דרשה
אִסלאם שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on דרשה

דרשה

דרשה

פורסם ב- 20.3.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
חֻ’טְבֶּה خُطْبة וברבים חֻ’טַבּ خُطب – דְּרָשָה, דרשה
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
חברים, לפני שנמשיך:
הפוסט היום עוסק (גם) באמירות פוליטיות נוקבות של בכיר התנועה האסלאמית בישראל. הן אינן נעימות לאוזניים יהודיות-ישראליות, אך לדעתי חשוב מאוד להכירן.
מי שאינו מעוניין לקרוא את התכנים יכול לקפוץ לסוף הפוסט, בו שמתי קישור לפוסט עם נושאים לשוניים-דקדוקיים, או לחכות לפוסט הבא, שיעסוק בנושא אחר.
=-=
יהושע שלח לי סרטון מערוץ היוטיוב של שיח’ כמאל אלח’טיב, יקיר הדף.
שיח’ כמאל הוא סגנו של ראא’ד צלאח, ראש התנועה האסלאמית (הפלג הצפוני) בישראל, והאימאם של מסגד עמר בן אלח’טאב בכפר כנא.
יש לו כ- 90,000 עוקבים.
שם הקטע אותו נציג היום:
אלעאם 2022 ומסתקבל אסראאיל || ח’טבת אלג’מעה ללשיח’ כמאל ח’טיב 4.2.2022
العام 2022 ومستقبل اسرائيل || خطبة الجمعة للشيخ كمال خطيب 2022/2/4
שנת 2022 והעתיד של ישראל || דרשת יום השישי של שיח’ כמאל ח’טיב, 4.2.22
=-=-=
מוזר שהוא נקרא בערוץ שלו כמאל ח’טיב, ולא אלח’טיב. מן הסתם הוא יודע טוב יותר מה שם משפחתו. מוזר.
הדרשה נמשכת 43 דקות.
על הסרטון כתוב:
מסג’ד עמר בן אלח’טאב, כפר כנא, אלדאח’ל אלפלסטיני
מסגד עמר בן אלח’טאב, כפר כנא, הפְּנים הפלסטיני (שם אחר למדינת ישראל, “לטובת” אלו שאינם רוצים להוציא מפיהם את המילה “ישראל”)
בדקה 03:15 הוא מתחיל לדבר. הוא מציג את דבריו של שיח’ ד”ר בסאם ג’ראר*.
בחרתי להביא בפניכם את הקטע שמתחיל בדקה 11:38:
נעוד ללמוצ’וע.
כלמא אקתרב אלעאמ 2022 יכת’ר אלחדית’ יא תרא בתצ’בט מע אלשיח’ בסאם, בתט’בטש, בבין אלאאן כל חדית’ה ודראסאתה אנהא כאינה והם ומש צחיחה, ומג’רד אצ’ע’את’ ואחלאם, ולא ממכן אלשי יציר?
והו באלמנאסבה פי אלעאם 1996 אלפ כתאבן אסמה: “זואל אסראאיל 2022 נבואה קראאניה אם צדף רקמיה”.
נבואת קראאן ולא איש? ולא צדפה.
ובאלתאלי יכת’ר אלחדית’, תחדידן הד’ה אלאיאם, ען חקיקת מא ימכנ אן יסאלה אלסאאל: הל הד’א אלכלאם אלד’י קיל יתואפק מע אלואקע?
אלואקע בקול אנה הד’א מא לה? בעיד בעיד בעיד בעיד, וח’יאל.
לכן אנט’ר אלא מא קיל מן עלית אלקום, פי הד’א אלמוצ’וע, והד’ה קראאאת מנהם, קראאאת סיאסיה ואמניה, וליסת חתא קראאאת דיניה, ימכן אן יכון אלבעצ’ מנהא.
הנרי כיסנג’ר, וזיר ח’ארג’ית אמריכא, בעדה טיב, ימכן צאר עמרה 99 סנה, הד’א אלמשהור, הנרי כיסנג’ר, יהודי. 2012, למא בדאת ת’וראת אלרביע אלערבי, מאד’א קאל? סאלוה ען תאת’יר הד’ה אלת’וראת וען מסתקבל אסראאיל, וכיף בדה יציר אלשרק אלאוסט. לה ג’מלה משהורה, הנרי כיסנג’ר. יקול: לא ארא אלעאם 2022 סיכון עאמן עאדין עלא וג’וד אסראאיל.
הנרי כיסנג’ר. הד’א מן אשהר וזראא’ אלח’ארג’יה אלאמריכאן פי תאריח’ אמריכא, מן יומהא לליום. יהודי. אמריכי.
נתניאהו מאד’א קאל נפסה, נתניאהו, באלעאם 2017 פי עיד אלערש, שהר 10.2017, והו ילקי מחאצ’רה אמאמ טלאב פי דראסת אלתאנאח’.
יקול: סאג’תהד אן אבלע’ באסראאיל אלעאם אל 100, יעני תחתפל בעידהא אלמיה. סנה קדיש? 74, עלא ד’כרא נכבת שעבנא, טבען, 48 לל- 2022, 74 עאם.
יקול: סאג’תהד אן אבלע’ באסראאיל אלעאם אל 100, תחתפל באלמאויה אלאולא, לכן אלתאריח’, יקול נתניאהו, יעלמנא אן לם תעמר יומן דולה ללשעב אליהודי אכת’ר מן 80 עאמן. יקצד הו דולת אלחשמונאאים. אכת’ר דולה עמרת 80 עאמ.
מאד’א קאל יארון לונדון, ג’מיעכם כאן יתאבע ברנאמג’ה אלמסאאי הד’א, ח’תיאר כביר, מאת קבל סנתין ת’לאת’ה, צחפי משהור. יקול פי כתאב מד’כראתה,
יקול: אני אעד נפסי לחדית’ מע חפידי, בחצ’ר חאלי היכ, מנשאן יעני אקדר אקנעה, אעד נפסי לחדית’ מע חפידי, לאקול לה אנ נסבת בקאאנא פי הד’ה אלארצ’ לא יזיד עלא 50%. יעני אחנא וג’ודנא ועדם וג’ודנא בין 50%, ימכן נט’ל הון, ומא נט’לש הון. ויומהא האג’מוא ליארון לונדון. בקול: ארד עלא מן יתהמני באלח’וף, הו בקול, אנ נסבת 50% תעתבר ממתאזה ג’דן. יעני כאנה בקול אלנסבה אקל מן היכ בכת’יר.
מאד’א קאל אלצחפי אלאסראאילי אמנון אבראמופיתש, מנשופה ומנקראה או מנסמעה כת’יר. יקול, למא מאת ביריז, 2016, שמעון ביריז, אללי כאן ראיס אלדולה אלעבריה, מאת 2016, מאד’א קאל ען אללי אג’וא ישארכוא פי ג’נאזה ביריז.
קאל: האלאא’ לם יאתוא ליעזוא בביריז. האלאא’ ג’אאוא לישיעוא אסראאיל. הדול מא אג’וש ישיעוא שמעון ביריז. הדול אג’וא ישיעוא אסראאיל. יקצד אנ אלג’יל אלמח’לצ ואלמתפאני ואלעאקל ואלטלאעי, הד’א אלגיל, מא לה? ח’לצ. במות ביריז ח’לצ. אג’וא וראה מן אלשכל הדול אלחראמיה ואלת’רת’ריה ונשוף כל יום פצ’איחהם.
אכת’ר מן ד’לכ! יקול אלמארח’ אלמשהור ביני מוריס, כאן עמיד כלית אלעלום אלאג’תמאעיה בג’אמעת ביר אלסבע, פקט קבל סנתין ח’רג’ ללתקאעד. ביני מוריס, מארח’ משהור, ליכודי, יקול אנ אלסנואת אלקלילה אלקאדמה סתשהד תע’יראת ג’זריה פי אלמנטקה, וסנצבח פיהא נחנ אקליה, הנא יעני פי הד’ה אלבלאד, וצאחב אלחט’ מנא פיהא מן סיג’ד לה מלג’אן פי אורובא ופי אמריכא.
אח’ירן, מאד’א קאל אבראהאם בורע’, כאן ראיס אלכניסת, מן חזב אלעמל, אבוה יוסף בורע’, מן חזב אלמפדאל, משהור, קלנאהא כת’ירן.
בקול: אני אסתשער קרב נהאית אלמשרוע אלצהיוני, ולעלי אעתבר אננא נחנ אאח’ר ג’יל מן ג’יל אלמשרוע אלצהיוני. יקול הד’א אבראהאם בורע’.
نعود للموضوع.
كلّما اقترب العام ٢٠٢٢ يكثر الحديث، يا ترى بتضبط مع الشّيخ بسّام، بتظبطش، ببيّن الآن كلّ حديثه ودراساته إنّها كاينة وهم ومش صحيحة، ومجرّد أضغاث وأحلام، ولا ممكن الشّي يصير؟
وهو بالمناسبة في العام ١٩٩٦ ألّف كتابًا اسمه: “زوال إسرائيل ٢٠٢٢ نبوءة قرآنيّة أم صدف رقميّة”.
نبوءة قرآن ولّا ايش؟ ولّا صدفة.
وبالتّالي يكثر الحديث، تحديدًا هذه الأيّام، عن حقيقة ما يمكن أن يسأله السّائل: هل هذا الكلام الذي قيل يتوافق مع الواقع؟
الواقع بقول إنّه هذا ما له؟ بعيد بعيد بعيد بعيد، وخيال.
لكن انظر إلى ما قيل من عليّة القوم، في هذا الموضوع، وهذه قراءات منهم، قراءات سياسيّة وأمنيّة، وليست حتّى قراءات دينيّة، يمكن أن يكون البعض منها.
هنري كيسنجر، وزير خارجيّة أمريكا، بعده طيّب، يمكن صار عمره ٩٩ سنة، هذا المشهور، هنري كيسنجر، يهودي. ٢٠١٢، لمّا بدأت ثورات الرّبيع العربي، ماذا قال؟ سألوه عن تأثير هذه الثّورات وعن مستقبل إسرائيل، وكيف بدّه يصير الشّرق الأوسط. له جملة مشهورة، هنري كيسنجر. يقول: لا أرى العام ٢٠٢٢ سيكون عامًا عاديًّا على وجود إسرائيل.
هنري كيسنجر. هذا من أشهر وزراء الخارجيّة الأمريكان في تاريخ أمريكا، من يومها لليوم. يهودي. أمريكي.
نتنياهو ماذا قال نفسه، نتنياهو، بالعام ٢٠١٧ في عيد العرش، شهر ١٠.٢٠١٧، وهو يلقي محاضرة أمام طلّاب في دراسة التاناخ.
يقول: سأجتهد أن أبلغ بإسرائيل العام ال ١٠٠، يعني تحتفل بعيدها الميّة. سنة قديش؟ ٧٤، على ذكرى نكبة شعبنا، طبعًا، ٤٨ لل- ٢٠٢٢، ٧٤ عام.
يقول: سأجتهد أن أبلغ بإسرائيل العام ال ١٠٠، تحتفل بالمئويّة الأولى، لكن التّاريخ، يقول نتنياهو، يعلّمنا أن لم تعمّر يومًا دولة للشّعب اليهودي أكثر من ٨٠ عامًا. يقصد هو دولة الحشمونائيم. أكثر دولة عمّرت ٨٠ عام.
ماذا قال يارون لوندون، جميعكم كان يتابع برنامجه المسائي هذا، ختيار كبير، مات قبل سنتين ثلاثة، صحفي مشهور. يقول في كتاب مذكّراته،
يقول: إنّي أعدّ نفسي لحديث مع حفيدي، بحضّر حالي هيك، منشان يعني أقدر أقنعه، أعدّ نفسي لحديث مع حفيدي، لأقول له أنّ نسبة بقائنا في هذه الأرض لا يزيد على ٥٠%. يعني احنا وجودنا وعدم وجودنا بين ٥٠%، يمكن نظلّ هون، وما نظلّش هون. ويومها هاجموا ليارون لوندون. بقول: أردّ على من يتّهمني بالخوف، هو بقول، انّ نسبة ٥٠% تعتبر ممتازة جدًّا. يعني كأنّه بقول النّسبة أقلّ من هيك بكثير.
ماذا قال الصّحفي الإسرائيلي أمنون أبراموفيتش، منشوفه ومنقرأه أو منسمعه كثير. يقول، لمّا مات بيريز، ٢٠١٦، شمعون بيريز، اللّي كان رئيس الدّولة العبريّة، مات ٢٠١٦، ماذا قال عن اللّي أجوا يشاركوا في جنازة بيريز؟
قال: هؤلاء لم يأتوا ليعزّوا ببيريز. هؤلاء جاءوا ليشيّعوا إسرائيل. هدول ما أجوش يشيّعوا شمعون بيريز. هدول أجوا يشيّعوا إسرائيل. يقصد أن الجيل المخلص والمتفاني والعاقل والطّلّاعي، هذا الجيل، ما له؟ خلص. بموت بيريز خلص. أجوا وراه من الشّكل هدول الحراميّة والثّرثريّة ونشوف كلّ يوم فضايحهم.
أكثر من ذلك! يقول المؤرّخ المشهور بيني موريس، كان عميد كلّيّة العلوم الاجتماعيّة بجامعة بير السّبع، فقط قبل سنتين خرج للتّقاعد. بيني موريس، مؤرّخ مشهور، ليكودي، يقول إنّ “السّنوات القليلة القادمة ستشهد تغيّرات جزريّة في المنطقة، وسنصبح فيها نحن أقلّيّة”، هنا يعني في هذه البلاد، “وصاحب الحظّ منّا فيها من سيجد له ملجأً في أوروبا وفي أمريكا”.
أخيرًا، ماذا قال أبراهام بورغ، كان رئيس الكنيست، من حزب العمل، أبوه يوسف بورغ، من حزب المفدال، مشهور، قلناها كثيرًا.
بقول: “إنّي أستشعر قرب نهاية المشروع الصّهيوني، ولعلّي أعتبر أنّنا نحن آخر جيل من جيل المشروع الصّهيوني”. يقول هذا أبراهام بورغ.
הבה נחזור לנושא.
בכל פעם שהתקרבה שנת 2022 התרבה השיח אם (הנבואה) של שיח’ בסאם תתאמת, לא תתאמת, האם יתברר שכל ההגות והמחקרים שלו הם בדיה ואינם נכונים, הם בחזקת חלומות כוזבים, או שאולי הדבר כן יקרה?
בשנת 1996 הוא פרסם ספר ששמו: חידלון ישראל (בשנת) 2022: נבואה קוראנית או מקריות מספרית?
נבואה מהקוראן או מה? או מקריות.
בהמשך התרבה השיח, במיוחד בימים אלה, לגבי האפשרות שישאל השואל: האם הדברים האלה שנאמרו מסתדרים עם המציאות?
המציאות אומרת שמה? שזה רחוק, רחוק, רחוק, רחוק, ודמיוני.
אבל הבט על מה שאמרו נכבדי העדה (הישראלים והיהודים), בנושא זה, ואלו דברים שלהם, דברים פוליטיים וביטחוניים, הם אפילו לא דברים דתיים, אולי חלקם כזה.
הנרי קיסינג’ר, שר החוץ האמריקאי (באמצע שנות השבעים), הוא עדיין חי, אולי הוא בן 99, המפורסם הזה, הנרי קיסינג’ר, הוא יהודי. בשנת 2012 כשהתחילו מהפכות האביב הערבי, מה הוא אמר? שאלו אותו על השפעת המהפכות האלה, על עתידה של ישראל, ואיך ייראה המזרח התיכון. הוא אמר משפט מפורסם, הנרי קיסינג’ר. הוא אמר: “אינני סבור ששנת 2022 תהיה שנה רגילה לקיומה של ישראל”.
הנרי קיסינג’ר. הוא מבין שרי החוץ האמריקאיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארה”ב, מתחילתה ועד היום. הוא יהודי. אמריקאי.
מה נתניהו אמר בעצמו, נתניהו, בשנת 2017, בחג סוכות, בחודש 10.2017, כשהרצה מול סטודנטים לתנ”ך.
הוא אמר: “אני אפעל כדי להביא את ישראל לשנתה המאה, כלומר שהיא תחגוג את חג (העצמאות) המאה”. מה השנה (כיום)? 74, מאז הנכבה של העם שלנו, כמובן, מ- 48′ עד 2022, 74 שנים.
הוא אמר: “אני אפעל כדי להביא את ישראל לשנתה המאה, כלומר שהיא תחגוג את המאה הראשונה שלה. אבל ההיסטוריה” – כך אמר נתניהו – “מלמדת אותנו שמעולם לא הייתה קיימת מדינה לעם היהודי יותר מ- 80 שנים”, והוא מתכוון למדינת (ממלכת) החשמונאים. זו המדינה שהייתה קיימת 80 שנה.
מה אמר ירון לונדון, כולכם עקבתם אחרי תוכנית הערב שלו, הוא זקן מאוד, הוא מת לפני שנתיים שלוש (מסכן; לונדון עדיין חי וקיים. שָלֵו), הוא עיתונאי מפורסם. הוא אומר בספר הזיכרונות שלו:
“אני מכין עצמי לשיחה עם הנכד שלי”, כלומר אני מכין עצמי ככה, כדי שאוכל לשכנע אותו, “אני מכין עצמי לשיחה עם הנכד שלי, כדי להגיד לו שהסיכוי שלנו להישאר בארץ הזו אינו עולה על 50%. כלומר הישארותנו ואי-הישארותנו נעה סביב 50%. אולי נישאר פה, ואולי לא”. בזמנו תקפו את ירון לונדון, אך הוא אמר להם: “אני עונה למי שמאשים אותי בפחדנות, שהסיכוי של 50% נחשב מצוין מאוד”. כלומר הוא בעצם אומר שהסיכוי קטן מזה בהרבה.
מה אמר העיתונאי הישראלי אמנון אברמוביץ’, אנו רואים אותו וקוראים אותו ומקשיבים לו הרבה. הוא אמר, כשנפטר פרס, ב- 2016, שמעון פרס, שהיה נשיא המדינה העברית, הוא נפטר ב- 2016. מה הוא אמר על אלו שבאו ללוויה של פרס?
הוא אמר: “הם לא באו כדי לנחם על מותו של פרס. הם באו כדי להשתתף בלוויה של ישראל”. הם לא באו ללוות את שמעון פרס. הם באו ללוויה של ישראל. כוונתו שהדור הנאמן, המסור בכל ליבו, החכם והמנוסה ורב היכולת, הדור הזה, מה איתו? הוא נגמר. עם מותו של פרס הוא נגמר. באו אחריו אלו מהסוג הזה של הגנבים והעבריינים, שאנו רואים מדי יום את השערוריות שלהם.
יותר מזה! ההיסטוריון המפורסם (פרופסור) בני מוריס, שהיה דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת באר שבע, רק לפני שנתיים הוא פרש לפנסיה. בני מוריס, היסטוריון מפורסם, איש ליכוד, אומר ש”השנים המעטות הקרובות יהיו עדות לשינויים מהותיים באזור, ואנו נהפוך בו למיעוט”, פה הכוונה בארץ הזו, “ובר-המזל יהיה מי מאיתנו שימצא לעצמו מפלט באירופה או באמריקה”.
לבסוף, מה אמר אברהם בורג, שהיה יו”ר הכנסת, ממפלגת העבודה, אביו הוא יוסף בורג, ממפלגת המפד”ל, הוא מפורסם, אמרנו זאת לא פעם.
הוא אומר: “אני חש את סופו של הפרויקט הציוני, ואני מחשיב אותנו לאחרוני דור הפרויקט הציוני”. כך אומר אברהם בורג.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בהמשך אלח’טיב מתייחס לספר “הכריש” של איש המוסד (לשעבר) מישקה בן דוד.
נושא מרתק, אבל קצרה היריעה, כמו שאומרים. אני בספק לגבי השאלה כמה מהקוראים הגיעו בכלל לנקודה זו בפוסט שלנו…
* כותב בפייסבוק על שיח’ ג’ראר אדם בשם יעקב צבר:
“הנבואה על חיסול ישראל בשנת 2022, ומי שהחל בהפצתה, הוא השיח’ בסאם ג’ראר, תושב אלבירה כיום, ובמקור מג’נין. הוא ממשיך להפיץ סרטונים הזוכים לעשרות אלפי צפיות, בהם הוא מסביר את תורתו המבוססת על מחזורים היסטוריים בני 19 שנה כל אחד.
יצויין שהשיח’ ג’ראר, שנראה אדם חביב וחייכן, היה הראשון שהחל להפיץ את הנבואה בעת שהיה מגורש ב”מרג’ אלזֻהור” בלבנון בשנת 1992, אך עשרות אנשי דת מוסלמים הצטרפו לתורתו בשנים האחרונות”.
בשנת 2000 מכון ממר”י לחקר תקשורת המזרח התיכון כתב עליו את הדברים הבאים:
“הוגה הדעות האסלאמי בסאם ג’ראר פרסם לפני שלוש שנים ספר בשם “העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי”. בספרו מציג ג’ראר תחזית לפיה תחדל ישראל להתקיים בשנת 2022. את תחזיתו זו הוא מבסס על פסוק קוראני ידוע המדבר על בוא אחרית הימים וגורל היהודים בבואה והוא נותן לפסוק “פרשנות מספרית” או “פרשנות מתמטית” לפיה מועד מימושה של נבואה זו יהיה בשנת 2022. ג’ראר מסיק את מסקנותיו על סמך בחינת משמעות המספר 19 וכפולותיו בפסוקים ובמילים בקוראן והוא קושר מסקנות אלו עם “אגדה או נבואה” המיוחסת לזקנה יהודיה לפיה מדינת ישראל תתקיים 76 שנה (19×4).
לדברי ג’ראר, “לא מדובר בנבואה [קוראנית] ואינני טוען ש[הדבר] יתרחש בהכרח. מדובר בהנחות שמחובתי להציג לקורא ולהניח לו לשפוט בעצמו ולהגיע למסקנותיו.” אולם, העיתון השולל את חישובי הקץ, מוסיף כי ג’ראר מנסה להוכיח שהתוצאות אליהן הגיע הן יותר מאשר צרוף מקרים מספרי, וכי יתכן שהן נבואה קוראנית ולכן הוא אף מציג את השאלה “האם יש חוק בעולם החומר ששולט בהיסטוריה בהתאם למשוואות מתמטיות מקיפות?” “
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא על השורש ח’.ט.ב:
זה היה הפוסט ה- 1,657 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
2
0
Would love your thoughts, please comment.x