מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
זֵית زيت וברבים זְיוּת زيوت – שֶמֶן
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/8aZCA
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם.
הסרטון פורסם ב- 18.9.23 וכותרתו:
קצת ביאע אלזית ואלחמאר “צאבר”
قصّة بيّاع الزّيت والحمار “صابر”
הסיפור על מוכר השמן והחמור “צאבר”
אנא וזע’יר כאנת סתי דאימן, אללה ירחמהא, תח’ברני קצת ביאע אלזית, אללי כאן ענדה חמאר אסמה צאבר, וכיף כאן ביאע הידא אלזית יתעד’ב מע האלחמאר צאבר לאנה הידא אלחמאר צאבר כאן דאימן יפכר חאלה חצאן, והו חמאר, בס דאימן יעתקד אנה הו חצאן.
פכאן האלביאע אלזית יחמל עלא ט’הר צאבר ג’ראר אלזית וירוח ליביעהן. יום הידא אלחמאר ישוף חצאן מאשי, פיציר בדה ימשי מתלה וינט מתלה וירכצ’ מתלה. פיוקעוא ג’ראר האלזית ויתכסרוא. ויח’ות, יא חראם, ביאע אלזית. ח’רב לה ביתה. כאן דאימן יקלה: אנת חמאר! ליש, מא תתטלע לפוק! בתכסר רקבתכ ועם בתכסר לי ג’ראר אלזית! אנת חמאר, מא אנכ חצאן! פאקתנע.
הלק ליש תד’כרתהא האי אלקצה? תד’כרת האי אלקצה לאנה אמבארח כנת עם בשוף עלא יותיוב חפלה באלסעודיה, ללפנאן צאבר אלרבאעי. כאן עם ביע’ני ע’נית “קאראת אלפנג’אן” לעבד אלחלים חאפט’, פדע’רי היכ תד’כרת קצת ביאע אלזית אללי כאנת תח’ברני לי איאהא סתי, פהו אלחמאר צאבר אללי כאן הו חמאר ועם ביעמל חאלה חצאן.
דע’רי תד’כרתהא. ומא בערף ליש, יעני שו ח’צ האי בהאי, בס דע’רי תד’כרתהא.
أنا وزغير كانت ستّي دايمًا، الله يرحمها، تخبّرني قصّة بيّاع الزّيت، اللي كان عنده حمار اسمه صابر، وكيف كان بيّاع هيدا الزّيت يتعذّب مع هالحمار صابر لأنّه هيدا الحمار صابر كان دايمًا يفكّر حاله حصان، وهو حمار، بس دايمًا يعتقد إنّه هو حصان.
فكان هالبيّاع الزّيت يحمل على ظهر صابر جرار الزّيت ويروح ليبيعهن. يوم هيدا الحمار يشوف حصان ماشي، فيصير بدّه يمشي متله وينطّ متله ويركض متله. فيوقعوا جرار هالزّيت ويتكسّروا. ويخوت، يا حرام، بيّاع الزّيت. خرّب له بيته. كان دايمًا يقلّه: انت حمار! ليش، ما تتطلّع لفوق! بتكسر رقبتك وعم بتكسّر لي جرار الزّيت! انت حمار، ما انّك حصان! فاقتنع.
هلّق ليش تذكّرتها هاي القصّة؟ تذكّرت هاي القصّة لأنّه امبارح كنت عم بشوف على يوتيوب حفلة بالسّعوديّة، للفنّان صابر الرّباعي. كان عم بيغنّي غنيّة “قارئة الفنجان” لعبد الحليم حافظ، فدغري هيك تذكّرت قصّة بيّاع الزّيت اللي كانت تخبّرني لي ايّاها ستّي، فهو الحمار صابر اللي كان هو حمار وعم بيعمل حاله حصان.
دغري تذكّرتها. وما بعرف ليش، يعني شو خصّ هاي بهاي، بس دغري تذكّرتها.
כשהייתי קטן סבתא שלי המנוחה תמיד הייתה מספרת לי את הסיפור על מוכר השמן שהיה לו חמור בשם צאבר, ואיך מוכר השמן הזה היה סובל עם החמור הזה צאבר, כי החמור הזה תמיד חשב שהוא סוס, אבל הוא חמור, אבל תמיד הוא חשב שהוא סוס.
מוכר השמן היה מעמיס על גבו של צאבר את כדי השמן ויוצא למכור אותם. באחד הימים החמור הזה ראה סוס הולך, והוא התחיל ללכת כמותו, לקפץ כמותו ולדהור כמותו. כדי השמן נפלו ונשברו.
טיפשון, כמה חבל למוכר השמן. הוא (צאבר) החריב לו את ביתו. הוא (המוכר) תמיד היה אומר לו: אתה חמור! אל תסתכל למעלה! אתה תשבור את המפרקת שלך ותשבור לי את כדי השמן! אתה חמור, אתה לא סוס. אז (צאבר) השתכנע.
עכשיו למה נזכרתי בסיפור הזה? נזכרתי בסיפור כי אתמול ראיתי ביוטיוב הופעה בסעודיה, של האומן צאבר אלרבאעי (זמר תוניסאי. שלו). הוא שר את השיר “הקוראת בקפה” של עבד אלחלים חאפט’, וישר נזכרתי בסיפור מוכר השמן, שסבתי נהגה לספר לי אותו, עם החמור צאבר שהיה חמור אך חשב שהוא סוס.
ישר נזכרתי בו. לא יודע למה, מה הקשר של זה וזה, אבל ישר נזכרתי בו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תקשיבו, נביל הזה גאון, גאון!
הנה, חיפשתי עבורכם, שגם אתה תיהנו, או שלא, מצאבר אלרבאעי שר את יצירת המופת הזו:
https://www.youtube.com/watch?v=DUQCoqszMZQ
לדעתי הוא שר יפה מאוד. שימו לב לגודל התזמורת. אגב, כינויו של אלרבאעי הוא נסיך השירה הערבית أمير الطرب العربي.
=-=-=-=-=
הנה דברים שפרסמנו לפני ארבע שנים וחצי (מופיעים בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Noam Backner, שכתב לנו בתגובה לפוסט שהיה לנו על אַלְבֻּנְדֻקִיַּה (שמה הערבי של העיר וונציה באיטליה):
“עוד עיר שקיבלה שם ערבי נמצאת מכל המקומות דווקא בסין, והעיר צ’ואן ז’ואו (泉州) [Quanzhou. שָלֵו], נקראה בפי הסוחרים הערביים זייתון. לא כל כך מצאתי מקור לאטימולוגיה, אבל העיר הייתה נמל סחר משמעותי עם המערב.
אחת התאוריות היא דמיון לשם הסיני ציטונג, העץ ממנו מפיקים שמן טונג, שהיה נפוץ באזור צואן זואו בתקופת שושלת סונג.
דמיון צלילי כמו דמיון אפשרי בעיני הסוחרים מן המזרח התיכון בין פירות הטונג לזיתים…”
אז מילת היום היא –
זַיְתוּן زَيْتُون – זיתים
לשמיעה:
לפני שנמשיך עם זיתים, אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו (המפתיעים, בואו נודה בכך) של נועם.
שכן מה לי ולסינית?
אז הנה מה שיש לוויקיפדיה באנגלית להגיד בנושא:
Its Arabic name Zaiton or “Zayton” (زيتون), once popular in English, means “[City] of Olives” and is a calque of Quanzhou’s former Chinese nickname Citong Cheng meaning “tung-tree city”, which is derived from the avenues of oil-bearing tung trees ordered to be planted around the city by the city’s 10th-century ruler Liu Congxiao. Variant transcriptions from the Arabic name include Caiton, Çaiton, Çayton, Zaytún, Zaitûn, Zaitún, and Zaitūn. The common folk etymology of satin as deriving from “Zaiton cloth” seems, however, unsupported by the record.
קוראים התייחסו לעניין הזה בתגובות בפוסט המקורי, אך סינית אינה מענייננו פה…
היה לנו בעבר פוסט שעסק בזיתים:
אנו ממשיכים לעסוק בתופעה שנקראת בבלשנות (מצרפתית) faux amis, ידידי שקר, כלומר זוג מילים בשפות שונות, אשר נהגות או נכתבות בשתי השפות אך בעלות משמעויות שונות.
הרעיון למיזם הוא של אשת הקול המוכשרת שלנו, יַמַאמַה דַעַ’ש.
אז מילת היום היא –
זֵית زيت וברבים זְיוּת زيوت – שֶמֶן
לשמיעה:
לא צריך להיות בוגר תואר שני בשפות כדי להבין שיש קשר בין שמן לזיתים, ובכל זאת, מילת היום אינה מציינת זיתים בעברית, אלא שמן.
השורש הערבי ז.י.ת עוסק, באופן טבעי, בשמָנים ובזיתים:
* הפועל זַיַּת زيّت בבניין השני – שימן, סָך בשמן סיכָה (כאן המקום לציין, שיש לבטא בעברית סיכָה, כמו בחומר סיכה, או כפי שהיה כתוב בעבר על תחנות דלק רבות: “שרות סיכה”. אין לקרוא סִכָּה, עם דגש, שכן אנו לא נמצאים אצל התופרת…)
* שם התואר זֵיתִיּ زيتيّ – שמני, של שמן, של עץ זית; (ציור) מצויר בצבעי שמן
* זַיַּאת زيّات במשקל בעלי המלאכה – סוחר שמנים, מוכר שמן
* זַיְתוּן زيتون – זיתים; עצי זית. זהו שם קיבוצי: שם עצם ביחיד זכר, המתייחס בעולם למשהו ברבים
* זַיְתוּנֶה زيتونة וברבים זַיְתוּנַאת زيتونات – זית אחד; עץ זית אחד. זו צורת הפרט/היחיד של השם הקיבוצי. על שמות קיבוציים דיברנו פה בלי סוף…
* שם התואר זַיְתוּנִיּ زيتونيّ (יש גם שם משפחה כזה) – שצבעו כצבע הזית
וצירוף שאי אפשר בלעדיו: זֵית זיתון زيت زيتون – שמן זית
הוסיף לנו מוחמד קדח:
כל זית ואנטח אלחיט كُل زيت وانطح الحيط – תאכל זיתים ותוכל לשבור את הקיר
כתב לנו אידוב תורן:
אלג’נאין ג’נון ואלמלכ זיתון الجناين جنون والملك زيتون
הגנים משגעים/מטריפים והמלך הוא הזית/הזיתים.
כלומר: יש לעשות מעשים המניבים תוצאה ולא רק מראה יפה.
אידוב הזכיר לי ששכחתי את:
עַגְ’וֶה / בִּדְ’רֶת זֵיתוּנֶה בִּתְסַנֶּד חַ’אבְּיֶה عَجْوة / بذرة زيتونة بتسنّد خابية – גם עזרה קטנה יכולה לעזור, אין לזלזל בדבר הפעוט (מיל’: חרצן של זית [יכול] לתמוך בכד חרס גדול)
כתב יאיר גולד:
הצירוף زيت زيتون הוא שגור מאוד בשימוש ולכן יש דוברים שמכווצים את הדיפתונג ay במלה השנייה ובהשפעת התנועות הגבוהות הסמוכות אומרים zet zitu:n או תנועה קצרה אחרת במקום הדיפתונג בהברה הראשונה.
לפני מס’ שנים הייתה בערוץ 33 (למיטב זכרוני) תכנית בישול ערבית-ישראלית בשם زيت وزعتر.
הוסיף מתן מלכה:
* מא חדא בקול ען זיתה עכר ما حدا بقول عن زيته عكر – אף אחד לא אומר על השמן שלו שהוא עכור.
דומה למאמר המשנה: אין אדם רואה נגעי עצמו.
* ח’לי אלזית בג’רארה תיג’יכ אסעארה خلي الزيت بجراره تيجيك أسعاره – שמור את השמן בכדיו עד שתקבל את מחירו (הראוי).
המלצה למוכרי השמן שלא למכרו בתקופת המסיק, שכן אז ההיצע גדול והמחירים נמוכים, ומכאן המלצה כלכלית לסוחר לנצל את המנגנון של היצע וביקוש.
* חט זיתאתה עלא ח’בזאתה حط زيتاته على خبزاته – (הוא כבר) שם את השמן שלו על הלחם שלו.
הוא התחיל לפעול כדי לעשות את הדבר.
אלזית עאמוד אלבית الزيت عامود البيت – השמן הוא העמוד של הבית.
על החשיבות של שמן הזית.
צילום: Roberta Sorge
זה היה הפוסט ה- 2,226 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
