אדם זר

אדם זר
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תואר תרבותLeave a Comment on אדם זר

אדם זר

אדם זר

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
אַגְ’נַבִּיּ أَجْنَبِيّ וברבים אַגַ’אנֶבּ أجانب – זר, נוכרי, אדם זר שאינו מקומי
הסרטון פורסם בחשבון טיקטוק של:
jamil_93
jamil
????‍???? ➖✈️
Cooking➖Traveling
From Syria➖live in Sweden????????
ג’מיל
בישול, נסיעות
מסוריה, גר בשבדיה
לחשבון יש 14,600 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 5.1.23 וכותרתו:
مافي اطيب من الاكل السوري????❤️
אין טעים יותר מהאוכל הסורי
צ’מעו, אתם חייבים להתרשם מהסרטונים שלו. עזבו אותי מסושי ומגיוזות, אין כמו אוכל סורי!!!!
תוכן הסרטון, שאין לו שום קשר לתצלומי האוכל:
… אלסוריין בשכל ח’אצ, לסאנא דאפיה ומבלצ’מין כתיר.
יעני אד’א אנת אלאג’נבי, צבאח אלח’יר, בקלכ צבאח אלח’יר. Good morning, Good morning. תרכ אלקצה.
נחנא לא.
בתקלי: צבאח אלח’יר
באקלכ: צבאח אלח’יראת ואלליראת, צבאח אלורד ואלפל ואליאסמין, יסעד צבאחכ אלחלו באלח’יר ואלברכה!
– אלסלאם עליכם
– ועליכם אלסלאם ורחמת אללה וברכאתה. אללה יעזכ ויכרמכ, נהארכ מבארכ!
– מרחבא
– אהלין וסהלין ומרחבתין בהאלקאמה ובהאלעין!
– כיפכ אליום?
– אלחמד ללה, עם נס…
… السّوريين بشكل خاصّ، لسانّا دافية ومبلضمين كتير.
يعني إذا انت الأجنبي، صباح الخير، بقلّك صباح الخير. Good morning, Good morning. ترك القصّة.
نحنا لا.
بتقلّي: صباح الخير
بأقلّك: صباح الخيرات واللّيرات، صباح الورد والفلّ والياسمين، يسعد صباحك الحلو بالخير والبركة!
– السّلام عليكم
– وعليكم السّلام ورحمة الله وبركاته. الله يعزّك ويكرمك، نهارك مبارك!
– مرحبا
– أهلين وسهلين ومرحبتين بهالقامة وبهالعين!
– كيفك اليوم؟
– الحمد لله، عم نس…
(התחלת הסרטון קטועה. מוזר)
… והסורים במיוחד, הלשון שלנו חמה ואנו לא מקמצים במילים (מיל’: בעלי שפתיים נפוחות מרוב דיבור).
כלומר אם אתה זר, אתה אומר בוקר טוב, הוא עונה לך בוקר טוב. והעניין מסתיים.
אצלנו לא.
אתה אומר לי: בוקר טוב
אני עונה לך: בוקר של דברים טובים ולירות, בוקר של פרחים ויסמין, שאלוהים ישמח את הבוקר היפה שלך בטוב ובברכה!
– שלום עליכם
– ועליכם השלום, רחמי האל וברכותיו. שאלוהים יחזק אותך ויוקיר אותך, שיהיה לך יום מבורך!
– שלום
– שלום רב לשיעור הקומה ולעין!
– מה שלומך היום?
– השבח לאל (נקטע)
(סיום הסרטון קטוע. מוזר שבעתיים)
לא אהבתי את זה שקטע הדיבור בסרטון חסר התחלה וסוף.
אבל אני כל כך גאה בעצמי! מיד זיהיתי, לפי קולו בלבד, שהדובר בסרטון הוא הקומיקאי הסורי הדגול יאסר אלעט’מה.
חיפוש קצרצר בגוגל הביא אותי לסרטון המלא שלו, באורך 13 דקות.
כותרת הסרטון ביוטיוב:
מע יאסר אלעט’מה – אלמלאפט’ סעאדה
مع ياسر العظمة – الملافظ سعادة
עם יאסר אלעט’מה – [רגע, איך מתרגמים את כותרת הסרטון? מילולית: המלאפט’ הם אושר]
אבל מה זה מלאפט’?
בדיקה מהירה ברשת מעלה את ההסבר הבא לביטוי:
مقولة جَرَت العادة بقولها لذلك الصنفِ من الناس الذي لا ينتقي كلماته، ولا يمرِّرها على عقله قبل أن تخرُج من فمه.
זו אמירה שמתייחסת לאנשים מסוימים, שאינם בוררים את מילותיהם ואינם מסננים אותן בראשם לפני שהם מוציאים אותן מהפה.
יפה, נכון?
אם כי לפי התוכן של הקטע, הכוונה של אלעט’מה שונה: דיבור יפה וברכות מסיבים אושר למאזין
הסרטון פורסם ב- 28.9.20 בערוץ הרשמי של האומן.
הקטע שקודם לקטע שהופיע בסרטון האוכל מתחיל בדקה 00:33:
אלמלאפט’ סעאדה. ג’מלה כתיר לטיפה וכתיר אכאבריה, ובתדל עלא אח’לאק צאחבהא וטבאעה.
ואלעאלם כלה, בכל בקאע אלארצ’, יסתעמל מצטלח ראאע ושאאע בין כל שעוב אלארצ’, חתא יפתתחוא יומהן פיה, אלא והו:
צבאח אלח’יר ומסאא’ אלח’יר.
ומא בתצור פי אמה עלא הד’א אלכוכב בתג’הל האלתעביר אלג’מיל.
ונחנא מעשר אלערב,
الملافظ سعادة. جملة كتير لطيفة وكتير أكابريّة، وبتدلّ على أخلاق صاحبها وطباعه.
والعالم كلّه، بكلّ بقاع الأرض، يستعمل مصطلح رائع وشائع بين كلّ شعوب الأرض، حتّى يفتتحوا يومهن فيه، ألا وهو:
صباح الخير ومساء الخير.
وما بتصوّر في أمّة على هذا الكوكب بتجهل هالتّعبير الجميل.
ونحنا معشر العرب،
דיבור יפה מסב אושר. זהו משפט יפה מאוד ונכבד מאוד, שמעיד על המוסר של אומרו והאופי שלו.
כל האנשים, בכל רחבי העולם, משתמשים באמירה נפלאה ונפוצה בין כל עמי העולם, שהם פותחים איתה את היום שלהם, שהיא:
בוקר טוב, וערב טוב.
אינני יכול להעלות בדעתי שיש אומה על הכוכב הזה שמתעלמת מהביטוי היפה הזה.
אנו, הציבור הערבי,
(כאן החיבור לקטע שצורף לסרטון האוכל, ואז-)
עם נסעא ואללה, סאתרהא רבכ, סאתרהא רבכ, ילי בירצ’א ביעיש.
תפרכש.
אללה יג’יר בדנכ! אן שאא’ אללה מא צאר לכ שי! ורג’יני וין וקעת!
רג’ע מן אלספר.
אלחמד ללה ע אלסלאמה! אשתקנא לכ, יא רג’ל! טולת אלע’יבה, ואללה אלכ וחשה. נורת אלבלד!
תג’וז.
אלף מברוכ, אלף מברוכ אן שאא’ אללה! אללה יטעמכ אלח’לפה אלצאלחה, באלרפאה ואלבנין, מא תבלוא, לאבקין לבעצ’כן! אלעמר כלה! באלהנא ואלסרור.
סעל.
צחה, צחה והנא! עלא קלבכ! תשרב מי?
עטס.
ירחמכם אללה!
תופא לה חדא.
עט’ם אללה אג’רכם, אללה לא יפג’עכם בעזיז. ואללה חיאתכ אלבאקיה, אלבקאא’ ללה.
אג’אה ולד.
ירבא בדלאלכ אן שאא’ אללה! ותג’וזה ע חיאת עינכ, ותשוף ולאד ולאדה! לא תנסא תעזמנא ע אלכראויה, אה? וקיסה עלא האלמנואל!
יעני נחנא ענדנא לסאן חלו, ביטאלע אלחיה מן וכרהא. ואלכלאם אלחלו מא ביכלפנא שי, ואלה דלאלאת חלוה, ח’אצתן אד’א צדר יעני ען ניה צאדקה ובעידה ען אלמג’אמלה. ואלמלאפט’ סעאדה, מתל מא ביקולוא, ואלכלמה אלחלוה בתטלע ואלבשעה בתטלע, ואלד’כי אללי פהמאן, הו אללי ביח’תאר אלפאט’ה, לאנה לפט’ זע’יר, חלו, קד ראס אלדבוס, ימכן יסעד נפס אנסאן ויח’ליה ראיק טול אלנהאר. […]
عم نسعى والله، ساترها ربك، ساترها ربّك، يلّي بيرضى بيعيش.
تفركش.
الله يجير بدنك! إن شاء الله ما صار لك شي! ورجيني وين وقعت!
رجع من السّفر.
الحمد لله ع السّلامة! اشتقنا لك، يا رجل! طوّلت الغيبة، والله الك وحشة. نوّرت البلد!
تجوّز.
ألف مبروك، ألف مبروك إن شاء الله! الله يطعمك الخلفة الصّالحة، بالرّفاه والبنين، ما تبلوا، لابقين لبعضكن! العمر كلّه! بالهنا والسّرور.
سعل.
صحّة، صحّة وهنا! على قلبك! تشرب مي؟
عطس.
يرحمكم الله!
توفّى له حدا.
عظّم الله أجركم، الله لا يفجعكم بعزيز. والله حياتك الباقية، البقاء لله.
أجاه ولد.
يربى بدلالك إن شاء الله! وتجوّزه ع حياة عينك، وتشوف ولاد ولاده! لا تنسى تعزمنا ع الكراوية، اه؟ وقيسه على هالمنوال!
يعني نحنا عندنا لسان حلو، بيطالع الحيّة من وكرها. والكلام الحلو ما بيكلّفنا شي، واله دلالات حلوة، خاصّةً إذا صدر يعني عن نيّة صادقة وبعيدة عن المجاملة. والملافظ سعادة، متل ما بيقولوا، والكلمة الحلوة بتطلع والبشعة بتطلع، والذّكي اللّي فهمان، هو اللي بيختار ألفاظه، لأنّه لفظ زغير، حلو، قدّ راس الدّبّوس، يمكن يسعد نفس إنسان ويخلّيه رايق طول النّهار. […]
אנו משתדלים, בחיי, אלוהים דואג לפרנסתנו, מי שמרוצה יחיה (יאריך חיים).
מישהו נפל.
שאלוהים ישמור על הגוף שלך! בעזרת האל לא קרה לך כלום! תַּראה לי איפה נפלת!
הוא חזר מנסיעה.
ברוך שובך! התגעגענו אליך, בן אדם! נעדרת לזמן רב, התגעגענו! הארת את העיר!
הוא התחתן.
אלף מזל טוב! אלף מזל טוב בעזרת האל! שאלוהים ייתן לך צאצאים ראויים/טובים, ש(החיים) יהיו ברווחה עם בנים, שלא תעמדו במבחן, אתם מתאימים זה לזו! אריכות ימים! שיהיה בכיף ובשמחה!
הוא השתעל.
בריאות, בריאות שלמה! תהיה בריא! אתה רוצה לשתות מים?
הוא התעטש.
לבריאות!
נפטר לו מישהו.
שאלוהים ירבה את גמולכם, שאלוהים לא ימיט אסון על אדם יקר שלכם. שתאריך ימים, שאלוהים יאריך ימיך.
נולד לו ילד.
שיגדל עם הפינוק שלך, בעזרת האל! שתזכה לחתן אותו עוד בימי חייך, שתראה את ילדיו של ילדיו! אל תשכח להזמין אותנו לטקס הכרוויה*, כן? וכן הלאה.
כלומר יש לנו לשון מתוקה/נעימה, שמוציאה את הנחש מהמאורה שלו (כלומר היא מסוגלת לפתות אפילו נחש. שלו). הדיבור היפה אינו עולה לנו דבר, ויש לו מובנים יפים, במיוחד אם הוא נאמר מתוך כוונה כנה ורחוקה מחנופה. דיבור יפה מסב אושר, כמו שאומרים, מילה יפה יוצאת ומילה מכוערת יוצאת, והאדם החכם והמבין הוא זה שבוחר את ביטויו, שכן אמירה קטנה, יפה, בגודל ראש של סיכה, יכולה לשמח נפש אדם ולהשאירו רגוע במהלך כל היום. […]
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. תודה לחבר על העזרה עם הביטויים הסוריים ה”כבדים”, וכן למורה הידען אבשלום פרג’ון על הערותיו)
* כְּרַוְיָה תַּרְבּוּתִית (קימל) הוא צמח שמכינים ממנו משקה ומגישים לאורחים כשנולד ילד ראשון.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Yehoshua Wizel Sankari.
אז מילת היום היא –
תַגַ’נַּבּ تَجَنَّب – התרחק מ-, נזהר מ-, נמנע מ-
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Irit Dosh-Weinberg, שכתבה לנו:
“שלום,
האם יש קשר בין השורש העברי גנב ובין השורש הערבי: جنب ג’.נ.ב?”
אז מילת היום היא –
גַ’נְבּ جَنْب וברבים גֻ’נוּבּ جُنوب או אַגְ’נַאבּ أجناب – צד; אגף ‏
השורש הערבי ג’.נ.ב עוסק בצדדים, וגם בצד דרום, אליו נתייחס בהמשך.
הוא מתכתב עם השורש העברי הזהה (רק) במשמעות של הבניין הראשון בעברית (ראו בהמשך) – “שם בצד”, למרות שבערבית אין בפעולה זו שום דבר הקשור בגניבה. בקיצור, שורשים זהים, שהתרחקו מאוד זה מזה עם הזמן.
בנוסף המשמעות של “דרום” מתכתבת עם השורש העברי נ.ג.ב, הזהה לו פרט לשיכול עיצורים:
* הפועל הספרותי גַ’נַבַּ جَنَبَ או גַ’נִבַּ או גַ’נֻבַּ, כולם בבניין הראשון אך בכל שלושת המשקלים הקיימים בו – התרחק; שם בצד
* גַ’נְבּ جنْب, היא מילת היום, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם בצורה גַ’מְבּ جمب עם חילופי למנ”ר, משמשת גם כמילת יחס: ליד, על יד, לצד. גַ’נְבִּי/גַ’מְבִּי جنبي/جمبي – לידִי
* גֻ’נְבּ جُنْب או: גֻ’נַאבַּה جُنابة – טומאה לאחר קיום יחסי מין. חובה להתקלח אחריהם, לפי ההלכה המוסלמית, כדי להסירהּ
* הפועל גַ’נַּבּ جنّب בבניין השני – הרחיק
* הפועל גַ’אנַבַּ جَانَبَ בבניין השלישי או תַגַ’נַּבַּ تجنّب בבניין החמישי או תַגַ’אנַבַּ تجانب בשישי אִגְ’תַנַבַּ اجتنب בבניין השמיני – התרחק מ-, נזהר, נמנע מלפגוש מישהו (כולם בספרותית)
* גַ’אנֶבּ جانب וברבים גַ’וַאנֶבּ جوانب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – צד, כיוון; חצר; כיכר; שול הדרך
* גַ’אנִבִּיּ جانبيّ – צדדי
* רִיַאח גַ’אנִבִּיַּה رياح جانبيّة – רוחות צד (תמרור דרכים)
* אִלַא גַ’אנֶבּ- إلى جانب – בנוסף ל-, לצד-
* עַלַא גַ’אנֶבּ على جانب – בַּצַּד. חַטּ עַלַא ג’אנב حطّ على جانب – חסך (מיל’: שם בצד)
* דַ’נְבַּכּ עַלַא גַ’נְבַּכּ ذنبك على جنبك – אתה תישא בתוצאות ותשלם על מה שעשית! (מיל’: חטאך לצידך)
* כֻּלּ וַאחַד יְנַאם עַלַא אלְגַ’נְבּ אִללִּי יְרַיְּחֹה كلّ واحد ينام على الجنب اللّي يريّحه – כל אחד עושה מה שנוח לו (מיל’: כל אחד ישן בצד שנוח לו)
* מִשִי גַ’נְבֶּ אלְחֵיט مشي جنب الحيط – התנהג בפחדנות, בזהירות רבה (מיל’: הלך לצד הקיר)
* עַלַא אַבּוּ גַ’נַבּ على أبو جنب – בפזיזות, ברשלנות
* גַ’נְבַּן אִלַא גַ’נְבּ جنبًا إلى جنب – במאמץ משותף, זה לצד זה
* אַגְ’נַבִּיּ أجنبيّ וברבים אַגַ’אנֶבּ أجانب – זר, נוכרי, אדם זר שאינו מקומי
* גַ’נַאבּ جناب – כבוד (עוד מילה ערבית לכבוד… תבוא כנסמך בסמיכות או בנטיית הקניין); צד. חַצְ’רֶת גַ’נַאבְּכֹּם حضرة جنابكم – כבודכם
* גַ’נוּבּ جَنوب – דרום; דרומית ל-
* גַ’נוּבִּיּ جنوبيّ – דרומי
המילה הערבית ג’נוב מתכתבת לגמרי עם מדבר ה- נֶגֶב.
ראשית, אלו אותן אותיות, אך בשיכול. שנית, כבר בעברית מקראית המילה נגב פירושה דרום, למשל:
“וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה” (בראשית כ”ח, 14, ומוזמנים לשיר את זה כמו שאני עשיתי כעת…)
הנגב נקרא כך גם מכיוון שהוא יבש, כלומר “מנוגב” מנוזלים.
המעניין הוא שהנגב נקרא בערבית, כמקום, אַלנַּקַבּ النّقب, עם חילופי קוליות בעיצורים.
הבדואים שגרים בו ממשיכים לבטא “אלנגב” שכן את האות ק הם הוגים כ- ג, כפי שמצוין פה כמה פעמים בשבוע…
צילום: Hyeonji Im
זה היה הפוסט ה- 1,985 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x