סבתא שלי

פורסם לראשונה ב- 14.11.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Eli Lein, שכתב לנו:

“ממליץ על שיר פופולרי מאוד שזכה ליותר מ-70 מיליון צפיות”.

אז מילת היום היא –

סִתִּי سِتِّي – סבתא שלי

לשמיעה:

אלי התכוון לשיר הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=wqi6KL0YJhU

دحيّة يا ستّي هووو هووو هووو – شادي البوريني – قاسم النّجّار / إخراج: عادل الظاهر

דחית יא סתי הווו הווו הווו

על ז’אנר ה- דַחִיַּה כתבנו פה כבר הררי מילים:

https://bit.ly/3vE3KLV

שם הדחיה הזו: הו סבתי!

והיא מפורסמת גם בזכות המוטיב החוזר: הווו הווו הווו

צמד הזמרים הם שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי ו- קַאסֶםֶ אלנַּגַּ’אר

הבמאי ועורך הוידאו: עַאדֶלֶ אלטַּ’אהֶר

השיר פורסם ביוטיוב ב- 1.8.17.

בדף הפייסבוק של שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי شادي البوريني (מוצאו מהכפר בורין דרומית לשכם) יש 1.1 מיליון עוקבים.

קאסם אלנג’אר قاسم النّجّار הוא יליד 1985. הוא זמר, מלחין ומפיק, גם הוא נולד בבורין, ויש לו תואר במדעי החברה מאוניברסיטת אלנג’אח בשכם.

הוא התפרסם בשירה עממית בה הוא מספר על החיים באזור מגוריו.

תאמינו או לא, את המידע הזה לקחתי מערך הויקיפידיה שיש לו (לשאדי אין ערך).

לקאסם יש “רק” 170,000 עוקבים בפייסבוק.

הקליפ של השיר, שהוא די מושקע, הוא מבית היוצר של ערוץ “אתר כיפכ” והוא מביא לנו את כל המסורת הכפרית הערבית האותנטית של ערביי השומרון.

השיר מושר בניב הכפרי של כפרי השומרון. תמונת היום לקוחה מהקליפ.

כמה מילים על ערוץ היוטיוב מוקע כיפכ, “אתר כיפכ” (“מה שלומך?”), כפי שהוא מגדיר עצמו:

قناة موقع كيفك: قناة متخصّصة في نشر أعمال الفنّانين “شادي البوريني” و” قاسم النّجّار” التي تحمل رسالة وهدف ومضمون واضح

ערוץ אתר כיפכ: ערוץ ייעודי לפרסום פועליהם של האומנים שאדי אלבוריני וקאסם אלנג’אר, שנושא מסר, מטרה ותוכן ברורים

לערוץ יש 700,000 עוקבים.

=-=-=

נחזור לשיר.

בתפקיד הסבתא: השחקנית נַגַ’אח אַבּוּ אלְהֵיגַ’א نجاح أبو الهيجا

להקת הדבקה: “להקת שגרירי פלסטין”, פרקת ספראא’ פלסטין ללדבכה אלשעביה فرقة سفراء فلسطين للدّبكة الشّعبيّة

הקליפ צולם בכפר גַ’מַּאעִין جمّاعين, שנמצא דרומית לבורין וממש צפונית לאריאל.

בקיצור, תקשיבו ליצירה היפה הבאה, שהיא בפירוש משהו מרענן מִצֶּמֶד שלרוב שר שירים לאומניים אנטי-ישראליים:

يا ستّي تسلم هالطّلة

دخيلك عالنّبي صلّي

جاي احكيلك عن زمنّا

خلّيني أفشّلك غلّي

هووو هووو هووو هووو

סבתא, איך את נראית טוב!

בחייך, התפללי על הנביא (במובן: קחי נשימה)

באתי לספר לך על הזמן שלנו (הנוכחי, של הצעירים)

תני לי לפרוק את העצבים שלי

הווו הווו הווו

يا ستّي صارت حياتي معروضة على سناب شاتي

هالجنن عقل الشّبابي والجنن عقل البناتي

يا ستّي صرنا نحبّ ونعشق على الواتسبي

على التويتر والمسنجر مظلّش اشي متخبّي

هووو هووو هووو هووو

סבתא, החיים שלי הפכו חשופים בסנפצ’ט

הוא שיגע את השכל של הבחורים ואת השכל של הבנות

סבתא, התחלנו לאהוב ולפלרטט בווטסאפ,

בטוויטר ובמסנג’ר לא נותר דבר נסתר

يا ستّي فينا شو صاير

لو تدري فينا شو صاير

أدمنّا على الفيسبوكي

وفتحنا البثّ المباشر

ويا ستّي يا أمّ الهندامي

أيّامك مو زيّ أيّامي

كلّ لحظة صرنا نتصوّر وننشر على الانستجرامي

هووو هووو هووو هووو

סבתא, מה קורה לנו

אילו רק היית יודעת מה קורה לנו

התמכרנו לפייסבוק

ופתחנו שידור ישיר

הו, סבתא, את סמל ההידור

הזמנים שלך אינם הזמנים שלי

בכל שניה אנו מצטלמים ומפרסמים באינסטגרם

يا ستّي الحلوة البغيّة مهرك ليرة عصمليّة

اليوم البنت مهرها هوّي سبب العزوبيّة

يا ستّي يا بيّ محلاكي

اشتقنا لطبخك الزّاكي

هسّا البنت ما بعجبها إلّا البتزا والكنتاكي

هووو هووو هووو هووو

סבתא היפה, את שכמהים אליך, המוהר שלך היה לירה עותמאנית

היום המוהר של הבחורה הוא הסיבה לרווקוּת (בשל גובהו)

סבתא, כמה את יפה/טובה

התגעגענו לאוכל הטעים שלך

כיום הבחורה אוהבת רק פיצה וקנטאקי (פרייד צ’יקן)

يا ستّي يا أحلى النّاسي دمّرونا بالسّياسة

اتفرّقنا واتقسّمنا كلّو عشان الكراسي

يا ستّي يا أم الدّشداشي

وضعي واقف مهو ماشي

من كثر غلا المعيشة شو بدّو يكفّي معاشي

هووو هووو هووو هووو

סבתא, הטובה באנשים, הרסו אותנו עם הפוליטיקה

התפלגנו והתפצלנו והכל בשביל הכיסאות

סבתא, בעלת הגלביה

החיים שלי תקועים, לא זזים

בשל יוקר המחיה, לְמה תספיק המשכורת שלי?

يا ستّي الحلوة الفهماني

ثلثين العالم طفراني

صار الموظّف يتخبّى من بيّاع الدّكّاني

يا ستّي العامل مشحّر

وضعو المسكين معثّر

عشان يطعمي ولاده

بتمرمط على المعبر

هووو هووو هووو هووو

סבתא היפה והמבינה

שני שליש מהעולם/מהאנשים מרוששים

הפקיד התחיל להסתתר מהמוכר בחנות.

סבתא, הפועל חסר מזל

מסכן, המצב שלו על הפנים.

וכדי להאכיל את ילדיו

הוא משפיל עצמו במעבר (בכניסה לישראל כדי להתפרנס)

يا ستّي الحلوة اللّطيفة

في الجيبة ما في تعريفة

شباب بلادي بتتخرّج

لكن ما فش وظيفة

يا ستّي والله لك منّا بالحكي ما زعلتي منّا

وان شاء الله الوضع بتحسّن

أهمّ شي رضاكِ عنّا

סבתא היפה והעדינה

בכיס אין אגורה

צעירי ארצי מסיימים (אוניברסיטה)

אבל אין שום עבודה

סבתא, בחיי, לך מאיתנו (?), מהדיבור אל תכעסי עלינו

בעזרת האל המצב ישתפר

הכי חשוב שתהיי מרוצה מאיתנו

(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה לקוראים על ההארות והתיקונים)

לשמחתי, ובניגוד למה שקורה בדרך כלל, התמלול של השיר שמצאתי ברשת מדויק ו”נאמן למקור”.

ולא תופתעו אם תגלו שאתם מכירים את הלחן הזה משיר החתונות הבא:

=-=-=-=

על השורש של מילת היום, ועל צורת הזכר שלה – סיד – כבר התפרסם אצלנו פוסט בעבר:

https://bit.ly/3GM2I62

אלו הם עיקרי דבריו הנוגעים לעניינו היום, בנוסף לתוספות עדכניות:

* סַיִּד سَيِّد וברבים סַאדַה سادة, סַאדַאת سادات או אַסְיַאד أسياد – אדון, מר; מנהיג, מלך; ריבון; בעל רכוש/עבדים

בניבים של אזורנו גם: סבא

* אַלסַּיִּדֶ אלְמַסִיח السّيّد المسيح – ישו (האדון המשיח)

* אַלסַּיִּדַה السّيّدة – הגבירה (מריה אמא של ישו). במדוברת: סִתְּנַא מַרְיַם ستّنا مريم

* סַיֶּד קִשְטַה سيّد قشطة – היפופוטם (מבוטא: אִשְטה, שכן מדובר בשם מצרי, שם הוגים את האות הערבית קאף כאלף, כמו בערים באזורנו). “מר קשטה”, והסיבה לכך היא שזה היה שמו של ההיפופוטם הראשון שהגיע לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו בגיזה ליד קהיר

* סַיִּדַאתִי וַסַאדַתִי سيّداتي وسادتي – גבירותיי ורבותיי (אחד הצירופים המוכרים ביותר בקרב ישראלים ש”נחשפו” לשידורים בערבית בימי הערוץ הבודד בטלוויזיה)

* אַלסַּיִּדַאן السّيّدان – שני האדונים (כינויים של חסן וחסין, בניו של עלי, שדובר עליהם פה לפני כמה שבועות)

אַנְוַרֶ אלסַּאדַאת היה נשיא מצרים שחתם הסכם שלום עם ישראל. שימו לב, שתי האלפים בשם משפחתו אילמות.

=-=-=-=

צורת הנקבה הספרותית סַיִּדַה سيّدة הפכה במדוברת ל- סִתּ ستّ: גברת, אישה; סבתא

סִתִּי ستّي – סבתא שלי

* סִתְּנַא פַאטִמַה ستّنا فاطمة – גבירתנו פאטמה (בתו האהובה של הנביא מוחמד, וה”אמא” של הזרם השיעי באסלאם), ויש עוד “סתאת” מהמסורת המוסלמית הקדומה

* סִתּ בֵּית ستّ بيت – בעלת בית; עקרת בית

* סִתּ הַאנֶם ستّ هانم במצרים, ובלהג הסורי חַ’אנוֹם خانوم– המקבילה הנשית של המעמד העות’מאני בֶּכּ

* סִתֶּ אלְכֻּלּ ستّ الكلّ היה כינויה של הזמרת אם כלת’ום, דהיינו: הגבירה של כל (הזמרות)

* סִתֶּ אלְחַבַּאיֶבּ ستّ الحبايب – כינוי לאמא (מיל’: גבירת היקירים)

* סִתֶּ אלסִּתַּאת ستّ السّتّات – הטובה בנשים (מיל’: גבירת הגבירות)

* סִתֶּ אלְחַסַן ستّ الحسن – אישה יפהפיה (מיל’: גבירת היופי)

* חַכִּי/כַּלַאם סִתַּאת/נִסְוַאן حكي/كلام ستّات/نسوان – פטפוטי נשים, דברים לא רציניים (כן כן, זה שוביניסטי)

* סִתֶּ אלְבַּצַ’אעַה ستّ البضاعة – הסחורה הטובה ביותר (מיל’: גבירת הסחורה)

* בַּרַאעִ’יתֶ’ אלסִּתּ براغيث السّتّ – ממתקים קטנים וצבעוניים (במצרים. מיל’: פרעושי הגברת)

* מִן אַיַּאם סִתִּי من أيّام ستّي – מזמן, מימי סבתי

* בַּעְ’דַאד סִּתֶּ אלְבִּלַאד بغداد ستّ البلاد – בגדאד היא גבירת הערים

* סִתַּאתִי ستّاتي – של נשים, נשי

ותראו איזה קטע! בעודי כותב את הפוסט הזה שולח לי ידידי Ovadia Mizrahi תמונה שצולמה בארץ (מצורפת לתגובות) מיד לאחר העלאת המחירים של הכלים החד-פעמיים. וזו לשונה:

עזיזי אלזבון

אן לם יעג’בכ אסעאר כאסאת אלבלאסתיכ ואלכרתון ח’לי סת אלחבאיב תטלע טקום אלקזאז פי אלנמליה.

אללה אלמסתאן

عزيزي الزّبون

إن لم يعجبك أسعار كاسات البلاستيك والكرتون خلّي ستّ الحبايب تطلّع طقوم القزاز في النمليّة.

الله المستان

לקוח יקר

אם מחירי כוסות הפלסטיק והקרטון אינם מוצאים חן בעיניך, בקש מאמא שלך (סת אלחבאיב, במקור) שתוציא את הסטים של כלי הזכוכית שבארון (נמליה: ארון שיועד בעבר לאחסנת מזון בתנאים הכי טובים טרם המצאת המקררים).

האל יעזור

(התרגום שלי. שלו)

על דרך נוספת להגיד סבא וסבתא בערבית פירטנו כאן:

זה היה הפוסט ה- 1,528 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.