פורסם לראשונה ב- 21.1.20
מרחבא
שלום לכולם,
הכל התחיל כשבאחד הימים שעמם לי,
…
ואז החלטתי.
החלטתי סופית.
אני רוצה מרצדס ספרינטר משומשת.
מה עושים במקרה כזה?
כשאתם מחפשים דברים משומשים באתרי “יד 2” למיניהם,
אני נכנס לאתר הפופולארי ביותר ביהודה ושומרון (ואולי גם בעזה, למרות שאין לי מושג כמה העזתים פעילים בתחום ו/או באתר הזה):
“שוֹ בִּדַּכּ מִן פַלַסְטִין?” شو بدّك من فلسطين? (מה אתה רוצה מפלסטין?)
חיפשתי מֶרְסֵידֶס סְבְּרִנְתֶר مرسيدس سبرنتر ומצאתי אחת משנת 2009, זו שמופיעה היום בתמונה, שבעליה הם חברת –
“אלחלאיקה תעשיות אבן ושיש”, שיש להם שלוחות בבית לחם ובעמאן בירת ירדן.
זהו הקישור למודעה, שתוקפה כבר פג, וזהו תוכנה כפי שהופיע במקור (ללקק את האצבעות, מבחינה לשונית, … ללקק אותן משמן מנועים):
• الباص منفوض من النّمرة للنّمرة
• شغّل وامشي
• معزول وعليه ثلّاجة بتوصل صفر
• قير ماتور بككس شصيّات افحص وين بدّك
• ترخيص وتامين شامل
• والله يطرح البركة لصاحب النّصيب
אלבאץ מנפוץ’ מן אלנמרה ללנמרה
שע’ל ואמשי
מעזול ועליה ת’לאג’ה בתוצל צפר
גיר מאתור בככס שציאת אפחץ וין בדכ
תרח’יץ ותאמין שאמל
ואללה יטרח אלברכה לצאחב אלנציב
הרכב (אוטובוס/מיניבוס במקור) “נקי” מקצה לקצה, bumper to bumper (מיל’: ממספר רישוי למספר רישוי)
תניע וסע
עם הפרדה/מחיצה (בין הנהג למתחם המטען), עם מקרר שמגיע ל(טמפ’) אפס
תיבת הילוכים, מנוע, סרן אחורי, שלדה – בדוק איפה שאתה רוצה
רישוי וביטוח מקיף
מי ייתן ואללה יברך את בר המזל (שיקנה את הרכב)
=-=-=
כמה חבל שהמודעה כבר אינה בתוקף ואין לי דרך לקנות את מרצדס חלומותיי…
אז מילת היום היא –
רֻחְ’צַה (רח’סה) رُخْصَة וברבים רֻחַ’ץ رُخص – רשיון; ייפוי כוח; אישור, רשות; חופשה
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל, והאות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי ר.ח’.ץ עוסק ברשיונות ובהיתרים ובדברים זולים.
מה הקשר, אתם שואלים?
לא חושב שיש כזה. גם אין קשר לשורש העברי המקביל ר.ח.ץ.
* הפועל רִחֶ’ץ במדוברת, רַחֻ’צַ رَخُصَ בספרותית, בבניין הראשון – הוזל, נהיה זול
* רֻחְ’צֶ אלתְּרַאבּ رخص التّراب – זול מאוד, בזיל הזול (מיל’: זול כמו האדמה, “כמו חול”)
* הפועל רַחַּ’ץ رخّص בבניין השני – הוזיל מחיר; התיר, הקל; נתן רשיון
* תַרְחִ’יץ ترخيص, שם הפעולה/מצדר של הבניין – רישוי, אישור
* מְרַחַּ’ץ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מורְשֶה; בעל רשיון
* הפועל הספרותי אַרְחַ’צַ أرخص בבניין הרביעי – הוזיל; קנה בזול
* הפועל תְרַחַּ’ץ ترخّص בבניין החמישי – ניתנה לו רשות; קיבל רשיון
* הפועל אִרְתַחַ’ץ ارتخص בבניין השמיני – קנה בזול
* הפועל אִסְתַרְחַ’צַ استرخص בבניין העשירי – קנה את הזול ביותר; המעיט בערכו של-; ביקש רשות
* רֻחְ’צֶתֶ סְוַאקַה / סַוְק / קִיַאדַה رخصة سواقة / سوق / قيادة – רִשְיון נהיגה
* רֻחְ’צֶת חַמְלֶ אלסְּלַאח رخصة حمل السّلاح – רשיון נשיאת נשק
* חְמַארֶ בְּרֻחְ’צַה حمار برخصة – “חמור גמור” (מיל’: חמור עם רשיון, עם דיפלומה), מג’נון ברח’צה مجنون برخصة – משוגע עם דיפלומה
* רְחִ’יץ رخيص וברבים רְחַַ’אץ رخاص, רַחַ’אאִץ رخائص בספרותית – זול; ירוד; מטומטם; אדם שפל; עדין, רך
* עַ’אלִי וּאלטַּלַבֶּ רְחִ’יץ غالي والطّلب رخيص – בשבילך אני מוכן לעשות הכל! (מיל’: [אדם] יקר והבקשה פעוטה, זולה)
* אֶלְעַ’אלִי יִרְחַ’ץ לַכּ الغالي يرخص لك – אני מוכן לתת לך כל מה שתבקש, עד חצי המלכות (מיל’: הדבר היקר יהיה זול בשבילך)
* אַרְחַ’ץ מִנֶּ אלְפִג’ל! أرخص من الفِجل – בזיל הזול (מיל’: זול יותר מהצנון, שנחשב לירק זול ולא איכותי)
* כְּוַיֶּס וּרְחִ’יץ וּאִבֶּן נַאס كْوَيّس ورخيص وإبن ناس – טוב, משובח, מעולה; סחורה טובה וזולה; מבקש שכל התנאים יהיו לטובתו (מיל’: טוב, זול ובן טובים)
אֶלְעַ’אלִי רְחִ’יץ, וּאֶלרְּחִ’יץ עַ’אלִי الغالي رخيص والرّخيص غالي – היקר הוא זול, והזול הוא יקר
משפט ששמעתי אין ספור פעמים בבית הוריי ז”ל.
המשמעות: אל תתפתה לקנות דברים זולים (ופשוטים) שכן בסופו של דבר תיאלץ לשלם עליהם הרבה יותר מעלות הקניה.
=-=-=-=
במשך עשרות שנים אני יודע, שבניגוד לדרך המקובלת, המילה רשיון בעברית מנוקדת תמיד, אבל תמיד, רִשְיון (כמו פִּתְרון ו- דִּמְיון).
זאת למרות שכולם אומרים רִשָּיון, וגם פִּתָּרון ו- דִּמָּיון…
מנגד, ברור שיש מילים עבריות במשקל קִטָּלון, כמו עִפָּרון, בִּזָּיון, דִּכָּאון וכו’.
עד עכשיו אני מנהל דיון ער וסוער בדף “העברית שלנו” באשר למה נכון, מה עמדת האקדמיה, ולמה, לעזאזל, כל מילון גורס אחרת. מי נתן למילונים האלה רשיון, לעזאזל….
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
