דיממנו

דיממנו
בריאות ורפואה פעליםLeave a Comment on דיממנו

דיממנו

דיממנו

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
נַזַפְנַא דַם نَزَفْنَا دَم – דיממנו
יהושע שלח לי בסוף ספטמבר שיר, שהוא כנראה חדש, והמפתיע הוא שנאלצתי לתמלל אותו בעצמי. הפכתי את גוגל ולא מצאתי תמלול שלו. מוזר.
צברנא ע אלמר בצברא, בשאתילא נזפנא דם
כל אלדניא ג’מרה חמרא, באלשהד/שהאדה אלשמל אלתם
האג’מוא עלינא בליל אלעתמה, קתלוא אלבסמה ד’בחוא אלכלמה
חרקוא קתלוא ח’נקוא אלנסמה, ח’טפוא אלאבן ובנת אלעם
בשאתילא עם אלוג’ע, ואלעאלם שאף וסמע
צרח’את חרקה ופזע פאצ’ת מע שלאל אלדם
שעבי צמד וכפא אלדרב, רע’ם אלאלם ורע’מ אלצעב
חמל ג’ראחה יתעד’ב, לא סלם ולא אסתסלמ
صبرنا ع المرّ بصبرا، بشاتيلا نزفنا دمّ
كلّ الدّنيا جمرة حمرا، بالشّهادة الشّمل التمّ
هاجموا علينا بليل العتمة، قتلوا البسمة ذبحوا الكلمة
حرقوا قتلوا خنقوا النّسمة، خطفوا الابن وبنت العمّ
بشاتيلا عمّ الوجع، والعالم شاف وسمع
صرخات حرقة وفزاع فاضت مع شلال الدّمّ
شعبي صمد وكفّى الدّرب، رغم الألم ورغم الصّعب
حمل جراحه يتعذّب، لا سلّم ولا استسلم
סבלנו מרורים בצברא, בשאתילא דיממנו
כל העולם בוער, אך בזכות/עם השהאדה (מיל’: העדוּת) המשפחות התאחדו
תקפו אותנו בלילה האפל, הרגו את החיוך, שחטו את המילה
שרפו, הרגו, חנקו את הנשמה, חטפו את הבן ואת בת הדוד
בשאתילא שרר הכאב, והעולם ראה ושמע
זעקות שריפה ואימה עלו על גדותיהן עם נהר הדם
עמי עמד איתן והשלים את הדרך, למרות הכאב ולמרות הקושי
הוא סבל את פצעיו בעודו מתענה, אך הוא לא נתן דבר ולא נכנע
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחבר על העזרה)
“טבח סברה ושתילה הוא טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין ה-16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים סברה, שתילה, בורג’ אל-בראג’נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב ביירות. כוחות הפלנגות נכנסו למחנה כחלק מהשתלטות צה”ל על מערב ביירות. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של Yamama Dagash שלנו, ואם חשבתם שיש אצלנו פרוטקציות לחברי הדף, אז דעו לכם שהמילה ממתינה אצלנו בתור כמה שנים.
כן, שנים…
ימאמה ביקשה בזמנו שנתייחס למילה נַזִיף نَزِيف – שטף דם
אז מילת היום היא –
אִסְתִנְזַאף اِسْتِنْزَاف – התשה; הקזת דם; דלדול, התכלות
השורש הערבי הספרותי נ.ז.ף עוסק בהתייבשות, התשה, הקזה, צימאון וטירוף. הוא ספרותי מאוד אך מופיע פה ושם בשיח, והוא גם די ציורי, לשיטתי.
בעברית הוא עוסק בנזיפות למיניהן, ולמרות הזהות בעיצורים אין קשר נראה לעין ביניהם.
מצד שני, ייתכן קשר כלשהו לשורשים נ.ד.ף, נ.ט.ף ו- ט.פ.ט.ף (ותודה על ההארה וההערה של הקורא Ran Etya) ואולי גם ל- ז.ל.ף (תודה לאיתמר בבאי).
* הפועל נַזַפַ نَزَفَ בבניין הראשון (מתפקד הן כפועל עומד והן כפועל יוצא, כלומר עם השלמה מושאית) – מיצה עד תומו; ייבש; התיש כליל את הכוחות של-; הקיז דם; כלה, אבד
* נַזַפַ דַמֻהֻ (הפועל עומד) نَزَفَ دَمُهُ – דמו ניגר, הוא איבד דם רב
* נַזַפַ דַמַהֻ (הפועל יוצא למושא ישיר) نَزَفَ دَمَهُ – הקיז את שמו של-
* נַזְף نَزْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דימום, שטף דם
* מַנְזוּף منزوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מטורף; מי שלשונו דבקה לחיכו מצמא
* הפועל אַנְזַפַ أنزف בבניין הרביעי – התיש
* הפועל אִסְתַנְזַפַ استنزف בבניין העשירי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התיש, החליש את-; נזל עד הסוף, זלג, טפטף
* אִסְתִנְזַאףֶ אלְעַ’אבַּאת استنزاف الغابات – התכלות היערות בעולם, תולדה של בירוא יערות
* נַזִיף نَزِيف – אדם קודח; שיכור; מטורף; צמא מאוד; מי שנחלש מאובדן דם; כשם עצם: דליפה, נזילה
* נַזִיף דַם نَزِيف دم (זו הצורה המלאה של הביטוי) – שטף דם
* נַזִיף מֻחִּ’יּ نَزِيف مخّيّ – שטף דם במוח
* נַזַּאף نَزّاف, במשקל בעלי המלאכה – כינוי לערפד (החיה. לא בשימוש. מיל’: מקיז דם)
=-=-=-=
“מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חרב אל-אסתנזאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970 […]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,887 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x