מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות לויצקי.
אז מילת היום היא –
צַפְחַה صَفْحَة וברבים צַפְחַאת صفحات – עמוד (בספר), גיליון; פנים, צד
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
רעות שלחה לי סרטון נוסף של אבראהים (ברהום) סאק אללה מלוד.
הסרטון פורסם ב- 6.12.24 וכותרתו:
רוּק יא פארוק
روق يا فاروق 
תירגע, יא פארוק! (בערבית זה חרוז)
אלסלאם עליכם.
קאל ביקול לכ, הם אלי ביקולוא, דיר באלכ, מש אנא, וימכן יכונוא צאדקין וימכן מא יכונוש צאדקין, תרמוש אלחק עלי, אנא אללי סמעתה בקולוה:
קאל ביקול לכ אבו כנפושה, תבע אמריכא, עארפינה, אבו כנפושה אלשקרא, הדא אללי ביג’י דאימן באאח’ר כל נקטה: תררר
באח’תצאר, עמאלה ביהדד וביקול אנה מן הון לאאח’ר שהר תנין, אד’א אלאסרא מא רג’עוש ואלחרב מא וקפתש בדה יקלב אלשרק אלאוסט לג’חים.
ואנא בחב אקול לכ, יא אבו כנפושה:
רוק, רוק יא פארוק!
באלאנגליזי ביקולוא: רילקס ותמשיש באלעכס!
מש נאקצה! יא עמי, ואללה מאהי נאקצה! אללי פינא ביכפינא, אללה ירצ’א עליכ!
ואנתו אהל אמריכא, תעאמלוה באשי! שרבוה חאג’ה, שרבוה יאנסון! תעמלוא לה פעאליה, מש נאקצה! אללה ירצ’א עליכו!
חבאיבי אהל אמריכא, ובחב אקול לכם מן צפחתי האי, בחב אקול לכם: באי באיין
السّلام عليكم.
قال بيقول لك، هم الي بيقولوا، دير بالك، مش أنا، ويمكن يكونوا صادقين ويمكن ما يكونوش صادقين، ترموش الحقّ عليّ، أنا اللي سمعته بقولوه:
قال بيقول لك أبو كنفوشة، تبع أمريكا، عارفينه، أبو كنفوشة الشّقرا، هدا اللي بيجي دايمًا بآخر كلّ نقطة: تررر
باختصار، عماله بيهدّد وبيقول إنّه من هون لآخر شهر تنين، إذا الأسرى ما رجعوش والحرب ما وقفتش بدّه يقلب الشّرق الأوسط لجحيم.
وأنا بحبّ أقول لك، يا أبو كنفوشة:
روق، روق يا فاروق!
بالإنجليزي بيقولوا: רילקס وتمشيش بالعكس!
مش ناقصة! يا عمّي، والله ماهي ناقصة! اللي فينا بيكفّينا، الله يرضى عليك!
وانتو أهل أمريكا، تعاملوه باشي! شرّبوه حاجة، شرّبوه يانسون! تعملوا له فعاليّة، مش ناقصة! الله يرضى عليكو!
حبايبي أهل أمريكا، وبحبّ أقول لكم من صفحتي هاي، بحبّ أقول لكم: باي بايين
שלום עליכם.
מְסַפרים, הם אומרים, שים לב, לא אני, אולי הם צודקים ואולי הם לא, אל תאשימו אותי, אני אומר את מה ששמעתי:
מספרים שבעל הבלורית, זה מארה”ב, אתם מכירים אותו, בעל הבלורית הבלונדינית (מתכוון לטראמפ), זה שתמיד מופיע בסוף הבדיחה: (מחקה פה את המוזיקה של הפאנץ’)
בקיצור, הוא מאיים ואומר שאם מעכשיו עד סוף חודש פברואר החטופים לא יחזרו והמלחמה לא תסתיים, הוא יהפוך את המזרח התיכון לגיהינום.
ואני רוצה להגיד לך, בעל הבלורית:
תירגע, תירגע פארוק!
באנגלית אומרים: רילקס ואל תלך הפוך (בערבית זה מתחרז)!
לא חסר לנו! בן אדם, בחיי לא חסר! מה שיש לנו מספיק לנו, עשה טובה!
ואתם, האמריקאים, טפלו בו! תנו לו לשתות משהו, תנו לו לשתות ינסון (אניס)! עשו לו פעילות, לא חסר לנו! עשו טובה!
יקיריי האמריקאים, אני רוצה להגיד לכם מהעמוד הזה שלי, אני רוצה להגיד לכם: ביי ביי
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. וזה ממש מקרי שהפוסט מתפרסם היום. הוא נכתב לפני חודש וחצי ותוזמן באופן אקראי)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מֻתַצַפַّח וֵיבּ مُتَصَفَّح ويب – דפדפן אינטרנט
ימאמה מבטאת מתצפֶّח, בצורת הבינוני הפועל, כאשר יש מילונים שגורסים פועל, בעוד אחרים גורסים פעול… אבל צורת הפועל היא, מסתבר, דרך המלך.
פוסט נפרד הוקדש אצלנו לגלישה בכלל, גלישת גלים בפרט ומגלשות.
הפוסט היום יעסוק בגלישת אינטרנט.
השורש הערבי צ.פ.ח עוסק בעמודים של ספר, בציפוי בשריון, בלחיצות יד, בעיון ובסליחה.
בעברית הוא עוסק ב:
“צַפַּחַת
1. כְּלִי קִבּוּל קָטָן לְנוֹזְלִים, פַּךְ, כַּד. “צַפַּחַת הַמַּיִם”
2. מֵימִיָּה, כְּלִי סָגוּר לִשְׁמִירַת מַיִם לַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ.
צִפְחָה
מַחְצָב מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וּמִצֹּרָן, בָּנוּי שְׁכָבוֹת-שְׁכָבוֹת דַּקּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ הַמִּתְפַּצְּלוֹת בְּנָקֵל”. (מילון אוקספורד)
“צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה
עברית חדשה: כלי קיבול מיטלטל להחזקת אבק שריפה; שימש למילוי הקנה או אגן ההצתה של רובה נטען־לוע וחור ההצתה של תותח נטען־לוע.
* לאחר שהכניס את התחמיש והכדור, נטל הרובאי את צפחת אבק השריפה, ושפך כמות מדודה של אבק שריפה לתוך אגן ההצתה בחלקו האחורי של הקנה”. (ויקימילון)
“צַפִּיחִית בִּדְבַשׁ
דבר מתוק וטוב מאוד.
“וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.” (שמות טז לא)
הערה
* אנשי וועד הלשון העברית מראשית המאה ה-20 קבעו שהמילה “צפיחית” תשמש כתחליף לשם היידישאי “פלאָדען” – עוגת שכבות מסורתית מימי האימפריה האוסטרו-הונגרית לחג הפורים בנוסח עדות אשכנז.
* לתיבת “צפיחית” (דבר מתיקה שנאטם למען שימורו בכלי סגור – צפחת). השוו, אכדית “טֲפִּיחֻו”, “ṭapī-ḫu” בהוראת סיר,כד.
* השוו מלשון סנסקריט – “צ’אפטי” (בדבש) chapati היא מין מאפה קלוי ועגלגל היישר מטאבון.
פרשנים מפרשים
רשב”ם מפרש: ‘צפיחית’ היא האגוזים קודם טחינתם או עיבודם”. (שם)
=-=
מזכיר לנו בתגובות הקורא יאיר גולד:
המשמעות של דף, דפדוף מזכירה שורש ערבי דומה בשיכול אותיות: צ.ח.פ – צחיפה – עיתון [שורש לו הקדשנו פוסט בעבר. שָלו]. מצד שני, בשינוי קל של מקום החיתוך של העיצור השלישי בשורש צ.פ.ח נקבל את השורש צ.פ.ק שמתקשר למשמעויות של בנינים 2 ו-3 בשורש צ.פ.ח (מחא כף, לחץ יד).
=-=-=-=
* הפועל הספרותי צַפַחַ صفح בבניין הראשון – עיין ב-; סלח (לא בשימוש); דחה בקשה (כנ”ל)
* צַפְח صفْح וברבים צִפַאח صِفاح או אַצְפַאח أصفاح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לוח צִפְחָה; סליחה (לא בשימוש)
* צַפַחַ אלְכִּתַאבּ صفح الكتاب – עיין בספר, עלעל בספר
* צַפַחַ פִי אלְאַמֶר صفح في الأمر – עיין/טיפל בעניין
* הפועל צַפַّח صفّح בבניין השני – שריין, ציפה בלוחות שריון; ריקע, רידד מתכת
* צַפַّח בִּיַדִהִ صفّح بيده – מחא כף
* מֻצַפַّח مصفّح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משוריין
* מֻצַפַّחַה مصفّحة, בנקבה – שריונית (כלי רכב צבאי)
* הפועל צַאפַח صافح בבניין השלישי – לחץ את ידו של-
* מֻצַאפַחַה مصافحة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לחיצת יד
* הפועל תַצַפַّח تصفّح בבניין החמישי – דפדף, קרא, עיין, בחן
* מֻתַצַפַّח متصفّح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, היא גם מילת היום – עלון, חוברת; טקסט; דפדפת, דפדפן
* תַצַפֻّח تصفُّح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דפדוף, עלעול
* הפועל הספרותי תַצַאפַחוּא تصافحوا בבניין השישי – לחצו ידיים אלו לאלו
* צַפְחַה صفحة וברבים צַפְחַאת صفحات – עמוד (בספר), גיליון; פנים, צד
* צַפְחַה בֵּיצַ’א صفحة بيضا – דף לבן; בשאלה: עבר נקי, ללא רבב
* צַפְחַת סַוַאבֶּק صفحة سوابق – עבר פלילי, תיק משטרתי (מיל’: דף אירועי עבר)
* צַפְחַה אֶלֶכְּתְרונִיֶּה صفحة ألكترونيّة – דף אינטרנט. וגם: צַפְחַת נֶת صفحة نت או צַפְחַת וֵיבּ صفحة ويب
* בַּדַאַ צַפְחַה גְ’דִידֶה بدأ صفحة جديدة – פתח/התחיל דף חדש
* צַפְחַתֶ אלְבַּחֶר صفحة البحر – פני הים
* צַפוּח صفوح – סלחן (לא בשימוש)
* צַפַّאח صفّاح, במשקל בעלי המלאכה – סלחן, סולח; פחח (ונא לא להתבלבל עם ספאח: טובח, שופך דמים)
* צַפִיח صفيح – פח; מִשְטָח, דבר שטוח
* צְפִיחַה صفيحة, בנקבה, וברבים צִפַאח صِفاح או צַפַאאִח صفائح, וגם בשם המלא צַפִיחַה מַעְדַנִיַּה صفيحة معدنيّة (צפיחה מתכתית) – לוח, לוח פח; פח, פחית, קופסה
* צַפִיחַה דַמַוִיַּה صفيحة دمويّة או צֻפַיְחַה صُفَيْحَة במשקל ההקטנה – טסית דם, תרומבוציט
צְפִיחַה היא גם שם נוסף של המאכל המוכר כ-
“לחם בעג’ין (מערבית: لحم بعجين לחמעג’ון, “בצק עם בשר”; בטורקית: Lahmacun להמג’ון; בארמנית: լահմաջու להמג’ו) הוא בצק אפוי עגול ודק, עליו בשר קצוץ (לרוב בשר כבש או בקר), סלט ירקות קצוצים ועשבים הכולל פטרוזיליה ובצל, ותבלינים כגון פפריקה, כמון, קינמון ופלפלת צ’ילי.
לחם בעג’ין הוא מנה מוכרת בארמניה, לבנון, טורקיה, סוריה ובקהילות ארמניות וטורקיות בעולם. לעיתים נקראת המנה פיצה ערבית, פיצה טורקית או פיצה ארמנית.
המנה פופולרית בירושלים בזכות הקהילה היהודית האורפלית והערבית. האורפלים נוהגים להוסיף תמרהינדי לבשר”. (ויקיפדיה)
הקורא חיים גיא מזכיר לי שלא התייחסתי לנושא הבא מספיק:
יכול להיות שהמחצב צִפְחָה שבנוי שכבות דקות הדומות לדפים מתכתב עם המילה صفحة -עמוד בספר?
אז אומר מילון אבן-שושן: מַחְצָב מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וּמִצֹּרָן, בָּנוּי שְׁכָבוֹת-שְׁכָבוֹת דַּקּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ הַמִּתְפַּצְּלוֹת בְּנָקֵל.
יכול להיות שהמחצב צִפְחָה שבנוי שכבות דקות הדומות לדפים מתכתב עם המילה صفحة -עמוד בספר?
אז אומר מילון אבן-שושן: מַחְצָב מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וּמִצֹּרָן, בָּנוּי שְׁכָבוֹת-שְׁכָבוֹת דַּקּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ הַמִּתְפַּצְּלוֹת בְּנָקֵל.
צילום: 2Photo Pots
זה היה הפוסט ה- 2,672 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
