פורסם לראשונה ב- 29.7.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
“שלום.
האם היה פוסט שמתייחס למהומות / פרעות? (אעתדאאאת במילון דיוואן- פרעות),
תודה”.
אז מילת היום היא –
אִעְתִדַאא’ اِعْتِدَاء וברבים אִעְתִדַאאַאת اِعْتِدَاءَات – תקיפה, תוקפנות, מעשה איבה, עשיית עוול
ראשית, אני מסתייג מהתרגום “מהומות”. מהומות אפשר להגיד בכמה צורות/מילים בערבית (למשל אַעְמַאל שַעַ’בּ أعمال شغب), אך לא אעתדאא’את.
השורש הערבי ע.ד.ו (בגזרת ל”ו) עוסק באויבים ובעוינות, וגם במחלות מידבקות (שאם חושבים על זה, הן תוקפות אותנו) ואפילו בריצה.
* הפועל עַדַא عدا בבניין הראשון – רץ; עבר על-, חרג מגבולות, עלה על- (במספר); עשק, קיפח, עשה עוול; תקף, התנפל על-; חוץ מ-
* מַא עַדַא ما عدا – חוץ מ-
* הפועל הספרותי עַדִיַ عَدِيَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – שנא את-
* עַדַאוַה عداوة או עַדַאא’ عداء בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – איבה, עוינות, יריבות, משטמה
* עַדַאאִ’יּ عدائيّ – תוקפני, של איבה
* עַדְו عدْو, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – ריצה
* עַאדִי عادي (עַאדִן عادٍ) וברבים עֻדַאה عُداة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – אויב (לא בשימוש)
* עַאדִיַה عادية, בנקבה – עושֶק, עוול, פגע, פורענות
* הפועל עַדַּא عدّى בבניין השני – העביר ממקום למקום, עבר בעצמו ממקום למקום; הצליח, עבר (גם בבחינה); בדקדוק: הפך פועל מפועל עומד לפועל יוצא (עם הצרכה מושאית); במדוברת: “נתן קפיצה”, קפץ ל-
* תַעְדִיה تعدية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – העברה ממקום למקום; בדקדוק: הפיכה של פועל מעומד ליוצא
* בַּאאֶ’ אלתַּעְדִיַה باء التّعدية – האות ב שהופכת פועל מעומד ליוצא, למשל: גַ’אאַ’ جاء – בא, גַ’אאַ’ בִּ- جاء ب- (שהפך במדוברת למילה אחת: גַ’אבּ جاب) הביא; דַ’הַבַּ ذهب – הלך, דַ’הַבַּ בִּ- ذهب ب- – הוליך; סַארַ سار – הלך, נהג, סַארַ בִּ- سار ب-– הוליך, הנהיג
* מֻעַדִּיַה مُعدّية, בצורת הבינוני פועלת – מעבורת
* הפועל עַאדַא عادى בבניין השלישי – היה אויב של-, עיין את-
* עִדַאא’ عِداء בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – איבה, עוינות
* מֻעַאדִי معادي (מֻעַאדִן) معادٍ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עוין, של האויב
* הפועל אַעְדַא أعدى בבניין הרביעי – הדביק במחלה
* מֻעְדִי مُعدي (מֻעְדִן مُعدٍ), בצורת הבינוני הפועל – מדבק
* מַרַצ’ מֻעְדִי مرض معدي – מחלה מדבקת
* הפועל תַעַדַּא تعدّى בבניין החמישי – עבר על-, חרג מ-; תקף את-, התנפל על; פגע ב-, עשק, קיפח; עלה על- (במספר); בדקדוק: הפך לפועל יוצא
* מֻתַעַדִּי متعدّي (מֻתַעַדִּן متعدٍّ) – תוקפן, מסיג גבול
* פִעְל מֻתַעַדִּי فعل متعدّي (מֻתַעַדִּן متعدٍّ) – פועל יוצא
* הפועל תַעַאדַוְא تعادوا בבניין השישי – היו אויבים אלו של אלו, שנאו אלו את אלו
* הפועל אִנְעַדַא انعدى בבניין השביעי – נדבק מ-/ב- (מחלה)
* הפועל אִעְתַדַא עלא- اعتدى على- בבניין השמיני, שמילת היום היא שם הפעולה שלו – תקף, עשה מעשה איבה; עשק
* הפועל הספרותי אִסְתַעְדַא استعدى בבניין העשירי – ביקש עזרה כנגד-
* עַדֻוּ عدوّ וברבים אַעְדַאא’ أعداء – אויב
* עַדֻוּ אַזְרַק عدوّ أزرق – אויב מושבע (מיל’: אויב כחול)
* עַדֻוּ לַדוּד عدوّ لدود – אויב מר, אויב מושבע, אויב בנפש
* אַלְעַדֻוֶּ אלצַּהְיוּנִיּ العدوّ الصّهيونيّ – האויב הציוני (מינוח מקובל מאוד בקרב ערבים שאינם מבין חובבי מדינת ישראל…)
* עֻדְוַאן عدوان – תוקפנות; עושק, עוול
* עֻדְוַאנִיּ عدوانيّ – תוקפני, אגרסיבי
* עַדַּאא’ عدّاء, במשקל בעלי המלאכה – רץ (מקצוע)
* עַדְוַא عدوى – מחלה מדבקת, מגפה
* מַעְדַא معدى (מַעְדַן معدًى) במשקל המקומות – מַעֲבָר, דרך (לא בשימוש)
* עַדֻוַּכּ מַאת عدوّك مات – תהיה בריא, הכל בסדר (מיל’: האויב שלך מת)
* לַא יֻסְרֶ אלְעַדֻוּ וַלַא אלְחַבִּיבּ; מַא יִפְרַחְשֶ אלְחַבִּיבּ וַלַא אלְעַדֻוּ لا يسر العدوّ ولا الحبيب; ما يفرحش الحبيب ولا العدوّ – רע מאוד, מעציב מאוד (מיל’: לא הקלת האויב ולא האהוב; לא ישמח האהוב ולא האויב)
* עַלַיּ וַעַלַא אַעְדַאאִי יַא אַללָּה! عليّ وعلى أعدائي يا الله! – תמות נפשי עם פלשתים; על החיים ועל המוות (מיל’: עלי ועל האויבים שלי, אלוהים!)
* בַּטְנֶ אלְאִנְסַאן עַדֻוֻּהֻ בִּאלתַּמַאם بطن الإنسان عدوّه بالتّمام – תאוות הזלילה גורמת נזק לאדם; ברוב אוכל רוב מכאוב ותבואת זולל כאב בטן (מיל’: בטן האדם היא האויב שלו בדיוק)
* עַדֻוּ עַאקֶל אַחְסַן מִן צַדִיק גַ’אהֶל عدوّ عاقل أحسن من صديق جاهل – היזהר מחברים טיפשים; או כדברי “הגשש החיוור”: “אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת, אתה כל החיים היית בגבס” (מיל’: אויב חכם עדיף מחבר טיפש)
או כדברי הפסוק:
“פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ” (משלי י”ז 12)
“עדיף לפגוש דב שנעשה שכול בגלל איש שפגע בגוריו, ומשום כך הוא כועס ורוצה לנקום בכל אדם שהוא פוגש, ולא לפגוש כסיל, שנפגע מדברי החכמים המוכיחים אותו, ומרוב איוולת (שטחיות) הוא כועס ורוצה לנקום בכל חכם שהוא פוגש” (אראל סגל הלוי).
=-=-=
פעם שמעתי שלשטן, הוא האויב הגדול מכולם של האדם, יש חמש עיניים, ולכן כשפותחים את כף היד ועושים ח’מסה, עם קצות אצבעות כפופות קדימה, אנו בעצם מעוורים את חמש עיניו של השטן.
ואומרים:
חַ’מְסֶה פִי עֵינֶ אלְעַדוּ خمسة في عين العدوّ – ח’מסה בעיניים של האויב!, כלומר: בלי עין הרע
=-=-=
האם שמעתם על:
אַלְעֻדְוַאנֶ אלתֻּ’לַאתִ’יּ
“מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם “מבצע קדש”, בערבית ידועה בשם “התוקפנות המשולשת” – العُدْوَان الثُلَاثِيّ, בצרפתית: Guerre du Sinaï) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ”ד בחשוון עד א’ בכסלו תשי”ז). במהלך המלחמה פלש צה”ל לחצי האי סיני וכבש אותו, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות, ופגע בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שכבשה, בעיקר כתוצאה מלחץ מארצות הברית, במהלך שהושלם בתחילת מרץ 1957. במקביל למערכה הישראלית ניהלו בריטניה וצרפת במשותף מבצע להשתלטות על תעלת סואץ, שנודע בשם “מבצע מוסקטר”.
בריטניה וצרפת יזמו את המלחמה לאחר הלאמת חברת תעלת סואץ, במטרה להשתלט עליה מחדש. ישראל הצטרפה אליהן בשל לחץ מצידן וכן בשל חסימת מצרי טיראן בפניה ובשל פעילות הפדאיון. בסופו של דבר, זכתה ישראל בהישגים צבאיים משמעותיים. עם זאת, בריטניה וצרפת נכשלו בניסיונן להשתלט על תעלת סואץ בשל לחץ מדיני כבד שמנע מהן להשלים את מבצע מוסקטר.
מקור הכינוי “מבצע קדש” ביישוב הקדום קדש ברנע, שהיה עיר מקראית בגבולה הדרומי של ארץ ישראל (על גבול סיני), שממנה שלח משה, על פי המסופר בספר במדבר, את שנים עשר המרגלים לתור את ארץ כנען.
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=
תוספות הקוראים:
כותב לנו יובל ברגר:
אִמְשִי דֻעְ’רִי יִחְתַאר עַדֻוַּכּ פִיכּ امشي دغري يحتار عدوّك فيك – לך ישר ותבלבל את אויבך (מילולית – לך ישר והאויב שלך יהיה נבוך בקשר אליך)
מוסיף חיים גיא:
פתגם מצרי:
מַא מַחַבַּה אִלַּא בַּעְדֶ עַדַאוֶה ما محبّة إﻻّ بعد عداوة – אין אהבה/חיבה אלא לאחר עוינות/תוקפנות (כנראה מתייחס לידידות שצומחת בעקבות איבה הנובעת מאי הבנה)
=-=-=-=
בתמונה:
“תפוז מכני (באנגלית: A Clockwork Orange; נודע בישראל גם בשם “התפוז המכני”) הוא סרט מותחן פסיכולוגי וסרט פולחן המבוסס על ספר באותו השם. הסרט בוים על ידי סטנלי קובריק ויצא בשנת 1971. הסרט נודע במיוחד בזכות האלימות המוקצנת אשר מוצגת בו, אשר לא הייתה מקובלת בקולנוע בתקופה בה הסרט פורסם. […]” (שם)
זה היה הפוסט ה- 1,421 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
