גמל

גמל
חיות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on גמל

גמל

גמל

פורסם לראשונה ב- 21.11.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של אחת מעמיתותיי.
אז מילת היום היא –
גַ’מַל جَمَل וברבים גִ’מַאל جمال – גמל
לשמיעה:

***אם אורך הפוסט היום “מפחיד” אתכם, ממליץ לכם בחום לקרוא רק את סופו. סיפור מרתק, ועצוב***
לגבי השורש ג’.מ.ל, הוא הופיע אצלנו פה, בערביט, בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Bnaya Lahav:
” יש שיר של פריד הגדול… גמיל, גמל או משהו… הדבר המגניב פה הוא שיש פיוט מאוחר יחסית שנכתב עליו שנקרא אל גליל”
אז מילת היום היא –
גַ’מִיל جَمِيل וברבים גֻ’מַלַאא’ جملاء – יפֶה (גם כשם פרטי)
🎵

השורש הערבי ג’.מ.ל עוסק בעיקר ביופי ובגמלים (הכל עניין של טעם אישי, כן? אין ספק שיש קשר בין השניים, ובתרבות בה הגמל היה כמעט הכל לא פלא שראו בו דבר יפה):
* הפועל הספרותי גַ’מַלַ جمل בבניין הראשון – אסף, קיבץ
* הפועל הספרותי גַ’מַּלַ جمّل בבניין השני – ייפה, קישט
* תַגְ’מִילִיּ تجميليّ, שם תואר מבוסס שם הפעולה/מצדר של הבניין – קוסמטי, של/הקשור ביופי
* הפועל הספרותי גַ’אמַלַ جامل בבניין השלישי – התייחס באדיבות ובנימוס
* מֻגַ’אמַלַאת مجاملات, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, ברבות – מחמאות, ברכות; אדיבות, נימוס; דרך ארץ
* הפועל הספרותי אַגְ’מַלַ أجمل בבניין הרביעי – סיכם, אסף
* אִגְ’מַאל إجمال, שם הפעולה של הבניין – כלל, סך הכל. אִגְ’מַאלִיּ إجماليّ – סך הכל (בעיקר בחישובים ובחשבונות). בִּאלְאִגְ’מאל بالإجمال או אִגְ’מַאלַן إجمالًا- סך הכל
* מֻגְ’מַל مجمل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – סך הכל
* גַ’מַל جمل (במלעיל) וברבים גִ’מַאל جمال – גמל
לשם העצם ג’מל יש 8 צורות ריבוי שונות בערבית. גמל זה חשוב, לא?
* זַיֶּ אלְגַ’מַל زيّ الجمل – חזק מאוד, בעל סבלנות (מיל’: כמו גמל)
* גַ’מַּאל جمّال, במשקל בעלי המלאכה – גַּמָּל, מוביל גמלים
* גַ’מַאל جمال (במלרע) – יופי (גם כשם פרטי)
* גַ’מַאלְהַא בִּדַלֶּע جمالها بدلّع – יופיה משגע
* גַ’מִיל جميل, כשם עצם – טובה, חסד
* גְ’מִילֶה جميلة, במדוברת – מעשה טוב, חסד
* נַאכֶּרֶ אלְגַ’מִיל ناكر الجميل – כפוי טובה
* יַא גַ’מִיל! يا جميل! (כביטוי) – איזה יופי! כמה יפה! כמה נהדר!; איזו חתיכה! (קריאת רחוב לנשים יפות)
* גֻ’מְלַה جملة וברבים גֻ’מַל جمل – משפט (בדקדוק, רצף מילים); כלל-. בִּאלְגֻ’מְלַה – בסיטונות
* אֶלְגַ’מַל גַ’מַל וּלַוְ חַמַּלוּה גַ’וַאהֶר الجمل جمل ولو حمّلوه جواهر – היהפוך כושי עורו? (מיל’: הגמל נשאר גמל גם אם מעמיסים עליו אבני חן)
* סַנַה חִלְוַה יַא גַ’מִיל! سنة حلوة يا جميل – יום הולדת שמח (מיל’: שנה יפה/מתוקה, יא יפה!)
תוספות מאוחרות, ותודה לקוראים:
* לַוְ שַאפֶ אלְגַ’מַל חַדְבַּתֹה כַּאן וִקֶע וּכַּסַר רַקְבַּתֹה لو شاف الجمل حددبته كان وقع وكسر رقبته – אילו הגמל היה רואה את דבשתו, היה נופל ושובר את מפרקתו (בנגות השחצנים למיניהם, שאינם רואים את מגבלותיהם שלהם)
* אֶלְגַ’מל בִּמַא חַמַל الجمل بما حمل – הכל כולל הכל (מיל’: הגמל וכל/כולל משאו)
* אִן עְשִקְת אִעְשַק קַמַר, וּאִן סַרַקְת אֻסְרֹק גַ’מַל إن عشقت أعشق قمر وإن سرقت أسرق جمل – אם אתה עושה משהו – עשה אותו כמו שצריך ועל הצד הטוב ביותר (מיל’: אם אתה מתאהב, התאהב בירח, ואם אתה גונב, גנוב גמל!)
* אֶלְבַּאבּ יְפַוֶּת / יְסַאע גַ’מַל الباب يفوت/يساع جمل – פתגם כשמסלקים מישהו בנימוס… (מיל’: הדלת רחבה מספיק לגמל)
ולפרק המוזיקלי:
נפתח עם השיר “יא גמיל” של פריד אלטרש (שלא אותו בדיוק ביקש בניה…).
זכרו: בשירה הקלאסית הזמר פונה לאהובתו בלשון זכר:
يا جميل يا جميل، على حبّك بان لي دليل יַא גַמִיל יא גמיל, עַלַא חֻבַּכּ בַּאן לִי דַלִיל
وأنا خايف قلبي يميل וּאַנַא חַ’איֶף קַלְבִּי יְמִיל
يا مـحيّر قلبي معاك يا مْجرّي الفكر وراك יַא מְחַיַּר קַלְבִּי מַעַאכּ, יַא מְגַרִּי אלְפִכְּרִ וַרַאכּ
خايف لا الروح تهواك חַ’איֶף לַא אֶלרּוּח תִהְוַאכּ
تشْغلني وتـحيَّرني ما ألقاش اللي يصبَّرني תִשְעִ’לְנִי וּתְחַיַּרְנִי, מַא אלְקַאש אִללִּי יְצַבַּּרְנִי
יא יפה, יא יפה, לאהבתך הופיע לי מדריך/הוכחה
ואני חושש שליבי יסטה
אתה מבלבל את לבי כשאני איתך, וגורר את המחשבה אחריך
אני חושש שמא הנפש תאהב אותך
אתה מעסיק ומבלבל אותי, אני לא מוצא מי שיעמידני בניסיון
في رموشك سهْم يصيب وينادي غريب لِغريب פִי רְמוּשַכּ סַהְםֶ יְצִיבּ וּיְנַאדִי עַ’רִיבּ לִעַ’רִיבּ
ويقول الحـبِّ نصيب וּיְקוּלֶ אלְחֻבִּ נַצִיבּ
وعيونك لـمّا تسلّم ح تلاقي القلب يتكلّم וּעְיוּנַכּ לַמַּא תְסַלֶּם חַ תְלַאקִי אֶלְקַלְבִּ יִתְכַּלֶּם
وتـميل، وأنا أميل، وتقول، وانا أقول וּתְמִיל, וּאַנַא אַמִיל, וּתְקוּל, וּאַנַא אַקוּל
בריסיך יש חץ שפוגע, וקורא זר לזר
ואומר שהאהבה היא גורל
וכשעיניך מברכות לשלום הן פוגשות את הלב מדבר
ואתה מתקרב, ואני מתקרב, ואתה אומר, ואני אומר
يا جـميل يا جـميل יא גמיל יא גמיל
كان قبلك قلبي خالي والحبّ ما كان على بالي כַּאן קַבְּלַכּ קַלְבִּי חַ’אלִי וּאלְחֻבִּ מַא כַּאן עַלַא בַּאלִי
دي الوقت تغيّر حالي דִי אלְוַקְתִ תְעַ’יַּר חַאלִי
خايف أهواك وأتألّم وافضل أشكي وأتظلّم חַ’איֶף אַהְוַאכּ וּאַתְאַלֶּם וּאַפְצַ’ל אַשְכִּי וּאַתְטַ’לֶּם
والعين تبكي لك والرّوح تنادي لك וּאלְעֵין תִבְּכִּי לַכּ וּאלרּוּח תִנַאדִי לַכּ
לפניך לבי היה ריק והאהבה לא שכנה בראשי
אבל כעת השתנה מצבי
אני חושש לאהוב אותך ולהיפגע, ונותר לי להתלונן ולסבול
העין בוכה לך והנפש קוראת לך
(התרגום שלי. שָלֵו)
הפיוט “אל גליל”:
=-=-=-=
אולם לא בעקבות המילה ג’מל נכתב הפוסט הזה.
הוא נכתב בשל שתי מילים נוספות, הקשורות לנושא.
הראשונה היא
אִבִּל או אִבְּל إبل – גמלים
השורש הערבי א.ב.ל הוא ספרותי בעיקרו, והוא עוסק במספר תחומים, רובם לא שימושיים כלל. הוא מוכר בעיקר בשל הקשר שלו לגמלים:
למילת היום, שכבר בצורת היחיד שלה מתייחס לגמלים ברבים, יש צורת ריבוי דקדוקית: אַאבַּאל آبال
* הפועל הספרותי אַבַּלַ أَبَلَ בבניין הראשון – היו לו גמלים רבים; טיפל בגמלים
* הפועל תַאַבַּלַ تأبّل בבניין החמישי – קנה גמלים
* אַבַּّאל أبّال, במשקל בעלי המלאכה – רועה גמלים
* אִבִּלִיַּאת إبليّات – משפחת הגמליים (זואולוגיה)
המילה השנייה היא
הַגַּ’אן هجّان וברבים הַגַּ’אנַה هجّانة – רוכב על גמלים, בעיקר גמלי מרוץ
הג’אנה היא גם סוג של ספורט, ראו בהמשך הפוסט.
גם השורש הערבי ה.ג’.ן הוא ספרותי, והוא עוסק במגוון תחומים, שהשניים השימושיים מביניהם הם זה שעוסק בגמלים וכן תחום הכלאיים-היברידיוּת.
בעברית הוא מופיע במילים כמו הוגן, הגון, הגינות ומהוגן, שלמרות שהן מבוססות מערכת הפועל, הפעלים שלהם אינם קיימים ואינם נוטים.
לפי מילון אבן-שושן, הוגן ומהוגן, ושאר המילים, קשורות באופן ישיר לשורש הערבי, במשמעות של בעל יחוס אצילי.
לשורש של היום אין שום קשר להגנה בעברית (מהשורש ג.נ.ן).
* הפועל הספרותי הַגַ’נַת هجنت בבניין ראשון, בצורת הנקבה – התחתנה בעודה ילדה קטנה
* הפועל הַגַּ’ן هجّن בבניין השני – הכליא צמח או חיה, יצר צמח או חיה היברידית (בת כלאיים); גינה
* תַהְגִ’ין تهجين, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכלאה
* מֻהַגַּ’ן مهجّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – בן כלאיים, היברידי
* הפועל הספרותי אַהְגַ’נַ أهجن בבניין הרביעי – חיתן אותה בעודה ילדה
* הפועל הספרותי אִסְתַהְגַ’נַ استهجن בבניין העשירי – מצא את הדבר מגונה ומכוער; זלזל
* הִגַ’אנַה هِجانة – אצילות (לא בשימוש)
* הַגִ’ין هجين, בספרותית – נבזה; ערבי שאמו אינה ערביה; בן כלאיים
* הג’ין هجين, במדוברת – גמל רכיבה
* אֻהַיְגִ’נַה أهيجنة – גברים שחותנו בעודם ילדים קטנים
* סִלַאחֶ אלְהַגַּ’אנַה سلاح الهجّانة – חיל רוכבי הגמלים (במדינות בהן יש חַיִל כזה בצבא). במצרים זו יחידה במשמר הגבול
לגבי נישואי קטינים, ממליץ בחום לצפות בסרטון הבא מבית אסלאם וערבית עם עידית
כשבודקים בויקיפדיה בערבית, הערך סלאח אלהג’אנה מפנה לערך חַ’יַּאלַתֶ אלשֻּרְטַה:
خيّالة الشرطة جهاز شرطة يحترف ركوب الخيل أو الجمال لأغراض مختلفة منها تأمين الجماهير ومكافحة الشغب والوصول للمناطق النائية بسرعة
“היחידה המשטרתית של רוכבי הסוסים היא גוף משטרתי המתמחה ברכיבה על סוסים או גמלים למטרות שונות, ביניהן: אבטחת הציבור, שמירה על הסדר והגעה לאזורים מבודדים במהירות”.
=-=-=-=
עמיתתי הפנתה אותי למונח סִבַּאקֶ אלְהַגַ’ן سباق الهجن, או אלהג’אנה, שרחוק מההוויה הישראלית כמרחק פּטיש של יום העצמאות מטורטייה מקסיקאית עם אבוקדו:
מדובר במרוצי גמלים, Camel Racing, שהם ספורט ערבי אצילי (כך לפי ויקיפדיה בערבית). המרוצים האלה נפוצים בעיקר בחצי האי ערב, אך גם באפריקה וב… אוסטרליה.
הג’ן הם סוג של גמלים, שמיועדים לספורט ולרכיבה.
בסעודיה, האמירויות, קטר, ירדן, סולטאנות עומאן ומצרים מקיימים את המרוצים האלה בקביעות.
מקור המרוצים נטוע עוד בתקופת הג’אהליה שלפני האסלאם, והם מורשת רבת ערך וטהורה (שוב, כך ויקיפדיה), שהדורות בני זמננו ממשיכים להעריכה.
זהו הספורט של הסבים, שמעורר התלהבות ותחרות בין הצעירים של היום.
הגמלים מסוגלים להגיע למהירות של 64 קמ”ש. המסלול דומה מאוד למרוץ סוסים, אולם השוני הוא שאם על סוסים רוכבים פרשים בוגרים, על גמלי המרוץ רוכבים…
רובוטים ששוקלים עד 3 קילו. רובוטים אלו פותחו החל משנת 2004.
תמונות של הרובוטים המודרניים האלה תוכלו לראות בקישור הבא:
מה הקטע עם הרובוטים האלה?
טוב ששאלתם. נעבור לויקיפדיה באנגלית:
כדי להקל את המשקל על הגמלים, במקומות רבים במפרץ בחרו בתור רוכבים במרוצים ילדים קטנים.
וכך החל סחר בילדים, כולל בני שנתיים (!), שהובאו מאפגניסטן, בנגלדש, איראן, פקיסטן וסודאן. מעריכים את מספרם של הילדים שהובאו בעד 40,000 ילדים. ילדים אלה נוצלו ורובם נפצעו בשל נפילה מהגמלים. ילדים רבים הוחזרו למשפחותיהם, אך אחרים אינם יכולים לדעת בכלל מאיפה הובאו ומי הם הוריהם.
במקרים רבים, אגב, הילדים נמכרו ביוזמת הוריהם, שהיו זקוקים לכסף או לעבודה בחו”ל.
גם גורלם של הילדים שחזרו לבתיהם לא שפר עליהם: הם לא ידעו לדבר את שפת הוריהם או שלא ידעו איך חיים מחוץ לחוות של ילדי המרוצים, ולכן רבים מהם נמכרו שנית לצורכי מרוצי גמלים.
לפני פחות מעשרים שנה החלו המדינות הרלוונטיות לאסור מרוצים עם רוכבים ילדים. באמירויות, למשל, אסור לילד בן פחות מ- 15 לרכוב על גמל מרוצים, ובקטר החל משנת 2007 מותרים מרוצים כאלה רק עם רובוטים.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top