלשַּגַ’ר العلم في الصّغر متل النّقش على الحجر والعلم في الكبر متل ورق عالشّجر – כדאי ללמוד בגיל צעיר, שכן אז זוכרים יותר (מיל’: לימוד בגיל צעיר הוא כמו סיתות על אבן, ובגיל מבוגר כמו עלה על עץ)

* אִללִּי בֵּיתֹה מִן קְזַאז מַא יִרְמִישֶ אלנַּאס בִּאלֶחְגַ’ארַה اللّي بيته من قزاز ما يرميش النّاس بالحجارة – מי שפגיע שלא יפגע באחרים או ימתח עליהם ביקורת (מיל’: מי שביתו עשוי זכוכית שלא יזרוק על האנשים אבנים)

* בִּשְרַבּ מִן בִּיר וּבִּרְמִי פִיהַא חַגַ’ר بشرب من بير وبرمي فيها حجر – יורק לבאר ממנה שתה, כפוי טובה (מיל’: שותה מבאר ומשליך לתוכה אבן)

* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِتْ مِنِ السَّفَرْ إِهدِي أَهْلَكْ وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן

* כּוֹמְתֶ חְגַ’אר וַלַא הַאלגַּ’אר كومة حجار ولا هالجار – (עדיפה) ערימת אבנים ולא השכן הזה

* ח’ֹדֶ’ אלְבִּנְת מִן חִגֶ’ר אֻמְּהַא! خذ البنت من حجر أمّها! – התחתן עם הנערה בעודה צעירה ותמימה (מיל’: קח את הנערה מחיק אמה!)

* מַא בִּדִּי אַכּוּן חַגַ’ר פִי טַרִיקְכֹּם ما بدّي أكون حجر في طريقكم – אני לא רוצה להיות אבן (נגף) בדרככם

* אִנְתִפַַאצַ’תֶ אלְחִגַ’ארַה انتفاضة الحجارة – אינתיפאדת האבנים (הכינוי המוכר ביותר של האינתיפאדה הראשונה)

* אַטְפַאלֶ אלְחִגַ’ארַה أطفال الحجارة – ילדי האבנים (כינויים של הצעירים שהשתתפו באופן פעיל באותה אינתיפאדה, שסימן ההיכר שלה היה יידוי האבנים [ושימוש בכלי נשק מאולתרים אחרים] על כוחות הביטחון הישראלים ועל ישראלים בכלל. יש אפילו ערך ויקיפדי בערבית עם שם זה…)

=-=-=

תוספות הקוראים:

כתבה לנו אסתר ספדיה:

קלבי עלא ולדי וקלב ולדי עלא חג’ר قلبي على ولدي وقلب ولدي على حجر – ליבי עם בני/ילדי ואילו ליבו מאבן.

כתב יובל ברגר:

מג’נון רמא חג’רה באלבאר אלף עאקל מא יטלעוהא / ח’לי כל אלחכמאא’ יטלעוהא مجنون رمى حجرة بالبئر الف عاقل ما يطلّعوها / خلّي كل الحكماء يطلّعوها – משוגע זרק אבן לבאר אלף חכמים לא יוציאו אותה / תביא את כל החכמים שיוציאו אותה

קל ליצור בטיפשות תסבוכת שקשה לצאת ממנה.

כתב משה הכט:

יש בחיפה רחוב על שם הבישוף חג’אר.

אז בדקתי:

גריגוריוס חג’אר غريغوريوس حجار היה ראש העדה היוונית קתולית בין השנים 1901–1940 (יש גרסאות שטוענות שהוא נכנס לתפקיד ב- 1899).

כתבה גילה יונה:

כל חג’ר פי מטרחה ת’קיל كل حجر في مطرحه ثقيل הכוונה: לכל אחד יש חשיבות במקום מסוים, אם נזיז אותו ממקומו הוא יאבד את חשיבותו (מיל’: כל אבן כבדה במקום שלה)

ענתה לה רויטל בטאט:
ובאותה משמעות: אלחג’ר במטרחה קנטאר, ואן תזחזח צאר אוקיה الحجر بمطرحه قنطار وان تزحزح صار اوقية – האבן במקום שלה היא כמו קנטאר (מידה השווה כ 100 קילו) ואם היא זזה ממקומה היא הופכת לאוקיה (125 גרם לערך).

כתב נאצר אבו-ע’לוס:
חג’ר עת’רה حجر عثرة – אבן-נגף, מכשול, מכשלה
באנגלית: stumbling block / obstacle

יגאל כהן-צדק מחדש לנו בעברית:

“צִפֹּרֶן חוֹגֶרֶת היא השן במחגר או בקרקש, הננעצת בגלגל שיניים או בפס שיניים ומונעת את תנועתו בכיוון ההפוך.

מן חָגַר ג = נעצר, התעכב. שאילה של ביטוי בלשון חז”ל לשימוש טכני מודרני”. (ויקימילון)

צילום: Schorle, Wikipedia

A stonemason at the medieval castle construction project of Guédelon in France.

זה היה הפוסט ה- 2,126 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.