מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מְדַ'בְּדַ'בּ مْذَبْذَب – צבוע (אופי), דו-פרצופי, הפכפך
תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
الكابتن غالب الوزنة
mostweighty
לקפטן ע'אלב אלוזנה יש רק 2,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
مدرب فنون قتالية ( ٥ دان كيك_بوكسينج)
الموقع: عمان _ لاردن
بطل عرب ومملكه سابق
מאמן אומניות לחימה (דאן 5 קיק בוקסינג)
המיקום: עמאן, ירדן
אלוף ערבי ושל הממלכה (ירדן) בעבר
כותרת הסרטון:
رساله للمزبزب بتعرفو
מסר לצבוע, אתם יודעים
בדי אחכי בס רסאלה זע'ירה ללמזבזב, יעני אלמזבזב אבו אלוג'הין.
בקול לכ: בתערף שו אח'רתכ? ממסחת אג'רין. בתערפוא הדא אלאשי?
ילא, דזוא לה איאהא, הו אצלן רח ישופהא לחאלה.
بدّي أحكي بسّ رسالة زغيرة للمزبزب، يعني المزبزب أبو الوجهين.
بقول لك: بتعرف شو آخرتك؟ ممسحة اجرين. بتعرفوا هدا الاشي؟
يلّا، دزّوا له ايّاها، هو أصلًا رح يشوفها لحاله.
אני רוצה להעביר רק מסר קטן לצבוע, הצבוע, זה שהוא דו-פרצופי.
אני אומר לך: אתה יודע מה תהיה בסופו של דבר? סמרטוט לרגליים (הרגליים הם דבר בזוי בתרבות הערבית). אתם יודעים את זה?
יאללה, דחפו לו את זה, הוא גם יראה את זה בעצמו/לבדו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@mostwei…/video/7501269810056088850
=-=-=-=-=-=-=
השורשים הספרותיים המרובעים הקרובים ז.ב.ז.ב ו- ד'.ב.ד'.ב נשמעים קרובים אך אינם כאלה. הדמיון נוצר רק במדוברת.
* הפועל הספרותי זַבְּזַבַּ زَبْزَبَ על דרך הבניין השני – התרגז, כעס; ברח משדה המערכה (לא בשימוש)
* זַבְּזַבּ زبزب – גירית (אחד משמות החיה)
* הפועל דַ'בְּדַ'בַּ ذَبْذَبَ על דרך הבניין השני – הניע את-, הזיז, הניד; התנדנד, התנענע; היסס; הביך; גרם ל- שיהסס; שמר על-, הגן על-
* דַ'בְּדַ'בַּה ذبذبة וברבים דַ'בְּדַ'בַּאת ذبذبات או דַ'בַּאדֶ'בּ ذباذب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היסוס, אי-יציבות; פסיחה על שתי הסעיפים; תנודה, רעידה, תדר, תדירות, רטט (המילה מופיעה גם במונחים פיזיקליים רבים)
* מֻדַ'בְּדַ'בּ مذبذب, בצורת הבינוני הפעול – הססן, לא יציב, מפקפק; רוטט, רועד, מתנדנד. במדוברת, גם בצורה מְזַבְּזַבּ مزبزب: דו-פרצופי, צבוע, לא יציב, הפכפך
* הפועל תַדַ'בְּדַ'בַּ تذبذب על דרך הבניין החמישי – היסס; התנדנד, היה בלתי-יציב
* תַדַ'בְּדֻ'בּ تذبذُب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תנודה, חוסר-יציבות, רפיון
* מֻתַדַ'בְּדִ'בּ متذبذب, בצורת הבינוני הפועל – הפכפך, מתנודד, בלתי-יציב
* דַ'בְּדַ'בּ ذبذب – לשון (לא בשימוש)
* דַ'בַּאדֶ'בּ ذباذب – שולי הבגד; ציציות לקישוט
=-=-=
בלי שום קשר לתוכן שהובא פה, ובמקריות חריגה, הקורא האדוק יאיר ליברמן שלח לי את הפוסט הבא של:
סטודיו יאפא – לימודי ערבית
שפורסם בדף פייסבוק: לימודי ערבית מדוברת
כדי ללמוד ערבית מדוברת אני משתדל להכניס את עצמי לסיטואציות מוסתחילה (בלתי אפשריות) ולא נוחות.
לאחרונה נרשמתי לקורס נהיגה מונעת בערבית, למרות שאני היחיד בכיתה שאינו דובר ערבית כשפת אם.
עכשיו, כשהמבחן מתקרב, נכנסתי למוד לימודי ועובר על חומרי הקורס ועל לוח התמרורים. תוך כדי אני מגלה מילים שלא פגשתי קודם – לא בגלל שהן נדירות, אלא פשוט כי לא יצא לי להשתמש בהן.
אחת מהן היא متذبذب (מותז̇בז̇ב) – "לא יציב", "מתנדנד", "תנודתי". מילה שמתארת משהו שנע מצד לצד ולא נשאר קבוע.
חשבתי לעצמי שגם תהליך לימוד השפה הוא לפעמים مذبذب (מוז̇בז̇ב): יש ימים שבהם הכול זורם ומרגישים התקדמות משמעותית, ויש ימים שבהם כל משפט דורש מאמץ. אבל בסופו של דבר, כל מילה חדשה היא עוד צעד קדימה.
כששיתפתי את טוני במילה החדשה שמצאתי, הוא מיד העיר לי שהשימוש ב־مذبذب (מוז̇בז̇ב) לא כל כך ראוי בהקשר הזה, משום שבערבית מדוברת היא עשויה לתאר אדם חנפן או מתחנף. מצד שני, במילון מצאתי למילה שימושים נוספים: בחשמל היא קשורה לתנודה או אוסצילציה, ובהקשרים אחרים היא יכולה לתאר חוסר יציבות, התלבטות או אפילו מזג אוויר הפכפך.
לגבי טיב השימוש המדויק והניואנסים שבין הערבית הספרותית למדוברת, אני עדיין לא יודע לקבוע בוודאות. מה שבטוח הוא שלמילה הזאת יש מצלול מדליק וחינני, והיא הצליחה לתפוס לי את האוזן כבר מהרגע הראשון.
לפעמים גם זה חלק מלימוד שפה – לא רק ללמוד מילים חדשות, אלא לגלות שהן חיות חיים שונים לגמרי מחוץ למילון.
התמונה: benjamin lehman
זה היה הפוסט ה- 3,241 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
