הצפה

הצפה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות פעולהLeave a Comment on הצפה

הצפה

הצפה

פורסם לראשונה ב- 12.4.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסקירה חדשותית בה נתקלתי במקרה בגלישה ב”מאקו”.
אז מילת היום היא –
תַעְוִים تَعْوِيم – הצפה
זוכרים את סיפור הספינה הגדולה שחסמה לכמה ימים את תעלת סואץ?
ב”מאקו” פרסמו ב- 29.3.21 סקירה שכותרתה:
חולצה ספינת הענק שגרמה לפקק בתעלת סואץ: “חזרה למסלולה הרגיל”
בתוך הסקירה הובא חלק מקוטע מראיון מצולם מערוץ “אלערביה” (ערוץ סעודי מוכר ופופולארי), שזו לשונו של חלקו הראשון, כך הוא מתחיל:
ואח’ירן בדאת עמלית אלתעוים ואלתחריכ אלאוליה ללספינה אלעמלאקה בג’הוד עשר קאטראת (בחריה)
אלאאן מאד’א מע הד’ה אלג’הוד לבדא תעוים אלספינה,
מא אלד’י סיתם אלאאן?
وأخيرًا بدأت عمليّة التّعويم والتّحريك الأوّليّة للسّفينة العملاقة بجهود عشر قاطرات (بحريّة)
الآن ماذا مع هذه الجهود لبدء تعويم السّفينة،
ما الذي سيتمّ الآن؟
סוף סוף החלה פעולת ההצפה וההזזה הראשונית של הספינה הענקית, בעזרת עשר גוררות/ספינות גרר.
עכשיו, מה (ההשלכות של) הסיוע הזה להתחלת הצפת הספינה,
מה יקרה כעת?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
[רגע, מה זה בכלל “הצפה”?
בעברית, פעולת ההצפה מציינת מספר דברים:
* לגרום למשהו לצוף על נוזל
* למלא משהו בנוזל, למלא משהו על גדותיו, “להציף אותו”
* לכסות ולהטביע משהו בתוך נוזל
נחזור לסוגיה בהמשך]
זו הייתה שאלה שהופנתה על-ידי המראיינת למרואיין עִצַאםֶ אלדִּין בַּדַוִי اللّواء بحريّ عصام الدّين بدوي, שהוא מזכ”ל התאחדות נמלי הים הערביים الأمين العامّ لاتّحاد الموانئ البحريّة العربيّة, ושהיה אחד המרואיינים הערבים המבוקשים ביותר באותם ימים.
איך הדבר התברר לי? כשהוא ענה על השאלה – ובחרתי לא להביא כאן את התשובה, שכן היא ארוכה ואינה מעניינת, לשיטתי – הוסיפו כיתוב עם שמו ותפקידו.
דרגתו היא לִוַאא’ בַּחְרִיּ, מיל’: אלוף ימי. מכיוון שההבנה שלי בציים ובחילות ים שואפת לאפס, נאלצתי לגשש קצת בנושא:
מדובר בדרגת תת-אדמירל, Rear admiral, שהיא דרגה המקבילה לאלוף-משנה בצבא היבשה.
אז אם כבר מדברים עליו, מי אתה, עצאם אלדין בדוי?
בדוי סיים את המכללה הימית המצרית ב- 1964 ובין שאר תפקידיו הצבאיים, שנמשכו יותר מ- 36 שנים, הוא היה מפקד חיל הצוללות המצרי.
הוא קיבל אותות ועיטורים רבים על אופי תפקודו והאומץ שגילה בשדה הקרב (בעברית “שדה” פחות מתאים בכל הקשור לחילות ים, אני יודע…).
בין שאר תפקידיו כיהן גם כסגן ראש האגודה המצרית לימאות.
הוא מכהן כתת-שר במשרד התחבורה המצרי וראש מגזר התעבורה הימית.
יש לו תואר שני במדעי הצבא והוא בוגר קורס פו”מ (פיקוד ומטה) במגמת ים.
הוא נשוי, יש לו ארבע בנות ובן, נכד ונכדה.
אגב, הסרטון הבא מסביר היטב איך בוצעה פעולת חילוץ הספינה. הוא בערבית, ללא תרגום:
בזכות הסרטון התוודעתי לראשונה לרשת החדשות אֶרֶם https://www.eremnews.com/ (אין לי מושג מה השם אומר, והאמינו לי – ניסיתי לבדוק), שהיא רשת עצמאית שמושבה באבו דבי (ט’בי) באמירויות.
=-=-=-=
לפני כארבע שנים התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
פַרְחֶ’ אלְבַּטּ עַוַּאם فرخ البطّ عوّام – אפרוח הברווז הוא שחיין
(בנו של המוכשר – מוכשר כמוהו; התפוח אינו נופל רחוק מהעץ)
פַרְח’ فرخ וברבים אַפְרַאח’ أفراخ – בדיוק כמו אפרוח בעברית.
ומוכנים לפצצה? פַרְחַ’ה فرخة היא אפרוחית, וכשהיא מסיימת גן ועוברת לחטיבת הביניים והתיכון, היא כבר… פרגית. או בעברית – פְרֵחָ’ה. כינוי עתיק לבחורות מצודדות, שהפך עם הזמן לכינוי גנאי, ועופרה חזה ז”ל עשתה מזה קריירה.
אם מדברים על זה, גם המילה שאפה (שכבר יצאה מהרפרטואר לטובת המילה המזעזעת כּוּ…) מקורה בערבית. שקפה – חתיכה. חתיכה, סתם, כמו בעברית (זה שם עצם, רק שאנשים חושבים שבעברית זה שם תואר: יש בחורה יפה, יש בחורה חמודה, אז יש גם בחורה חתיכה, וכך נוצר מאוחר יותר שם התואר בזכר “חתיך (הורס)”. סליחה, אבל חתיך זה לא שם תואר כמו גדול, זה משהו שאפשר לחתוך אותו, כמו אכיל, שביר וכו’). המקור לכל החגיגה השוביניסטית הזו הוא דווקא באנגלית: piece. החפצה של נשים, מישהו?
אנו כבר יודעים שהאות קאף לפעמים נהגית כמו אלף, לכן שאפה.
יש גורסים שפרֵחה היא בעצם עיוות של השם הערבי שפירושו שמחה: פַרְחַה فرحة. יש הרבה נשים (אני מדבר כרגע על יהודיות) שהגיעו מארצות ערב עם השם הזה. ואז, כשהן מתבגרות והולכות לעולמן, בארץ, מצלמים את מודעות האבל שלהן ומעלים אותן תוך גיחוך לפייסבוק. ככה זה כשאין שכל… העניין הוא שהשורש של שמחה הוא פ.ר.ח, עם חית גרונית גאה, וכאן אנו עם השורש פ.ר.ח’, והפרחות (צריך להיכתב: פרח’ות) שמקננות ברחבי ארצנו מעולם לא נהֱגו פרחות, עם חית.
אולי לאיזה ערס בקהל הקוראים יש פתרון לסוגיה?
למה יש בפתגם חיריק (בערבית התנועה כסרה) מתחת לח’א? ממתי יש ניקוד באות האחרונה במילה במדוברת? מי שלמד ערבית ספרותית יודע, שזו תנועת עזר. מטרתה למנוע מהדובר להיחנק בין סוף המילה פרְח’ (רצף הצלילים f…rx. ה- x מייצגת את הח’א) ל- למד השוואית בתחילת המילה הבאה (כדי שלא ייווצר הרצף, או צרור העיצורים, rxl בלי לנשום באמצע, שמים תנועת עזר, שמטרתה “להחליק” את ההגייה, ולכן שמה באנגלית glide, החלקה).
בַּטּ – שם קיבוצי (זוכרים?) – ברווזים. אם מוסיפים הא (תא מרבוטה) מקבלים ברווז אחד, בַּטַּה بطّة. מכירים אנשים ממשפחת בַּטַּאט بطّاط במשקל בעלי המלאכה? אז פעם, אבות אבותיהם גידלו ברווזים בארץ מוצאם (אני מכיר רק עיראקים ממשפחת בטאט. ויש לבטא בטאט מכל הלב, עם שתי טית נחציות, שהראשונה מביניהן דגושה).
אז למה כאן, בפתגם, זה בט? כי אין מדובר על ברווז ספציפי. מדברים על האפרוח של המין ברווז, באופן כללי.
עַוַּאם عوّام – עוד שם במשקל בעלי המלאכה: שחיין, מיל’: בעל יכולת ציפה.
עַוַּאמֶה عوّامة – מצוף (אותו משקל רק בנקבה), גם דוברה, וגם… סופגנייה. ככה זה כשאת צפה בשמן.
תגובות הקוראים בפוסט המקורי:
כתב לנו דניאל זילברמן:
בספרדית אומרים – בן של טיגריס נולד מפוספס
והוסיף יהודה כץ:
אִבְּנִ-לְוִזּ סַבַּאח ابن الوزّ سبّاح – בנו של האווז יודע לשחות
=-=-=-=-=
זה היה אז.
ענייני הפרחות הופיעו אצלנו בפוסט מפורט הרבה יותר לפני כשנה:
=-=-=-=
תוספות עדכניות בענייני ציפה ומצופים:
השורש הערבי ע.ו.ם (בגזרת ע”ו) עוסק בציפה ובשחייה, וגם בשָנִים.
בעברית הוא אינו קיים.
* הפועל עַאם عام בבניין הראשון – צף, שט
* עוֹם عوم, במדוברת, עַוְם בספרותית, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ציפה, שחייה
* חַ’טֶּ אלְעוּם خطّ العوم – קו המים באוניה (קו אורך דמיוני לצדי האוניה המשתנה לפי מידת המעמס שלה)
* עַאיְמִין עַלַא עוּם וַאחַד عايمين على عوم واحد – חושבים בצורה דומה (מיל’: צפים על מצוף אחד)
* יְעַלְּמוּכֶּ אלְעוֹם פִי טַבַּקֶ מְלוּחִ’יַּה يعلّموك العوم في طبق ملوخيّة – חתיכת עלוב שכמוך, אפס שכמוך, קטן וחסר חשיבות (מיל’: ילמדו אותך לשחות בצלחת מלוח’יה)
* עַאיֶם عايم, במדוברת, עַאאִם عائم בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צף, שט; נזיל; נייד; בהשאלה: לא יציב, לא מוגדר, לא ברור, מעורפל, סתמי; תלוי ועומד, “נושא פתוח”, ללא הכרעה
* גִ’סֶר/כּובְְּרִי עַאאִם جسر / كوبري عائم – גשר צף
* סִעֶר עַאאִם سعر عائم – שער נייד (של מטבע)
* אֶלְמַטְבַּח’ עַאיֶם المطبخ عايم – יש בלאגן ותוהו ובוהו במטבח, המטבח “על גלגלים” (מיל’: המטבח צף)
* עַאאִמַה عائمة, בנקבה – כלי שיט; סירת/ספינת מגורים
* עַאאִמַה גַ’לִידִיַּה عائمة جليديّة – קרחון ימי, הר קרח צף (מיל’: “צף קרחי”). דרכים נוספים: גַ’בַּל גַ’לִידִיּ جبل جليدي (מיל’: הר של קרח, “הר קרחי”) או כֻּתְלַה גַ’לִידִיַּה كتلة جليدية (מיל’: גוש של קרח, “גוש קרחי”); Iceberg באנגלית
* הפועל עַוַּם عوّم בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – אפשר ל- לצוף; הציף את- במים; השיק ספינה; משה מהמים; בהשאלה: הציל מפשיטת רגל; נייד מחיר של מטבע
* תַעְוִים تعويم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – הצפה; השקה של ספינה; שאר שמות הפעולה הנגזרים ממשמעויות הפועל
* מֻסַאנַדַה מַאלִיַּה תַעְוִימִיַּה مساندة ماليّة تعويميّة – עזרה כספית ל”העמדה על הרגליים” של גוף כלכלי שנמצא בקריסה
* עַאמַה عامة – רפסודה
* עַאם عام וברבים אַעְוַאם أعوام – שנה
* עַוַּאם عوّام במשקל בעלי המלאכה – שחיין, מיל’: בעל יכולת ציפה
* עַוַּאמֶה عوّامة בנקבה – מצוף; גם דוברה, רפסודה; ספינת מגורים; סופגנייה
* עַוַּאמֶת נַגַ’אה عوّامة نجاة – גלגל הצלה
* אִללִּי עַלַא אלַבַּרּ עַוַּאם إللّي على البرّ عوّام – מי שאינו נדרש להוכיח יכולת יכול להתפאר בעצמו ללא חשש; אפשר להתרברב כל עוד אין נדרשים להוכיח יכולת (מיל’: מי שעל היבשה הוא שחיין)
זוכרים את המורכבות הלשונית מתחילת הפוסט, שעסקה במובנים השונים של הפועל העברי “הציף”?
או לחילופין: מה הכוונה של המראיינת בקטע החדשות שהוא הסיבה לפוסט היום, באומרה “הצפת הספינה”?
אז שימו לב לביטוי הבא בערבית:
עַוַּםַ אלסַּפִינַה عوّم السّفينة – הוריד ספינה חדשה למים, השיק אותה; מָשָה והעלה ספינה טובעת על פני המים
בינגו!!!
זה היה הפוסט ה- 1,299 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x