מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
מַא בִּיפְרֹק مَا بِيفْرق – זה לא משנה, זה לא עקרוני או חשוב
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
Jennifer fares
לג'ניפר פארס יש 28,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:
– Lebanese Content Creator based in Jordan
– Head of reports at Altajnews
– Social Media Manager at Rotana Radio Jordan
בטיקטוק יש לה 165,000 עוקבים ושם היא כותבת:
لبنانية في الأردن 
Lebanese Content Creator
Lives in Amman
לבנונית בירדן
כותרת הסרטון:
اجوبة على اسئلتكم عن سفرتي من الاردن للبنان بر… اذا عندكم اسئلة تانية خبروني
תשובות לשאלות שלכם על הנסיעה שלי מירדן ללבנון דרך היבשה…. אם יש לכם שאלות נוספות עדכנו אותי
מן אול מא ח'ברתכן אנא נזלת מן אלארדן ע לבנאן בר, אג'אני כתיר אסאלה אנה כיף תציר אלקצץ והיכה.
אכתר סאאל אנסאלת אנה אנא כיף נזלת?
אנא נזלת מש בסיארתי. אנא נזלת בתאכסי. תאכסי היכה נחנא מנתעאמל מעה, כתיר שאטר וכתיר מניח.
סאלתוני כמאן אד'א מנדפע באלרוחה ובאלרג'עה כלבנאניין 50 דולאר.
איה, מנדפע באלרוחה ובאלרג'עה אל 50 דולאר. מע אנה אנא נזלת ע לבנאן בר, רג'עת טיראן. מא רג'עת בר.
ליש מא רג'עת בר?
לאנה עאדה אלחדוד אלארדניה באלרג'עה בתדקק אכתר פבתאח'ד וקת אכתר, ודאימן תיכתס אלטיראן, אלרג'עה ע אלארדן ארח'ץ. פמא כתיר בתפרק, מנשאן היכה.
ליה נזלת אצלן בר ע לבנאן?
אול שי ארח'ץ. תאני שי היכ משואר, תג'רבה חלוה, בתקטע בכד'א בלד, וכנא ע'רוב, פכאן אחלא. שו בעד סאלתוני?
שו מעאמלאת אלסיארה והיכ?
בצראחה, אנא מא בערף, נחנא מא נזלנא בסיארתנא, בס אכיד פי כתיר מעאמלאת.
אלארדני מא בדה פיזא בלבנאן ואללבנאני מא בדה פיזא באלארדן?
האי כמאן שע'לה: אלארדני מא בידפע אל 50 דולאר בסוריא פיעני מניחה ללארדניה.
הל פי אמאן ולא לא?
אלאמאן ענד רבנא, בס אנה כאן טריק מניחה ומסהלה. טאלמא ואקפה אלחרב מא פי שי, אלטריק כאנת כתיר סהלה, וח'אצה אנה נחנא נמנא באלליל, פתבכון סהלה ופאצ'יה ומא פי שי. ואלשופיר כאן כתיר קבצ'אי.
פהול הנ אע'לב אלאסאלה. אד'א ענדכן בעד אסאלה – חטוא לי באלכומנתס.
من أوّل ما خبرتكن أنا نزلت من الأردنّ ع لبنان برّ، اجاني كتير أسئلة إنّه كيف تصير القصص وهيكة.
أكتر سؤال انسألت إنّه أنا كيف نزلت؟
أنا نزلت مش بسيّارتي. أنا نزلت بتاكسي. تاكسي هيكة نحنا منتعامل معه، كتير شاطر وكتير منيح.
سألتوني كمان إذا مندفع بالرّوحة وبالرّجعة كلبنانيّين ٥٠ دولار.
ايه، مندفع بالرّوحة وبالرّجعة ال ٥٠ دولار. مع إنّه أنا نزلت ع لبنان برّ، رجعت طيران. ما رجعت برّ.
ليش ما رجعت برّ؟
لأنّه عادةً الحدود الأردنّيّة بالرّجعة بتدقّق أكتر فبتاخد وقت أكتر، ودايمًا تيكتس الطّيران، الرّجعة ع الأردنّ أرخص. فما كتير بتفرق، منشان هيكة.
ليه نزلت أصلًا برّ ع لبنان؟
أوّل شي أرخص. تاني شي هيك مشوار، تجربة حلوة، بتقطع بكذا بلد، وكنّا غروب، فكان أحلى. شو بعد سألتوني؟
شو معاملات السّيّارة وهيك؟
بصراحة، أنا ما بعرف، نحنا ما نزلنا بسيّارتنا، بس أكيد في كتير معاملات.
الأردنّي ما بدّه فيزا بلبنان واللّبناني ما بدّه فيزا بالأردنّ؟
هاي كمان شغلة: الأردنّي ما بيدفع ال ٥٠ دولار بسوريا فيعني منيحة للأردنّيّة.
هل في أمان ولّا لا؟
الأمان عند ربّنا، بس إنّه كان طريق منيحة ومسهّلة. طالما واقفة الحرب ما في شي، الطّريق كانت كتير سهلة، وخاصّةً إنّه نحنا نمنا باللّيل، فتبكون سهلة وفاضية وما في شي. والشوفير كان كتير قبضاي.
فهول هنّ أغلب الأسئلة. إذا عندكن بعد أسئلة – حطّوا لي بالكومنتس.
מהרגע שסיפרתי לכם שנסעתי מירדן ללבנון דרך היבשה, קיבלתי שאלות רבות לגבי איך העניינים הולכים וכאלה.
השאלה שחזרה על עצמה הכי הרבה הייתה: איך נסעתי?
לא נסעתי במכונית שלי. נסעתי במונית. זו מונית שאנו נמצאים אתו (עם הנהג) בקשר, הוא חכם מאוד וטוב מאוד.
שאלתם אותי גם אם כלבנונים אנו משלמים בהלוך ובחזור 50 דולר.
כן, אנו משלמים בהלוך ובחזור 50 דולר. למרות שאני נסעתי ללבנון דרך היבשה, חזרתי בטיסה. לא חזרתי דרך היבשה.
– למה לא חזרת דרך היבשה?
כי בד"כ בחזור, במעבר הגבול הירדני, הם מקפידים יותר וזה לוקח יותר זמן, ותמיד כרטיסי הטיסה חזור לירדן זולים יותר. אבל זה לא באמת משנה.
– למה נסעת דרך היבשה ללבנון?
קודם כל זה זול יותר. שנית, זה טיול, זו חוויה יפה, אתה נוסע דרך ארץ (סוריה), והיינו קבוצה, זה היה מצוין. מה עוד שאלתם אותי?
– מה הנהלים לגבי (מעבר עם) מכוניות?
בכנות, אני לא יודעת, לא נסענו ברכב שלי, אבל מן הסתם יש הרבה נהלים.
– ירדני לא צריך ויזה ללבנון ולבנוני לא צריך ויזה לירדן?
זה עניין נוסף: ירדני לא משלם 50 דולר ב(כניסה ל)סוריה, כך שזה טוב לירדנים.
– האם זה בטוח?
הביטחון נתון בידי אלוהינו, אבל הדרך הייתה טובה ונעימה. כל עוד המלחמה נפסקה (יש הפסקת אש) אז אין שום דבר (מדאיג), הדרך הייתה קלה מאוד, ובמיוחד כי ישנו בלילה, אז (הדרך) הייתה קלה וריקה ולא היה כלום. והנהג היה גבר גבר.
אלו היו רוב השאלות. אם יש לכם עוד שאלות – כִּתבו לי בתגובות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/2861707814175724
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
פַרְק فَرْق וברבים פֻרוּק فروق – הבדל, שוני, פער; הפרש, עודף, יתרה; שביל בשיער
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
"יש תזמורת ישראלית בשם: "פִרקת אל נור", שמעת עליהם?
תזמורת ישראלית שניגנה קונצרט לכבוד הסכם השלום עם איחוד האמירויות.
מה פירוש פרקת אל נור?"
גם הקורא Eldar Alahverdiev ביקש שנתייחס לשורש.
אז מילת היום היא –
פִרְקַה فِرْقَة וברבים פִרַק فِرَق – להקה; קבוצה, חבורה, צוות; דיוויזיה צבאית, אוגדה; קורס
השורש הערבי פ.ר.ק עוסק בהפרדות, בשוני, בצמתים ובהתפזרות לכל עבר.
בעברית הוא עוסק בשדה סמנטי דומה של פירוקים, מפרקים וכו'.
* הפועל פַרַק فرق בבניין הראשון – שינה; פנה בצומת
* פַרְק فرْق וברבים פֻרוּק فروق בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבדל, שוני, פער; הפרש, עודף, יתרה; שביל בשיער
* פַרְקֶ אלסַּמַא וּאלְאַרְצ' فرق السّما والأرض – הבדל של שמיים וארץ
* פֻרְקַה فُرقة, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – פרידה, היפרדות
* פַרַאק או פִרַאק فراق, שם פעולה נוסף – פרידה, עזיבה, הסתלקות
* פַארֶק فارِق וברבים פַוַארֶק فوارق, בצורת הבינוני הפועל הראשון של הבניין – הבדל, פער, שוני; סימן היכר; מחיצה. כפועל: מְשַנֶּה
* מֻש פַארְקַה מַעִי مش فارقة معي – זה לא משנה לי
* מַא בִּפְרִקֶש/בְּתִפְרִקֶש ما بفرقش / بتفرقش – זה לא משנה, זה לא חשוב, זה לא עקרוני
* מַא בִּפְרִקֶש בֵּינֶ אלְאַלִף וּכּוזֶ אלדֻּרַּה ما بفرقش بين الألف وكوز الدّرّة – אינו מבחין בין ימינו לשמאלו, אינו מבחין בין משהו טוב לשאינו טוב (מיל': אינו מבחין/מבדיל בין האות אלף [שצורתה קו] ובין קלח תירס)
* הפועל פַרַּק فرّق בבניין השני – הפריד, פילג, פיזר, חילק; חילק קלפים; הבחין; סכסך; סרק שער
* פַרִּקְ – תַסֻדְ! فرِّقْ تسُدْ – הפרד ומשול (עם מבנה ספרותי של פועל בציווי ופועל בעתיד מג'זום, המקביל רעיונית למשפטי תנאי בספרותית, ותודה לבר גרינברג על ההערה והתיקון)
* תַפְרִיק تفريق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבחנה, הבדלה, הפרדה; חלוקה, הפצה, פיזור
* בִּאלתַּפְרִיק بالتّفريق – במפורט; (מכירה) בקמעונאות
* תַפְרִקַה تفرقة, צורת שם פעולה נוספת – אפליה. תַפְרִקַה עֻנְצֻרִיַּה تفرقة عنصريّة – גזענות
* מֻפַרַּק مفرَّق, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מפוזר, מחולק
* אֶלְבֵּיע בִּאלִמְפַרַּק البيع بالمفرّق – מכירה בקמעונאות
* הפועל פַארַק فارَق בבניין השלישי – עזב את-, נטש את-, נפרד מ-
* מֻפַארַקַה مفارقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פרדוכס, סתירה, אבסורד, פליאה; מחלוקת; הבחנה; היפרדות
* הפועל תְפַרַּק تفرّق בבניין החמישי – התפרק; נפוץ
* הפועל תַפַארַקוּא تفارقوا בבניין השישי – נפרדו אלו מאלו
* הפועל אִנְפַרַק انفرق בבניין השביעי – התפזר, נפוץ לכל עבר; נקרע
* הפועל אִפְתַרַק افترق בבניין השמיני – נפרד מ-; התפזר, נפוץ
* מֻפְתַרַק مفترق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צומת
* פַרוּק فروق – פחדן (לא בשימוש)
* פַארוּק فاروق – אדם חד אבחנה, חכם, מלומד; כינויו של הח'ליפה השני עֻמַר בּן אלְחַ'טַּאב; שם פרטי
* מַפְרַק مَفرق וברבים מַפַארֶק مفارق, במשקל המקומות – צומת; מקום הפרדה; שביל בשער
כתב בנושא ידידי הקורא רון ארטשיין:
אני חושד שההבדל בין מפרק مفرق למפתרק مفترق הוא המצאה של משרד התחבורה הישראלי. בישראל לכל מחלף וצומת יש שם (יש אפילו ועדת שמות מיוחדת לעניין), ובעבר שמתי לב שבשלטי דרכים, שמות של צמתים הם לרוב مفرق ואילו שמות של מחלפים הם לרוב مفترق (אינני יודע עד כמה ההכללה הזו נכונה היום). אבל ככלל, יש קשר די רופף בין השפה הערבית לבין מה שכתוב בשלטי דרכים בישראל.
* פֻרְקַאן فُرقان – הבחנה בין טוב לרע ובין אמת לשקר; הוכחה, ראיה; כינויו של הקוראן; כינויה של תורת משה; שם הסורה שמספרה 25
* פִרְקַה فِرْقَة, היא מילת היום, מופיעה בצירופים רבים, ביניהם:
* פִרְקַה מוּסִיקִיַּה فِرْقَة موسيقيّة – תזמורת, להקת מוזיקה
* אֶלְפִרְקַה אֶלְאַגְ'נַבִּיַּה الفِرْقَة الأجنبيّة – לגיון הזרים (זו הדרך הפחות מקובלת להגיד את המונח)
* אלפִרְקַה אֶלְחַ'אמִסַה الفِرْقَة الخامسة – גיס חמישי (כנ"ל)
* פִרְקַת מֻשַאה فِرْقَة مشاة – דיוויזיית חי"ר
* פִרְקַת דֻרוּע فِرْقَة دروع או פִרְקַה מֻדַרַּעַה فِرْقَة مدرّعة – דיוויזיית שריון
המסר שלי: מתרגם טוב חייב לשים לב אם הוא מתרגם בהקשר נתון דיוויזיה צבאית או להקה, שכן המסר הסופי המתקבל שונה לגמרי…
* פַרִיק فريق וברבים פֻרַקַאא' فرقاء או אַפְרִקַה أفرقة – קבוצה, צוות; צד במו"מ; דרגה צבאית המקבילה לרב-אלוף
* פַרִיק עַמַל فريق عمل – צוות עבודה
* עַמַל פַרִיק عمل فريق – עבודת צוות
* פַרִיקֶ אלְאִנְקַאד' فريق الإنقاذ – כך בחרו ברשות השידור הישראלית לתרגם לערבית את שמה של סדרת הפעולה האמריקאית (משנות ה- 80) "צוות לעניין" The A-Team (מיל': צוות ההצלה)
=-=-=
מַעְרַכַּתֶ אלְפֻרְקַאן معركة الفُرقان – "מלחמת הישועה", כינויו של מבצע "עופרת יצוקה", או בשמו הערבי המקובל: המלחמה על/נגד עזה الحرب على غزّة 2008-2009.
בכינוי זה משתמשים פלגי ההתנגדות ברצועה, ובראשם חמאס.
השם נבחר מכיוון שזהו אחד השמות של:
"קרב בַּדְר (בערבית: غزوة بدر) בו נלחמו צבאו של מוחמד מול צבא מכה שהיה מורכב משבטים וחמולות תושבי העיר מכה וסביבתה. הקרב נערך ביום שבת, 13 במרץ 624 (17 בחודש הרמדאן שנה שנייה להג'רה בלוח השנה המוסלמי). שמו ניתן לו על פי המקום שבו הוא נערך – בדר שבאזור חג'אז.
זה היה הניצחון הראשון של הכוחות המוסלמים והוא אחד הקרבות המפורסמים באסלאם. המשתתפים בו זכו ליחס הערכה מיוחד, ונקראו בשם אנשי בדר.
[…]" (ויקיפדיה)
ממליץ להעיף מבט בהקשר זה גם בסוף הפוסט…
=-=-=-=
"המלך פארוק הראשון فاروق الأوّل (11 בפברואר 1920 – 18 במרץ 1965) היה מלך מצרים שירש את אביו, פואד הראשון, ב-1936. הוא הודח מכסאו ביולי 1952 במהפכת הקצינים החופשיים […]". (ויקיפדיה. סיפור חייו מרתק, ממליץ למתעניינים לקרוא את הערך המלא)
ורבים מכירים גם את הדמות פארוק מהסרט "אלכס חולה אהבה" (יוסף שילוח ז"ל האדיר).
=-=-=
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"העיר מַפְרַק (בערבית: المفرق; בתעתיק מדויק: אלמפרק, ופירוש השם הוא 'צומת דרכים') היא עיר הבירה של מחוז מפרק בממלכת ירדן, הממוקמת כ-80 קילומטרים צפונית לבירה עמאן. מפרק מהווה צומת דרכים חשוב בין סוריה בצפון ועיראק במזרח. נכון לשנת 2000 חיו בה 58,954 תושבים.
ב-2019, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, כ-85 אלף פליטים סורים חיו במחנות פליטים שהוקמו באזור". (ויקיפדיה)
=-=-=-=
"פִרקת אלנור (בעברית: תזמורת האור, ובערבית: فرقة النّور) היא תזמורת ישראלית המנגנת מוזיקה ערבית ומזרחית קלאסית. התזמורת הוקמה ב-2013 ומונה כ-20 נגנים, יהודים, ערבים, דרוזים ומוסלמים.
התזמורת הוקמה ע"י חנה פתיה (מנכ"לית, מפיקה ומנהלת אמנותית של התזמורת), אריאל כהן (מנצח ומנהל מוסיקלי, אמן כלי הקשה), ד"ר יהודה קמרי (חוקר כלי דם ונגן עוד) ורוני שלום (מזרחן).
מטרת מקימי התזמורת הייתה "לקומם מחדש את המסורת המוזיקלית המזרחית, המשותפת ליהודים ולערבים בארץ ובעולם" ולהביאה לקדמת הבמה, בהשראת תזמורת קול ישראל בערבית, שפעלה מקום המדינה ועד תחילת שנות התשעים.
התזמורת מנגנת מוזיקה מזרחית קלאסית ממצרים, עיראק, לבנון, ארצות המגרב ושאר מדינות המזרח התיכון. לצד ביצועים לשירים של גדולי המוזיקה הערבית כפריד אל-אטרש, אום כולתום, עבד אל-חלים חאפז ועוד, מבצעת התזמורת פיוטים עבריים שהותאמו ללחנים ערביים וכן מוסיקה עברית על בסיס המסורת המוסיקלית המזרחית קלאסית. התזמורת מופיעה לרוב סביב זמר אורח המתחלף בכל פרויקט; עד כה הופיעה התזמורת עם ריימונד אבקסיס, נטע אלקיים נסרין קדרי, זהבה בן, משה חבושה, עמיר בניון, מאמון זיוד, אמל שאהין ורבים אחרים. בנוסף קיימה התזמורת שיתופי פעולה מוזיקליים עם אמנים ישראלים מז'אנרים שונים, ביניהם לירון עמרם והדג נחש ואמני ספוקן וורד כיונתן בלומנפלד, ג'ימבו ג'יי ופדרו גראס". (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
"יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות, הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.
[…]
המקור בארמית ולצידו התרגום, רק של השורות הראשונות:
יְקוּם פּוּרְקָן מִן שְׁמַיָּא / תעמוד ישועה מן השמים,
חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי / חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים,
וּמְזונֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא / ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים,
וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהורָא מַעַלְיָא / ובריאות הגוף, ואור (עיניים) מעולה.
זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא / זרע חי וקיים
[…]"
(ויקיפדיה)
התמונה: Dulcey Lima
Sign with the message: No matter you are from, we're glad you're our neighbor written in 3 languages.
זה היה הפוסט ה- 3,240 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
