פורסם לראשונה ב- 12.11.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא אוחנה אוחנה.
אז מילת היום היא –
נַפַע نَفَع – הועיל, הביא תועלת, עזר
אוחנה שלח לי את הסרטון הבא:
ב- 8.10.21 פרסם ערוץ כאן ערב كان عرب (ערוץ ישראלי, של “כאן”) את הסרטון הבא במסגרת מיזם מן אלקלב من القلب (“מהלב”), וזה מה שנכתב לצידו:
يقول المثل الكف الي صفعني نفعني
فهل هذا الامر صحيح؟ 
بالرغم من أننا نعارض العنف بأشكاله، سألنا مشتركي هذه الحلقة من سلسلة #من_القلب عن أول كف تعرضوا له في حياتهم، وبرغم مضي العديد من السنوات، الا انهم لا زالوا يتذكرونه جيدًا!
اخبرنا/اخبرينا انت، متى كان اول كف في حياتك، ومن قِبَل من؟
وهل تؤمن بأن العنف يصحح مسار الانسان او يضره؟
הפתגם אומר: הסטירה שהוא החטיף לי הועילה לי
האם זה נכון?
למרות שאנו מתנגדים לאלימות על כל סוגיה, שאלנו את משתתפי הפרק הזה בסדרת “מן אלקלב” על הסטירה הראשונה שחטפו בחייהם, ולמרות שחלפו שנים רבות, הם עדיין זוכרים אותה היטב!
ספר/י לנו את/ה, מתי הייתה הסטירה הראשונה שחטפת בחייך, וממי?
האם אתה סבור שאלימות מתקנת את דרכו של האדם או פוגעת בה?
תוכן הסרטון:
האם אתה זוכר את הסטירה הראשונה שחטפת בחייך?
דובר ראשון:
כן, אני זוכר אותה, ממנהל בית הספר, הוא היכה אותי על אוזני ונאצלתי לנסוע לטבריה כדי שינקו לי אותה מכיוון שהפסקתי לשמוע באוזני בשל אותה סטירה. לעולם לא אשכח אותה. בנוסף, בניתי לידם (ליד המנהל. שָלֵו) בית, ואמרתי לו: שמע, כל חיי לא אשכח את הסטירה שחטפתי ממך.
דובר שני:
היכיתי מישהו (איזה תלמיד), אז המורה שם אותי בחדר ענישה (ח’זאנת אלפִאְראן خزانة الفئران, במקור, מיל’: ארון העכברים. שימש גם כמקום למידה לילדים עצלנים), חדר ענישה שהיה בעבר, בתקופה הירדנית היה חדר ענישה. התלמידים היו אומרים: “זה מי שהמורה העניש בחדר הענישה!”*
דובר שלישי:
הסטירה הראשונה…
בתחילת הלימודים שלי אולי זלזלתי, אולי חטפתי סטירה מאבי המנוח.
– זו הסטירה ש”יישרה” אותך?
כן, הסטירה בנוסף לעצות, המכות לבדן אינן מספיקות. הסטירה לבדה אינה מספיקה לאדם, היא לא תמיד מחנכת.
דובר רביעי:
חטפתי הרבה סטירות, אבל הראשונה מאבא שלי.
– למה, מה עשית?
גרמתי בעיה בבית, והוא סטר לי.
– איך השתנו חייך אחרי הסטירה הזו?
הפכו גרועים יותר.
דובר חמישי:
הייתי בכיתה ד’, האשימו אותנו שרצינו להתלונן למפקח של בית הספר, זה היה לפני הכיבוש, עוד בתקופה של סוריה (כנראה הדובר דרוזי מהגולן. שלו). לא היה לנו בכלל אומץ לדבר עם המפקח, אבל כך האשימו אותנו. המורה, אני זוכר, הפליק לי על רגליי 3-4 פעמים.
הלוואי שהיה מכה אותי יותר מכך, כדי שאלמד, הלוואי, הלוואי. אני מודה לו על כך שהיכה אותי.
דובר שישי:
מאבא שלי. אבא שלי הדביק לי סטירה פעם, הסתובבתי ארבעה ימים עם עין כחולה. רוצה לדעת מה הייתה הסיבה האמיתית? קניתי ג’יפ צעצוע ושיחקתי איתו בבית. אבא שלי נהג לצפות בטלוויזיה כל יום והפריע לו ששיחקתי מולו עם הג’יפ שעשה רעש. הוא קם, לקח אותו ושבר לי אותו. הוא לא הוציא את העצבים שלו רק על הג’יפ, הוא הוציא את השאר עלי.
דובר שביעי:
מאבא שלי. הסטירה הכי טובה בחיים, כי היא חינכה אותי. הלוואי שכל הילדים היום היו מקבלים סטירות כדי שיתחנכו.
נכון, אלימות אינה דבר טוב אבל יש תקופה שצריך לנקוט בה אלימות כדי להרגיש, כדי לשים גבולות לכל דבר.
אם אבא שלי יחזור? הלוואי. זכרו לברכה. אבל הלוואי שיחזור להרביץ לי. הייתי נהנה מזה. שימשיך להרביץ לי עד שיתרושש.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
* עם ובלי קשר, ידידה טובה שלי ילידת סוריה כתבה לי:
הילד הכי טוב בכיתה היה לוקח את הילד העצלן בידו, כשעל צוואר הילד העצלן תלוי שלט: כסלאן كسلان (עצלן)
הם היו עוברים כיתה כיתה וכל הילדים היו אומרים לעצלן: תפו עליכ יא כסלאן تفو عليك يا كسلان (טפו עליך, יא עצלן)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על השורש נ.פ.ע نفع
אני רואה את זה מופיע בהרבה משמעויות מעניינות
הועיל نفع
תמורה منفع מנפע
אפשר, משתלם بينفع בינפע
סליחה/אפשר? بينفع?
לא משתלם, בלתי אפשרי بينفعش בינפעש
תודה!”
אז מילת היום היא –
נַאפֶע نَافع – מועיל
השורש הערבי נ.פ.ע עוסק בתועלת:
* הפועל נַפַע نفع בבניין הראשון – הועיל, הביא תועלת, עזר
* נפע بنفع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תועלת, רווח; טובה, חסד
* נַאפֶע نافع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא מילת היום – מועיל; אחד מכינוייו של אללה
* מש נאפע مش نافع – בלתי מועיל; אימפוטנט
* נַאפִעַה نافعة, בנקבה – תועלת
* רֻבַּّ צַ’ארַּה נַאפִעַה رُبّ ضارّة نافعة – לפעמים דבר מזיק גם מועיל
* הפועל נַפַّע نفّع בבניין השני – הכניס רווחים, עזר להתפרנס, הועיל ברמה הפיננסית
* בִּנְפַע بنفع, במדוברת – מועיל, עוזר
* מַא בִּנְפַע ما بنفع, בִּנְפַעֶש بنفعش, במדוברת – לא מועיל, לא עוזר; זה לא ילך, זה לא בסדר!
* נַפַّאע نفّاع, במשקל בעלי המלאכה – מועיל מאוד
* מַנְפַעַה منفعة וברבים מַנַאפֶע منافع – תועלת
* מַנְפַעַה מֻתַבַּאדִלַה مَنْفَعَة مُتَبادِلة – תועלת הדדית
* מַנַאפֶע منافع – מילה יפה ו”נקייה” לשירותים, נוחיות
* אִנְתִפַאעִיּ انتفاعيّ, שם עצם/תואר מבוסס על שם הפעולה של הבניין השמיני – תועלתן, מי שמטרתו העיקרית להפיק תועלת
* לַא יִשְפַע וּלַא יִנְפַע لا يشفع ولا ينفع – אין בו שום תועלת, הוא חסר ערך ותועלת (מיל’: אינו משתדל לטובה ואינו מועיל)
* אֶלְקִרְשֶ אלְאַבְּיַצ’ בִּנְפַע פִי אלְיוֹםֶ אלְאַסְוַד القرش الأبيض بنفع في اليوم الأسود – הגרוש הלבן יועיל ביום השחור (בעד חיסכון)
* אִזְרַע שַגַ’רַה – תִנְפַעַכּ, אִזְרַע בַּנִי אַאדַם – יִחְ’לַעַכּ إزرع شجرة تنفعك، إزرع بني آدم يخلعك – אנשים הם כפויי טובה ולא נאמנים (מיל’: שְתול עץ – הוא יועיל לך, זְרע בן אדם – הוא יעקור אותך)
* אֶלטַּמַע צַ’רּ מַא נַפַע الطمع ضرّ ما نفع – תפסת מרובה – לא תפסת (מיל’: החמדנות פוגעת ואינה מועילה. מי שחומד דברי מעבר ליכולתו עלול לאבד גם את מה שכבר ברשותו)
מוסיפים הקוראים Gila Yona ו- Benni Bronsky:
גילה:
מכירה פתגם סורי: “אִללִּי בִּינְפַעְהֹם – בְּבַּלַאש מַא בְּיאחְ’דוּה, וּאִללִּי בִּיצִ’רְּהֹם – בִּישְתְרוּה בְּמַצַארִי” إللي بينفعهم – ببلاش ما بياخذوه، وإللي بيضرهم – بيشتروه بمصاري. המשמעות מה שמועיל (לבני אדם)- (אפילו) בחינם הם לא מקבלים/מעוניינים, אך מה שמזיק להם – הם קונים (אפילו) בכסף. לדוגמה: עצה שניתנת בחינם וסיגריות שקונים בכסף.
על אדם אינטרסנט אומרים: “בַּאחִבַּכּ יַא נַאפִעְנִי” باحبك يا نافعني
בני:
בל נשכח את הביטוי החביב בזכותה של השעועית: אַוִּלְתֹה מַנַאפֶע אַאחְ׳רִתֹה מַדַאפֶע أوّلته منافع و ٱخرته مدافع – תחילתו מועילה/טובה וסופו תותחים
ומוסיף גם חגי פודור:
אִללִּי מַא פַאדְנִי בְּחַיַאתִי שוּ בְּתִנְפַעְנִי דְמוּעוֹ בַּעֶד מַא אַמוּת اللّي ما فادني بحياتي شو بتنفعني دموعو بعد ما أموت – מי שלא סייע/הועיל לי בחיי, מה שוות (איך יועילו) לי דמעותיו לאחר מותי/שאמות
צילום: דן קינן (עיתון צומת השרון, כפר סבא)
זה היה הפוסט ה- 1,527 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
