אהובה

אהובה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תוארLeave a Comment on אהובה

אהובה

אהובה

פורסם לראשונה ב- 12.3.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בשיר שרציתי להציג פה.
בנוסף, ובלי קשר, כתב לנו הקורא Hagai Fodor:
“מבקש להתייחס למילה חביבי – אהובי, חביבתי – אהובתי.
בשפה ובתרבות הערבית זו מילה עם משמעות עמוקה מאד, אומרים אותה רק בין בני זוג ולא כמו אצלנו שזו מעין מילת חיבה שנאמרת לכל אחד/אחת”.
אז מילת היום היא –
מַחְבּוּבּ مَحْبُوب – אהוב, רצוי, חביב
וגם:
חַבִּיבּ حبيب וברבים אַחִבַּאא’ أحبّاء, במדוברת הרבים: אַחְבַּאבּ أحباب או חַבַּאיֶבּ حبايب – אדם יקר, חביב, אהוב; ידיד
השיר הוא בְּתֻאְמֹר עַאלרַּאס וּעַאלְעֵין بتأمر عالرّاس وعالعين – מה שתגיד, עלא ראסי ועלא עיני
לחן ושירה פריד אלאטרש, מילים מִישֵיל טֻעְמַה ميشيل طعمة (שם שלא נשמע בדיוק מצרי, אלא יותר נוצרי-לבנוני), למרות שיש אתרים שגורסים שמדובר ב- מַאְמוּן אֶלשִּנַאוִי مأمون الشّناوي (הוא כבר מצרי).
גם בשיר זה הפניה לאהובה היא בלשון זכר מסיבות צניעות.
بتأمرعالرّاس وعالعين בתאמר עאלראס ואלעין
اشرب واسقيني من العين אשרב ואסקיני מן אלעין
متلك يا سكَّر بيدوب מתלכ יא סכר בידוב
يا أسمراني يا مهيوب יא אסמראני יא מהיוב
معقول نلاقي محبوب מעקול נלאקי מחבוב
ومش معقول نلاقي تنين ומש מעקול נלאקי תנין
מה שתגיד, עלא ראסי ועלא עיני
שתה והשקני מהמעיין
כמוך הסוכר נמס
הו שחרחר, מלא כריזמה
הגיוני שנמצא אהוב
אך לא הגיוני שנמצא שניים
يا حبيبي يا بو الأحباب יא חביבי יא אבו אלאחבאב
يا خدودك ورْد وعنّاب יא ח’דודכ ורד וענאב
طاب الهوى بقربك طاب טאב אלהוא בקרבכ טאב
ورقْص الدّبكة حدّ العين ורקצ אלדבכה חד אלעין
אהובי, אדון האהובים
לחייך הם פרחים ופרות עץ השיזף (Jujube)
האהבה לצידך טובה
וריקוד הדבכה ליד המעיין
جبينك بدر تحته رموش وعيون ג’בינכ בדר תחתה רמוש ועיון
فيهم سحر يروي بحور وعيون פיהם סחר ירוי בחור ועיון
على نقلاتك الغزلان وعيون עלא נקלאתכ אלע’זלאן ועיון
وعليك تسابقوا كلّ الحبايب ועליכ תסאבקוא כל אלחבאיב
מצחך הוא ירח מלא, מתחתיו עפעפיים ועיניים
בהן קסם שמרווה ימים ומעיינות
על פלגיך(?) הצבאים והמעיינות
ועליך התחרו כל האהובים
يا حبيبي أنا روحي فداك יא חביבי אנא רוחי פדאכ
شو بتسوى الدّنيا لولاك שו בתסוא אלדניא לולאכ
ريتك تسْلم لي محلاك ריתכ תסלם לי מחלאכ
أحلى من الكحلة بالعين אחלא מן אלכחלה באלעין
אהובי, נפשי תוקרב למענך
מה שווה העולם בלעדיך
הלוואי שתהיה בריא, כמה יפה אתה
יפה יותר מהאיפור של העין
(התרגום שלי. שָלֵו)
גם במקרה זה, כפי שכתבתי פה פעמים רבות, נחשפתי לשיר דווקא דרך הביצועים של הזמרים המזרחיים הישראלים של שנות ה- 80. במקרה זה של איציק קלה:
אזהרה! כמו בכל הביצועים מסוג זה, כל קשר בין המילים המקוריות למלל שיוצא מהפה של הזמרים מקרי בהחלט.
=-=-=-=
התפרסם אצלנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger:
אז מילת היום היא –
חֻבּّ حُبّ – אהבה

?

השורש הערבי ח.ב.ב עוסק בשלושה תחומים ראשיים: אהבה, ובכך הוא מקביל לשורש הזהה לו בעברית, העוסק בחיבה, לחבב וכו’; גרעינים; כל דבר עגול קטן:
* עִידֶ אלְחֻבּ عيد الحبّ – חג האהבה (וולנטיינ’ס דיי)
* חֻבֶּ אלִאסְתטלאע حبّ الاستطلاع – סקרנות (מיל’: אהבת הרצון לדעת)
* הפועל חַבּ حبّ בבניין הראשון – אהב, חיבב; רצה (בעיקר במדוברת)
* מַחַבֶּה محبّة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אהבה, אחווה
* חַאבּّ حابّ, או חַאבֶּבּ حابب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שתי הצורות במדוברת – רוצה
* מַחְבּוּבּ مَحْبُوب בצורת הבינוני הפעול – אהוב, רצוי, חביב
* הפועל חַבַּّבּ حبّب בבניין השני – חיבב; גרם למישהו לאהוב/לחבב
* מֻחַבַּّבּ محبَّب בצורת הבינוני הפעול – נעים
* אַסְמַאאֶ אלתַּחְבִּיבּ أسماء التّحبيب, עם צורת שם הפעולה של הבניין – שמות חיבה
* הפועל הספרותי אַחַבַּ أحبّ בבניין הרביעי – אהב
* הפועל הספרותי תַחַאבּّוּא تحابّوا בבניין השישי – אהבו זה את זה
* הפועל הספרותי אִסְתַחַבַּّ استحبّ בבניין העשירי – חשב לרצוי ולאהוּב
* מֻסְתַחַבּّ مستحبّ, בצורת הבינוני הפעול – רצוי, מקובל
* חַבּ حَبّ, כשם קיבוצי – גרעינים, גרגרים; כדורים (התרופה; גלולות); פצעים, פצעונים; כדורים (של נשק, תחמושת) [כלומר דברים קטנים ועגולים]
* חַבֶּה حبّة וברבים חַבַּאת حبّات או חְבּוּב حبوب – גרעין/גרגר אחד; כדור אחד; פצעון אחד. וגם: פרט אחד של ירקות או פירות: חַבֶּת מוֹז حبّة موز – בננה אחת, בודדה; חַבֶּת זַיְתוּן حبّة زيتون – זית אחד
תופעה דקדוקית זו נקראת אִסְםֶ אלְוַחְדַה اسم الوحدة, השם של המופע הבודד (של השם הקיבוצי).
* חַבּ/חְבּוּבּ שַבַּאבּ حبّ / حبوب شباب – פצעי בגרות (מיל’: נעורים)
* אֶלְחֻבּ בַּהְדַלֶה الحبّ بهدلة – האהבה מעבירה אדם על דעתו, גורמת לו להתרשל (מיל’: האהבה [היא] הופעה מרושלת)
* אִללִּי יְחִבֶּ אלדַּח מַא יְקוּלְש אַח اللّي يحبّ الدح ما يقولش أح – מי שאוהב מישהו/משהו שלא יתלונן אם אותו אובייקט מערים קשיים (מיל’: מי שאוהב דח [לדעתי זו מילה חסרת פירוש שמובאת רק כדי להתחרז עם סוף הפתגם] שלא יגיד “אח”, אוי.
והעיר בזמנו בנושא הקורא אבשלום פרג’ון:
האמת שהפתגם הוא: اللّي بحبّ الطّخّ ما بيقول اخ – אללי בחב (ל)-טח’ מא ביקול אח’ – מי שאוהב לירות שלא יתלונן, כלומר: מי שמשחק באש עלול להיפגע, אל לו להתלונן)
* אִללִּי יְחִבֶּ אלנַּבִּיּ יְזִקּ! اللّي يحبّ النّبيّ يزقّ – מי שאוהב את הנביא (שיבוא) לדחוף! בואו לעזור לדחוף! (קריאה של מי שרכבו נתקע בדרך והוא זקוק לעזרת העוברים ושבים)
* חַמַאתֹה בִּתְחִבֹּה حماته بتحبّه – יש לו מזל, הלך לו קלף (מיל’: חמותו אוהבת אותו. לא דבר מובן מאליו… הרקע: כאשר החתן נכנס והחמות טורחת במטבח עבורו)
* אֶלֶפְרִיכּ מַא יְחִבֶּ/בִּדֹּה שְרִיכּ الفريك ما يحبّ / بدّه شريك – אדם שאוהב להיות לבד ואינו רוצה שותפים (מיל’: הפריכּ אינו אוהב/רוצה שותף [זה מאכל שנאכל לבדו])
כן, קוראים יקרים, אתם אמורים להכיר את הדבר הזה, פריכ: זה מאכל שנכתב בעברית בצורה המזעזעת פריקי (מה לעשות, אני רגיש לתעתיק עילג); במצרים הוא נקרא פריכ, באזורנו פְרִיכֶּה فريكة. והנה שורה בעניינו מויקיפדיה: “מאכל דגן העשוי מגרעיני חיטה ירוקה שטרם הבשילה (אביב בשפת המקרא). את המאכל מכינים באמצעות קלייה או עישון”.
* עַרְיַאנֶ אלטִּיז וּיְחִבֶּ אלתַּקְמִיז וּיְקוּל: בַּאבֶּ אלְחַ’מַּארַה וֵין? عريان الطّيز ويحبّ التّقميز ويقول: باب الخمّارة وين؟ – אדם שמנסה לעשות רושם ללא הצדקה או כיסוי (מיל’: חסר כל [התחת שלו ערום] ואוהב להתהלך בגאווה, וגם שואל: איפה השער של בית המרזח?)
* בִּחִבּ בַּטְנֹה يحبّ – אוהב לאכול (מיל’: אוהב את הבטן שלו)
* חַבּוּב או חַבּוֹב حبّوب, מילה שאבי המנוח היה משתמש בה הרבה – אהוב, אדם נחמד וחביב
* חַבִּיבּ حبيب וברבים אַחִבַּאא’ أحبّاء, במדוברת הרבים: אַחְבַּאבּ أحباب או חַבַּאיֶבּ حبايب – אדם יקר, חביב, אהוב; ידיד
אגב, בניגוד לטענה של חגי, משתמשים במילה לא רק בין אהובים אלא גם בין מכרים ובין חברים, ואפילו בין אנשים זרים שנמצאים באינטראקציה נקודתית חיובית (מוכר ולקוח, שני עוברי אורח ברחוב, וכו’)
* אִדַ’א/לַוּ כַּאן צַאחְבַּכּ/חַבִּיבַּכּ עַסַל לַא תִלְחַסְהֹש כֻּלֹּה اذا/لو كان صاحبك/حبيبك عسل لا تلحسهش كلّه – אם חברך/יקירך (עשוי מ)דבש אל תלקק את כולו
* חַבַּّכּ בֻּרְץ וּעַשְרַת חֻ’רְס! حبّك برص وعشرة خُرس – לך לעזאזל! אל תבלבל לי את המוח! (מיל’: הלוואי שתאהב אותך שממית ועשרה אילמים! זו תשובה עוינת לאמירה “אני אוהב כך וכך”. אגב, לי אין בעיה שתאהב אותי שממית; אני מחבב את היצורים האלה… גם עם אילמים אין לי בעיה)
=-=-=
גם היום נסיים את הפוסט עם אחד הבתים היותר מרשימים בשיר האלמותי “אִנְתַ עֻמְרִי” أنت عمري של אם כלת’ום أم كلثوم. רוב הישראלים מכירים רק את הבית הפותח, ואולי גם את הבית האחרון, אז קבלו אחד נוסף (מתחיל בדקה 34:00).
אגב, כל בית בשיר הזה, שנמשך שעה ו- 20 דקות, הוא יצירה בפני עצמה. השירה הערבית הקלאסית הזו היא אחד הדברים הכי רחוקים מקריוקי מזרחי…
בבית זה, ממש במקרה, מופיעות שתי מילים מהשורש של היום, שהוזכרו זה עתה:
اللّيالي الحلوة والشّوق والمحبّة אֶללַּיַאלִי אֶלְחִלְוַה, וּאֶלשּוֹק וּאלְמַחַבַּה
من زمان والقلب شايلهم عشانك מִן זַמַאן וּאלְקַלְבִּ שַאיִלְהֹם עַשַאנַכּ
ذوق معايا الحبّ، ذوق حبّة بحبّة ד’וֹק מַעַאיַא אלְחֻבּ, ד’וֹק חַבַּה בְּחַבַּה
من حنان قلبي اللّي طال شوقه لحنانك מִן חַנַאן קַלְבִּי אִללִּי טַאל שוֹקֹה לִחַנַאנַכּ
הלילות היפים, הגעגוע והאהבה
מזמן הלב נושא אותם למענך
טְעם איתי את האהבה, טעם, גרגר אחר גרגר
מאהבת ליבי, שהתארכו געגועיו לאהבתך
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.youtube.com/watch?v=uckSKHHUBXE
והנה עוד מקטע שהופיע אצלנו בעבר:
ואין דרך טובה יותר לסיים את הפוסט היום מאשר עם המילים הפותחות את אחד ה-שירים ה-מפורסמים של פַרִידֶ אלְאַטְרַש, “יַא חַבַּאיְבִּי יַא עַ’איְבִּין”, שרק בשתי השורות הפותחות שלו נפגוש שתי מילים נוספות שעסקנו בהן כאן בעבר: הפועל וַחַש, התגעגע (בעיקר במצרים), ו- עַ’איֶבּ, נעדר, מי שאינו כאן.
שימו לב למלודיה; יש השיר הזה, ויש שירים מזרחיים מודרניים.
עולמות אחרים.
يا حبايبي يا غايبين .. واحشينّي يا غاليين יַא חַבַּאיְבִּי יַא עַ’איְבִּין, וַאחְשִינִּי יַא עַ’אלְיִין
لو أغمّض وأفتّح .. وألاقيكم جايين לַוְ אַעַ’מַּצ’ וּאַפַתַּח, וּאַלַאקִיכֹּם גַאיִין
جايين يا حبايبي … جايين جايين גאיין יא חבאיבי, גאיין גאיין
יקיריי, שאינם כאן, אני מתגעגע, יקרים
הלוואי שאעצום (עין) ואפקח (=כהרף עין), ואראה אתכם באים
באים, יקיריי, באים באים
(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/watch?v=RWbNthSRnZo

סולו עוּד קצר של אותו השיר:
והנה הגרסה העברית משנות ה- 80 של משה גיאת, “יא חביבי, יא בני”, שגם כתב את המילים בעברית:
=-=-=
תגובות קוראים לפוסט המקורי:
כתב יהודה כץ:
בלהג הבדווים של מדבר יהודה, הפועל חַבַּבּ פירושו נישק: צַאר יְחַבֶּבּ פִיהַא – התחיל לנשק אותה.
ויוסי דאיה הזכיר לנו את השיר הנפלא של פירוז فيروز – חַבַּّיְתַכּ בִּאלצַּיְף حبّيتك بالصّيف (אהבתי אותך בקיץ, [אהבתי אותך בחורף]):
את הלחן המלודי המהפנט של השיר כתבו האחים הלבנוניים מַנְצוּר ו- עַאצִי אֶלרַּחְבַּאנִי منصور وعاصي الرّحباني.
השיר, שיצא בשנת 70′, הרשים את העולם כולו, והנה הגרסה הצרפתית שלו, משנת 73′, Coupable, של הזמר Jean-François Michael, שמוכרת יותר למאזין שאינו ערבי, כולל לאוזניים ישראליות רבות:
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x