פורסם ב- 2.8.22
מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בסרטון.
נַאל نَال – זכה, השיג, קיבל; קיבל פרס; נתן מתנה
הסרטון פורסם בערוץ אַלְגַ’רְמַק (שמו הערבי של הר מירון) מ- 20.6.22.
يبحثون عنها منذ زمن بعيد، وترجو كل جماعة يهودية أن تكون من نصيبها.. فما قصة البقرة الحمراء التي يبحث عنها الـيـ ـهود
הם מחפשים אותה זמן רב, כל קהילה יהודית רוצה שהיא תהיה שלה. אז מה הסיפור של הפרה האדומה, שהיהודים מחפשים אותה?
אלבחת’ ען אלבקרה אלחמראא’
מנד’ זמן טויל יבחת’ אליהוד אלמתדינון ען אלבקרה אלחמראא’
כל ג’מאעה יהודיה פי אלעאלם תאמל אן תכון אלבקרה מן נציבהא לאעתקאדהם אנהם בד’לכ ינאלוא:
שרף מסאעדת אלשעב אלאסראאילי בתחקיק טמוחאתה ואאמאלה
יעתבר “אלחרידים” אלבקרה אלחמראא’ ח’לאצ אלשעב אליהודי, פמא קצתהא:
יעתקד אליהוד אנ איג’אדהא ימת’ל: קרב קדום אלמסיח ובנאא’ אלהיכל אלמזעום וח’לאצ בני צהיון ועודתהם ותוחדהם ואנהא סתטהרהם מן אלנג’אסה פאלעת’ור עליהא סיסמח בבדא’ טקוס אלתטהיר אליהודיה אלקדימה
אלטקוס תשתרט אלטהארה עלא כל יהודי יריד אקאמת שעאא’ר עיד אלפסח פי אלהיכל וטהארת אליהודי לא תתחקק אלא באלאע’תסאל במיאה דח’ל בהא רמאד בקרה חמראא’.
יעתקד אליהוד אנ אלבקרה אלחמראא’ להא שרוט מעינה:
1. ח’אליה מן אלעיוב
2. ח’אליה מן אלתשוהאת אלח’לקיה
3. לא יוג’ד בהא אמראצ’
4. לם יחמל עליהא אי חמל ולם תסתח’דמ פי עמל
5. אן תכון חמראא’ בשכל כאמל בלא בקע
6. לא יח’תלט בג’סמהא שער ד’ו אלואן אח’רא
ואלא חין איג’אד בקרה חמראא’ בהד’ה אלמואצפאת יט’ל אליהוד יעתברון אנפסהם ע’יר טאהרין.
البحث عن البقرة الحمراء
منذ زمن طويل يبحث اليهود المتديّنون عن البقرة الحمراء
كلّ جماعة يهوديّة في العالم تأمل أن تكون البقرة من نصيبها لاعتقادهم أنّهم بذلك ينالوا:
شرف مساعدة الشّعب الإسرائيلي بتحقيق طموحاته وآماله.
يعتبر “الحريديم” البقرة الحمراء خلاص الشّعب اليهودي، فما قصّتها:
يعتقد اليهود أنّ ايجادها يمثل: قرب قدوم المسيح وبناء الهيكل المزعوم وخلاص بني صهيون وعودتهم وتوحّدهم وإنّها ستطهرهم من النّجاسة فالعثور عليها سيسمح ببدء طقوس التّطهير اليهوديّة القديمة.
الطّقوس تشترط الطّهارة على كلّ يهودي يريد إقامة شعائر عيد الفسح في الهيكل، وطهارة اليهودي لا تتحقّق إلّا بالاغتسال بمياه دخل بها رماد بقرة حمراء.
يعتقد اليهود أنّ البقرة الحمراء لها شروط معيّنة:
١. خالية من العيوب
٢. خالية من التّشوّهات الخلقيّة
٣. لا يوجد بها أمراض
٤. لم يحمل عليها أيّ حمل ولم تستخدم في عمل
٥. أن تكون حمراء بشكل كامل بلا بقع
٦. لا يختلط بجسمها شعر ذو ألوان أخرى
وإلى حين إيجاد بقرة حمراء بهذه المواصفات يظلّ اليهود يعتبرون أنفسهم غير طاهرين.
החיפוש אחר הפרה האדומה
זה זמן רב מחפשים היהודים הדתיים את הפרה האדומה.
כל קהילה יהודית בעולם מקווה שהפרה תהיה שלה, מכיוון שהם סבורים שבכך הם יזכו ב:
הכבוד לעזור לעם הישראלי להשיג את שאיפותיו ותקוותיו.
החרדים מחשיבים את הפרה האדומה למושיעת העם היהודי, וזהו סיפורהּ:
היהודים סבורים שמציאתה מסמלת את זירוז הגעת המשיח, את בניית בית המקדש המומצא ואת ישועת בני ציון, שיבתם והתאחדותם. היא תטהר אותם מהטומאה, ומציאתה תאפשר להתחיל בטקסי הטהרה היהודים הקדומים.
הטקסים מתנים את הטהרה על כל יהודי שרוצה לקיים את פולחן חג הפסח בבית המקדש. טהרת היהודי תושג רק ברחצה במים שהוכנס לתוכם אפר של פרה אדומה.
היהודים סבורים שלפרה האדומה יש תנאים מוגדרים:
1. אין בה פגמים
2. אין בה מומים מולדים
3. אין לה מחלות
4. היא לא נשאה משאות ולא השתמשו בה לעבודה
5. היא צריכה להיות אדומה לגמרי ללא כתמים
6. אין בגוף שלה שיער בצבעים אחרים
עד מציאת פרה אדומה עם מאפיינים כאלה היהודים ממשיכים להתייחס לעצמם כאל טמאים (טומאת מת. שָלֵו)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“הכרתי בשרם-א-שיח’ נערה ושמה נואל نوال. הבנתי כי משמעות השם הוא (משהו כמו) מתת האל (מתנת האל או מתנה מהאל). הסבירו לי כי השם קשור לפועל نال (לקח?) וכן כי גם השם מנאל منال קשור ל- نوال.
תוכל בבקשה להעלות פוסט על השמות הללו?
אני לא מוצא את הפועל نال במילונים שאיתם אני עובד.
המשמעות של نوال לא לגמרי ברורה לי מאחר שגם החיפוש בגוגל מעלה תשובות לא ברורות.
בינתיים שאלתי את Avshalom Farjun החביב והוא בטובו הסביר כך:
השמות מאוד דומים במשמעותם. منال: כשאדם משיג את מבוקשו, משאת נפשו, מתן ונתינה מהאל. نوال במשמעות דומה, אך בד”כ מתכוונים במילה לכך שהאל העניק להורים את הילדה אליהם יחלו.
הפועל نال – משמעותו השיג, זכה ב-
חבר ערבי כתב כך:
نوال
هو يعني النصيب والعطاء وهو ما ينال من معروف الخير والعطاء وهو صفة حسنة وطيبة.
أما عن منال
ويعني العطاء والعطيّة والنصيب والهدف، وهو مصدر من الفعل نال، وهو ما يطلب تحقيقه من أهداف وخلافه”.
מַנַאל مَنَال – מתת-אל; השגה; קניין, רכישה; בעלוּת
יש לנו היום משחק עם שני שורשים קרובים: נ.ו.ל מגזרת ע”ו, ו- נ.י.ל מגזרת ע”י. שניהם ספרותיים ושניהם עוסקים בהענקת או בקבלת מתנות או דברים בעלי ערך וקניין:
* הפועל נַאל نال (ע”י) בבניין הראשון – השיג, רכש
* הפועל נַאל نال (ע”ו) בבניין הראשון – נתן מתנה, השיג, קיבל; קיבל פרס
* נַיְל نيل או נַיְלַה نيلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, בספרותית – השגה, זכיה
* נִיל نيل – צבע אינדיגו (גוון של כחול). אַלנִּיל النّيل – נהר הנילוס
* נַאיֶל نايل, במדוברת, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משיג, זוכה
* הפועל הספרותי נַוַּלַ نوّل בבניין השני – נתן ל- מתנה; עשה חסד
* הפועל נַאוַל ناول בבניין השלישי – העביר, נתן. נַאוֶלְנִי אלְמִלֶח ناولني الملح – העבר לי את המלח
* הפועל הספרותי אַנַאלַ أنال בבניין הרביעי, בשני השורשים – נתן, העניק; אִפשר
* הפועל הספרותי תַנַאוַלַ تناول בבניין השישי – דן ב-; עסק ב- (ועוד…)
* נַוַאל نوال – מתנה, תרומה (לא בשימוש); שם פרטי של בחורה
כמה מילים על מדוברת מצרית:
* נִילַה / חַאגַה נִילַה حاجة نيلة – עסק ביש, עניין רע, מזל רע, צרה צרורה; משהו דפוק, מזופת; צבע כחול לכביסה
* מְנַיֶּל منيّل – לא מוצלח, דפוק (מיל’: צבעו כצבע הנילוס)
מוסיף לנו הקורא האדוק Yehuda Katz:
במצרים שולחים לעזאזל עם הביטוי גַתַכּ נִילַה جتك نيلة – תבוא עליך צרה. זאת מכיוון שבעולם הדימויים המזרחי לבן הוא “טוב” ושחור הוא “רע” (וכחול כהה בכלל).
ולא להתבלבל עם מה שהופיע בפוסט הבא:
הקורא יובל ברגר כותב לנו:
זי מציפת אלע’ור, לא ציף ציפת ולא ערצ’הא נאלהא زي مصيّفة الغور, لا صيف صيّفت ولا عرضها نالها (או نابها) – אחת מהגרסאות לפתגם ידוע. “כמו זו שהלכה לבלות את הקיץ בבקעה – את הקיץ לא בילתה ובכבודה לא זכתה (כלומר איבדה את כבודה)”. מבלי להיכנס לסיפור שמאחורי הפתגם המשמעות היא “יצא קרח מכאן ומכאן”.
המעניין הוא שמילולית כתוב “כבודה לא זכה בה” – لا عرضها نالها אבל המשמעות היא שהיא לא זכתה בכבודה (כלומר איבדה אותו).
הקוראים אידוב תורן ויאיר גולד הזכירו לי שהתעלמתי מהדבר הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“לאחרונה נתקלתי במילה נִיַّאל نيّال והבנתי שהיא הרבה פעמים מגיעה עם כינוי גוף חבור: نيالك נִיַّאלַכּ
אז כשחיפשתי במילון של מילסון הוא הכווין אותי למילה הבאה:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ: תָּבוֹא בְּרָכָה עַל-, אַשְׁרֵי…
בנוסף, המילון החדש והנפלא לערבית מדוברת של יוחנן אליחי כותב:
נִיַّאל – עם הכינויים החבורים – יש ל- מזל
כלומר נִיַّאלוֹ – יש לו מזל!
נִיַّאלֶכּ עַלַא הֶיכּ זַוַאג’ – יש לָךְ מזל בנישואייך (מזל לך על נישואים כאלה)
מה שמפריע לי ששניהם לא התאימו לי כל כך לאחד המשפטים ששמעתי.
שמעתי עוד פירוש שדווקא אומר נִיַّאלֶכּ – יפה לך.
אשמח מאוד לשמוע איך אתם ניגשים למילה הזו.”
נִיַּאלַכּ نِيَّالَك – אשריךָ! איזה יופי! כמה טוב לך!
וגם: יַא ניאלכ! (עם יא הקריאה)
טוב, אני מודה:
מילת היום היא אחת המילים החביבות עלי.
אני, שָלֵו, שמעתי אותה לראשונה לפני 29 שנה, כשהייתי בשירות החובה בצבא, עדיין בלתי מוסמך, ואחד החופפים הוותיקים שלי היה “מעניק” לי חומרים לטיפול, כדי שאתאמן ואתלמד, אבל הוא “טרח” להעביר לי רק את הדברים המעצבנים והקשים, בסננו עם חיוך סרקסטי חביב: “קח, ניאלכ!”, כלומר: תרוויח, תיהנה…
המילה המדוברת הזו כבר כל כך השתרשה, שמילון משובח כמו “שרוני” מגדיר אותה מהשורש נ.י.ל, אולם ככל הנראה מקורה כפי שציין המילון של מילסון:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ, בספרותית גבוהה, פירושו: שיבורך! שיבושם לו! שינעם לו!
זו ברכת פרגון שנאמרת לאנשים כשרוצים “להרים להם”, לעודדם. מכאן הדרך מהספרותית המורכבת: הניאן ל-, אל המדוברת הקולחת – ניאל-, אינה ארוכה.
נִיַּאל חַטַּ’כֶּ אלטַּיֶּבּ نِيَّال حَظّك الطّيّب – אשריך על מזלך הטוב!
“ד”ר נוואל א-סעדאווי (בערבית: نوال السعداوي, תעתיק מדויק: נַוַאל אלסַּעְדַאוִי; 27 באוקטובר 1931 – 21 במרץ 2021) הייתה פסיכיאטרית, סופרת ומרצה פמיניסטית מצרית. סעדאווי פיתחה מודל פמיניסטי המשלב בתוכו את המסורת האסלאמית והתרבות הערבית, ונחשבת לפורצת דרך במאבק למען מעמד האישה במצרים ובעולם הערבי. סעדאווי מתאורת כסימון דה בובואר של העולם הערבי והאשה המצרית הרדיקלית ביותר. […]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,793 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.